הרגע שובר הלב ב"שובר שורות" הוא רגע מותו של האנק שריידר, סוכן ה־DEA וגיסו של וולטר (הייזנברג) וייט בידי דוד ג'ק, אובר־שטורמפיהרר של קהילת הנאו־נאצים המקומית.
מכל המתים ב"שובר שורות" – אלה שהרוויחו את מותם ביושר או נשים וילדים שחטאם היחיד היה שנקלעו לחלקות האדמה החרוכה של וולטר וייט וג'סי פינקמן – מותו של האנק הוא הכואב והמיותר מכולם.
לא משום שהאנק היה מופת לגבריות מעודכנת ומודעת למגבלות האתיות והאסתטיות של המילניום החדש – הוא לא היה. בין השובניזם השואג שלו לגסות רוח כדרך חיים; ליהירות שחרכה את סביבתו ופיגור של מאה שלמה בהתנהגות כלפי נשים, היספאנים ושחורים – היה האנק הזמנה חגיגית להתנקשות.
מכל המתים ב"שובר שורות" – אלה שהרוויחו את מותם ביושר או נשים וילדים שחטאם היחיד היה שנקלעו לחלקות האדמה החרוכה של וולטר וייט וג'סי פינקמן – מותו של האנק הוא הכואב והמיותר מכולם
הוא שרד ניסיון כזה מידי תאומי המגפיים הכסופות בקרב הישרדות במגרש חניה בו נקלע לאש התופת של השניים, קרב בו הרג אחד וקטע את רגליו של השני ונותר משותק בעצמו. זה היה הרגע שבו הוכיח האנק שבנוסף להיותו גיס מסור לוולטר, דוד אוהב לוולטר ג'וניור ומחובר לערכי משפחה, הוא היה גם גבר מהסרטים.
מהרגע שבו גילה בסוף העונה החמישית כי הייזנברג – הרוקח המיתי של הקריסטל מת' הטהור, הפוטנטי והיפה ביותר בתולדות הכימיה – הוא גיסו, לא נותרה לוולטר ברירה אלא להיפטר ממנו. לכן העובדה שוולט גועה בבכי מכמיר לב נוכח מותו של האנק, אינה פורטת על מיתרי לבו של איש.
כשהוא שוכב ירוי ברגלו, יש להאנק את קור הרוח לומר לגיסו המנסה לשנות את רוע הגזירה, "אתה האדם החכם ביותר שהכרתי אי פעם אבל אתה טיפש מכדי לראות שהוא (דוד ג'ק, ר"מ) החליט מה הוא עושה לפני עשר דקות".
שניות מעטות לאחר מכן חוטף האנק כדור בראש. בהשוואה לצער על מותו של האנק, וולט המת שוכב על גבו בסוף הפרק הוא מראה משובב לב ורב סיפוק.
מייד אגיע לתפלותו של הדיון הציבורי המטומטם שהתפתח באמריקה עם סופה של "שובר שורות", אבל זה המקום להבהיר את העיוות המשווע בהשוואות המופרכות שנערכו בין "שובר שורות" לסדרות מובחרות בניסיון להוכיח כי הסדרה היא הטובה ביותר שנראתה על מסכינו.
ב"פורבס" ניתן היה לקרוא את הקביעה הבאה: "רגע מותו של האנק ניצב בכבוד לצד הוצאתו להורג של ביג פוסי ב'הסופרנוס' וחיסולו של סטרינגר בל ב'הסמויה'". זה היה משפט שמתח את החבל אצל אנשים המועדים לשבץ מוחי
היה זה המגזין "פורבס" (דווקא העיתונות הכלכלית היא שקידמה את עליונותה של "שובר שורות") שבו ניתן היה לקרוא את הקביעה הבאה: "רגע מותו של האנק ניצב בכבוד לצד הוצאתו להורג של ביג פוסי ב'הסופרנוס' וחיסולו של סטרינגר בל ב'הסמויה'". זה היה משפט שמתח את החבל אצל אנשים המועדים לשבץ מוחי.
לנאו־נאצים המקועקעים בצלבי קרס וסימבולים גרפיים אחרים של הרייך השלישי שחברו אד הוק לוולט והפכו לצבאו הפרטי תמורת תשואה של כ־80 מיליון דולר, האנק אינו שונה מעמיתו גומז, מהילד שטוד הרג ליד הרכבת או מחיסולה של ג'יין כדי להכריח את ג'סי לבשל מת' עבורם.
פוסי בונפנסיירו לעומת זאת היה בשר מבשרה של משפחת סופרנו. הוא גדל איתם, עבר את מבחני הכניסה למאפיה, הכניס סכומים גדולים לכיסם וכאשר נחשד בניסיון לצותת להם, הכריח טוני את אנשיו לבדוק אותו כל בדיקה אפשרית טרם שייתן את ההוראה.
הבדיקות העלו שהמלשין ל־FBI לא היה פוסי ולא היה מאושר מטוני על שנהג במתינות. בפעם השנייה נמצא פוסי אשם במיוחס לו והפרק על הוצאתו ללב ים, שם הוא נורה למוות בידי טוני, פולי וסילביו, היה עמוס משקעי עבר, כאב לב, התלבטות ובעיקר חוסר ברירה הנובע מדרך החיים שכולם מכירים את חוקיה.
מי שמשווה בהבל פה בין הוצאתו להורג של האנק ובין הריגתו של פוסי, הוא מי שערך השוואה חסרת שחר בין מורכבותו של טוני לחד־ממדיות של וולטר וייט
פוסי מת וגווייתו שקעה במעמקי האוקיינוס אבל חיסולו רודף את טוני בסיוטי לילה, הוא תומך כספית באשתו אנג'י ומסרב לדבר עליו. מי שמשווה בהבל פה בין הוצאתו להורג של האנק ובין הריגתו של פוסי, הוא מי שלא ירד לסוף דעתה של "הסופרנוס", לא הבין את דקויותיה וערך השוואה חסרת שחר בין מורכבותו של טוני, שהיה מודע לה, לחד־ממדיות השקרית של וולטר וייט.
מי שלקח על עצמו את המשימה המגונה להציב את וולטר וטוני על אותה מדרגה, לוקה בהבנת הנצפה. טענות דומות הופיעו בטקסטים נוספים מתוך המאות שנכתבו על "שובר שורות", והן לא פחות מופרכות ומקוממות. מותו של סטרינגר בל ב"הסמויה" מורכב בהרבה, אבל גם הניסיון הפתטי הזה לא יצלח. "הסמויה" נמצאת בשלישייה הפותחת של הסדרות הטובות של הטלוויזיה האמריקאית. "שובר שורות" נדחקת בקושי לעשירייה.
ההיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית מתפקעת מסדרות שהפציעו במהלך השנים והמפגש הראשון איתן היה מרעיש לזמנו. זה אינו מבטיח שבשכלול היסטורי הן היו חשובות יותר מאשר לזמנן. ל"פרקליטי אל איי", "שוטרים בכחול", "טווין פיקס", "וייז גאי" ואחרות, אין מקום בעשירייה הראשונה למרות העונג הצרוף שהסבו.
"חשיפה לצפון", "העשב של השכן", "האחות ג'קי" ו"רומא", הרימו את מפלס החדשנות והמקוריות. "שובר שורות" לא תיתכן ללא "העשב של השכן". הקריטריונים של חיי נצח מחמירים יותר, ולכן "שובר שורות" אינה יכולה למרפק לעצמה בכוח מקום לצד "הסופרנוס", "הסמויה", "Treme", "דדווד", "צדק פרטי" ו"ילדי האנרכיה".
"שובר שורות" לא תיתכן ללא "העשב של השכן". הקריטריונים של חיי נצח מחמירים יותר, ולכן "שובר שורות" אינה יכולה למרפק לעצמה בכוח מקום לצד "הסופרנוס", "הסמויה", "דדווד", ו"ילדי האנרכיה"
***
יותר מכל דבר אחר ב"שובר שורות", שהדיון בה ראוי ומתקיים בפראות נחרצת האופיינית למעריצים חרופים שאין להם את הפנאי הנפשי לשמוע דעות אחרות, הישגה של הסדרה (שהוא יותר מקרי וקונייקטורלי מאשר פועל יוצא של איכותה) הוא שניתן לייחס לה את הניתוץ הסופי של הרגלי הצפייה שלנו.
"שובר שורות" התחילה את ריצתה עם נתוני צפייה מתונים אפילו יחסית ל־AMC הפופולרית שבה משודרת גם "מד מן" הנחשבת. לחלק קטן בלבד מ־340 מיליון אמריקאים יש כבלים בביתם. אלה שאין להם, אינם חלק מהדיון בסדרות האיכות המופקות עבור הכבלים.
"שובר שורות" התחילה עם 1.2 מיליון צופים; הגיעה ל־6.6 מיליון בעונה האחרונה ול־10.3 מיליון בפרק הסיום. מחיר 30 שניות פרסומת בפרק האחרון הגיע ל־400 אלף דולר, שיא בשידורי הכבלים שיש בהם פרסומות.
ל"סופרנוס" היו 11.9 מיליון צופים אבל יש להבהיר כי מנוי ל־HBO, "שואוטיים" ואחרות, עולה יותר ואתה משלם בעיקר על הזכות לצפות בתוכניות ללא פרסומות.
מה שבא לידי ביטוי מלא ב"שובר שורות" הייתה הפרידה הסופית של צופים – בעיקר צעירים חסרי מנוח – ממכשירי טלוויזיה, כבלים ואנטנות, משום שאין להם טלוויזיה בבית כשם שאין להם טלפון קווי
מה שבא לידי ביטוי מלא ב"שובר שורות" הייתה הפרידה הסופית של צופים – בעיקר צעירים חסרי מנוח – ממכשירי טלוויזיה, כבלים ואנטנות, משום שאין להם טלוויזיה בבית כשם שאין להם טלפון קווי, והם צופים בטלוויזיה בסטרימינג, ברכישה נקודתית מ"נטפליקס", "הולו" או "אמזון", בפרקים בודדים בעלות של בין שניים לשלושה דולר לפרק ומשתמשים במסכי מחשב, טאבלט וטלפונים ניידים.
הביזור החדש והדרמטי הזה של האנטומיה של הצפייה, אינו נרשם בנתוני הרייטינג של נילסן וקשה לכמת אותו, אבל הוא הרחיב באופן משמעותי את מספר הצופים. נתון קריטי נוסף שצופי "שובר שורות" העידו עליו, הוא הרגל הצפייה המכונה "צפיית־בולמוס".
לצופים כמוני ואחרים נמאס להשחית זמן מול הזבל שהערוצים מטביעים אותנו בו. אני מעדיף לתרגל איפוק ולצפות בעונה שלמה עם צאתה למכירה ב־DVD או בבלו־ריי. המחיר הפך זניח, הוא אינו יקר יותר מרכישת פרקים בודדים ואני יכול לבחור את זמן הצפייה על פי נוחותי.
צופי "שובר שורות" העידו כי עם התקרבותו של פרק הסיום הם גילו שהמתח בציפייה לצאת הסדרה למכירה, כמו גם החשש מהספוילרים הרבים שבהם יתקלו באינטרנט או בשיחות סלון, כפו עליהם 'צפיית־בולמוס' בכל הפרקים שטרם ראו והם נערכו למרתון צפייה שהוביל אותם אל פרק הסיום שבו צפו בזמן אמת.
זהו ריסוק מוחלט וחסר תקדים של העקרונות עליהם מבוססים שידורי הטלוויזיה והם כופים על התעשייה היערכות חדשה ושדרוג תפישת העולם השידורית שלה.
לצופים כמוני ואחרים נמאס להשחית זמן מול הזבל שהערוצים מטביעים אותנו בו. אני מעדיף לתרגל איפוק ולצפות בעונה שלמה עם צאתה למכירה ב־DVD או בבלו־ריי
הרף הוצב גבוה יותר כאשר "נטפליקס", החברה שהוקמה להשכרת סרטים ולסטרימינג, החליטה להיכנס להפקות בעצמה והשקיעה 100 מיליון דולר בעונה הראשונה של "בית הקלפים" עם קווין ספייסי ורובין רייט, שהייתה היריבה של "שובר שורות" בטקס ה"אמי" האחרון.
***
ההמולה הזאת, שיצרה בלגן גדול במה שהיה והתחושה הרווחת אצל צופים שאינם חדורים ערכים היסטוריים של הישגים קודמים, היא שהולידה את הדיון המופרך שעיקרו עדכון סדר הסדרות הטובות ביותר והצבת "שובר שורות" בראש הרשימה. זה לא היה יותר מלהפוך שעון חול.
כמי שצפה ב"שובר שורות" באדיקות וחושב שמדובר בסדרה טובה, חדשנית, ייחודית בנוף הטלוויזיוני ועמוסת הברקות, אינני מוכן לשדרוג הרשימה ולהדחת "הסופרנוס", "הסמויה" ו"דדווד" מראשה.
הסדרות האמריקאיות הגדולות נוצרו בידי גברים ששמם דייוויד: דייוויד צ'ייס ("הסופרנוס"), דייוויד סיימון ("הסמויה") ודייוויד מילץ' ("דדווד"). "שובר שורות" יכולה להידחף מצידי היכנשהו בין "צדק פרטי", "מד מן" ו"הומלנד".
כמי שצפה ב"שובר שורות" באדיקות וחושב שמדובר בסדרה טובה, חדשנית, ייחודית בנוף הטלוויזיוני ועמוסת הברקות, אינני מוכן לשדרוג הרשימה ולהדחת "הסופרנוס", "הסמויה" ו"דדווד" מראשה
"אימפריית הפשע" אינה מצדיקה את ההילולה סביבה ואינה יותר מ"הסופרנוס לעניים". ברקע מרחפת Treme, ללא ספק אחת הסדרות המעמיקות, השאפתניות והנחשוניות בתולדות הטלוויזיה, שירדה לניו אורלינס של אחרי קתרינה ובתפירה ידנית עדינה הצליחה לשזור עלילה בסיפורה של העיר ולספר סיפור שחלקו מיוזיקול וחלקו קרב בשחיתות העירונית.
חוץ מ"הומלנד" שחזרה מקרטעת לעונה שלישית ומתחילה להסגיר סימנים של עייפות חומר, משודרת כעת "הסקס של מאסטרס" – ניסיון חביב ומשעשע להרים את רף המיניות בסדרה שעניינה סקס – חף המסך מאיכות.
כאשר גילו בכבלים את כוח המשיכה של הסדרות הטובות שלהם, הם פצחו בתעלולים נכלוליים. במקום לסיים סדרה בעונה מלאה, מחולקות העונות לשני חצאים שזמן רב מדי מפריד ביניהם. מחיר המדיניות הזאת הוא הקמת צופה ממורמר ועצבני איפה שהיה פעם צופה מכור וחייכני.
"הסופרנוס" התחילו בזה מכיוון שהכריחו את יוצריה לצלם עונה נוספת. כך היה ב"שובר שורות". וזה מה שיהיה בעונה האחרונה של "מד מן" עם שובה. בניסיון להכתיר את "שובר שורות", נדחקו הצידה פייבוריטים אהודים כ"משחקי הכס", "ילדי האנרכיה" ו"ריי דונובן", סדרה ההולכת לאיבוד ממש בערבים אלה.
כאשר גילו בכבלים את כוח המשיכה של הסדרות הטובות שלהם, הם פצחו בתעלולים נכלוליים. במקום לסיים סדרה בעונה מלאה, מחולקות העונות לשני חצאים שזמן רב מדי מפריד ביניהם
***
כדי לבדוק האם היה תקדים לאורגיה התקשורתית סביב "שובר שורות" צריך לשוב לימי תום "הסופרנוס". תחושת הבטן שלי אומרת שלא. ש"שובר שורות" לקחה את הקופה. שרבים, טובים וטובים פחות, ביקשו להשאיר את חותמם בדיון היצרי הזה משום שזיהו הזדמנות.
סדרות כמו "הסופרנוס", "הסמויה" ו"דדווד", היו גאוניות ופורצות דרך. לא ברור על איזה אקורד סיום דופקים ב"שובר שורות" שלא המציאה את הגלגל אלא רק נסעה עליו בטויוטה פריוס של וולטר וייט.
מורה לכימיה באלבקרקי, ניו מקסיקו (לא סנטה פה היפה או טאוס המהממת), חולה בסרטן ריאות, לא לפני שנטש סטארט־אפ מבטיח בנסיבות שלא זכו להסבר במהלך הסדרה. ללא ביטוח בריאות, הוא אינו יכול לממן את הניתוח והטיפולים הכימוטרפיים וייאושו מביא את הגבר האפור, תרתי משמע, לנצל את הידע שלו בכימיה "לבשל" קריסטל מת'.
"שובר שורות" מבקשת שנקבל את הנחת העבודה שמה שעובר על וולט במטמורפוזה שלו ממורה כנוע ונחבא אל הכלים לפושע נטול מעצורים ומוסר, הוא תהליך ארוך ומיוסר. אבל הצופה האינטליגנטי מבין שהמסד הקרימנלי והרצחני היה שם מההתחלה.
סדרות כמו "הסופרנוס", "הסמויה" ו"דדווד", היו גאוניות ופורצות דרך. לא ברור על איזה אקורד סיום דופקים ב"שובר שורות" שלא המציאה את הגלגל אלא רק נסעה עליו בטויוטה פריוס של וולטר וייט
אף אחד מהאנשים בחייו אינו עוזר למצב. אף אחד אינו יורד לסוף דעתו. אשתו סקיילר, עוד טרם שהוא יורד מהפסים, היא אישה קשת יום הכרוכה בחולשותיה ובזה לבעלה שאפילו השפם הקטן שלו מעורר רחמים. היא שוכבת עם וולט בחגים ומועדים בלבד ובוגדת בו בהזדמנות הראשונה כאקט של הגדרה עצמית.
וולט ג'וניור, בנו החולה בניוון שרירים, מעריץ את אביו אך מבטו מרוחק והוא מחליף את שמו לפלין בהזדמנות הראשונה. מארי, אחותה של סקיילר, היא קלפטומנית בהכחשה מוחלטת ואישה המסורה בעיקר לצרכיה ויחסיה עם אחותה הבכורה מקולקלים. בעלה, האנק, על כל מגרעותיו, הוא הדמות היחידה המעוררת אמפתיה, בעיקר משום שהוא מחוייב לרעיון אחד: שמירת חוק.
ככל שגדל מעגל הדמויות כך הן הופכות לנפשעות, רצחניות וחמדניות יותר. בכל הנוף המדברי אין אחד המעורר את חיבתנו. אולי מייק, הרוצח המקצועי, שחי על פי קוד מוסרי משלו.
"שובר שורות" מבקשת מאיתנו להאמין כי כל אחד יכול להפוך לוולטר וייט בתנאים מסוימים, מה שכנראה לא היה נכון לגבי טוני סופרנו. "שובר שורות" לא הייתה קיימת אלמלא המסד שהניחה "הסופרנוס" והעובדה שלימדה אותנו לאהוב פסיכופת רצחני ואיש פשע מאורגן. "שובר שורות" מנסה להוכיח כי וולט מסוגל להיות יותר מחושב וקטלני מטוני, אבל אלה הם מסוג ההבלים שמנסחיהם מסתבכים במאמץ להוכיח את התזה שלהם.
"שובר שורות" לא הייתה קיימת אלמלא המסד שהניחה "הסופרנוס" והעובדה שלימדה אותנו לאהוב פסיכופת רצחני ואיש פשע מאורגן
את מרבית העבודה השחורה עושים אחרים עבור וולט. שום דבר שוולט עושה אינו מתקרב לסצנה בה חונק טוני ביד אחת את כריסטופר הפצוע אנוש אחרי תאונת דרכים ומתבונן מטווח אפס באור הכבה בעיניו. גם "הסופרנוס" הייתה מלוהקת בנשים מנג'סות – רעיות החיות בשלום עם בעליהן הבוגדניים ומקבלות א־פריורי את קוד המאפיה כדרך חיים.
טוני נולד אל המציאות שהגדירה אותו וכדי להימלט ממנה היה צריך לנקוט בהחלטה לא אופיינית ומאתגרת כמו לסיים קולג'.
הדברים נכונים גם לגבי ג'ימי מקנולטי מ"הסמויה" וגם לגבי אל סווירנג'ן וסת' בולוק מ"דדווד". אף אחד מהם לא היה מורה לכימיה ולא עבר את חייו מושפל וממורמר. וולט הוא קוטר משעמם בעל יכולת אלתור נדירה וזה השכנוע העצמי שלו שמשיק את קריירת הפשע שלו ללא הרהור נוסף.
עם ערוצי טלוויזיה רבים מספור ומאה סדרות, חדשות וחוזרות העולות בימים אלה, עדיין אין מה לראות. HBO נמצאת בבצורת כה קשה שאת החורים השחורים הפעורים בלוח השידורים שלה היא מבקשת לסתום בים של סרטים תיעודיים, חלקם טובים אבל לא מה שהרשת התחייבה לספק.
באופק מנצנצת סדרת מתח חדשה בכיכוב וודי הרלסון ומתיו מקונוהיי, שהשתתף השנה בשלושה סרטים שהשיבו אותו לימיו הגדולים. "ריי דונובן" עם לייב שרייבר, ג'ון ווייט, אליוט גולד וסטיבן באואר בתפקיד איש מוסד לשעבר, הולכת לאיבוד ב"שואוטיים" למרות איכותה.
וולט הוא קוטר משעמם בעל יכולת אלתור נדירה וזה השכנוע העצמי שלו שמשיק את קריירת הפשע שלו ללא הרהור נוסף
בימים שבהם הוליווד אינה יודעת איזה סרטים להפיק ואווירת נכאים שורה על העיר לצד הפסדים כבדים, הייתה הטלוויזיה אמורה לגנוב את הבכורה. היא הייתה כבר בדרך במנועים רועמים אבל לפתע נאלמה היצירתיות. בתוך הוואקום הזה אפילו סדרה טובה – אך ודאי לא גאונית ושוברת תבניות – כ"שובר שורות", מסיימת קדנציה עם חזה עטור פרסים ומחמאות מוגזמות.
פורסם לראשונה ב"מעריב", 2013.


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו