החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את ראש שב"כ רונן בר ואת ראש המוסד דדי ברנע מצוות המו"מ לעניין העסקה להשבת החטופים וסיום המלחמה, נתפסת בעיני פרשנים כצעד מקדים לקראת פיטוריו של בר מתפקידו כראש שב"כ.
אלא שבנסיבות הנוכחיות, לראש הממשלה אסור לפטר את בר מכהונתו, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צריכה להבהיר זאת לנתניהו בחוות דעת סדורה, בהקדם האפשרי, ככל שלא עשתה זאת עד כה.
הסיבה למניעה שחלה על נתניהו מלפטר את בר מכהונתו, עניינה בחקירה המתנהלת נגד יועצים ויועצים לשעבר בלשכת ראש הממשלה – יונתן אוריך, עופר גולן, ישראל איינהורן ואלי פלדשטיין בעניין קשרים עסקיים שקיימו לכאורה עם קטאר, במקביל לביצוע תפקידיהם בלשכת נתניהו.
הסיבה למניעה שחלה על נתניהו מלפטר את בר מכהונתו, עניינה בחקירה המתנהלת נגד יועצים ויועצים לשעבר בלשכת ראש הממשלה בעניין קשרים עסקיים שקיימו עם קטאר
חקירה זו מצטרפת לפרשת גניבת המסמכים מאמ"ן והדלפת מסמך סודי לעיתון "בילד", שבמסגרתו עומד פלדשטיין לדין, לצד איש המילואים ארי רוזנפלד.
נתניהו כבר הביע את עמדתו – במסגרת עדותו במשפט האלפים – על החקירה המתנהלת ועל כתב האישום שהוגש. לטענתו, מערכת אכיפת החוק "רודפת אותו" ומאשימה "את היועצים שלי על לא עוול בכפם".
כרגיל, ראש הממשלה כבר יודע לפסוק שאין כלום. אפשר להניח שלא מדובר רק בעמדה ערכית מגוננת על אנשיו, אלא גם בחשש שמא האש הולכת ומתקרבת אליו, ומאיימת ללחוך את שולי גלימתו שלו.
כפי שהודיע שב"כ במכתבים שנשלחו במענה לפניותיהם של הח"כים גלעד קריב ונעמה לזימי (עבודה), בשב"כ חוקרים כעת את מעורבות יועציו של נתניהו עם קטאר. "בעת האחרונה מתקיימת בחינה בנושא הגנה על הסוד בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה נוספים", נמסר במכתב מטעם שב"כ במוצאי שבת האחרונה, "וכן ביחס למצויים בסביבתם הקרובה של אישים מאובטחים".
"בעת האחרונה מתקיימת בחינה בנושא הגנה על הסוד בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה נוספים", נמסר במכתב מטעם שב"כ במוצאי שבת האחרונה, "וכן ביחס למצויים בסביבתם הקרובה של אישים מאובטחים"
החקירה הזו – או ההליך שמתקיים לקראת חקירה כהלכתה – מציבה את ראש הממשלה בניגוד עניינים חמור.
הסמכות לפיטוריו של ראש שב"כ אמנם מצויה בידי הממשלה, וראש הממשלה הוא הממונה מטעם הממשלה על שב"כ, אך לא די בכך שיש לממשלה סמכות; עליה גם להפעיל את שיקול דעתה בסבירות וללא שיקולים זרים. אין מנוס ממסקנה שלפיה על כל הצעת החלטה להעביר מכהונתו את רונן בר בנסיבות הנוכחיות, תחול מניעה משפטית, בשל אי-סבירות קיצונית.
כדי להסביר את הרקע המשפטי, צריך לחזור בחזרה לשנת 1993, להלכת דרעי-פנחסי. הלכה זו קובעת כי שר בממשלה שהוגש נגדו כתב אישום חמור, איננו יכול להמשיך לכהן כשר.
![ראש שב"כ רונן בר, ראש המוסד דוד ברנע בחפ"ק המבצע לשחרור החטופות מרצועת עזה, 19 בינואר 2025](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/01/425463-2-1024x640.jpg "ראש שב"כ רונן בר, ראש המוסד דוד ברנע בחפ"ק המבצע לשחרור החטופות מרצועת עזה, 19 בינואר 2025")
הנקודה הפורמלית שבה ממקמת ההלכה את השפעת ההליך הפלילי על הכהונה המיניסטריאלית היא שלב הגשת כתב האישום, ואולם במקרים מיוחדים עשויות להיות לה השלכות גם בשלבים מוקדמים יותר של ההליך הפלילי.
כך, נקבע כי שר שמתנהלת נגדו חקירה פלילית איננו יכול לכהן בתפקיד שר במשרד שהוא חלק ממערכת אכיפת החוק – שר המשפטים או השר הממונה על המשטרה. מסיבה זו, למשל, נמנע מראובן ריבלין להתמנות בשנת 2003 לשר המשפטים, נוכח העובדה שבשלב מסוים הוא נחקר באזהרה על חלקו בפרשת האי היווני.
בדומה, אולץ השר צחי הנגבי בשנת 2004 לפרוש מתפקידו כשר לביטחון פנים עם פתיחת החקירה הפלילית נגדו בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה.
הכלל, אם כן, הוא ששר איננו יכול לכהן בתפקידו כממונה על מערכת חקירה או העמדה לדין, בשעה שהוא חשוד בביצוע עבירה שאותה מערכת חוקרת. נתניהו, שהסטטוס שלו הוא נאשם פלילי, רשאי אמנם לכהן כראש הממשלה, אך הוא איננו רשאי להחזיק בשום תפקיד מיניסטריאלי – גם זו תוצאה של הלכת דרעי-פנחסי. למרות זאת, הוא מכהן מכוח תפקידו כראש הממשלה כממונה על גופי הביטחון שב"כ והמוסד.
נתניהו, שהסטטוס שלו הוא נאשם פלילי, רשאי אמנם לכהן כראש הממשלה, אך הוא איננו רשאי להחזיק בשום תפקיד מיניסטריאלי – גם זו תוצאה של הלכת דרעי-פנחסי
זה מצב נתון, והיועצת המשפטית לממשלה אינה מוסמכת להתערב בו. אך קו הגבול צריך להימתח במקום שבו נתניהו פועל להעביר מכהונתו את ראש שב"כ, ולמנות תחתיו גורם אחר על בסיס נאמנות אישית. כל זאת בשעה ששב"כ מנהל חקירה של גורמים המקורבים לנתניהו, וחקירה זו עשויה לבסס בהמשך חשד גם נגד נתניהו עצמו.
ההליך למינויו ולפיטוריו של ראש שב"כ פשוט בהרבה מגורמים בכירים אחרים, זאת נוכח ההכרה שראשי גופי הביטחון צריכים לעבוד בשיתוף פעולה מלא וקרוב עם ראש הממשלה, אף שמשרותיהם אינן מוגדרות כ"משרות אמון".
חוק שב"כ קובע כי ראש השירות ימונה על ידי הממשלה, לתקופה של חמש שנים הניתנת להארכה בשנה אחת, לפי הצעת ראש הממשלה. החוק מוסיף וקובע שהממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש שב"כ לפני תום תקופת כהונתו. לא נדרשת המלצה של ועדה ציבורית, כמו במקרה של פיטורי היועמ"שית.
על פי ההסדר הקיים, ראש שב"כ הוא אחד משבעת התפקידים שהמועמד המיועד להתמנות להם צריך לעבור הליך אישור של הוועדה המייעצת למינויים בכירים – ועדת גרוניס. אך זו בוחנת אך ורק היבטים של טוהר המידות, ואיננה משמשת כוועדת איתור הבוחנת היבטים מקצועיים. גם לא נדרשת חוות דעתה אם חפצה הממשלה לפטר את ראש שב"כ במהלך כהונתו.
ההסדר הפורמלי הרזה הזה ממחיש את חשיבות תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה בנסיבות הנוכחיות. מצד אחד ברור שראש הממשלה צריך להיות מנוע מליזום הליך להדחתו של רונן בר.
ההסדר הפורמלי ממחיש את חשיבות תפקידה של היועמ"שית בנסיבות הנוכחיות. מצד אחד ברור שראש הממשלה צריך להיות מנוע מליזום הליך להדחתו של רונן בר; מצד שני הוא אינו יכול להיות חסין מהדחה
מצד שני, ברור שגם בנסיבות הנוכחיות, שבהן מוטל צל של חשד על ראש הממשלה, צריך להיות מנגנון כלשהו שיאפשר פיטוריו של ראש שב"כ אם הנסיבות מצדיקות זאת. הוא אינו יכול להיות חסין מפני הדחה.
בשל כך, הפתרון המתבקש הוא שעל היועצת המשפטית לממשלה לחייב את ראש הממשלה להעביר את סמכותו הפורמלית, ליזום הליך להדחת ראש שב"כ, מידיו לידי שר אחר. עליה להוסיף ולקבוע כי כל יוזמה כזאת, אם אכן תתגבש, חייבת לעמוד במבחנים משפטיים מחמירים.
במילים פשוטות: לפני שהצעה כזו מגיעה לשולחן הממשלה, על היועצת המשפטית לממשלה לבחון את הנימוקים העומדים בבסיסה, ולקבוע אם הם עומדים במבחן הסבירות והשיקולים הזרים.
לפני שהצעה כזו מגיעה לשולחן הממשלה, על היועצת המשפטית לממשלה לבחון את הנימוקים העומדים בבסיסה, ולקבוע אם הם עומדים במבחן הסבירות והשיקולים הזרים
זוהי חובתה המשפטית של היועצת, כמי שאמונה על תקינות כל הפעולות הנעשות בישראל לאכיפת החוק, ובהינתן העיקרון כי איש אינו חסין מפני החוק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו