הדיון שהתקיים אתמול (שלישי) במועצה הארצית לתכנון ובנייה היה טעון במיוחד. לרגעים הוא נראה כמו תמצית מזוקקת של השסעים והדילמות שמסעירים את החברה הישראלית: חילוניים מול חרדים, מרכז מול פריפריה, פוליטיקאים מול אנשי מקצוע. ואפילו הסוף נשמע מוכר: הפסקת אש לחודשיים שבמהלכה ייערכו ניסיונות הידברות.
על הפרק: הקמת עיר חרדית חדשה בנגב. המיקום: כ-12 ק"מ צפונית לבאר שבע, צמודה ללהבים ורהט. בתוכנית: 15 אלף יחידות דיור (שבחברה החרדית מתורגמות לקרוב ל-100 אלף תושבים) שייבנו על פני אלפי דונמים. השם המיועד: תילה, כשמו של נחל שחוצה את האזור.
"כרגיל אצלינו קוראים על שם הטבע שהבנייה מחרבת", אומר אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע שמייצג את ארגוני הסביבה במועצה הארצית, "כמו שכונות שנקראות אירוסים כי פעם היו שם פרחים".
במקור, תילה בכלל נועדה להיות עיר לציבור הכללי, בתקווה למשוך אוכלוסייה חזקה לנגב. ההחלטה על הקמתה התקבלה בדיוק לפני שנה על ידי הממשלה הקודמת, בהובלת שרת הפנים דאז איילת שקד.
תילה בכלל נועדה להיות עיר לציבור הכללי, בתקווה למשוך אוכלוסייה חזקה לנגב. ההחלטה על הקמתה התקבלה בדיוק לפני שנה על ידי הממשלה הקודמת, בהובלת שרת הפנים דאז איילת שקד
אבל כשהתוכנית עלתה לדיון בוועדה המחוזית של מחוז דרום, ואחר כך בוועדת המשנה לנושאים תכנונים עקרוניים (ולנת"ע), היא מצאה מולה חזית נחרצת של התנגדות שהפעם כללה לא רק את הירוקים (המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה) שבאופן מסורתי מתנגדים להקמת יישובים חדשים, אלא גם את נציגי משרד האוצר.
האוצר אימץ את עמדת רוב אנשי המקצוע בתחום התכנון ואת עמדת הארגונים החברתיים והסביבתיים, לפיה מעבר לעובדה שהקמת עיר חדשה מוחקת אלפי דונמים של שטחי טבע פתוחים, היא גם גורמת נזק לערים באזור שכידוע מתמודדות עם לא מעט קשיים. הדוגמה הטובה ביותר היא באר שבע, שננטשה על ידי האליטה האקדמית והכלכלית לטובת להבים הסמוכה.
"כל השקעה בהקמה של יישובים חדשים תבוא בהכרח על חשבון הפיתוח וההשקעה ביישובים הקיימים", נכתב בנייר עמדה של האוצר שנכתב לקראת הדיון. "הקמה של יישובים חדשים תוציא מהיישובים הקיימים אוכלוסייה איכותית… האסטרטגיה הממשלתית חייבת להישאר השקעה בפיתוח היישובים הקיימים ויצירת ערי אם איתנות ואטרקטיביות".
"הקמה של יישובים חדשים תוציא מהיישובים הקיימים אוכלוסייה איכותית… האסטרטגיה הממשלתית חייבת להישאר השקעה בפיתוח היישובים הקיימים ויצירת ערי אם איתנות ואטרקטיביות"
בניגוד לעמדתה של שקד, לפיה הקמת יישובים חדשים בנגב תחזק את הפריפריה והיא הציונות בהתגלמותה, באוצר קבעו ש"הקמת יישובים חדשים מהווה אבן נגף לפיתוח בר קיימא של הפריפריה בישראל".
והנה, תוך כדי הדיונים, קרה דבר לא צפוי: ההתנגדות להקמת עיר עם פרופיל איכותי התקבלה. "לאחר ששמעה את המוזמנים ודנה בבקשה", נכתב בהחלטת הוולנת"ע, "הוועדה סבורה שלא הוכחו הצורך וההצדקה בהקמתה של עיר חדשה לאוכלוסייה כללית במיקום מרכזי זה מצפון לבאר שבע, שהקמתה תלווה בעלויות חברתיות, סביבתיות וכלכליות כבדות".
אז העיר החדשה המקורית ירדה מהפרק, רק שהתוכנית לא בוטלה: היא הוחלפה בתוכנית להקים עיר חרדית.
ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון שבשטחה אמורה לקום העיר החדשה, עוד לא הספיק ליהנות מהצלחת המאבק נגד העיר הקודמת וכבר מצא את עצמו מול צרה מסוג חדש – עיר חרדית גדולה. "הביטוי 'מהפח אל הפחת' מעולם לא היה מדויק יותר", אומר גורם שנכח בוועדה.
אל השלב הבא, המכריע – הדיון שנערך אתמול במועצה הארצית – כבר הגיעה הנהגת הנגב מלוכדת ונחושה במיוחד. תחת הכותרת "מועצת הנגב" ניסחו ראשי הערים של באר שבע, דימונה, ערד ושדרות, יחד עם ראשת המועצה המקומית ירוחם וראשי כל המועצות האזוריות, מסמך התנגדות חריף להקמת העיר החרדית המתוכננת.
תחת הכותרת "מועצת הנגב" ניסחו ראשי הערים של באר שבע, דימונה, ערד ושדרות, יחד עם ראשת המועצה המקומית ירוחם וראשי כל המועצות האזוריות, מסמך התנגדות חריף להקמת העיר החרדית המתוכננת
"התוכנית להקמת תילה תפגע קשות בכל הערים והיישובים האחרים בנגב", הם כותבים, "וכמו כן תגרום לפגיעה קשה בשטחי החקלאות ובשטחים הפתוחים הירוקים המועטים שיש באזור. על כן אנו מתנגדים נחרצות להקמתה".
בדיון עצמו הצטרף אליהם ראש עיריית רהט עטא אבו מדיעם. "סוף סוף הרשויות בנגב התייצבו נגד", אומר אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע, "בדרך כלל ראשי רשויות מאוד חוששים לצאת נגד משרד הפנים, הם תלויים בשר בכל דבר קטן. אבל הפעם הם החליטו לא להתקפל".
רק שהמאבק לא פשוט. הצורך בבנייה לחרדים אמיתי. אם מסירים לרגע את מסכות הפוליטיקלי קורקט, האמת העצובה היא ששום ראש עיר או רשות מקומית לא מתלהב משכנים חרדים. עיר חרדית היא כמו מפעל תעשייה: כולם יודעים שהוא חיוני, אף אחד לא רוצה אותו מול הבית. מתברר שנימב"י (ראשי תיבות של הביטוי האמריקאי "לא בחצר האחורית שלי") היא לא רק תופעה סביבתית.
"הרבה שנים מרגישים בנגב שהמדינה זורקת אליהם את כל מה שהיא לא מסוגלת להתמודד איתו, כמו מפעלים מזהמים", אומר גורם בתחום הסביבה, "אז עכשיו זו ההרגשה גם לגבי ערים חרדיות". ואכן, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' הגיע לדיון במועצה הארצית עם הצעת ייעול: להקים אלפי יחידות דיור לחרדים בשדה דב. למה מה שאפשר בנגב אי אפשר בתל אביב?
הרבה שנים מרגישים בנגב שהמדינה זורקת אליהם את כל מה שהיא לא מסוגלת להתמודד איתו, כמו מפעלים מזהמים", אומר גורם בתחום הסביבה, "אז עכשיו זו ההרגשה גם לגבי ערים חרדיות"
התשובה הנדלנ"ית היא שרוב החרדים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בתל אביב. גם נתן אלנתן, יו"ר המועצה שמונה על ידי אריה דרעי, סיפר שילדיו לא יכולים לגור במרכז. אבל אם ממילא המדינה מתכוונת להשקיע תקציבים אדירים בבניית עיר חדשה לחרדים בנגב, המשיכו להקשות ראשי הרשויות הדרומיים, למה שלא תשקיע אותם בסבסוד דירות לאותם חרדים בתל אביב?
"המדינה הציבה יעד לבנות 240 אלף יחידות דיור לחרדים עד 2040", אומר זנזורי, "אבל הבעיה שראשי רשויות מאוד חוששים מזה. מדובר באוכלוסייה שרובה באשכול סוציו-אקונומי נמוך, שקשה להצמיד אותה ליישוב קיים בלי להשפיע על הצביון שלו – כולם מכירים את הדוגמאות של ערד ובית שמש – ושזקוקה להמון תחבורה ציבורית.
"מעבר לזה, אי אפשר להבטיח שהעיר באמת תהיה חרדית. הרי אין ועדת קבלה ואין סינון. את חריש, למשל, ייעדו להיות חרדית ובפועל היא הפכה למשהו אחר".
מה איכפת לבאר שבע שתקום לידה עיר חרדית? זה לא על חשבון התקציבים שלה.
"אבל זה כן. כי הרבה מההשקעות הממשלתיות שמיועדות לדרום ילכו לשם. מדברים כל הזמן על לרשת את באר שבע ברכבות קלות ועל החיבור שלה למרכז. עוד עיר זה עוד תחנת רכבת בדרך בין באר שבע לתל אביב.
"הרבה מההשקעות הממשלתיות שמיועדות לדרום ילכו לשם. מדברים כל הזמן על לרשת את באר שבע ברכבות קלות ועל החיבור שלה למרכז. עוד עיר זה עוד תחנת רכבת בדרך בין באר שבע לתל אביב"
"יש עבודה של המשרד להגנת הסביבה לפיה יחידת דיור ביישוב חדש עולה למדינה פי-4 מדירה בעיר קיימת. ראשי הערים בנגב מרגישים שעד שהם סוף סוף הגיעו למצב של הגירה חיובית, רוצים שוב להוריד להם את הראש".
מבחינה סביבתית, יש טענה שלשטח המיועד לעיר אין חשיבות אקולוגית מיוחדת.
"נכון שזה לא מסדרון אקולוגי ארצי או שמורת טבע, אבל זה שטח פתוח איכותי שאין סביבו יותר מדי הפרעות. עיר זה לא רק הבנייה עצמה, זה גם מושך המון תשתיות מסביב של אנרגיה, תחבורה וכו'.
"כל פרויקט בנייה כשלעצמו לא נראה נורא, אבל כשאתה מחבר הכול יחד, אתה שואל את עצמך איך אנחנו רוצים שהנגב ייראה בעוד כמה שנים, כמה ממנו יישאר פתוח".
"הצורך לבנות דירות לחרדים ברור", אומר ניר זמיר מבני שמעון, "אבל התוכנית הזו הזויה. יש כבר תוכניות להקים שתי ערים חרדיות בנגב – כסיף ליד צומת שוקת ופלוגות במערב קרית גת – ובמקום לבצע את התוכניות ולקדם את הבנייה שם באים עם תוכנית לעוד עיר.
"התוכנית הזו הזויה. יש כבר תוכניות להקים שתי ערים חרדיות בנגב – כסיף ליד צומת שוקת ופלוגות במערב קרית גת – ובמקום לבצע את התוכניות ולקדם את הבנייה שם באים עם תוכנית לעוד עיר"
"מישהו בדיון אמר 'הם לא רוצים ללכת לכסיף', אבל זה בסך הכול מרחק של 20 דקות נסיעה, והמיקום שם הרבה יותר הגיוני. כאן מדובר בבנייה על אלפי דונמים של חקלאות, של נחלים, של ריאה ירוקה מהסוג שכמעט ואין בנגב.
"מעבר לזה יש העניין הכלכלי: אני מבין שאם תהיה פגיעה מסוימת ברשויות חזקות כמו המועצה שלנו זה הגיוני, אבל הפגיעה הגדולה ביותר תהיה ברהט. מדובר בעיר של 80 אלף תושבים שתכפיל את עצמה בשנים הבאות, ושמתחילה לעמוד על הרגליים ומתנהלת יחסית לא רע. יש אזור תעסוקה משותף שלנו ושל רהט שחתך את האבטלה שם בחצי.
"ייווצר מצב שהחרדים והבדואים יתחרו על מקומות עבודה ומקורות הכנסה – אין מקום לשתי ערים במעמד סוציו אקונומי נמוך זו ליד זו. בגלל זה ראש עיריית רהט הגיע לוועדה ונלחם, מבחינתו המדינה פשוט תוקעת לו אצבע בעין".
כמו כל דבר היום בישראל, גם ויכוח על עיר הוא ראי לסערות הגדולות שמתחוללות בזירה הלאומית. "אמרתי בדיון שאנחנו המתכננים התחלנו להתמודד עם הממשלה הבעייתית הזו שנה לפני כולם", אומר אסף זנזורי. "איילת שקד עשתה שמות בתחום התכנון והממשלה הנוכחית ממשיכה את דרכה.
"הייתי מכבד את זה אם היו אומרים 'זה מה שהממשלה רוצה, תודה וביי', במקום לשנות את המקצוע ולהראות לנו מצגת שאין לה שום אחיזה במציאות המקצועית, כמו למשל שעיר חדשה לא פוגעת ביישובים שלידה".
"בתחושה שלי זה מאוד מזכיר את מה שקורה במדינה", אומר זמיר, "לא אכפת מה אומרים המתכננים המומחים ומה אומרים אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ובאוצר, העיקר לרוץ קדימה במהירות מטורפת. ואנחנו אומרים: דברו איתנו, אנחנו גרים פה".
"בתחושה שלי זה מאוד מזכיר את מה שקורה במדינה: לא אכפת מה אומרים המתכננים המומחים ומה אומרים אנשי המקצוע, העיקר לרוץ קדימה במהירות מטורפת. ואנחנו אומרים: דברו איתנו, אנחנו גרים פה"
בסופו של דבר, המועצה החליטה להתפזר בלי להחליט. כשדנילוביץ' נשאל בהתרסה אם הוא מוכן לקלוט תושבים חרדים בבאר שבע, הוא השיב שבהחלט יש על מה לדבר. ראשי הערים בדרום אמורים להתכנס לשולחן עגול ולראות איך ניתן לפזר את האוכלוסייה ביניהם כך שהקמת העיר החדשה תתייתר. בעוד חודשיים, המועצה תתכנס שוב כדי לראות אם נמצא פתרון.
"בסוף זה הדבר הנכון", אומר זנזורי, "המדינה צריכה למצוא דרך לשלב את החרדים, לא לבודד אותם עוד יותר בגטאות. במה הם יעבדו שם? עיר גדולה וחזקה מסוגלת להכיל תוספת של תושבים חרדים, בערים חלשות זה עלול ללכת לכיוון לא טוב".
"המדינה צריכה למצוא דרך לשלב את החרדים, לא לבודד אותם עוד יותר בגטאות. במה הם יעבדו שם? עיר גדולה וחזקה מסוגלת להכיל תוספת של תושבים חרדים, בערים חלשות זה עלול ללכת לכיוון לא טוב"
ניר זמיר, איך זה ייגמר?
"אם היית שואל אותי לפני שבוע, הייתי אומר שאין סיכוי לעצור את זה. עכשיו אני לא יודע, דברים לא הגיוניים קורים כל הזמן. בינתיים גם פה המחאה הצליחה. אני מאמין שבסוף לא תהיה שם עיר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו