סיור השבוע בדרום לבנון הזכיר לי אמירה מפורסמת של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק: "יצא כיסא, נכנס שולחן; יצא שולחן, נכנס סלון". האמירה, שנטבעה על ידי מי שהחליט על הנסיגה מלבנון במאי 2000, תיארה מבחינת ברק את התהליך האיטי והזוחל שבו ישראל נסחפה להקמתה של רצועת הביטחון בלבנון.

זו הייתה דרכו להסביר כיצד ב־1985 איש לא תכנן להישאר בלבנון לאורך זמן, אך בסופו של דבר מצאה עצמה ישראל מגוננת על צבא דרום לבנון – ולא להפך – עם קו מוצבים מבוצרים, ובעיקר עם מציאות מדממת.

המוצב החדש של צה"ל ברכס החממיס, סמוך למטולה, קורם סוללות ועמדות שמזכירות (להבהיל) את אלה של רצועת הביטחון. ככל הנראה, גם ביתר העמדות של צה"ל בדרום לבנון מתהווה מציאות דומה. לכן עולה השאלה: האם ישראל מתכננת שהות קבועה בשטח לבנון? על כך אין תשובה ברורה. מה שכן – היא מתכננת שהות בטוחה לכוחותיה, מבוטנת מאוד.

"אנחנו חייבים להיות חזקים בהגנה, כל עוד חזבאללה הוא כוח מאיים", אמר אלוף פיקוד הצפון היוצא, אורי גורדין, בסיור פרידה שערך השבוע עם כתבים צבאיים

"אנחנו חייבים להיות חזקים בהגנה, כל עוד חזבאללה הוא כוח מאיים", אמר אלוף פיקוד הצפון היוצא, אורי גורדין, בסיור פרידה שערך השבוע עם כתבים צבאיים בדרום לבנון. לא במקרה מדובר באמירה כללית מאוד: איש אינו יודע – וגם אינו רוצה להתחייב – מתי תיסוג ישראל מחמש הנקודות שבהן היא פרוסה בלבנון.

לכך יש שלוש סיבות עיקריות: ראשית, המהלך הצבאי שיצר את המצב הזה היה מורכב מאוד – גם מבצעית וגם מדינית; שנית, הנראות של כוחות צה"ל בשטח הלבנוני הפכה לחלק מהמחויבות לתחושת הביטחון של תושבי הצפון, שרובם (75%) כבר שבו לבתיהם; ושלישית, איש אינו יכול לחזות אם ומתי יופעל על ישראל לחץ בינלאומי שיחייב נסיגה מסיבות מדיניות – ולא מבצעיות.

אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין משוחח עם אמיר בר־שלום, דרום לבנון, יולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

תמונת המצב בכל הנוגע ליחסי הכוחות החדשים מול חזבאללה בהחלט מעודדת. להערכת גורדין, הפגיעה בארגון השיעי היא משמעותית, הרבה מעבר לשחיקה ביכולותיו המבצעיות.

מבחינה צבאית, חזבאללה איבד כ־75% מהיכולת הרקטית שלו, וכ־10,000 מלוחמיו – כמחצית מכוח הלחימה – נהרגו או איבדו כשירות. כוח רדואן, שהיה אמור להוביל פשיטה רחבת היקף על יישובי הגליל, כבר לא מסוגל לממש את ייעודו.

גם מצבו הכלכלי של הארגון מתדרדר. בשבוע שעבר נאלץ חזבאללה להודיע לציבור השיעי כי יקצץ במימון מוסדות החינוך בשל מצוקת מזומנים. גורם צבאי בכיר: "הבעיה היא שיש מעט כסף טוב, ויותר מדי כסף רע"

המשתנה המרכזי בהקשר הזה הוא מצבו הפנימי של חזבאללה, שמאותגר היום בזירות חדשות: הזירה הפוליטית בלבנון הופכת עוינת יותר, קו הגבול עם סוריה נסגר – מה שמקשה על התעצמות צבאית מחודשת – והפטרונית המרכזית, איראן, נחלשה.

דווקא הזירה הפנימית היא כיום המאיימת ביותר על חזבאללה. שותפיו הפוליטיים הטבעיים לשעבר – מנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט ובני משפחת פרנג'יה הנוצרית – קוראים בגלוי לפירוק הארגון מנשקו.

אישה מביטה על תמונות של כל הרוגי חזבאללה בדרום לבנון, 28 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

גם מצבו הכלכלי של הארגון מתדרדר. בשבוע שעבר נאלץ חזבאללה להודיע לציבור השיעי כי יקצץ במימון מוסדות החינוך בשל מצוקת מזומנים. "יש בלבנון כיום כסף טוב וכסף רע", מתאר זאת גורם צבאי בכיר. "הבעיה היא שיש מעט כסף טוב, ויותר מדי כסף רע".

הכסף ה"טוב" הוא מימון חירום של 250 מיליון דולר שהעמיד הבנק העולמי לממשלת לבנון בחודש שעבר – סכום חיוני, אך לא מספק כדי להניע מחדש את הכלכלה הגוועת, במיוחד לנוכח חוסר היכולת של השלטון המרכזי לעמוד בדרישות המנהל התקין של הבנק.

הכסף ה"רע" מגיע מאיראן: חרף הלחימה מול ישראל והקשיים הכלכליים בטהרן, הצליחה איראן להזרים לחזבאללה כמיליארד דולר כדי לשמור אותו על הרגליים

הכסף ה"רע" מגיע מאיראן: חרף הלחימה מול ישראל והקשיים הכלכליים בטהרן, הצליחה איראן להזרים לחזבאללה כמיליארד דולר כדי לשמור אותו על הרגליים. "את המשוואה הזו חייבים לשנות – וזה תלוי רק בעולם", מסכם הגורם.

בינתיים, מי שמשלם את משכורות חיילי צבא לבנון הם האמריקאים. במצב הנוכחי, חלק מהקצינים השיעים בצבא משלימים הכנסה באמצעות משכורת נוספת – אותה הם ממשיכים לקבל מהארגון השיעי. כך מצליח חזבאללה לשמר לעצמו מוקדי השפעה בתוך הצבא הלבנוני – בבחינת שלח לחמך ליום פקודה.

תומכי חזבאללה מפגינים מחוץ לשגרירות איראן בביירות, לבנון, 25 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

לבעיית המימון של חזבאללה יש גם היבטים מבצעיים. הפגיעה המשמעותית ביכולות המבצעיות יוצר לפי גורמים בצה"ל תחושת חוסר מסוגלות בשורות חזבאללה. במילים אחרות: ארגון הרהב שלפני 7 באוקטובר איבד ביטחון.

זו, ככל הנראה, הסיבה לאי־התגובה של חזבאללה לפעולות ישראל מאז הכרזת הפסקת האש ב־27 בנובמבר 2024. הנתונים מציירים בשלב זה תמונה של הכרעה ברורה: מאז עצירת הלחימה הרגה ישראל 234 מפעיליו של חזבאללה, ותקפה מאות מחסנים, מתקני ייצור ויעדים נוספים – לרבות בדאחייה עצמה.

השאלה מתי תתפוגג ההרתעה הישראלית וחזבאללה ישוב להגיב – נותרת פתוחה. גורמים בפיקוד הצפון מבהירים כי הנחת העבודה היא שכל תקיפה עלולה להוביל לתגובה מצד הארגון

השאלה מתי תתפוגג ההרתעה הישראלית וחזבאללה ישוב להגיב – נותרת פתוחה. גורמים בפיקוד הצפון מבהירים כי הנחת העבודה היא שכל תקיפה עלולה להוביל לתגובה מצד הארגון. בפועל, מאז ההפוגה נרשמה תגובה אחת בלבד: שיגור שתי רקטות לעבר הר דב, שישה ימים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. ישראל הגיבה מייד בתקיפה נרחבת בדרום לבנון.

התגובה הישראלית עיצבה, הלכה למעשה, את כללי המשחק. חזבאללה בדק את הגבולות לאחר הפסקת האש והבין שהמשוואה השתנתה. לפי ההבנה הנוכחית בצה"ל, הארגון ממקד כעת את מאמציו בשיקום מערך ההגנה שלו – ומתכונן לאפשרות שישראל תפתח במתקפה רחבת היקף מצפון לנהר הליטני.

אמיר בר־שלום בסיור בדרום לבנון, יולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

"‎הרחקנו את חזבאללה מהגבול, ונמשיך לאכוף את זה באש", אומר גורדין. אלא שהתקיפות הישראליות אינן נעצרות בגבול הליטני. בפועל, ישראל אינה מסתפקת באכיפת פריסה מחודשת של חזבאללה מצפון לנהר, אלא פועלת כדי לפרק את הארגון מנשקו. זו אולי לא מדיניות מוצהרת – אך בהחלט מדיניות מיושמת.

כך, למשל, בתקיפה שבוצעה בבקעת הלבנון ב־25 במאי, הותקף מחנה אימונים של כוח רדואן, בעודו מאוכלס. שבועיים לאחר מכן, הותקפו מפעלי המל"טים בדאחייה שבביירות – פעולה שהובילה לפינוי המוני של האוכלוסייה השיעית מדרום העיר.

במובן מסוים, גורדין גם מסמן את כיוונה של מדיניות אכיפת הפסקת האש: אכיפה באש. "אנחנו מעדיפים ביטחון על שקט", חזר ואמר לאחרונה – מסר שמופנה לא רק למטכ"ל, אלא גם לדרג המדיני

במובנים רבים, ישראל משרתת במעשיה את האינטרס של ממשלת לבנון. הנשיא ג'וזף עאון ממשיך לדבוק בעמדה שלפיה פירוק חזבאללה מנשקו צריך להיעשות בהסכם – ולא בכוח. אך בפועל, בין אם בתיאום ובין אם לא, ישראל ממלאת תפקיד של "המקל הארוך" עבור עאון.

כל המרכיבים הללו כנראה מחזקים את ביטחונו של גורדין לצאת בהכרזה מרחיקת לכת – בוודאי ביחס לזהירות שאפיינה את הדרג המדיני והביטחוני בשנתיים האחרונות: לדבריו, ישראל נמצאת היום במצב הביטחוני הטוב ביותר מול לבנון זה עשרות שנים.

פעילות צה"ל בלבנון, יולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

המסר הזה מכוון בראש ובראשונה לתושבי הצפון. ההלם מ־7 באוקטובר בנגב המערבי, בצירוף כמות ואיכות האמל"ח שהתגלו בכפרים הלבנוניים הסמוכים לגבול, יצרו משבר אמון חריף בין הציבור לבין הצבא. כעת מנסה גורדין לשקם את האמון תוך כדי העברת המקל למחליפו, אלוף רפי מילוא, שייכנס לתפקיד בעוד כשבועיים.

במובן מסוים, גורדין גם מסמן את כיוונה של מדיניות אכיפת הפסקת האש: אכיפה באש. "אנחנו מעדיפים ביטחון על שקט", חזר ואמר לאחרונה – מסר שמופנה לא רק למטכ"ל, אלא גם לדרג המדיני.