"הנה תמו יום קרב וערבו המלא זעקת מנוסה. עת המלך נפל על חרבו, וגלבוע לבש תבוסה" (נתן אלתרמן).
כולנו מכירים את אפקט הדומינו, שעניינו שינוי קטן המביא בעקבותיו מפולת שלמה. במשך למעלה מ-75 שנה ובתום אלפיים שנות כיסופים, הוקמה כאן מדינה לתפארת. חרף כל הקשיים. כמעט נגד כל הסיכויים.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נזכור ולא נשכח
נזכור ולא נסלח
את מחריב ישראל
ואת הורס המדינה
ביום פקדון לכולם
ביום הבוחר לאזרח
נשלח את כולם
חזק לפח ההיסטוריה
נבנה ביחד מחדש
דרך חדשה ונכונה
אנו הדור החדש
של יהודי השואה .
לא נרים יד באחיו
לא נהרוס נטוע
ישלב כולנו ידיים
נביט יחד לשמיים
נתפלל ריבונו של עולם
שמנהיגנו דהיום
ילכו מכאן ללא שוב,
אנא, מחוק את שמם
מספרי מדינת העם.
נתניהו הוא אסונה הגדול של מדינת ישראל. אבל, במובן של 'הפוך על הפוך' הוא בסוף הביאה לפסגה חדשה. מה שקרה במהלך השנה האחרונה, בתגובה לפוטש שהוא ואנשים אחרים זממו לדמוקרטיה פה, הוכיח את חוסנה של החברה הישראלית. החבורה הפאשיסטית והדורסנית והמושחתת בעצם נהדפה. הם נאלצו להסתפק בביטול עילת הסבירות וגם זה היה מועמד לביטול.
הוא ואנשיו וממשלתו עומדים טרם כשלון קולוסאלי.
בנוסף למינוי לוין לשר המשפטים ומינוי רוטמן ליו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט גם מינויי הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים (סטרוק הפאשיסטית ונציג המפלגה הכהניסטית) הם הרס הדמוקרטיה ו"שלטון החוק" כאחד ממאפייניה: הפקדת כל ארבעת תפקידי הקואליציה הקשורים לחקיקה ומשפט בידי פאשיסטים וכהניסט.
כל מילה היא צוואתו של המגלומן ביבי נתניהו, 'מלאך חבלה' ו'נסיך הכאוס' במלוא הווייתו, המקיימת את משאלתה של הגברת הראשונה/ מרי אנטואנט השניה, "שתישרף המדינה!"
ואנחנו סלחנו.. ושכחנו.. והפנינו את הלחי השניה שוב ושוב. אם לא נקום על הגולם שיצרנו, לא יהיה עתיד למדינת ישראל ולעם היהודי היושב בתוכה.
תיאור מדוייק של המציאות העגומה שבאה עלינו לרעה ומאיימת לכלותינו.
המאמר ממחיש היטב את הרס המפעל הציוני בידי מנהיגיו באופן שישפיע ויזיק גם לכל אלה שנרתמו לתמוך בעוולות ממשלת החורבן, שהביאו אותנו עד הלום.
באמת תמוה איך לא נמצאו עדיין 61 חברי הכנסת שיצביעו בעד אי אמון קונסטרוקטיבי בממשלה וימנעו את התמשכות הפגיעה בציבור הישראלי כולו
שירלי ה.