הרמטכ"ל הבריטי החדש רולנד ווקר אמר לאחרונה כי בריטניה צריכה להיות מוכנה למלחמה בשלוש השנים הקרובות. ווקר הזהיר את הציבור הבריטי מ"עולם הולך ומתערער" וממגוון איומים על הממלכה. כדי להיערך כראוי הוא הודיע שהצבא הבריטי צריך להכפיל את כוחו עד 2027.

בעיני הבריטים, האיום הגדול ביותר על מדינת האי הוא רוסיה – מדינה שלטענתם מחפשת נקמה במדינות המערב על רקע ההתגייסות שלהן – ובמיוחד של בריטניה – למען אוקראינה. איומים נוספים שהוצגו על ידי ווקר הם הכוונה של סין לפלוש לטאיוואן והגעתה של איראן למעמד של מדינת גרעין.

האיום לדבריו הוא משולש משום שרוסיה, סין ואיראן כוננו מערכות יחסים הדדיות של שיתוף פעולה בסחר נשק וטכנולוגיה. סדר גודל הכוחות הבריטיים עומד על כ־75 אלף איש – ירידה מ־82 אלף עד לפני כמה שנים.

לאחרונה פורסם דוח מעניין של מכון המחקר הביטחוני הוותיק ביותר בבריטניה הבוחן את טקטיקת הלוחמה של צה"ל בתוך עזה בחלק הצפוני של הרצועה, מצפון לציר נצרים

לדברי שר ההגנה החדש ג'ון הילי, הממשלה השמרנית צמצמה את הכוחות ולא נערכה מבחינה טכנולוגית בשנים האחרונות. ברקע ההצהרות הללו התפרסם לאחרונה דוח מעניין של מכון המחקר הביטחוני הוותיק ביותר בבריטניה – The Royal United Services Institute (RUSI).

הדוח בוחן את טקטיקת הלוחמה של צה"ל בתוך עזה בחלק הצפוני של הרצועה, מצפון לציר נצרים. בפתח הדוח צוין כי אין בדברים הכתובים בו תמיכה בפעילות או השקפה דיפלומטית/מדינית, אלא בחינת ביצועים טקטיים צבאיים בלבד.

• לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

שר ההגנה הבריטי ג'ון הילי בוורשה, 24 ביולי 2024 (צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)

מטרת הדוח היא לא להטיף לצה"ל אלא לספק כלים עבור הבריטים למלחמות העתיד. הדוח מהווה נקודת התבוננות חיצונית על צה"ל בידי המומחים הצבאיים הבריטים ד"ר ג'ק ווטלינג וניק ריינולדס, חוקרים בתחום צבא היבשה.

השניים גם שוחחו עם קציני צה"ל ומומחים נוספים. בהערה מעין צינית הם מוספים במבוא למחקר, "היו לנו מגבלות על איסוף המידע והאופן שבו יכולנו להשתמש בו – מפקדי ארגון חמאס לא היו זמינים לראיונות".

להלן כמה תובנות העולות מהדוח:

מלוחמה בשטח בנוי ללוחמה בשטח הרוס

צה"ל מתאמן שנים בלוחמה בשטח עירוני צפוף ובנוי, אבל הלחימה בעיר עזה – ובכל השכונות והמחנות שסבבו אותה – הפכה במהרה ללוחמה בשטח הרוס.

ההריסות יצרו לצה"ל קשיי תמרון והפחיתו את היכולות של הכוחות לנסח בפקודות את האזורים הספציפיים – וכתוצאה מכך נוצר קושי גם בתיאום האש

ההריסות יצרו לצה"ל קשיי תמרון והפחיתו את היכולות של הכוחות לנסח בפקודות את האזורים הספציפיים. כתוצאה מכך נוצר קושי גם בתיאום האש. אחת המסקנות היא כי נדרשים אימונים והכשרות במה שמוגדר כ־"Devastated terrain warfare", כלומר לוחמה בשטח הרוס.

ההכשרה צריכה להכין לוחמים להתמודדות עם מטרות טרור הנמצאות באזורים ללא מתווה או צירים ברורים. כמות ההרס ושאריות הבטון/מבנים יצרה לנהגי הטנק קושי – במיוחד באמצעי ראיית הלילה – לנתח ולהבין את המרחב. נוצרו גם סכנות של "מכתשים" עירוניים, בפרט בלילות גשומים.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

אין יתרון גובה

מסקנה נוספת היא שבניגוד לתפיסות העבר, הפעם לצה"ל לא נוצר יתרון מתפיסות מבנים גבוהים או שהות בקומה העליונה. מצד אחד החשיפה של החיילים בקומות הגבוהות סיכנה אותם; ומצד שני, משום שהלוחמה ירדה לתת־הקרקע, המיקום הגבוה לא סיפק יתרון טקטי.

במקביל, אחת המסקנות העולות מהמחקר היא שאת לוחמת תת־הקרקע צריך לנהל באופן סימולטני עם הלוחמה מעל לקרקע. הלוחמה בשלבים (קודם מעל לקרקע ורק אז מתחת לקרקע) יכולה לייצר יתרון טקטי לטרוריסטים – ולכן בהסתערויות מקומיות צריך היה לבצע את הלוחמה במקביל, דבר שהוא מורכב יותר ומסוכן יותר עבור הכוחות.

אחת המסקנות העולות מהמחקר היא שאת לוחמת תת־הקרקע צריך לנהל באופן סימולטני עם הלוחמה מעל לקרקע. הלוחמה בשלבים (קודם מעל לקרקע ורק אז מתחת לקרקע) יכולה לייצר יתרון טקטי לטרוריסטים

פגיעה בתקשורת המוצפנת

המחקר עסק גם בפגיעה המסיבית של צה"ל ברשתות תקשורת ובקרה (Command and control) בימים הראשונים, אחרי שחמאס השמיד לצה"ל אנטנות ומערכות תקשורת במרחב הגבול עם עזה.

"תפיסה בכמויות גדולות של ציוד תקשורת צה"לי חייבה את צה"ל להפיץ לכוחות מפתחות הצפנה חדשים לשימוש תקשורת פנים־צה"לית. המשמעות הייתה שצה"ל נאלץ להישען על תקשורת אזרחית במהלך 48 השעות הראשונות – כשזה מתנהל ללא אבטחת מודיעין ראויה".

פעילות צה"ל בעזה, יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המנהרות

הדוח מציין כי פרויקט המנהרות נפרש על פני 500 קילומטרים תחת מבנים אזרחיים, בתים פרטיים, בתי קברות ועוד.

"לתאר את תת־הקרקע של חמאס כ'מנהרות' בלבד יהיה סיווג שגוי. לפני המלחמה פרויקט המנהור של חמאס היה ידוע, אבל אפילו עם היכולות של הישראלים צה"ל לקה בחסר במיפוי הפעילות התת־קרקעית. המנהרות היו הקונספציה העיקרית של פעילות חמאס – הם אפשרו להם לבצע חדירות מחודשות לקרקע, גם באזורים שצה"ל 'טיהר'".

"לפני המלחמה פרויקט המנהור של חמאס היה ידוע, אבל אפילו עם היכולות של הישראלים צה"ל לקה בחסר במיפוי הפעילות התת־קרקעית"

לוחמת תת־הקרקע יוצרת מצוקה אצל חיילים

לפי הדוח, הפעילות הצבאית בתת־הקרקע חייבה מאמצים הנדסיים מורכבים, כוח אדם מיומן – וציוד ייחודי. "צה"ל מצא שלוחמת תת־הקרקע יצרה לחץ קשה מאוד על החיילים. העובדה שמעבר לכל פינה במנהרה עשוי להימצא אויב בקרבה פיזית או מטען שיתפוצץ, גרמה לשחיקה עצומה במצב הנפשי של הכוחות.

"הכוחות מודעים ללחימה במגע קרוב או ישיר מעל לקרקע באזורים אורבניים, אבל בתת־הקרקע אין מרחב תמרון וקשה לצפות את כיווני ההתקפה".

כוח צה"ל ברפיח, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המרחב התת־קרקעי הסבוך הקשה על הכוחות בשל החשש להימצאות חטופים במרחבים הסמויים מן העין, כמו גם התנהלות צבאית במקומות בהם קיים חשש מהתמוטטות מנהרות, דבר שעשוי לסכן גם את הכוחות הפועלים מעל לקרקע.

פיצוצים מבוקרים של מרחבי תת־קרקע היו חייבים להתבצע בזהירות, גם בשל הניסיון של צה"ל להשיג מודיעין מאזורי המנהרות וגם בשל הצורך של צה"ל לתעד את פעילות חמאס מתחת למרחבי מחייה אזרחיים בעזה, נכתב בדוח.

פיצוצים מבוקרים של מרחבי תת־קרקע היו חייבים להתבצע בזהירות, גם בשל הניסיון של צה"ל להשיג מודיעין מאזורי המנהרות וגם בשל הצורך של צה"ל לתעד את פעילות חמאס

עוד צוין בדוח כי על אף שצה"ל נעזר ב"כלבים רובוטיים" לביצוע חלק מפעולות טיהור המנהרות, "עדיין מרבית הפעולות במרחב התת־קרקעי חייבות היו להתבצע בידי החיילים, זאת בשל כמות דלתות הפלדה, המדרגות ומכשולים תת־קרקעיים רבים".

הדוח טיפל גם באתגר תיאום האש בין הכוחות במרחב כה צפוף והתייחס לנושא הכאוב "אש ידידותית".

חלק אחר בדוח עוסק בנושא ההומניטרי בעזה, שהפך לסוגיה צבאית מרכזית ושינה את הטקטיקה בה צה"ל מחויב לפעול. החוקרים מציינים שהם בוחרים שלא להיכנס לנושא הסיוע בהיותו עניין אסטרטגי מדיני, אך שיש לכך השפעות מרחיקות לכת על הלוחמה.

חבילות סיוע הומניטרי מוצנחות לרצועת עזה, 16 במרץ 2024 (צילום: Christian TIMMIG / BUNDESWEHR / AFP)

"בהיבט הסיוע ההומניטרי, הלקח העיקרי עבור הצבא הבריטי הוא הקושי בהפצתו", כלומר חלוקת הסיוע ולאו דווקא בפיקוח והובלת הסיוע.

השמדת רחפנים

הדוח סקר גם את השימוש המוצלח לדעת מחברי הדוח ברחפני תקיפה ומל"טי תקיפה בידי היחידות הקדמיות. "היחידות שהשתמשו במערכות בלתי מאוישות (UAV) וטילים מדויקים הצליחו לבחון מראש את המרחב ולבצע תקיפות מדויקות בקצב מהיר, שהיווה תמיכה ללוחמי החוד.

"השימוש באמצעים הללו אפשר לצה"ל להקטין את סדר הכוחות של היחידה הנחוצה להשתלט על שטח מסוים", נכתב בדוח.

חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)

"יחד עם זאת, בגלל מגבלות סנכרון וחשש מהתנגשויות אוויריות, צה"ל גילה כי קשה מאוד לעקוב ולפקח אחרי כל התקשורת האווירית של הרחפנים ולכן הרבה מכוחות הקרקע של צה"ל נאלצו גם להשמיד מספר גדול מאוד מהרחפנים שלו. צה"ל נאלץ ללמוד תוך כדי תנועה – בזמן התמרון – את הטקטיקה של שימוש ברחפנים, בזמן שהוא מתגונן מפני רחפני האויב".