הדלק – ובעיקר הסולר – הוא כיום מקור האנרגיה היחיד ברצועת עזה. הוא מפעיל את הגנרטורים המזינים מערכות חיוניות, בהן ציוד רפואי ומפעלי התפלה המספקים מי שתייה לכשני מיליון תושבים.
במהלך רוב תקופת הלחימה, מתקני ההתפלה בדיר אל־בלח שבמרכז הרצועה פעלו באמצעות קו החשמל היחיד שחיבר את הרצועה לרשת הישראלית. אולם, ב־3 במרץ, יממה לאחר שישראל הפסיקה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה – כולל דלק – ניתק שר האנרגיה אלי כהן את קו החשמל.
כיום הסיוע ההומניטרי חוזר ונכנס לעזה, אך הדלק נותר מחוץ לרשימה, והקו החשמלי נותר מנותק. הפעלת צורכי התשתית של הרצועה דורשת מאות אלפי ליטרים של דלק ביום, והמלאי הולך ואוזל – כך אומרים גורמים פלסטינים בעזה.
זהו המחסור הרצוף הארוך ביותר בדלק בעזה – לא רק מאז תחילת הלחימה, אלא מאז שישראל החלה להטיל מגבלות על כניסת ציוד ואספקה לרצועה לאחר השתלטות חמאס
"גנרטורים בבתי החולים פועלים שעה אחת ואז נכבים לשעה עקב מחסור בדלק", אמר לאחרונה רופא בבית החולים שיפא שבעיר עזה, בשיחה טלפונית עם זמן ישראל. "החשמל בבתי החולים אינו עקבי – לפעמים יש רק שלוש עד ארבע שעות חשמל ביום".
לדבריו, המחסור בדלק מלווה את הרצועה לאורך כל המלחמה, אך בחודשים האחרונים המצב החמיר באופן ניכר. זהו המחסור הרצוף הארוך ביותר בדלק בעזה – לא רק מאז תחילת הלחימה, אלא מאז שישראל החלה להטיל מגבלות על כניסת ציוד ואספקה לרצועה לאחר השתלטות חמאס ב־2007.
בתחילת המלחמה, ישראל מנעה הכנסת דלק לרצועה במשך 40 יום, עד שלחץ בינלאומי גובר הביא לחידוש הזרמתו. הקיפאון הנוכחי נמשך כבר פי שלושה – וטרם הסתיים.
רשויות ישראליות לא התייחסו בפומבי להמשך המגבלות על הדלק, ולא הסבירו מדוע האיסור נמשך גם כאשר סוגים אחרים של סיוע הומניטרי מתאפשרים.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) – היחידה במשרד הביטחון האחראית על התיאום הלוגיסטי בין ישראל לרצועת עזה – לא השיב לפניות זמן ישראל בבקשה להסביר את המשך האיסור על הכנסת דלק.
לפי ארגון הבריאות העולמי, עשרות מרכזים רפואיים ברחבי עזה ניצבים בפני סכנת סגירה מיידית בשל המחסור בדלק, שפוגע קשות בתשתיות חיוניות
גרוע יותר מיום ליום
לפי ארגון הבריאות העולמי, עשרות מרכזים רפואיים ברחבי עזה ניצבים בפני סכנת סגירה מיידית בשל המחסור בדלק, שפוגע קשות בתשתיות חיוניות. שירותים רפואיים רבים כבר פועלים במתכונת מצומצמת באופן דרסטי.
"המצב האנרגטי והמצב בבתי החולים לא טובים מאז תחילת המלחמה, אך מיום ליום המצב מחמיר", אמר רופא בבית החולים שיפא.
"בחלק מבתי החולים לא ניתן להשלים ניתוחים וטיפולים רפואיים בשל מחסור באספקה רפואית, מים, מזון וחשמל. הדבר משפיע באופן חמור על בריאות החולים ועל התאוששותם". לדבריו, בשל התנאים המתדרדרים, בתי החולים משחררים חולים מוקדם מכפי שהרופאים היו רוצים.
ד"ר ריק פפרקורן, נציג ארגון הבריאות העולמי בעזה, אמר בהצהרת וידאו שפורסמה ב־1 ביולי כי מרכז הדיאליזה בבית החולים שיפא נאלץ לצמצם את שעות הטיפול בשל המחסור בדלק.
"בדרך כלל, החולים מקבלים שלושה טיפולי דיאליזה בשבוע, ארבע שעות כל אחד. כעת, בית החולים נאלץ לצמצם הן את מספר הטיפולים והן את משך כל טיפול בשל משבר הדלק", אמר. "המחסור בדלק משפיע גם על מחלקת טיפול נמרץ ועל כל מחלקה אחרת בבית החולים".
בחודש יוני פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דוח, שבו צוטט ראש צוות רפואי של ארגון רופאים ללא גבולות בעיר עזה, שאמר כי המחסור מסכן תינוקות
בחודש יוני פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דוח, שבו צוטט ראש צוות רפואי של ארגון רופאים ללא גבולות בעיר עזה, שאמר כי המחסור מסכן תינוקות: "תינוקות בפגיות לעיתים קרובות קטנים מדי מכדי לנשום בכוחות עצמם – הם זקוקים למכונות הנשמה ולחמצן כדי לשרוד.
"אך לאחרונה, המחסור בדלק בבית החולים ליולדות אל־חלוא בצפון עזה הוביל להפסקות חשמל חוזרות ונשנות ששיתקו את מכונות ההנשמה והחמצן, וסיכנו מיידית את חיי התינוקות".
ב-26 ביוני פנו חמישה ארגוני אדם בישראל – גישה, עדאלה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם בישראל והאגודה לזכויות האזרח – לראש הממשלה, שר הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, בדרישה לאפשר לאלתר כניסת דלקים לרצועה בהיקף שיספק את מכלול צרכיה של האוכלוסייה האזרחית.
הארגונים טענו כי "החלטה פוליטית, מכוונת ומודעת של ממשלת ישראל מונעת אספקת דלק למילוי מכלול צרכיה של האוכלוסייה האזרחית ובשל כך נשלל ממנה הסיוע החיוני הדרוש לשרידותה".
במכתבם, הם הזהירו כי מניעת הדלקים והסיכול השיטתי של גישתם של ארגוני האו"ם וארגוני סיוע נוספים הינם הפרה של חובות ישראל לפי המשפט הישראלי והבינלאומי.
דאגה למים
משבר הדלק המתמשך ברצועת עזה פוגע כעת באופן חמור גם בגישה למים נקיים, מאחר שמתקני ההתפלה והביוב המרכזיים תלויים בגנרטורים המופעלים בסולר. אחד המתקנים הקריטיים ביותר שנפגעו הוא מתקן ההתפלה המרכזי בדיר אל־בלח, שנאלץ לצמצם את פעילותו – תחילה בשל ניתוק מהרשת הישראלית, וכעת גם בשל מחסור בדלק.
הגישה למים ברצועה הייתה מוגבלת ושברירית עוד לפני מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה.
עזה התבססה על שלושה מקורות עיקריים: מים זורמים הנרכשים מחברת מקורות הישראלית, שלושה מתקני התפלה של מי ים התלויים באספקת חשמל, ובעיקר מי תהום הנשאבים ממאות בארות באקוויפר החוף. עם זאת, חדירת מי ים וזיהום הפכו את רוב הבארות לבלתי ראויות לשתייה ללא טיפול.
המלחמה גרמה לפגיעות נוספות במערכת המים של הרצועה. רבות מהבארות נהרסו בתקיפות אוויריות של ישראל, וב־9 בנובמבר 2023 הופסקה רשמית אספקת המים מישראל
המלחמה גרמה לפגיעות נוספות במערכת המים של הרצועה. רבות מהבארות נהרסו בתקיפות אוויריות של ישראל, וב־9 בנובמבר 2023 הופסקה רשמית אספקת המים מישראל. בחודשים שלאחר מכן חודשה אספקה חלקית בלבד.
למרות התיאום הישראלי לתיקון קווי המים שניזוקו במהלך 2024, הלחימה המתמשכת והעקירה ההמונית מקשות לקבוע אם לרוב אוכלוסיית הרצועה יש כיום גישה לתשתית מים פעילה. יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא הגיבה לפניית זמן ישראל בנושא.
גם לפני המלחמה, בשל תשתיות רעועות, תושבים רבים לא יכלו להסתמך על מים זורמים מהברז ורכשו מים מטוהרים מספקים פרטיים, שאותם אגרו במכלים ביתיים. לא ברור מה מקורם של המים הללו – ייתכן שהספקים שואבים מים מבארות ומטהרים אותם בעצמם. לא ידוע אם יש להם קשר כלשהו לחמאס.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח ב־24 ביוני כי מתקני ההתפלה פועלים כיום ב־50% בלבד מהתפוקה שהשיגו במהלך הפסקת האש השנייה לפני חצי שנה.
שיעור משקי הבית שרכשו מים לשתייה עלה מ־63% באפריל ל־75% ביוני – נתון שמעיד על תלות גוברת בספקים פרטיים לנוכח המחסור
סקר הומניטרי שנערך ביוני מטעם האו"ם מצא עלייה חדה במספר תושבי עזה שדיווחו על התדרדרות בגישה למים ולתברואה. לפי הסקר, 97% מהמשיבים אמרו שגישתם למי שתייה הורעה בשבועות האחרונים, ו־87% דיווחו על החמרה בתנאי התברואה – לעומת 20% ו־40% בהתאמה באפריל.
כמו כן, שיעור משקי הבית שרכשו מים לשתייה עלה מ־63% באפריל ל־75% ביוני – נתון שמעיד על תלות גוברת בספקים פרטיים לנוכח המחסור.
המחסור בדלק משתק גם את מערכות הביוב וטיהור השפכים, התלויות אף הן באספקת חשמל. ב־17 ביוני הודיעה עיריית חאן יונס על הפסקת שירותי המים, הטיפול בשפכים והפעלת מערכות הביוב בשל מחסור בדלק.
נשאב על ידי חמאס, מוחזק על ידי ישראל
בתחילת המלחמה נימקה ישראל את סירובה לאפשר הכנסת דלק לעזה בטענה שחמאס עושה בו שימוש להפעלת משגרי רקטות, כלי רכב וגנרטורים בתוך המנהרות התת־קרקעיות הנרחבות שבשימוש אנשיו – ולכן, לטענת גורמים ישראליים, יש למנוע את כניסתו לרצועה.
"חמאס מרגיש את המכה של צה"ל וימשיך להרגיש אותה", אמר דובר צה"ל דניאל הגרי ב־26 באוקטובר 2023. "חלק מהתפקוד שלהם נשען על דלק".
בראשית נובמבר פרסם צה"ל הקלטות שלדבריו מוכיחות כי חמאס מסיט דלק שיועד לבתי חולים. כמה שבועות לאחר מכן, ב־18 בנובמבר, אישרה ישראל את חידוש משלוחי הדלק לעזה – ימים ספורים לפני שנכנסה לתוקף הפסקת אש בת שבוע במסגרת עסקת חטופים עם חמאס.
לא ברור אם עדיין נותרו בידי חמאס מאגרי דלק בעזה, או אם הוא מסוגל להשתמש בהם. לאחרונה דווח על מקרי גניבה, אך לא ברור אם חמאס עצמו או גורמים חמושים אחרים, כמו חמולות מקומיות, עומדים מאחוריהם
הדרישה להכניס דלק הייתה חלק מההסכם, שבמסגרתו שוחררו נשים וילדים שנחטפו לישראל ב־7 באוקטובר. הדלק המשיך להיכנס גם לאחר סיום ההפוגה, אף שישראל מעולם לא הסבירה בפומבי את שינוי המדיניות.
לא ברור אם עדיין נותרו בידי חמאס מאגרי דלק בתוך עזה, או אם הוא מסוגל להשתמש בהם. לאחרונה דווח על מקרי גניבה, אך לא ברור אם חמאס עצמו או גורמים חמושים אחרים, כמו חמולות מקומיות, עומדים מאחוריהם.
ב־9 ביוני דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי 260 אלף ליטרים של דלק נבזזו ממאגר בצפון הרצועה, לאחר שמספר בקשות של האו"ם לתאם גישה עם ישראל נדחו.
רוב הדלק שנמצא כיום בעזה מרוכז באזורים הנתונים לשליטת צה"ל. ישראל לא פרסמה באופן רשמי את היקף השטח שבשליטתה, אך לפי דיווח באתר ynet, צה"ל עדכן את הקבינט כי בתוך שבועות ספורים ישלים את השתלטותו על כ־75% משטח הרצועה.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 82.6% משטח עזה נמצא כיום תחת שליטה ישירה של צה"ל או באזורים שהוצאו בהם צווי פינוי מאז 18 במרץ.
סוכנויות הומניטריות המבקשות לשאוב דלק ממאגרים באותם אזורים נדרשות לתאם עם צה"ל פעולות "חילוץ דלק" ולהעבירו לאזורים מיושבים. האו"ם דיווח על קשיים חוזרים ונשנים בתיאום זה
סוכנויות הומניטריות המבקשות לשאוב דלק ממאגרים באותם אזורים נדרשות לתאם עם צה"ל פעולות "חילוץ דלק" ולהעבירו לאזורים מיושבים. האו"ם דיווח על קשיים חוזרים ונשנים בתיאום זה.
בעדכון מ־26 ביוני נמסר ממשרד האו"ם כי ב־18 ביוני הצליחו אנשיו לשאוב כ־280 אלף ליטרים של דלק ממאגרים באזור מוגבל ברפיח, לאחר ש־12 בקשות קודמות נדחו על ידי הרשויות הישראליות.
בהמשך החודש התקיימו חמש פעולות חילוץ נוספות ברפיח – שלוש מהן הצליחו, ושתיים נכשלו בשל "מגבלות שטח" שלא פורטו.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא הגיב לפניית זמן ישראל בנושא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויפה מאוד מצידך שאת דואגת לעם שמקללת אותך יום ולילה. אני מעריך את זה כל עוד. שהסיוע שלהם לא יפגעו בעם שלי. ולכן אני חושב שחשוב להדגיש בכל הכתבות האלה והדומות אליה. שאין פה כוונה כלל מאף גוף לפגוע במישהו. כל מה שעושים זה בגלל לשמור על עצמינו. אם באמת חשוב לך חיים של העזתים כמובן לא על חשבון הישראלים. אז באמת יש להכתיב איזה שהוא תוכנית איך לחסל את האיום שלנו מבלי לפגוע בהם. בינתיים אני רואה כל העמים האגונים למיניהם. שמאוד דואגים להעזתים [שדרך אגב מאוד מעניין איפה היו הסיוע בשואה מאיזה שהוא מדינה זרה?] מה עם החטופים למה לא עזרו להציל ישראלים שנמצאים שמה מבלי תנאים האם מישהו ניסה לשוט דרכים ארוכים להציל חטופים? מה כל השטיות האלה.?