JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מותה של סקייפ: מיקרוסופט הפכה זהב טכנולוגי להחמצה היסטורית | זמן ישראל
הלוגו של סקייפ על מסך טאבלט, 18 באוקטובר 2021 (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)
Kirill KUDRYAVTSEV / AFP
מותה של סקייפ

מיקרוסופט הפכה זהב טכנולוגי להחמצה היסטורית

סקייפ, שפעם סימלה מהפכה עולמית בתקשורת, הוסרה החודש מהאינטרנט כמעט בלי שאיש שם לב ● סיפור הקריסה שלה הוא לא רק טרגדיה טכנולוגית, אלא גם דוגמה קלאסית לחברה שקיבלה לידיה זהב טכנולוגי – והפכה אותו לקש בתוך שנים ספורות בשל ניהול כושל ושרשרת החלטות אסטרטגיות רשלניות ● פרשנות

"סקייפ" מעולם לא הייתה "עוד תוכנה" – היא הייתה מהפכה של ממש, הרבה לפני עידן הסמארטפונים, כש"זום" היה עדיין רק פיצ'ר במצלמות קודאק.

סקייפ אפשרה למשפחות מעבר לים וליבשות לתקשר בחינם, בזמן שחברות התקשורת גבו סכומים מופקעים על שיחות בינלאומיות.

ב־2011, באחד המהלכים המתוקשרים והיקרים בתולדותיה עד אז, רכשה מיקרוסופט את סקייפ תמורת 8.5 מיליארד דולר. ראשי החברה הבינו שהם לא קונים רק אפליקציה – אלא את העתיד של עולם התקשורת.

ב־2011, באחד המהלכים המתוקשרים והיקרים בתולדותיה עד אז, רכשה מיקרוסופט את סקייפ תמורת 8.5 מיליארד דולר. ראשי החברה הבינו שהם לא קונים רק אפליקציה – אלא את העתיד של עולם התקשורת

העתיד הזה, שקם בקול תרועה רמה, ירד מהבמה החודש בקול ענות חלושה, והצטרף לבית הקברות של הפלטפורמות הטכנולוגיות הגדולות. משתמשיה האחרונים של סקייפ הועברו בימיה האחרונים אל Microsoft Teams – התוכנה שמיקרוסופט בחרה לטפח על חורבות סקייפ עצמה.

אז איך קרה שמובילת שוק בלתי מעורערת, עם מאות מיליוני משתמשים, נדחקה לשוליים דווקא כשעולם התקשורת עבר לווידאו?

מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר סטיב באלמר (משמאל) לוחץ את ידו של מנכ"ל סקייפ דאז טוני בייטס, סן פרנסיסקו, קליפורניה, 10 במאי 2011
מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר סטיב באלמר (משמאל) לוחץ את ידו של מנכ"ל סקייפ דאז טוני בייטס, סן פרנסיסקו, קליפורניה, 10 במאי 2011

מהפכה שהפכה למפלה

סקייפ פותחה בשנת 2003 על ידי היזמים ניקלאס זנסטרום משוודיה ויאנוס פריס מדנמרק, שעמדו גם מאחורי תוכנת שיתוף הקבצים הפופולרית Kazaa. את התוכנה עצמה כתבו מתכנתים מאסטוניה. השירות צבר פופולריות במהירות בזכות האפשרות לבצע שיחות קוליות, ובהמשך גם שיחות וידאו, דרך האינטרנט – בחינם. באותם ימים זה היה כמעט בלתי נתפס.

סקייפ הציעה פשטות וערך ממשי בעידן שבו שיחת וידאו הייתה מצרך נדיר. אך כשמיקרוסופט רכשה את החברה ב־2011, משהו בסיסי השתבש. במקום לחזק את ליבת המוצר – שיחות וידאו פשוטות ואמינות – ניסתה מיקרוסופט להפוך את סקייפ ל"סקסית", "צעירה" ו"חברתית". אלא שהניסיונות הללו לא רק שלא הועילו, אלא העמיסו על הפלטפורמה עוד ועוד תכונות שאיש לא ביקש.

הפלטפורמה איבדה את הקלות והפשטות שאפיינו אותה, והפכה ל"כבדה", מסורבלת, ולוקה במה שמכונה בתעשייה "זחילת פיצ'רים" – תוספות מיותרות שמעמיסות על המוצר

במקום כלי תקשורת נקי ויעיל, "סקייפ" קיבלה "מוּדז'ים" – גרסה מונפשת לאימוג'ים – פילטרים, ואפילו ניסיון פתטי לחקות את ה"סטוריז" של סנאפצ'ט. השיא הגיע ב־2017, עם עיצוב חדש שנתפס ככישלון מוחלט: הממשק הפך צבעוני, רועש, מבלבל – ובעיקר מנותק מהעדפות המשתמשים.

התגובות לא איחרו לבוא. הדירוגים ב"אפסטור" צנחו ל־1.5 כוכבים, והביקורת הציבורית אילצה את מיקרוסופט לסגת עם הזנב בין הרגליים. עבור רבים, כולל המשתמשים הוותיקים והנאמנים, זה היה רגע הפרידה. הפלטפורמה איבדה את הקלות והפשטות שאפיינו אותה, והפכה ל"כבדה", מסורבלת, ולוקה במה שמכונה בתעשייה "זחילת פיצ'רים" – תוספות מיותרות שמעמיסות על המוצר עד חנק.

אישה שוודית משוחחת עם משפחתה מעבר לים באמצעות סקייפ, 26 באוגוסט 2013 (צילום: JONATHAN NACKSTRAND / AFP)
אישה שוודית משוחחת עם משפחתה באמצעות סקייפ, 26 באוגוסט 2013 (צילום: JONATHAN NACKSTRAND / AFP)

בתגובה, מיקרוסופט ניסתה ב־2018 לחזור לאחור: הסטוריז הוסרו והחברה והתמקדה מחדש בפשטות. אבל היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. הנזק כבר נצרב, וסקייפ לא הצליחה לשחזר את מעמדה.

פלטפורמה מסורבלת וקניבליזם עצמי

ארכיטקטורת ה־P2P המקורית של סקייפ – שאפשרה למחשבים להתחבר ישירות זה לזה ולשתף קבצים ומשאבים ללא שרת מרכזי – הייתה חדשנית במיוחד בשנת 2003. אך עם השנים הפכה לטכנולוגיה מיושנת, שיצרה עומס כבד על מחלקות התחזוקה והפיתוח של מיקרוסופט.

במקום להשקיע במותג הוותיק והמוכר שלה, היא החלה לטפח את "Teams" – מתחרה פנימית שהושקה ב־2017. עד מהרה היה ברור ש־Teams הוא העתיד מבחינת החברה

קוד המקור של סקייפ התנפח למאות אלפי שורות, מה שהפך כל עדכון או חידוש לטכנולוגיה מסורבל וממושך. הקוד היה כה מגושם, עד שגם משימות בסיסיות כמו שמירה על יציבות התוכנה הפכו למאתגרות. המשתמשים הרגישו זאת היטב: שיחות התנתקו, השהיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות, וצריכת המשאבים הנדרשים מהמחשב הייתה מוגזמת.

בעולם הטכנולוגיה של העשור האחרון – מי שממצמץ, מאבד את השוק. וזה בדיוק מה שקרה לסקייפ. בזירה הצרכנית, אפליקציות כמו ווטסאפ, מסנג'ר ו־FaceTime הציעו חוויית שימוש מיידית, אינטגרטיבית וחלקה הרבה יותר. ובזירה העסקית – שמיקרוסופט סימנה כיעד החדש של סקייפ – צצו מתחרים חדשניים ומהירים.

אילוסטרציה: אפליקציות חברתיות (צילום: Eric BARADAT / AFP)
אילוסטרציה: אפליקציות חברתיות (צילום: Eric BARADAT / AFP)

ואיפה הייתה מיקרוסופט בתוך כל זה? במקום להשקיע במותג הוותיק והמוכר שלה, היא החלה לטפח את "Teams" – מתחרה פנימית שהושקה ב־2017. עד מהרה היה ברור ש־Teams הוא העתיד מבחינת החברה: משרדי סקייפ נסגרו, עובדים פוטרו, והיכולות הטכנולוגיות של סקייפ הועברו לתוך Teams.

המסר למשתמשים היה מבלבל ודחק אותם החוצה. בפועל, מיקרוסופט סימנה את סקייפ לחיסול עוד שנים לפני ההכרזה הרשמית. זה החל ב־2017, עם ההודעה על החלפת סקייפ לעסקים ב־Teams, ונמשך ברמיזות עקביות שגם הגרסה הצרכנית בדרכה להיעלם.

מיקרוסופט סימנה את סקייפ לחיסול עוד שנים לפני ההכרזה הרשמית. זה החל ב־2017, עם ההודעה על החלפת סקייפ לעסקים ב־Teams, ונמשך ברמיזות עקביות שגם הגרסה הצרכנית בדרכה להיעלם

המגפה שהייתה אמורה להציל את סקייפ

תחילת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, הייתה הרגע שבו העולם כולו נזקק לשירות כמו סקייפ יותר מתמיד. אך מיקרוסופט – במקום לנצל את ההזדמנות – כמעט שלא עשתה דבר עם הפלטפורמה.

במקום זאת, בחרה לקדם את Teams, והותירה את הבמה פנויה ל"זום", שהפכה בתוך זמן קצר לשם גנרי ולמילה נרדפת לשיחת וידאו.

"זום", שהוקמה על ידי יוצא Cisco Webex, עשתה בדיוק את ההפך מסקייפ: היא התמקדה במה שהיא צריכה הייתה להיות – שיחות וידאו קלות, אמינות, מרובות משתתפים. היא אפשרה הצטרפות מהירה בקישור פשוט, ללא צורך בחשבונות מסורבלים, ובעיקר – הקשיבה למשתמשים.

משרדי זום בסן חוזה, קליפורניה (צילום: AP Photo/Haven Daley)
משרדי "זום" בסן חוזה, קליפורניה (צילום: AP Photo/Haven Daley)

סקר שנערך באפריל 2020 בקרב 1,110 חברות בארה"ב מצא כי 27% מהעסקים השתמשו בעיקר ב"זום" לישיבות וידאו, 18% ב־Teams, ורק 15% בסקייפ. זאת אף שעד תחילת אותה שנה, בטרם התפרצה המגפה, סקייפ עוד הייתה המותג המוביל בסיקור התקשורתי בתחום שיחות הווידאו.

אבל תוך חודשים ספורים, כאמור – המגמה התהפכה.

סקייפ הייתה מהפכנית ושינתה את הדרך שבה העולם מתקשר לפני שני עשורים. אלא שכשהגיעה השעה לשנות את עצמה – היא כשלה. ייתכן שתישאר בזיכרון הקולקטיבי של דור מסוים כסמל נוסטלגי, אך בעיקר – כאנדרטה מפוארת לאיך לא לנהל חדשנות והצלחה.

בעמק הסיליקון, מי שלא מתקדם – נדרס. וסקייפ? היא נדרסה על ידי העתיד שהיא עצמה עזרה לברוא – ואז הפנתה לו עורף

בעמק הסיליקון, כמו בחיים: מי שלא מתקדם – נדרס. וסקייפ? היא נדרסה על ידי העתיד שהיא עצמה עזרה לברוא – ואז הפנתה לו עורף.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 887 מילים
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.