לפי פרסום ה-Wall Street Journal, ערב הסעודית שוקלת להסתייע בסין בבניית תחנת כוח גרעינית בממלכה. כשברקע דיונים על עסקה רחבה, הכוללת ערובות ביטחון ואספקת נשק מארה"ב, לצד פרויקט אנרגיה גרעינית, כינון יחסים עם ישראל ותמורות כלשהן לפלסטינים, נראה שריאד מעדיפה שוושינגטון תהיה זו שתסייע לה בתחום הגרעין.

לכן, וכפי שמסרו בכירים סעודים, מעבר לבחינת חלופות טכניות וכלכליות בפרויקט תשתית גדול, המהלך הסעודי ופרסומו נועדו לרדד את הדרישות האמריקאיות מסעודיה – במגבלות על מעגל הדלק ובפיקוח חודרני – להזכיר לוושינגטון שלסעודיה אפשרויות נוספות, וללחוץ עליה בנקודה הרגישה ביותר בפוליטיקה האמריקאית היום – סין.

אופיר דיין, המרכז למדיניות ישראל-סין ע״ש דיאן וגילפורד גלייזר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ופורום דבורה, פרשנית פוליטית קבועה בערוצי טלוויזיה

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.