JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עשרת ימי החסד בכבישים: "לפחות משהו טוב אחד יוצא מהמלחמה" | זמן ישראל
ישראלים תופסים מחסה בחניון בתל אביב, 19 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
"לפחות משהו טוב אחד יוצא מהמלחמה"

עשרת ימי החסד בכבישים

הרבה פחות תאונות דרכים, הרבה פחות תחבורה ציבורית, והנחיות חדשות לנהגי האוטובוסים עם הישמע ההתרעה: מאז פרוץ המערכה עם איראן, המציאות בכבישי ישראל השתנתה מן הקצה אל הקצה – לטובה ולרעה ● תחבורה במלחמה: תמונת מצב

בעוד הטילים האיראניים גבו קורבנות בעורף הישראלי במהלך המלחמה, יש מקום אחד שבו ישראל דווקא הפכה בטוחה יותר בעשרת הימים שחלפו: הכבישים.

התאונות הקטלניות אומנם עדיין כאן, וחלקן אף נגזרות מהמצב – כמו התאונה הקשה שבה נהרג עבדאללה בחאש בן ה־14 מקלנסווה. הנער נהרג בכביש 6, לאחר שהרכב שנסע לפני המשאית שבה היו עבדאללה ואביו עצר בפתאומיות עם הישמע אזעקה.

תאונות יש, אבל הקצב הואט משמעותית. לפי נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), מתחילת יוני נהרגו 18 ישראלים בתאונות דרכים, לעומת 43 ביוני אשתקד. אין סיכוי שבשבוע האחרון של החודש הפער הזה ייסגר.

"לפחות משהו טוב אחד יוצא מהמלחמה", אומר יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", "אבל האמת היא שעוד לפני המערכה עם איראן האמנתי ש־2025 תסתיים עם ירידה מסוימת לעומת 2024"

"לפחות משהו טוב אחד יוצא מהמלחמה", אומר יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", "אבל האמת היא שעוד לפני המערכה עם איראן האמנתי ש־2025 תסתיים עם ירידה מסוימת לעומת 2024, שבה נקבע שיא הרוגים של יותר מ־20 שנה. פשוט לא יכול להיות שנגיע שוב למספרים נוראיים כאלה".

עד לאחרונה בהחלט עמדנו בקצב של השנה שעברה.
"בשלושת החודשים הראשונים של השנה, שבהם עקפנו אפילו את מספר ההרוגים של 2024, באמת הייתי בהלם מהנתונים, אחר כך זה קצת האט. אבל תכל'ס שום דבר מהותי לא השתנה".

@itsikzuarets

תיעוד מטורף מהנפילה באיזור אשדוד #איציקזוארץ #חדשות

♬ צליל מקורי – איציק זוארץ Itsik Zuarets

ואכן, בזכות מגמת האטה מסוימת במספר התאונות הקטלניות שהחלה באפריל, וכאמור קיבלה דחיפה משמעותית מאז ליל ה־13 ביוני, מספר ההרוגים בכבישים מאז תחילת 2025, שעומד נכון להיום על 209, נמוך ממספר ההרוגים בתאריך המקביל אשתקד – 226. עדיין, למעט השנה שעברה, 2025 היא לפי שעה השנה הקטלנית ביותר בעשור האחרון – כך שאין סיבה לחגוג.

הסיבה העיקרית לירידה החדה במספר התאונות מאז פרוץ המערכה עם איראן היא פשוטה – יש הרבה פחות תנועה בכבישים. אומנם במצבים כאלה יש למי שכן נוסע נטייה להסיר רסן ולצפצף על הגבלות המהירות, אבל זה עדיין לא מתחרה עם הכאוס ששורר בכבישים בימי שגרה.

הכבישים ריקים לא רק ממכוניות, אלא גם מהולכי הרגל, ששמור להם מקום של כבוד בין קורבנות תאונות הדרכים. הולכי הרגל מהווים 28% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים בישראל

"השבוע ישבתי עם המשטרה", אומר יעקב, "אתה רואה את ההבדל ממש ברמה יום־יומית – ככל שיורד ההלם הראשוני מהמלחמה ואנשים מתחילים לחזור לכבישים, יש עלייה במספר התאונות. זה נכון שאין כרגע פקקים, וההנחה היא שכשיש יותר פקקים יש פחות תאונות קטלניות, אבל השרה הנוכחית הצליחה להגיע לכך שיהיו גם פקקים וגם תאונות".

הכבישים ריקים יחסית לא רק ממכוניות, אלא גם מהולכי הרגל, ששמור להם מקום של כבוד בין קורבנות תאונות הדרכים. הולכי הרגל מהווים 28% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, נתון שממקם אותנו בצמרת העולמית. רוב הנפגעים בתאונות בין מכונית להולך רגל הם ילדים וזקנים.

"כשילדים לא הולכים לבית ספר וזקנים לא מסתובבים בגלל הפחד מטילים", אומר יעקב, "יש פחות תאונות קטלניות. גם בקורונה זה היה ככה".

אנשים תופסים מחסה בתחנת הרכבת הקלה בתל אביב, 22 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אנשים תופסים מחסה בתחנת הרכבת הקלה בתל אביב, 22 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא רק נהגי המכוניות הפרטיות נפקדים מהכבישים בעשרת הימים האחרונים. גם התחבורה הציבורית, במהלך שנוי במחלוקת, רושמת נוכחות דלילה מאוד. רכבת ישראל מפעילה רק קומץ קווים, הרכבת הקלה בגוש דן בינתיים מושבתת לחלוטין, ושירות האוטובוסים פועל בממוצע ארצי בתפוקה של 35% לעומת ימי שגרה.

"הייתי צריך להגיע למשמרת בבוקר", מספר בחור צעיר שעובד בעבודה שמוגדרת חיונית, "ופתאום גיליתי שהאוטובוס שאני תמיד מגיע איתו לעבודה נוסע פעם בשעתיים במקום כל 20 דקות. בלית ברירה לקחתי מונית".

כשפיקוד העורף מגדיר שההגבלות על פעילות המשק הן ברמה המקסימלית, נגזר מזה כמעט אוטומטית שהתחבורה הציבורית תפעל בהיקף של 35%. אלה הגדרות שסוכמו בין פיקוד העורף ומשרד התחבורה עוד לפני המלחמה

השירות המאוד חלקי נובע מאילוצים אובייקטיביים כמו אוטובוסים שמגויסים לצרכי צה"ל (בעיקר בימים הראשונים) ונהגים במילואים, אבל בעיקר מהנחיות פיקוד העורף.

למעשה, כשפיקוד העורף מגדיר שההגבלות על פעילות המשק הן ברמה המקסימלית, נגזר מזה כמעט אוטומטית שהתחבורה הציבורית תפעל בהיקף של 35%  .אלה הגדרות שסוכמו בין פיקוד העורף ומשרד התחבורה עוד לפני המלחמה, כחלק מההכנות לשעת חירום.

כוחות הביטחון וההצלה של ישראל בזירה שבה פגע טיל בליסטי ששוגר מאיראן במגרש חניה סמוך להרצליה, 17 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
כוחות הביטחון וההצלה בזירה שבה פגע טיל בליסטי ששוגר מאיראן במגרש חניה סמוך להרצליה, 17 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"הרעיון הוא להפחית תנועה בדרכים ולצמצם סיכונים", אומר גורם בתחום התחבורה, "ובנוסף, כשאין בתי ספר ואין עבודה אז לאנשים יש הרבה פחות סיבות לנסוע".

ואכן, לפי נתוני משרד התחבורה, הגם שהיצע האוטובוסים מאז פרוץ המערכה עם איראן היה קטן, הוא עדיין עלה בהרבה על הביקוש. ביום שני שעבר ההיצע עמד על 35% נסיעות מיום רגיל, ומספר הנוסעים עמד על 9% בלבד. בהמשך השבוע מספר הנוסעים טיפס באיטיות עד 12% ביום חמישי.

הרידוד המאסיבי של שירותי התחבורה הציבורית אינו מופרך, ובכל זאת אי־אפשר להתעלם מההשלכות: ברגע שלא ניתן לסמוך על שירותי האוטובוסים והרכבות, הישראלים שאין להם מכונית פרטית חשים נצורים

בתחילת השבוע הנוכחי משרד התחבורה תכנן להחזיר את היקף השירות כמעט לשגרה – בהתאם להקלות בהנחיות פיקוד העורף – אבל אז האמריקאים הפציצו באיראן וחזרנו לנקודת המוצא.

למרבה האירוניה, יש מקום אחד שבו שירותי התחבורה הציבורית פורחים בימים אלה: מעבר הגבול רבין שבערבה. כשהישראלים הרבים שחוזרים דרך עקבה נכנסים לארץ, ממתינים להם אוטובוסים שמגיעים לאילת, לבאר שבע ולתל אביב.

מעבר יצחק רבין, 2005 (צילום: NYC2TLV, ויקיפדיה)
מעבר יצחק רבין, 2005 (צילום: NYC2TLV, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

זה אירוני משום שישראל הרשמית פרסמה אזהרת מסע חמורה לירדן, ובאותה נשימה מעמידה שירותי אוטובוסים לטובת מי שבוחר לחזור לארץ דרך השכנה ממזרח.

המערכה הנוכחית מוצאת את התחבורה הציבורית במצב חדש מבחינת הנחיות בטיחות, בגלל ההתראה המקדימה של 10 דקות לפני האזעקה. בנסיעה עירונית נהגי האוטובוס מונחים לעצור בהינתן ההתראה המקדימה בסמוך לבניין הקרוב ולאפשר לנוסעים לרדת ולחפש מקלט או מרחב מוגן אופטימלי.

להיות באוטובוס בזמן אזעקה זה לא נעים, אבל עדיין עדיף מאשר לנסוע ברכבת שבהישמע אזעקה מאיטה את מהירות הנסיעה ומשאירה לנוסעים לקוות לטוב

בנסיעה בין־עירונית זה כמובן מאתגר יותר. הנהג אמור למצוא – גם בסיוע המוקד של חברת האוטובוסים – את היישוב הקרוב ביותר ושם לעצור ליד מבנה. להיות באוטובוס בזמן אזעקה זה לא נעים, אבל עדיין עדיף מאשר לנסוע ברכבת שבהישמע אזעקה מאיטה את מהירות הנסיעה ומשאירה לנוסעים לקוות לטוב.

הרידוד המאסיבי של שירותי התחבורה הציבורית בימים שבהם המשק כמעט מודמם אינו מופרך, ובכל זאת אי־אפשר להתעלם מההשלכות הבעייתיות: ברגע שלא ניתן לסמוך על שירותי האוטובוסים והרכבות, הישראלים (הרבים) שאין להם מכונית פרטית חשים נצורים, התנועה שלהם מוגבלת, הפערים בין אלה שיש להם (מכונית צמודה) לאלה שאין להם מתרחבים, והמסקנה היא שבלי רכב פרטי קשה מאוד להסתדר ולחיות בישראל.

אוטובוס בכניסה לירושלים. 1 באוגוסט 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אילוסטרציה: אוטובוס בכניסה לירושלים. 1 באוגוסט 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

התוצאה היא שכל מי שיכול להרשות לעצמו ירכוש אחד בהזדמנות הראשונה. מי שכבר הצטייד במכונית בדרך כלל לא ישאיר אותה בחנייה, ויצטרף לפקק הלאומי שבו כולנו נשוב וניתקע רגע אחרי שתסתיים המלחמה.

ובכל זאת, יש גם קורטוב של חדשות טובות: ההשבתה החלקית של התחבורה הציבורית חוסכת מדי יום הרבה מאוד כסף לקופת המדינה, ובזכות החיסכון הזה יכלו שר האוצר סמוטריץ' ושרת התחבורה רגב לסכם על דחיית העלאת תעריפי התחבורה הציבורית שתוכננו לחודש הקרוב לפחות לתחילת 2026.

"זו החלטה ראויה להחזיר לציבור את הכסף שחוסכים עליו עכשיו, אבל אני מקווה שהעובדה שכל יום של השבתה חוסך המון כסף לא תיתן תמריץ להמשיך עם זה יותר ממה שהכרחי", אומר גורם בתחום התחבורה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,042 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
הפסקת אש באיראן ובלבנון

גורם ביטחוני בכיר: ישנן אינדיקציות שניסיון ההתנקשות בחיי עז א־דין אל־חדאד הצליח

ארצות הברית הודיעה ש"הפסקת האש" בין ישראל לחזבאללה מוארכת ב־45 ימים ● טראמפ הודיע שמספיק מבחינתו שאיראן תשעה את תוכנית הגרעין שלה למשך עשרים שנה, אך הבהיר שאלה חייבות להיות "באמת" עשרים שנה ● שר החוץ של איראן: לטהרן "אין אמון" בארצות הברית; מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של וושינגטון לגבי המשא ומתן

לכל העדכונים עוד 41 עדכונים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.