הורים שכולים ומשפחות של חטופים יצעדו השבוע בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בין המשפחות המובילות את היוזמה ניתן למצוא את יזהר והילה שי, הוריו של החייל ירון שי, שנהרג בקרב בעוטף; ראומה וגדי קדם, ששישה מבני משפחתם נרצחו בניר עוז; איל ושרון אשל, הוריה של התצפיתנית רוני אשל, שנהרגה במוצב נחל עוז; ועינב צנגאוקר, שבנה מתן מוחזק בשבי בעזה.

הקבוצה עתרה לבג"ץ רק לאחרונה בבקשה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, עתירה מורכבת המעלה את השאלה איך מקדמים את הנושא החשוב הזה כאשר הממשלה – ובנימין נתניהו בראשה – אמרו כי חקירה אכן תתקיים, אבל אחרי שהמלחמה תסתיים.

המלחמה הארוכה בתולדות ישראל עשויה להימשך עוד כמה שנים, בטח בהתחשב באירועים בגבול הצפון ומול איראן. בג"ץ הורה לממשלה להשיב עד סוף חודש יולי על העתירה וטרם נקבע מועד לדיון. תשובת המדינה תהיה מעניינת – האם הם יודו שבכוונתם להקים גוף חוקר לא בראשות שופט עליון? להכריז על חברי ועדה שימונו באופן השונה מהקבוע בחוק?

נתניהו אמר כי הוא לא שולל אופציה אחרת של חקירה, שאינה דווקא על פי חוק ועדות החקירה – ושבכל מקרה את החקירה יש להתחיל רק אחרי המלחמה

אתמול (שבת) נתניהו נשאל על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במסיבת העיתונאים שקיים. הוא אמר כי הוא לא שולל אופציה אחרת של חקירה, שאינה דווקא על פי חוק ועדות החקירה – ושבכל מקרה את החקירה יש להתחיל רק אחרי המלחמה. מושג חמקמק. אף אחד לא יודע מתי זה יקרה. ככל שהזמן עובר זכר אירועי 7 באוקטובר גם משתבש.

ברקע זעם ההורים השכולים וקורבנות הטבח על מחדלי המדינה – כמו גם החשש שנתניהו ושריו ינסו לחמוק מוועדת חקירה – מתארגנת יוזמה נוספת: ועדת חקירה עצמאית, בראשות שופט עליון בדימוס ואנשי צבא בכירים שיבצעו את התחקירים בעצמם לא מטעם המדינה.

במבט ראשון זה נראה כמו אתגר מורכב, שכן איך הם יקבלו לידיהם את הפרוטוקולים והמידע הסודי? אך המטרה היא להעביר מסר לרשויות המדינה: במקום שאתם לא מבצעים – האזרחים יחליפו אתכם. המדינה לא הייתה שם עבור אזרחיה ב־7 באוקטובר, לא הגישה סיוע בפינוי התושבים, בהצלת חיים. רק ארגונים אזרחיים, ובראשם "אחים לנשק", הצילו את המצב.

המדינה לא הייתה שם עבור אזרחיה ב־7 באוקטובר, לא הגישה סיוע בפינוי התושבים, בהצלת חיים. רק ארגונים אזרחיים, ובראשם "אחים לנשק", הצילו את המצב

בהתאם למודל הזה תפעל גם ועדת החקירה עצמאית. כפי שאיל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, החל בתחקיר עצמאי על האירועים בבסיס נחל עוז, המקום שבו בתו ועוד 53 חיילים נהרגו ב־7 באוקטובר.

גם שר הביטחון יואב גלנט לא מאמין במריחת הזמן של נתניהו. בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 ביום חמישי האחרון הוא קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית כבר עכשיו. "ועדת החקירה צריכה להיות אובייקטיבית, היא צריכה לבדוק את כולנו – את הממשלה, הצבא וגופי הביטחון. היא צריכה לבדוק אותי והיא צריכה לבדוק את ראש הממשלה ואת הרמטכ"ל", אמר והקהל במקום מחא כפיים.

בימים אלה מתחילות להתגבש תוצאות התחקירים המבצעיים בצה"ל – התחקור הכרחי להמשך קיומנו, עלינו להגיע להליך תיקון שלם.

לשם כך אנו נדרשים לתחקור ברמה הלאומית על מנת לבנות מחדש את אמון הציבור – זהו תנאי ליכולותינו לממש את משימותינו. pic.twitter.com/tGKyvnAizD

— יואב גלנט – Yoav Gallant (@yoavgallant) July 11, 2024

הסקרים הפוליטיים מראים כי הציבור הרחב מעוניין בוועדת חקירה ממלכתית. באחד הסקרים האחרונים בערוץ 12, 85% מהנשאלים השיבו כי יש להקים ועדת חקירה. אחרי פרסום תחקיר צה"ל על קיבוץ בארי, גברו הקולות לכך.

במסגרת הביקורת על פרסום תחקיר בארי, אחד הנושאים שהועלו על ידי חברי הקיבוץ הוא ההתמקדות בדרגי השטח, בלי לספק תשובות מינימליות על בעיות הפיקוד – פיקוד האוגדה, פיקוד דרום ופיקוד פורום מטכ"ל.

במסגרת הביקורת על פרסום תחקיר בארי, אחד הנושאים שהועלו על ידי חברי הקיבוץ הוא ההתמקדות בדרגי השטח, בלי לספק תשובות מינימליות על בעיות הפיקוד

איך חוקרים מחדל בסדר גודל כזה?

בפורום שכונס על ידי מכון זולת לאחרונה הסביר השר לשעבר והאב השכול יזהר שי שוועדת חקירה ממלכתית חייבת להגיע לאירוע בגישת ה"למעלה–למטה", במבנה משולש. להתחיל מהקודקוד ולרדת למטה. למעשה, כאשר מנסים לתכנן מהלך חקירה לאירוע ענק כמו 7 באוקטובר, אפשר לדבר על כמה גישות חקירה.

1

נקודתית/נושאים

בגישה הזו נוקט צה"ל. בשיטה זו מוקמים כמה צוותים וכל אחד מהם חוקר התרחשות מגודרת. את יום האסון למשל חתכו לפלחים: 8200; קיבוץ בארי; הלילה שלפני; גיוס המילואים; איסוף ופינוי חללים; תחקירי קרבות ועוד.

מבנה בקיבוץ בארי שנחרב במתקפה של חמאס על היישוב בשבעה באוקטובר. 22 באוקטובר 2023 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

ביצוע התחקירים באופן הזה מותיר חמיצות ותסכול. מתקיימת בדיקה טקטית, מערכתית, אך לא בטוח שנוצר חוט מקשר בין פלח לפלח. יתרה מכך, עם פרסום תחקיר בארי לא התקבלה תשובה מלאה על השאלה מדוע חיילי צה"ל לא נכנסו בכוחות משמעותיים לקיבוץ עד לשעה 16:15.

התחקיר הצה"לי חזר על פריטים שהציבור חשף באופן עצמאי (בתקשורת, בראיונות, במידע רב) ותושבי הקיבוץ לא גילו מידע חדש, למעט העובדה שהמידע הועלה על הכתב (ועל אתר צה"ל). לא התקבלו תשובות לשאלות שמייאשות אותם מאז 7 באוקטובר ועד היום.

התחקיר הצה"לי חזר על פריטים שהציבור חשף באופן עצמאי ותושבי הקיבוץ לא גילו מידע חדש. לא התקבלו תשובות לשאלות שמייאשות אותם מאז 7 באוקטובר ועד היום

2

מלמעלה–למטה

בשיטה זו יש לבחון החלטות אסטרטגיות מתקופת השתלטות חמאס על עזה ב־2007, לרבות את מדיניות ההכלה, ההחלטה להעביר כסף לעזה, אי הצלחת חיסול פרויקט המנהרות של חמאס, מדיניות הכנסת הפועלים לישראל ועוד.

במסגרת ועדת חקירה כזו בודקים את החלטות הממשלה ואיך נגזרו מתוכן ההחלטות שבוצעו על ידי צה"ל, לרבות המכשול התת־קרקעי, המכשול מעל לקרקע, מדיניות המודיעין (מדוע נסגרו יחידות הפעלת הסוכנים בעזה) ועוד. אבל מהות התחקיר היא קודם כל לבדוק את הצמרת, כאשר בדיקה כמו כמות המחסניות במוצב נחל עוז תגיע רק בסוף.

חייל צה"ל עומד לצד המכשול הביטחוני העוטף את רצועת עזה, 7 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

במובן הזה, אם תחקיריו הפנימיים של צה"ל היו מתנהלים בגישה הזו, הציבור הישראלי היה מקבל קודם כל את התחקיר החשוב ביותר – התחקיר על תפקוד הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש אגף המבצעים ואלוף פיקוד דרום – לפני התחקיר על בארי. ביצוע תחקיר צבאי ומדיני מהסוג הזה מעביר דוגמה חשובה לדרגים הנמוכים ולציבור הישראלי: קודם כל חוקרים את הראש.

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט אמר אתמול בערוץ 12: "הטענה שצריך לעשות תחקירים מלמעלה למטה היא נכונה מאוד. הפוקוס על בארי כנקודה הראשונה היא החלטה שגויה"

איזנקוט אמר אתמול: "הטענה שצריך לעשות תחקירים מלמעלה למטה היא נכונה מאוד. הפוקוס על בארי כנקודה הראשונה היא החלטה שגויה"

3

שיטת תאי השטח

אפשרות נוספת היא לבצע תחקיר לפי פיזור גיאוגרפי: מפסטיבל הנובה, דרך כל קיבוץ וקיבוץ, בסיס ובסיס ועד לטבח על הכבישים. השיטה הזו בעייתית כמו השיטה הראשונה, שכן היא לא נותנת את מבט העל על האירועים.

אולם, תחקיר גאוגרפי יכול להמחיש לציבור את המחדל העצום של צה"ל בהעדר שליטה במוקדים השונים ב־7 באוקטובר; כמות הפריצות בגדר, מוקדי הכניסה; ומדוע צה"ל היה נטול מודיעין לגבי המתרחש ביישובים השונים במשך שעות.

שלט בהפגנה לשחרור החטופים, אפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ועדת החקירה הממלכתית – שחייבת לקום בהקדם – צריכה להיות שונה מוועדות העבר. לא ניתן להקיף את החומר והמידע באמצעות שלושה–חמישה חברי ועדה שישבו על המדוכה. בשל היקף האסון, הקורבנות, האירועים ביום הטבח וב־17 השנים שקדמו לו, ועדת חקירה ממלכתית צריכה להיות בעלת מבנה גדול בהרבה (15 חברים, למשל) ולפעול בשיטה של קבוצות משנה.

בניגוד לשתי ועדות החקירה הפועלות כיום – צוללות ומירון – ועדת החקירה הממלכתית חייבת לפעול בקצב מהיר ולתת לציבור הישראלי תשובות כתובות בתוך שנה, לא יותר. מריחות הזמן, שהפכו מקובלות בישראל, חייבות להיפסק. ועדת החקירה הממלכתית צריכה להיות גדולה, מהירה ובעיקר: נטולת מורא.