זה כבר הפך כמעט למיתוס עתיק יומין, אבל מסתבר שבאמת יש משהו באוויר כשמגיע ספטמבר – לפחות מבחינה סטטיסטית.
דמיינו מכונת מזל בקזינו שמציעה 50% סיכוי לזכות ו־50% סיכוי להפסיד. אלא שכאן טמון כל הסיפור: כשההפסד מגיע, הוא עלול להיות גדול מאוד; וכשהרווח מגיע – הוא לרוב קטן בהרבה. האם הייתם נכנסים לקזינו כזה? כנראה שלא. ובכן, ברוכים הבאים לחודש ספטמבר בבורסה.
הנתונים אינם משקרים. מאז 1950 רשם מדד S&P 500, הכולל את 500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארה"ב, תשואה שלילית ממוצעת של כ־0.7% בחודש זה.
על פי רוב המחקרים ארוכי הטווח, מדובר בחודש היחיד בלוח השנה שמציג נתון כזה לאורך תקופה כה ממושכת. המוניטין המפוקפק של ספטמבר התגבש גם בעקבות אירועים דרמטיים כמו פיגועי 11 בספטמבר או הסלמת משבר הסאבפריים ב־2008.
מי שממהר להמר על ירידות בספטמבר עלול לגלות ש"הקללה" אינה עקבית. מאז 1928 ירדו מניות בחודש זה רק ב־55% מהמקרים – כמעט סיכוי של 50–50
אבל כאן מתחיל הסיפור להסתבך. מי שממהר להמר על ירידות בספטמבר עלול לגלות ש"הקללה" אינה עקבית. מאז 1928 ירדו מניות בחודש זה רק ב־55% מהמקרים – כמעט סיכוי של 50–50. אז איך הממוצע בכל זאת נותר שלילי?
התשובה טמונה באירועי קיצון: נפילות חדות במיוחד, כמו המפולת של 1931 שבה צלל השוק ב־30% בתוך חודש, או חודשים שהסתיימו בירידות דו־ספרתיות כמו ב־1974 וב־2002, הן שהטו את הממוצע כולו כלפי מטה.
בין מיתוס לכלכלה התנהגותית
אז למה דווקא חודש ספטמבר? ההסברים נעים בין פסיכולוגיה טהורה לבין מנגנוני השקעות מורכבים. אחד ההסברים הפשוטים הוא אפקט החזרה לשגרה: כמו שהעובדים שבים מהחופשות, כך גם המשקיעים חוזרים למשרדים, מסדרים את התיקים ומבצעים מכירות.
הסבר נוסף, לא פחות מעניין, הוא נבואה שמגשימה את עצמה – החשש מספטמבר מוביל משקיעים למכור מניות כאמצעי זהירות, ובכך יוצר בדיוק את מה שממנו חששו. לכך מתווספות קרנות גדולות שמאזנות את התיקים בסוף הרבעון השלישי – מתכון מושלם ללחץ מכירות.
אבל השנה, כללי המשחק עשויים להשתנות. השחקן המרכזי הוא הבנק הפדרלי של ארה"ב. לפי רוב התחזיות, לאחר כשנתיים של מאבק עיקש באינפלציה, הפד מתכנן להוריד את הריבית ב־0.25% כבר החודש
אבל השנה, כללי המשחק עשויים להשתנות. השחקן המרכזי שנכנס לזירה הוא הבנק הפדרלי של ארה"ב. לפי רוב התחזיות, לאחר כשנתיים של מאבק עיקש באינפלציה, הפד מתכנן להוריד את הריבית ב־0.25% כבר החודש. ההורדה היא החמצן של שוק המניות: היא מוזילה את עלות הכסף ומעודדת משקיעים להזרים כספים מאפיקים בטוחים יותר, כמו אג"ח, לאפיקים מסוכנים יותר כמו מניות.
עם זאת, חשוב לזכור – לא פעם השמועה על הורדת הריבית היא שמביאה לעליות, בעוד שהמימוש בפועל מוביל דווקא למכירות. עקרון השקעה ותיק מסביר זאת היטב: קנה בשמועה כשהמחיר נמוך, מכור בידיעה אחרי שהמחיר זינק.
ומנגד, יש גם עננים שמעיבים על התחזיות האופטימיות: הסיכון הגובר לעצמאות הפד תחת שלטון טראמפ, חוסר היציבות הכלכלית בצרפת, המלחמה באוקראינה ואיומי המכסים של ארה"ב – כל אלה עלולים למשוך את השוק דווקא לכיוון השני.
נגד כל הסיכויים
בעוד שבעולם מרבית העיניים נשואות לפד, בתל אביב הסיפור מורכב בהרבה. בשנה האחרונה הציגה הבורסה המקומית עליות שהדהימו רבים – מהגבוהות בעולם. קשה למצוא קשר בין מצבה של המדינה – מלחמה מתמשכת, גירעון גבוה, תחזיות כלכליות פסימיות וממשלה שמצטיירת כלא אחראית – לבין האופטימיות הפיננסית הזו.
ההערכה הרווחת היא שהמשקיעים מתמחרים עתיד טוב יותר: סיום מלחמה, חילופי שלטון, הורדת ריבית אפשרית וחזרתו של הון מקומי וזר לשוק. עם זאת, האופטימיות הזו מותנית בהתפתחויות בשטח
ההערכה הרווחת היא שהמשקיעים מתמחרים עתיד טוב יותר: סיום מלחמה, חילופי שלטון, הורדת ריבית אפשרית וחזרתו של הון מקומי וזר לשוק. עם זאת, האופטימיות הזו מותנית בהתפתחויות בשטח. המשך המגמה החיובית אינו מובטח, וכל זעזוע – מקומי או גלובלי, וגם "אפקט ספטמבר" הקלאסי – עלול לשנות את התמונה.
הקזינו של ספטמבר
השקעה על בסיס מיתוסים עונתיים כמו "אפקט ספטמבר" היא תמיד מסוכנת. ראשית, משום שרוב הכלכלנים ושלל מחקרים מפריכים את עצם קיומו של אפקט כזה. מבחינתם, כמה נפילות היסטוריות גדולות התרחשו במקרה בחודש ספטמבר ויצרו מתאם מטעה – באותה מידה הן יכלו להתרחש גם ביוני או במאי.
שנית, ניסיון לתזמן את השוק לטווח קצר, במיוחד על בסיס נתונים לא עקביים, עלול להוביל להפסדים כבדים. הסיכון המשמעותי ביותר הוא דווקא החמצת חודש של עליות – כפי שקרה בספטמבר הקודם.
אז האם "אפקט ספטמבר" הוא לא יותר מאמונה טפלה, או שמא יש בו גרעין של אמת? והאם הבורסה המקומית תמשיך להפתיע כנגד כל הסיכויים? את התשובות נדע, כרגיל, רק בסוף החודש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו