הצהרה אחת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חבילת מכסים חדשה ומאיימת, שהושמעה באפריל, הספיקה כדי למחוק מיליארדי דולרים משוויין של החברות הגדולות בעולם בתוך שעות. מדד ה־S&P 500, הכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, צנח בתוך יומיים בכ־10%.
הפאניקה הייתה מוחשית, הכותרות זעקו על מיתון מתקרב, והפרשנים חזרו לדבר על "חוסר הוודאות" שאוחז בשווקים – בזמן שטראמפ שיחק בגלובוס כאילו היה מגרש הגולף הפרטי שלו במאר־א־לאגו.
אלא שאז הרעש עשה את שלו, וטראמפ הודיע על "פסק זמן" ביישום התוכנית. הוא העניק לצדדים 90 יום להגיע להסכמות עם ארה"ב, לפני שיחליט על תעריפי המכסים החדשים.
אז מה השתנה? מדוע אותם איומים – הפעם חמורים יותר, ברורים יותר ומיידיים יותר – אינם מעוררים את אותו אפקט הפחד ששרר רק לפני שלושה חודשים?
90 הימים חלפו, הגענו ליולי – והתמונה שונה בתכלית. לא משום שטראמפ ויתר על הרעיון, אלא להפך: בשבוע האחרון הוא שב ואיים במכסים דרמטיים לא פחות.
בסדרת מכתבים שפרסם, הודיע כי בכוונתו להטיל, החל ב־1 באוגוסט, מכס גורף בשיעור של 20% עד 50% על כ־25 מדינות. בין הבולטות: האיחוד האירופי, יפן, ברזיל, קוריאה הדרומית ומקסיקו. וכל זה עוד לפני שסאגת המכסים מול סין צפויה לשוב לכותרות בעוד כחודש.
הנימוקים, כהרגלו, היו תערובת של טענות על גירעונות סחר "בלתי נסבלים" עם שורת האשמות – ממשפט שמתנהל נגד נשיא ברזיל לשעבר, דרך ביקורת על חוסר הטיפול בקרטלי סמים במקסיקו, ועד דרישות לפתוח חסמי שוק במדינות רבות.
על הנייר, מדובר בהכרזת מלחמה כלכלית עולמית, רעידת אדמה של ממש – לא פחות מזו שאירעה באפריל. זהו צעד דרסטי שעלול לשבש את שרשראות האספקה, להצית אינפלציה ולשלוח את הכלכלה העולמית לסחרור אדיר.
התשובה, כך נראה, טמונה בהבנה העמוקה יותר שפיתחו המשקיעים כלפי "שיטת טראמפ". אם באפריל הם הגיבו לעצם האיום, היום הם מגיבים לאדם שמאחוריו
ואף על פי כן, השווקים בקושי מצמצו. מדד הנאסד"ק המשיך לשייט סביב שיא כל הזמנים, וה־S&P 500 אף רשם עלייה קלה. גם הבורסה בתל אביב הגיבה באדישות יחסית, למעט ירידה קלה במסחר ביום ראשון, על רקע התפתחויות גיאופוליטיות שליליות באזור.
אז מה השתנה? מדוע אותם איומים – הפעם חמורים יותר, ברורים יותר ומיידיים יותר – אינם מעוררים את אותו אפקט הפחד ששרר רק לפני שלושה חודשים?
התשובה, כך נראה, טמונה בהבנה העמוקה יותר שפיתחו המשקיעים כלפי "שיטת טראמפ". אם באפריל הם הגיבו לעצם האיום, היום הם מגיבים לאדם שמאחוריו.
השווקים למדו שטראמפ הוא אומן ב"משחק התרנגולות" (Game of Chicken): הוא דוהר במכונית הכלכלית האמריקאית במהירות שיא היישר לעבר שיירת המכוניות של כלכלות העולם – בתקווה שהצד השני, אם זו סין, אירופה או מקסיקו, יסטה מהמסלול ראשון. המטרה שלו אינה בהכרח התנגשות, אלא הכנעה של היריב.
בהקשר הזה, איומי המכסים מפסיקים להיתפס כאיום קיומי על הכלכלה הגלובלית, והופכים לטקטיקת משא ומתן אגרסיבית. המשקיעים, שכבר חוו את הסבב הקודם באפריל, מתחילים להפנים את דפוס הפעולה.
השווקים, במילים אחרות, כבר לא קונים את ההצגה הזו. הם מבינים שהכרזה על מכס של 30% או 50% אינה תחזית כלכלית, אלא נקודת פתיחה למשא ומתן
בשלב הראשון מגיעה הכרזה מפוצצת – טראמפ זורק לחלל האוויר את הדרישה המקסימלית והמפחידה ביותר, כזו שגורמת לכלכלנים להזיע ולדיפלומטים לכנס שיחות חירום.
בשלב השני מתחיל משא ומתן – זה הרגע שבו הצד השני מגיב: מגנה את המהלך, מאיים במכסי נגד, ובמקביל, מאחורי הקלעים, נפתח משא ומתן קדחתני.
ואז, בשלב האחרון, מגיעה "נסיגה מפוארת". לאחר תקופה של מתיחות, טראמפ מכריז על "הסכם היסטורי" או "ניצחון אדיר", כאשר בפועל מדובר בנסיגה ניכרת מהאיומים הראשוניים שלו. לפי ההערכה הזו, טראמפ יציג ויתורים מינוריים של הצד השני כהישג כביר, יכריז שהציל את הכלכלה האמריקאית – וימשיך הלאה.
השווקים, במילים אחרות, כבר לא קונים את ההצגה הזו. הם מבינים שהכרזה על מכס של 30% או 50% אינה תחזית כלכלית, אלא נקודת פתיחה למשא ומתן. הם מהמרים שטראמפ, כאיש עסקים, מבין היטב שיישום מלא של איומיו יפגע קשות דווקא בבוחרים שלו – האנשים שירגישו את עליית המחירים בסופרים ובחנויות. הוא אולי רוצה להיראות קשוח מול בריסל ומקסיקו סיטי, אבל יותר מכל הוא רוצה להישאר פופולרי בארה"ב. קריסה כלכלית אינה מתכון מנצח לשם כך.
לכן, התגובה המתונה של השווקים הפעם אינה מעידה על שאננות, אלא על התפכחות. המשקיעים אינם מתעלמים מהסיכון, אלא מתמחרים אותו אחרת. הם מבינים שהדרך מהכרזה על מכסים ועד להטלתם בפועל רצופה פיתולים פוליטיים, ובלחצים כבדים מצד תאגידים אמריקאיים רבי עוצמה, שייפגעו מהמכסים לא פחות מהאירופים.
נכון לעכשיו, יש כמעט קונצנזוס בוול סטריט: דרמת המכסים המחודשת של טראמפ היא בסך הכול עוד רעש רקע – חסר משמעות של ממש – שיחלוף במהרה. נותרו לנו כשבועיים כדי לגלות אם התאוריה הזו גם נכונה
האם ייתכן שהשווקים טועים הפעם? בהחלט. טראמפ ידוע כמי שכמעט בלתי אפשרי לחזות את מהלכיו. ייתכן שהפעם, משיקולי אגו או טעות פוליטית, יחליט "ללכת עד הסוף" ולא למצמץ ראשון. תרחיש כזה עלול עדיין לגרום לזעזוע עמוק בכלכלה העולמית.
אבל נכון לעכשיו, יש כמעט קונצנזוס בוול סטריט: דרמת המכסים המחודשת של טראמפ היא בסך הכול עוד רעש רקע – חסר משמעות של ממש – שיחלוף במהרה. נותרו לנו כשבועיים כדי לגלות אם התאוריה הזו גם נכונה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו