האם מוזיאון פולין בוורשה לתולדות יהודי פולין הוא באמת מוזיאון יהודי? האם הוא יכול להשתמש בשם "מוזיאון"? לא בטוח. משהו קורה במוזיאון פולין. יותר מידי תקלות, בורות גדולה מדי, ויותר מידי מקרים – מעלים את השאלות הללו.
* * *
רבים מהמבקרים בפולין ובמיוחד בוורשה, מקדישים כמה שעות לביקור במוזיאון היהודי של פולין – MUSEUM POLIN, מוסד שהוקם לפני כ-20 שנה. כמעט כל משלחות הנוער שמגיעות לפולין (ויתחדשו בקרוב) מבקרות במוזיאון פולין, שאמור להיות קורת הגג להיסטוריה ולסיפור היהודיים של פולין, מעטפת לאלף שנות היסטוריה של העם היהודי בפולין.
מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".
כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.
פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אזרחי ישראל היהודים אימצו את השם "מוזיאון יהודי" ולא אף אחד אחר. אני מניח שבמידה ובישראל ירצו לציין מיקום של כנסייה עתיקה, לא יגיעו למקום עובדי הרשות הישראלים עם צלב על צוארם כדי לתקוע שלט "פה מקום הכנסיה העתיקה". להשמיץ זה הכי קל. אין מה להשוות בין הזיכרון בברלין לזיכרון בפולין. בברלין את הזיכרון יצרו הרוצחים . בפולין את הזיכרון יצרו הפולנים לזכר אזרחי פולין היהודים שנרצחו ע"י הגרמנים. איך ניתן לבצע פה השוואה בכלל. הזיכרון. ברלין מכפר על רצח 6 מיליון?
כפי שנכתב כאן (אם כבר- צריך להיות POLIN Museum ובפולנית- (POLIN Muzeum אלא POLIN Muzeum Historii Żydów Polskich – פולין (בשמה העברי של המדינה) המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין. שם שנבחר בכוונה רבה ומלאה, בניגוד מודע למוזיאון היהודי של ברלין למשל ורבים אחרים, להצהיר על היותו של המוזיאון מוסד פולני שאיננו מתיימר להיות יהודי, אלא להציג את ההיסטוריה של יהודי פולין ולעסוק בה.
לפני שמדברים על בורות של אחרים, אולי כדאי לציין שאם רוצים לספר לאחרים מתי מוזיאון פולין הוקם, לא צריך "לחשוב" שהמוזיאון הוקם לפני עשרים שנה, אלא צריך לדעת, ואם לא יודעים, אז צריך לפתוח גוגל. ובכן, טקס הפתיחה של המוזיאון היה ב-2013, ותערוכת הקבע נפתחה באוקטובר 2014. כלומר, המוזיאון הוא בן עשור לערך, ולא בן עשרים שנה. ההצעה הראשונית להקים את המוזיאון אגב עלתה לפני כמעט 30 שנה, ב-1995. כלומר, ממש כמו אלו שכתבו את הפוסטים בפייסבוק של המוזיאון, יש לכותב חתיכת תעוזה לתווך לאחרים ידע שאין לו, ואולי בניגוד להם, ידע שהוא יכול לרכוש בקלות עצומה. למה אותם עובדים נמצאים שם מלכתחילה וכותבים את הפוסטים האלה- זו בהחלט שאלה שמצריכה תשובה ובירור, כמו רוב הסוגיות שאתה מעלה כאן-מדאיג במיוחד הסיפור על המוזיאון ב-בובובה. אבל את כל אלה כאמור צריך לבדוק לא כדי לבחון אם מוזיאון פולין ראוי לכותרת מוזיאון יהודי, מאחר שהוא מעולם לא התיימר להחזיק בה.
יחד עם זאת, חלק מההאשמות שמופיעות כאן אינן הוגנות כלל. הכותב מזכיר שהתחלפה ממשלה בפולין ומפציר במוזיאון להבין שרוחות חדשות מנשבות בפולין (המדינה). הוא אינו מזכיר את זה שבמהלך שנותיהן של ממשלות חוק וצדק, אלו שהוחלפו, מוזיאון פולין נחשב ואף הואשם בהיותו מוסד אופוזיציוני באופיו (אף שפעילותו השוטפת המשיכה להיות מתוקצבת גם על ידי המדינה), שדריוש סטולה שעמד בראשו נאלץ לעזוב כדי לאפשר את המשך קיומו, לאחר חודשים של סכסוך עם משרד התרבות הפולני. הסכסוך נסב על תערוכה זמנית שהוקדשה לקמפיין האנטישמי ה"אנטי-ציוני" שהתקיים בפולין ב- 1968, במלאות לו 50 שנה, והיה בו מוצג שהשווה את המצב בפולין של אז, 2018, בה התקבל חוק המכון לזיכרון לאומי ("חוק השואה") והמשבר ביחסים עם ישראל, ועליו יצאה קצפה של הממשלה. כך שמוזיאון פולין העז לא רק להגיד דברים שמעליבים פולנים, אלא אף דברים שמעליבים את ממשלת פולין. אם לדעתו של הכותב התחולל שינוי לרעה בכל הנוגע לדברים אלה מאז שסטולה הועזב ב-2019 או ממועד מאוחר יותר מוגדר (יש להזכיר את התערוכה הזמנית שאצרה ברברה אנגלקינג באביב 2023 שעסקה במרד גטו ורשה מנקודת מבט של יהודים שלא השתתפו בו כלוחמים, גם היא לא עשתה הנחות לעם הפולני), אזי ראוי להזכיר גם מה קדם לו. לגבי המסננת מגוויל ספר התורה- אכן ייתכן שנעשתה על ידי פולנים, אך מוזר שלא מועלה פה כלל האפשרות שנעשתה בידי גרמנים, בפרט אם אכן נמצאה בשטח הגטו (שאלה שנראה שהתשובה לה שנויה במחלוקת), שם היו גם שוטרים אוקראינים, לטבים וליטאים ויותר מכל אחת מהקבוצות האלה מאשר פולנים. הטענה על כך שתערוכת הקבע לא מזכירה "מספיק" את הנושא של הסגרת יהודים בידי פולנים מתמיהה- הוא בהחלט כן מוזכר, אף עם ציטוטים של יהודים שהיו קורבן לאיומים בהסגרה וסחטנות . יתרה מכך, מופיעים בתערוכת הקבע מקרי טבח של פולנים ביהודים, הטבח בידוובנה, הטבח בקיילצה עם תמונות מפורשות וציטוטים מזעזעים מהמשפט שנערך בעקבותיו, פוגרומים נוספים שהתרחשו באותה תקופה והקמפיין האנטישמי של 1968, שרבים מבאי המוזיאון, בפרט התיירים מחוץ לפולין, לא שמעו עליו מעולם. הטענה שיש סכנה שהמוזיאון לא יהיה מוזיאון אלא "מחסן של פריטים שלא הוחזרו לעם היהודי" פשוט אינה הוגנת- זה מוזיאון שבנוי על נרטיב ולא על פריטים אותנטיים, שיש בו יחסית מעט-ואלו מהם שהיו שייכים ליהודים בני זמננו בעיקר נתרמו על ידם ולא "נלקחו מהם". את הנרטיב הזה של תערוכת הקבע ואת הצגתו בנו מיטב המומחים המוזיאליים (ולראייה הפרסים הרבים בתחום שקיבל המוזיאון) וההיסטוריונים -ביניהם יהודים וישראלים. מן הסתם, אלו לא אותם אנשים שכותבים את הפוסטים המדוברים בפייסבוק ולא מי שענו על התגובות אליהם, אך אותם פוסטים ותגובות לא יבטלו את עבודתם של בוני התערוכה.