כפי שנכתב כאן (אם כבר- צריך להיות POLIN Museum ובפולנית- (POLIN Muzeum אלא POLIN Muzeum Historii Żydów Polskich – פולין (בשמה העברי של המדינה) המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין. שם שנבחר בכוונה רבה ומלאה, בניגוד מודע למוזיאון היהודי של ברלין למשל ורבים אחרים, להצהיר על היותו של המוזיאון מוסד פולני שאיננו מתיימר להיות יהודי, אלא להציג את ההיסטוריה של יהודי פולין ולעסוק בה.
לפני שמדברים על בורות של אחרים, אולי כדאי לציין שאם רוצים לספר לאחרים מתי מוזיאון פולין הוקם, לא צריך "לחשוב" שהמוזיאון הוקם לפני עשרים שנה, אלא צריך לדעת, ואם לא יודעים, אז צריך לפתוח גוגל. ובכן, טקס הפתיחה של המוזיאון היה ב-2013, ותערוכת הקבע נפתחה באוקטובר 2014. כלומר, המוזיאון הוא בן עשור לערך, ולא בן עשרים שנה. ההצעה הראשונית להקים את המוזיאון אגב עלתה לפני כמעט 30 שנה, ב-1995. כלומר, ממש כמו אלו שכתבו את הפוסטים בפייסבוק של המוזיאון, יש לכותב חתיכת תעוזה לתווך לאחרים ידע שאין לו, ואולי בניגוד להם, ידע שהוא יכול לרכוש בקלות עצומה. למה אותם עובדים נמצאים שם מלכתחילה וכותבים את הפוסטים האלה- זו בהחלט שאלה שמצריכה תשובה ובירור, כמו רוב הסוגיות שאתה מעלה כאן-מדאיג במיוחד הסיפור על המוזיאון ב-בובובה. אבל את כל אלה כאמור צריך לבדוק לא כדי לבחון אם מוזיאון פולין ראוי לכותרת מוזיאון יהודי, מאחר שהוא מעולם לא התיימר להחזיק בה.
יחד עם זאת, חלק מההאשמות שמופיעות כאן אינן הוגנות כלל. הכותב מזכיר שהתחלפה ממשלה בפולין ומפציר במוזיאון להבין שרוחות חדשות מנשבות בפולין (המדינה). הוא אינו מזכיר את זה שבמהלך שנותיהן של ממשלות חוק וצדק, אלו שהוחלפו, מוזיאון פולין נחשב ואף הואשם בהיותו מוסד אופוזיציוני באופיו (אף שפעילותו השוטפת המשיכה להיות מתוקצבת גם על ידי המדינה), שדריוש סטולה שעמד בראשו נאלץ לעזוב כדי לאפשר את המשך קיומו, לאחר חודשים של סכסוך עם משרד התרבות הפולני. הסכסוך נסב על תערוכה זמנית שהוקדשה לקמפיין האנטישמי ה"אנטי-ציוני" שהתקיים בפולין ב- 1968, במלאות לו 50 שנה, והיה בו מוצג שהשווה את המצב בפולין של אז, 2018, בה התקבל חוק המכון לזיכרון לאומי ("חוק השואה") והמשבר ביחסים עם ישראל, ועליו יצאה קצפה של הממשלה. כך שמוזיאון פולין העז לא רק להגיד דברים שמעליבים פולנים, אלא אף דברים שמעליבים את ממשלת פולין. אם לדעתו של הכותב התחולל שינוי לרעה בכל הנוגע לדברים אלה מאז שסטולה הועזב ב-2019 או ממועד מאוחר יותר מוגדר (יש להזכיר את התערוכה הזמנית שאצרה ברברה אנגלקינג באביב 2023 שעסקה במרד גטו ורשה מנקודת מבט של יהודים שלא השתתפו בו כלוחמים, גם היא לא עשתה הנחות לעם הפולני), אזי ראוי להזכיר גם מה קדם לו. לגבי המסננת מגוויל ספר התורה- אכן ייתכן שנעשתה על ידי פולנים, אך מוזר שלא מועלה פה כלל האפשרות שנעשתה בידי גרמנים, בפרט אם אכן נמצאה בשטח הגטו (שאלה שנראה שהתשובה לה שנויה במחלוקת), שם היו גם שוטרים אוקראינים, לטבים וליטאים ויותר מכל אחת מהקבוצות האלה מאשר פולנים. הטענה על כך שתערוכת הקבע לא מזכירה "מספיק" את הנושא של הסגרת יהודים בידי פולנים מתמיהה- הוא בהחלט כן מוזכר, אף עם ציטוטים של יהודים שהיו קורבן לאיומים בהסגרה וסחטנות . יתרה מכך, מופיעים בתערוכת הקבע מקרי טבח של פולנים ביהודים, הטבח בידוובנה, הטבח בקיילצה עם תמונות מפורשות וציטוטים מזעזעים מהמשפט שנערך בעקבותיו, פוגרומים נוספים שהתרחשו באותה תקופה והקמפיין האנטישמי של 1968, שרבים מבאי המוזיאון, בפרט התיירים מחוץ לפולין, לא שמעו עליו מעולם. הטענה שיש סכנה שהמוזיאון לא יהיה מוזיאון אלא "מחסן של פריטים שלא הוחזרו לעם היהודי" פשוט אינה הוגנת- זה מוזיאון שבנוי על נרטיב ולא על פריטים אותנטיים, שיש בו יחסית מעט-ואלו מהם שהיו שייכים ליהודים בני זמננו בעיקר נתרמו על ידם ולא "נלקחו מהם". את הנרטיב הזה של תערוכת הקבע ואת הצגתו בנו מיטב המומחים המוזיאליים (ולראייה הפרסים הרבים בתחום שקיבל המוזיאון) וההיסטוריונים -ביניהם יהודים וישראלים. מן הסתם, אלו לא אותם אנשים שכותבים את הפוסטים המדוברים בפייסבוק ולא מי שענו על התגובות אליהם, אך אותם פוסטים ותגובות לא יבטלו את עבודתם של בוני התערוכה.