הגיע הזמן לדבר על הקריאות החלולות לאחדות. החברה הישראלית נתונה בקרע שאינו ניתן לאיחוי, קרע בלתי אחי, אם תרצו. אם משמעות הקריאה לאחדות היא מחיקת ערכי הצד החילוני, הליברלי, המשרת, הנאור, אז אני מוותרת על האחדות הזו.
למעשה, זו לא אחדות כלל, זו מחיקה, זו אחדות חד צדדית, כזו שמבקשת מחלק אחד בציבור לשלם מיסים, לשרת בצבא, לשאת בנטל, תוך כדי ויתור לא מתפשר על ערכיו, ע"ע נישואים דתיים בלבד, הטלת עוצר קבוע מדי שבוע על תחבורה ציבורית, חוקי דת קיצוניים של כשרות במרחב הציבורי ושאר מרעין בישין.
אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".
על אף שהשוואות לשואה הן דבר בעייתי ביותר מכל בחינה (ומכל צד: הן הטבח הג'נוסיידלי שביצע חמאס ביום הארור והן התגובה שלנו שהפכה למלחמת נקם ושמד), ניתן להסכים לפחות שמצבם של 3 החטופים ששוחררו אתמול וגם מצבו של קית' סיגל, מזכירים מאד מצב של ניצולי מחנות מאז.
גברים שנתפסים בידי חמאס כחיילים במילואים סופגים כנראה את היחס המבעית ביותר (ואנו גם לא באמת יודעים מהי התופת שעברו נשים בשבי). נקל לשער שהיחס הנורא ביותר מטעם חמאס הוא לחיילים בשירות סדיר ולגברים צעירים שנתפסים בעיניהם כחיילי מילואים פעילים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
קשה כבר לעקוב אחרי שלל ההתבטאויות ההזויות של אנשי ימין לאחרונה. רק בשבוע האחרון פורסם שהשרה אורית סטרוק הפצירה בחטופה להודות לה על כך שהסכימה ברוב טובה להצביע בעד החזרתה מהשבי.
הבן של ראש הממשלה שיתף ממיאמי דיווח על כך שמשפחות החטופים ממומנות על ידי קטאר, ומקהלה של פרשנים ומתפכחים למיניהם תהתה מדוע החטופים שחזרו מהשבי לא מביעים תודה לשמש העמים ולחיילי צה"ל, למרות שהם כן הביעו תודה ובמפורש.
גלעד ניצן, בן 32. דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א ואקטיביסט למען זכויות אוהדי ואוהדות כדורגל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפסיכופת אתמולל בכנסת מצהיר שזה היה הביקור הכו חשוב בהיוסטוריה
מי סופר חתימות שלום עם מצריים וירדן. למה מי הם בכלל. אני ואני ואני. מישהו צריך – לא לנער אותו בדש מעילו, מישהו צריך לדפוק לו את הראש בקיר
זה מהתקופה שבישראל היו רק תפוזים
וחיילים אנגלים הסתובבו בראש של הפסיכופת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכותבת טועה למשיחיים אין שום בעיה להקריב את ילדיהם למולך ועל אחת כמה וכמה ילדיהם של אחרים. הם מקדשים את רבי עקיבא המשיחי שהיה מנהיג יהודי שהוביל את עם לאסון הגדול ביותר בהיסטוריה (לא כולל השואה).
תיאור קצת אחר של הבעיה הקיומית:
קבלת החלטות ועשיה שמבוססות
אמונות -פנטזיות,
הנחות מקובעות כמצווה,
אובייקטים ואבנים מקודשים,
קידוש קורבן וכוח ודם,
וכתתיות עם הנהגה מושחתת –
היא בהגדרה לא רציונלית, לא מתעדכנת מתוך שיח של פשרה, לא מכירה במגבלות עובדתיות ועוסקת אינטרסים צרים תוך הצדקה ב"אמת אבסולוטית".
מסקנה אפשרית:
כדי שלישראל יהיה עתיד יש צורך בשינוי,
באמצעות קואליציה רחבה של חוקה שמפרידה דת ממדינה,
מביאה הסדרה אזורית,
ומונעת בעוצמה כל שחיתות או תמרוץ לפשיזם משיחי. זאת, כדי למנוע התרבות והשתמטות במדינה קטנה מאותגרת.