עלי התבלין הטריים – מאורגנו ועוד ריחן (בזיליקום), מפטרוזיליה ועד כוסברה – נותרו נקודת התורפה העיקרית בחקלאות הישראלית בכל הנוגע לשימוש מוגבר בחומרי הדברה רעילים. זו המסקנה העיקרית מהסקר השנתי לאיתור שאריות חומרי הדברה שמשרד החקלאות פרסם לאחרונה, ושמבוסס על 1,003 דגימות שנלקחו במהלך 2024 בחלקות חקלאיות ברחבי הארץ.
לפי הסקר, בו נדגמו 76 גידולים שונים, נתח הדגימות החריגות עומד על 7.7% – דומה למדי לשנים האחרונות שבהן היקף החריגות התייצב על 7%–8%. מדובר בשיפור לעומת העבר – ב־2020 למשל, 11.6% מהדגימות לא היו תקינות.
היקף החריגות, כאמור, משתנה בחדות בין סוגי הגידולים השונים: בפירות רק ב־1.5% מהדגימות אותרו חריגות. בעלי התבלין, לעומת זאת, 25.8% מהדגימות כללו חריגות. המשמעות: כל עלה תבלין רביעי שאנחנו אוכלים מכיל חומרי הדברה אסורים לשימוש או לחילופין חומרים מותרים אבל בריכוז גבוה ממה שהתקן מתיר.
החום הגובר ואירועי האקלים הקיצוניים הם גן עדן למזיקים ודוחפים את החקלאים בחזרה לידי הרעל הישן והטוב (כלומר, הרע)
החקלאות הישראלית עוברת תהליכים שמשנים את פניה, בחלקם מנוגדים זה לזה: החקלאות הופכת יותר טכנולוגית ועתירת ידע, ומכורח המציאות גם יותר יעילה וחסכונית. חומרי הדברה הם הוצאה כבדה, והשימוש בשיטות גידול מתוחכמות וממוקדות יותר עשוי לצמצם את העלויות.
אלא שבמקביל, החום הגובר ואירועי האקלים הקיצוניים הם גן עדן למזיקים ודוחפים את החקלאים בחזרה לידי הרעל הישן והטוב (כלומר, הרע).
גם לפער הדורות יש כאן תפקיד: הגיל הממוצע של חקלאי בישראל הוא כ־60. חקלאים מבוגרים נוטים לדבוק בשיטות הגידול שהם מכירים.
בשנים האחרונות צמח דור של חקלאים צעירים ומשכילים, עם תפיסות מעודכנות של חקלאות מקיימת שמתחשבת בסביבה ובבריאות. חלקם משתייכים פורמלית לזרם האורגני, אחרים מגדירים את עצמם באופן לא רשמי כחקלאים מקיימים ואקולוגיים.
החקלאים האורגניים, אגב, נדגמים על ידי משרד החקלאות בסקר נפרד, שתוצאותיו עדיין לא פורסמו. בשנים הקודמות רוב מכריע של הגידולים האורגניים נמצאו חפים מחומרי הדברה, כפי שהתקן האורגני מחייב.
החקלאים האורגניים, אגב, נדגמים על ידי משרד החקלאות בסקר נפרד, שתוצאותיו עדיין לא פורסמו. בשנים הקודמות רוב מכריע של הגידולים האורגניים נמצאו חפים מחומרי הדברה, כפי שהתקן האורגני מחייב
הסקר של 2024 היה מצומצם יחסית (1,003 דגימות לעומת 1,400–1,500 בסקרים של השנים הקודמות), כנראה בהשפעת המלחמה והקיצוצים בתקציב משרד החקלאות, אבל עדיין נחשב למדגם מייצג מבחינה סטטיסטית.
הנתון המעודד ביותר: ב־54.5% מהדגימות לא נמצאו כלל שאריות חומרי הדברה. הפרי או הירק אולי רוססו במהלך הגידול, אבל עד שהגיעו אל הצלחת הביתית הרעלים התנדפו והצרכן קיבל סלט נקי לחלוטין. הבריאות של צרכן הקצה נשמרה, מה שאי אפשר לומר על הבריאות של החקלאי (וקרוב לוודאי: העובד התאילנדי שלו) ועל הסביבה ומי התהום שחומרי ההדברה מחלחלים אליהם.
משרד החקלאות מתגאה ברשימה של גידולים שבהם לא נמצאו כלל חריגות. משפחת ה־0% חריגות כוללת בין השאר את הענבים, העגבניות, האפרסקים, מלונים ורימונים. בסקר הקודם, ב־2023, הגידולים האלה עמדו על כ־5% חריגות, כך שמדובר בשיפור משמעותי.
יחד עם זה, יש הבדל בין אפס חומרי הדברה לאפס חריגות: כשאין חריגה זה אומר שיש חומרי הדברה, אבל בתוך התקן המותר. וסוגיית התקן, כידוע, נמצאת במחלוקת עתיקת יומין בעולם הבריאות. כשמדובר בילדים, או באנשים שאוכלים הרבה ירקות ופירות, צירוף של הרבה ריכוזים קטנים של חומרי הדברה יכול להיתרגם לנזק בריאותי גדול.
יש הבדל בין אפס חומרי הדברה לאפס חריגות: כשאין חריגה זה אומר שיש חומרי הדברה, אבל בתוך התקן המותר. וסוגיית התקן, כידוע, נמצאת במחלוקת עתיקת יומין בעולם הבריאות
במשרד החקלאות מפרטים את הגידולים שבהם נמצא המקבץ הרחב ביותר של חומרי הדברה – גם אם כולם בתוך התקן המותר: כך, למשל, באורגנו ממוצע יש קוקטייל של 10 חומרי הדברה שונים, בענבים – 7.3 חומרי הדברה, ריחן – ארבעה, אגס – 3.7, תפוח עץ – 3.5.
ב־10% מהדגימות נמצאו חמישה חומרי הדברה או יותר. גם אם כולם בתוך התקן, עדיין מדובר בצבר בעייתי של חומרים לא רצויים לגוף, לבריאות ולסביבה.
לזכות משרד החקלאות ייאמר שלא הקל על עצמו בכל הנוגע לעלי התבלין. בעקבות תלונות שהגיעו מאירופה על איכות בעייתית של עלים מיובאים מישראל, הוקדשה לקטגוריה זו תשומת לב מיוחדת בסקר: 15.3% מהדגימות עסקו בעלי תבלין, אף שהישראלי הממוצע צורך הרבה יותר עגבניות ותפוחים מאשר אורגנו או מנטה. התוצאה – כאמור, 25.8% חריגות – לא קלות לעיכול, תרתי משמע.
חקלאים ואנשי מקצוע שעיינו בתוצאות הסקר הביעו בסך הכול שביעות רצון מהתוצאות ומהמגמה המסתמנת – גם אם איטית – של צמצום בשימוש ברעלים מסוכנים בחקלאות הישראלית.
הבעיה היא שיש פער משמעותי ומטריד בין תוצאות הסקר של משרד החקלאות לבין הסקרים שמבצע משרד הבריאות. בעוד משרד החקלאות מבצע דיגומים אצל החקלאים – בשדות, במטעים ובבתי האריזה, משרד הבריאות דוגם את הגידולים אחרי שכבר הגיעו לנקודה בה הפירות והירקות פוגשים את הציבור – ברשתות שיווק, שווקים פתוחים ומחסנים לוגיסטיים.
הסקר האחרון שפרסם משרד הבריאות, בקיץ שעבר, התבסס על אלפי דגימות שנערכו בין השנים 2021–2023. עיקר הממצאים: 16.5% חריגות (יותר מכפליים מאשר בסקר הנוכחי של משרד החקלאות)
הסקר האחרון שפרסם משרד הבריאות, בקיץ שעבר, התבסס על אלפי דגימות שנערכו בין השנים 2021–2023. עיקר הממצאים: 16.5% חריגות (יותר מכפליים מאשר בסקר הנוכחי של משרד החקלאות), רק 38% דגימות נקיות לחלוטין מחומרי הדברה.
הפער בין התוצאות של שני המשרדים ניכר לא רק בסקר האחרון: גם המגמה שונה. במשרד הבריאות מצביעים על הכפלה במספר החריגות בתוך כמה שנים, ואילו במשרד החקלאות דווקא על התכווצות משמעותית.
ייתכן שהפערים נובעים מכך שמשרד הבריאות דוגם גם תוצרת מיובאת או מהרכב שונה של הגידולים שנדגמים, אבל בשורה התחתונה קשה להימנע מהמחשבה שתוצאות הסקר של כל משרד משקפות את האג'נדה שלו: משרד הבריאות דואג בראש ובראשונה לבריאות ורואה בחומרי הדברה סכנה לבריאות הציבור; משרד החקלאות דואג לחקלאות, ובראייתו חומרי הדברה הם רע הכרחי שמאפשר לחקלאים לגדל פירות וירקות.
גם מבקר המדינה נכנס לתמונה, ובדוח האחרון שעסק בנושא קבע שישראל היא המדינה המרוססת ביותר בין המדינות המפותחות.
גם במשרד החקלאות הזמנים משתנים, ובימים אלה הוקם לראשונה, במהלך שיש מי שמכנה אותו היסטורי, אגף חדש שיופקד על קידום החקלאות האורגנית. אחרי שנים שבהם החקלאות האורגנית והמקיימת הייתה שקופה, אולי סוף־סוף היא תזכה לתמיכות ולרוח גבית מהממשלה כמקובל ברוב המדינות המפותחות.
גם במשרד החקלאות הזמנים משתנים, ובימים אלה הוקם לראשונה, במהלך שיש מי שמכנה אותו היסטורי, אגף חדש שיופקד על קידום החקלאות האורגנית
רגע לפני שפותחים שמפניה, כדאי לציין שקידום החקלאות האורגנית הוא רק אחד מבין שלושה תפקידים של האגף החדש, לצד קידום חקלאים צעירים וחינוך לחקלאות וקשרי קהילה; ולרשות ראש האגף החדש קובי בלייך, לשעבר סמנכ"ל מנהל במשרד, עדיין לא הועמדו תקציבים ותקני כוח אדם.
"כמה מוצלח זה יהיה אנחנו לא יודעים", אומר חקלאי אורגני ותיק, "אבל עצם ההחלטה היא חדשות טובות". דנה יוסקוביץ', מנכ"לית ארגון החקלאים האורגניים, סבורה ש"זה אגף שצריך לתכלל את הפעילות של המשרד מול החקלאות האורגנית, ולסגור את פערי הידע הגדולים שיש בתוך המשרד ביחס לחקלאות אורגנית. אנחנו מצפים לעבודה איתו ומקווים לטוב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורואים שאתה הכתב פשוט לא מבין בתחום….בדיחה
הסיבה לעודף שימוש בכימיקלים והשאריות מהם זה רק בגלל נושא הכשרות…שכופים על החקלאי שלא יהיה אף חרק בין העלים
שוב הדת והחרדים נכנסים לנו לנשמה ולבריאות