במצגת שנציגי צה"ל ערכו הבוקר (חמישי) לתושבי בארי על ממצאי התחקיר בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר בקיבוץ, השקופית הראשונה הציגה את הכותרת: "כישלון צה"ל בהגנה על תושבי בארי".
העובדה הזו ידועה כבר תשעה חודשים, אבל לשים אותה בפתח המצגת זה ללא ספק בבחינת הכאה על חטא, כאשר צה"ל מישיר מבט לניצולים.
התחקיר שערך אלוף (מיל.) מיקי אדלשטיין מעמיק מאוד, יורד לעיתים לרזולוציה של חייל מסוים, בשעה מסוימת במקום מסוים. הוא מפורט מבחינה גרפית, אבל יחד עם זאת מרגיז: למרות שהוא מתמקד בקיבוץ אחד לאורך היממה הארורה, הוא מבליט עד כמה המפלה הצבאית הישראלית זועקת. מחדל בארי הוא מיקרו-קוסמוס של מה שנראה בתחקירים הבאים.
למרות שהוא מתמקד בקיבוץ אחד, התחקיר מבליט עד כמה המפלה הצבאית הישראלית זועקת. קרב בארי הוא מיקרו-קוסמוס של מה שנראה בתחקירים הבאים
הבית של פסי
בצה"ל המתינו זמן רב לתחקיר הזה בהיבט מאד מסוים: התפקוד של מפקד אוגדה 99, תת-אלוף ברק חירם. התחקיר של אדלשטיין מנקה כמעט לחלוטין את חירם באירוע שזכה לכינוי "הבית של פסי".
כדי להבין את מה שקרה שם, צריך לצלול ללוחות הזמנים. בשעה 15:08, כמעט שבע שעות אחרי שראשוני המחבלים חדרו לבסיס, התקבלה קריאת חירום למשטרה מתושבת הקיבוץ יסמין פורת.
בשיחה פורת אומרת למוקדן כי הם נמצאים בפינת האוכל בבית של פסי כהן עם מחבלים שמחזיקים בהם. המוקדן מבין מזה שמדובר בחדר אוכל, וכך הכוחות הרבים שנמצאים כבר בקיבוץ מנהלים לחימה כדי להגיע לחדר האוכל, מבלי לדעת שהם נעים למקום הלא נכון.
בשלב מסוים הכוחות יוצרים קשר עם קצין מיחידת שלדג שנמצא במקום, והוא הראשון שאומר להם כי סרק את חדר האוכל ואין שם כלום. כאשר כוחות ימ"מ מתחילים לסרוק את הבתים באזור המזרחי, נפתחת אליהם אש מהבית של פסי – והם מבלי לדעת כי בבית ישנם בני ערובה, הם יורים בחזרה טיל לאו לעבר הבית.
כאשר כוחות ימ"מ מתחילים לסרוק את הבתים באזור המזרחי, נפתחת אליהם אש מהבית של פסי – והם מבלי לדעת כי בבית ישנם בני ערובה, הם יורים בחזרה טיל לאו לעבר הבית
רק לקראת השעה 16:30 מבינים הכוחות היכן נמצא הבית עם בני הערובה, שמוחזקים על ידי שמונה מחבלי חמאס. בשלב הזה, יסמין פורת יוצאת מהבית עם מפקד המחבלים שמסכים להיכנע, והוא מתוחקר על ידי הכוחות במקום. אחר כך הוא נשלח מייד ומבקש משאר המחבלים להיכנע, אבל הם משיבים באש.
מסביב לבית נפרסים כוחות ימ"מ בפיקוד מפקד פלגה שנמצא בקשר עם מפקד הימ"מ ח', שנמצא בחפ"ק אחר. יחד עם צוות המו"מ, הם מנסים לשכנע את המחבלים בכל זאת להיכנע.
לקראת השעה 17:00 תא"ל חירם – שקיבל שעה קודם את האחריות של הגזרה – מכנס הערכת מצב עם הכוח סביב הבית של פסי. ההוראה שלו היא לסיים את האירוע מהר לפני חשיכה, ואם יורים פגזי טנק – אז להקפיד על פגז מסוג "חלולן", שמסב נזק קטן יחסית. ההוראה של חירם היא להפעיל טנק שהגיע למקום כאמצעי לחץ על המחבלים.
לקראת השעה 17:00 תא"ל חירם מורה לסיים את האירוע מהר לפני חשיכה, ואם יורים פגזי טנק – אז להקפיד על פגז מסוג "חלולן", שמסב נזק קטן יחסית. ההוראה של חירם היא להפעיל את הטנק כאמצעי לחץ על המחבלים
מהשלב הזה, הזירה היא בפיקוד של כוח הימ"מ. מפקד פלגת הימ"מ, יחד עם מפקד היחידה, הם אלה שנותנים את כל הוראות הירי למפקד הטנק (אלוף-משנה מחיל השריון שקפץ מהבית ואילתר צוות בשטח) – ולא ברק חירם.
בין השעות 17:33 ל-18:57 נורים ארבעה פגזי טנק – אחד לשביל ליד הבית, שניים לגינה לפניו ואחד לעליית הגג הריקה. מהתחקיר עולה שפגזים 2 ו-3, שנורו לחצר סביב הבית, החליקו על האספלט ופגעו בבית עצמו. כתוצאה מהרסיסים נפגעו חלק מהאזרחים בבית, ושניים שהיו כפותים מחוץ לו ליד שיחים, מבלי שהכוחות ראו אותם.
כאשר מתקבלת החלטת הפריצה, הכוחות מתקדמים לבית ורק אז מבחינים באזרחים הכפותים בחצר. שניות לפני הפריצה הם מזוהים על ידי המחבלים, ואז מי שפיקד על הפריצה, פקד ארנון זמורה – שנהרג בחודש שעבר במבצע לחילוץ שלושת בני הערובה בנוסיירת – מדווח על צרור ארוך מאוד מתוך הבית ואחריו שקט. זה כנראה היה השלב שבו חוסלו בני הערובה.
משך הזמן להגעת הכוחות
ראשוני המחבלים הגיעו לקיבוץ בשעה 06:30. עד ל-08:45, נלחמו תושבי הקיבוץ לבדם – חלקם בלי כלי נשק, מאחר שחלק מהנשקים היו בנשקייה, והרבש"צ וסגנו שהיו עם המפתחות נהרגו בדרך. רק ב-08:45 הגיע הכוח הראשון לקיבוץ: צוות שלדג עם 13 לוחמים.
עד השעה 13:45, יחסי הכוחות היו נחותים משמעותית: 340 מחבלים מול 36 לוחמים שהורכבו מאנשי הקיבוץ, כוח ימ"מ ושלדג. רק לקראת השעה 16:30 החלו לזרום כוחות גדולים לקיבוץ והפכו את הקערה.
עד השעה 13:45, יחסי הכוחות היו נחותים משמעותית: 340 מחבלים מול 36 לוחמים שהורכבו מאנשי הקיבוץ, כוח ימ"מ ושלדג. רק לקראת השעה 16:30 החלו לזרום כוחות גדולים לקיבוץ והפכו את הקערה
כל החטופים מבארי נחטפו עד השעה 13:30, כשלמחבלים הייתה עדיפות מספרית ברורה. בשלב מסוים בשעות הבוקר, נכנס לקיבוץ רכב משטרה עם שמונה שוטרים חמושים באקדחים. כשהבחינו במחבלים הרבים ובירי המתנהל שם, הם עזבו את הקיבוץ.
עד לשעות הערב, המחבלים הצליחו להשתלט על כל הקיבוץ מלבד על האזור המרכזי, שם הכוחות הדלים הצליחו להדוף אותם, ושם היו מרב הניצולים.
צוות שלדג
כוח הכוננות של שלדג קיבל את הקריאה הראשונית כבר ב-06:30. הוא החל לנוע ברכב דרומה, אבל הבין שהדרכים חסומות. מפקד הצוות החליט להסתובב, לחזור לבסיס ולהמריא במסוקים דרומה. הוא נחת ב-09:15 מזרחית לבארי ונע לעבר הקיבוץ.
כבר בכניסה, הצוות ספג נפגעים (הרוג ופצוע) אבל המשיך בלחימה. לקראת 10:30, הצוות הודיע שהתחמושת אוזלת לו. סגן מפקד היחידה, שנמצא בדרך עם צוות נוסף, מודיע לכוח לחבור אליו תוך חצי שעה. בפועל, החבירה נעשתה רק לקראת אחר הצהריים בגלל הלחימה העיקשת.
כבר בכניסה, הצוות ספג נפגעים (הרוג ופצוע) אבל המשיך בלחימה. לקראת 10:30, הצוות הודיע שהתחמושת אוזלת לו. סגן מפקד היחידה, שנמצא בדרך עם צוות נוסף, מודיע לכוח לחבור אליו תוך חצי שעה
ב-13:30 החליט מפקד הצוות לסגת לעמדת הש"ג של הקיבוץ כדי לפנות פצועים ולהמשיך להילחם משם במחבלים שהגיעו ממזרח. על הפעולה הזו מעיר התחקיר כי מדובר היה בשגיאה חמורה – מסקנה תמוהה, לנוכח הכאוס ששרר שם והעובדה שיחסי הכוחות בשלב הזה היו לרעת הכוח באופן משמעותי. מתברר שהצוות הזה המשיך להילחם בבארי עוד יומיים אחר כך.
הערה נוספת נרשמה למפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, אל"מ י', שהחליט בשלב מסוים של הלחימה להוציא את הכוח שנלחם ולהחליף אותו בכוח אחר מבלי לקבל על כך אישור ומבלי לשמור על מגע אש רציף עם האויב.
תמונת המצב במטכ"ל
תמונת המצב של הנעשה בבארי למעשה לא הייתה קיימת כלל בבור הפיקוד בקריה. רק עם הגעתו של תא"ל חירם לאזור, לקראת 16:00, וארגון הכוחות בקיבוץ, הבינו בבור כי הקיבוץ נכבש למעשה לחלוטין, למרות שבשלב זה היו כבר מאות חיילים בבארי.
חירם מצא בקיבוץ לוחמים שכל אחד מהם הגיע באופן עצמאי ופעל על דעת עצמו. שני צוותים של סיירת מטכ"ל, כוח מאולתר בהובלת אלחנן קלמנזון ז"ל, שני צוותים של שלדג, וכוח מאולתר של מפקד גדוד 17. רק לקראת ערב הגיעו כוחות סדורים של צנחנים ויהלום שקיבלו גזרות פעולה מתא"ל חירם.
חירם מצא בקיבוץ לוחמים שכל אחד מהם הגיע באופן עצמאי ופעל על דעת עצמו. שני צוותים של סיירת מטכ"ל, כוח מאולתר בהובלת אלחנן קלמנזון ז"ל, שני צוותים של שלדג, וכוח מאולתר של מפקד גדוד 17
השתהות כוחות מחוץ לקיבוץ
בשני מקרים לפחות, כוחות צנחנים שהונחתו ליד בארי המתינו יותר מדי זמן בכניסה ללחימה. מהתחקיר מתברר שמפקדי הכוח ביקשו להיכנס לקיבוץ כדי להתעדכן לפני הכניסה עצמה. וכך עברה כמעט שעה בכל פעם, לפני שהכוח נכנס לקיבוץ. רק לקראת ערב, כשתא"ל ברק חירם הגיע לאזור, החלה כניסה מסודרת יותר של כוחות.
כשלים ערכיים
במספר מקרים עלו בתחקיר בעיות ערכיות. כך, למשל, פינוי חיילים פצועים על חשבון טיפול באזרחים. הערה נוספת הייתה לרגישות הכוחות לחלק מהאזרחים שפונו מאזור הלחימה והמתינו שעות ארוכות בשמש לפני שהועלו לרכבים.
חלקם נלקח דרך אזורים מטוהרים, שבהם היו עדיין גופות של בני משפחה – בחלק מהמקרים, משפחות של הניצולים עצמם. באחד המקרים, בזמן ירי מרגמות על הקיבוץ, הלוחמים נשכבו על הקרקע ולא חילקו את ציוד המגן שלהם לאזרחים שהיו לידם.
חלקם נלקח דרך אזורים מטוהרים, שבהם היו עדיין גופות של בני משפחה. באחד המקרים, בזמן ירי מרגמות על הקיבוץ, הלוחמים נשכבו על הקרקע ולא חילקו את ציוד המגן שלהם לאזרחים שהיו לידם
סיכום
101 חברי בארי ו-31 אנשי מערכת הביטחון נרצחו בקיבוץ בשבעה באוקטובר. 32 אזרחים נוספים נחטפו לעזה – 11 מתוכם עדיין שם. לפחות 125 בתי הקיבוץ נהרסו במהלך התקיפה.
יותר מ-300 מחבלים פלשו לבארי. אלו כללו כ-100-120 מחבלי נוח'בה, כ-50-70 מחבלי חמאס נוספים, כ-100-150 מחבלי הג'יהאד האסלאמי ואזרחים עזתים שהגיעו לקיבוץ כדי לבזוז ולהרוס. לפחות מאה מחבלים נהרגו בקרב, ו-18 נתפסו בחיים ונלקחו לחקירת שב"כ.
תחקיר צה"ל על מה שאירע באותו יום שבת בקיבוץ בארי מספק מבט בזווית צרה מאוד על אחד ממחדלי השבעה באוקטובר. התחקירים הבאים יהיו קשים לא פחות ולכולם תהיה שורה תחתונה ברורה: הכשלון מקרין למעלה, שם הייתה הטעות העיקרית, מצמרת צה"ל ועד הדרג המדיני, כולל.
בתחקיר בארי נראה שלא נעשו הנחות, וסביר להניח שאלה יהיו העקרונות להמשך. לפחות בכל מה שקשור לצה"ל.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורני פינצ'וק שגר באירופה הבין את תמונת המצב ב-07:30, והוא לא היחיד. בערך באותו זמן כבר ידעתי שקיבוץ בארי נכבש והמחבלים טובחים חופשי בתושביו וזאת ממידע שזרם במרשתת, כאשר באיזור הזמן שלי השעה היתה בסביבות 1 בלילה. אני ידעתי שתושבי בארי זועקים לעזרה אבל צה"ל לא ידע, כל מערכותיו קרסו.
לגבי בית פסי כהן, ברק חירם התרברב בריאיון לניו יורק טיימס שהוא זה שנתן את ההוראה לירי של שני פגזי טנק לעבר הבית. לטענתו, הוא גייס את המט"ק לפעולה בקיבוץ, סא"ל במיל' שהוא מכיר אישית, אותו סא"ל "השתלט" על טנק שהיה באיזור וברק חירם – לדבריו-הוא – נתן לאותו סא"ל את פקודת הירי. האם ייתכן שברק חירם שיקר בריאיון? או שדיבר אמת ואחר כך הבין שהאמת תעלה לו בקידום?
יסמין פורת היא לא תושבת הקיבוץ, היא ברחה אליו מהמסיבה ברעים. ומילא זו היתה הטעות היחידה. הכתבה רומזת שבני הערובה נרצחו בבית של פסי כהן ע"י המחבלים. כמה נח. אין ניצולים, אין ראיות, אפשר להגיד מה שמתאים. אופס, הדס דגן ניצלה ויצאה לספר. אולי מישהו במטכ"ל חושב שהמחבלים רצחו את כולם חוץ מהדס ואז התאבדו? יותר הגיוני שאש "ידידותית" חיסלה כמעט את כל בני הערובה יחד עם המחבלים. למי אכפת מה ההגדרה של אסא כשר לנוהל חניבעל.
איך אני, שגר באירופה, הבנתי את תמונת המצב בשעה שבע וחצי מהדיווחים באינטרנט והטלוויזיה ובמטכ"ל תמונת המצב הובנה רק אחר הצהריים?!? ואם לא הובנה תמונת המצב, למה לא נשלח מסוק עם קצין מודיעין שיסתכל מה קורה בעוטף?!?