דוחה – המקום בו קורה הכל
במהלך השבוע שחלף, כל המי ומי במזרח התיכון – וגם בזירה הגלובלית – עלו לרגל לבירת קטאר על מנת להשתתף בכינוס הבינלאומי היוקרתי, דוחה פורום. החל מביל גייטס וקאיה קאלאס, ועד לנשיא סוריה אחמד א-שרע, הטאליבן וטאקר קרלסון – כולם היו שם.
גם מדינת ישראל הייתה שם, בתור מושא ללעג, מתקפות וביקורת, ובאופן כזה נכחה כמעט בכל דיון ופאנל.
במהלך השבוע שחלף, כל המי ומי במזרח התיכון ובעולם עלו לרגל לבירת קטאר על מנת להשתתף בכינוס הבינלאומי היוקרתי, דוחה פורום. גם מדינת ישראל הייתה שם, אבל בתור מושא ללעג, מתקפות וביקורת
הנסיך הסעודי טורקי אל-פייסל אמר שישראל "מסוכנת יותר לאזור המפרץ מאשר איראן", שר החוץ הטורקי האקאן פידאן הזהיר מפני "ישראל שמפריעה לעבור ליישום של השלב השני בעזה", ואילו הנשיא הסורי א-שרע האשים את ישראל בכך שהיא מנצלת את טבח ה-7 באוקטובר על מנת לכסות על התוקפנות שלה נגד מדינות אחרות באזור.
בספטמבר מטוסי הקרב של צה"ל חגו מעל דוחה הקטנה ותקפו את אחד הבניינים בה, זה שנפגשו בו באותה עת ראשי החמאס. המטרות שרדו, דוחה זכתה לחיבוק אזורי ובינלאומי חם, וגם למעמד השותפה הקרובה ביותר של ארה"ב מחוץ לנאט"ו.
תמיכתה של קטאר בארגוני האסלאם הקיצוני ידועה לכל, וכך גם מידת ההתערבות שלה באוניברסיטאות ומרכזי המחקר בארה"ב. חלק משריו הבכירים של טראמפ היו בעבר לוביסטים רשומים של קטאר, ואיש ימינו – סטיב ויטקוף – בן בית בדוחה, שם הוא עושה עסקים רבים.
הקולות החלושים של ביקורת נגד קטאר, הבוקעים מכיוונם של שרי ישראל (התומכים באותו ראש ממשלה שקשר ברית עם קטאר בעזה ואז גם העסיק יועצים קרובים שעבדו עבור דוחה), אינם מרשימים אף אחד. ישראל בבירור הפסידה בקרב הזה, אם בכלל היה קרב. קטאר היא זאת שמעצבת בימים אלה את הדיאלוג האזורי ובמידה רבה – את המדיניות האמריקאית במזרח התיכון.
ישראל בבירור הפסידה בקרב הזה, אם בכלל היה קרב. קטאר היא זאת שמעצבת בימים אלה את הדיאלוג האזורי ובמידה רבה – את המדיניות האמריקאית במזרח התיכון
בירושלים מודעים לכך היטב, ומכאן הניסיונות הנואשים "לתקן את היחסים עם דוחה" באמצעות ראש השב"כ שנפגש השבוע עם הקטארים.
הפורום בדוחה הסתיים, אך קטאר לא הולכת לשום מקום: היא תמשיך לרכוש ולבחוש, לתקוף ולקרב באופן שישרת את המטרות שלה – הבטחת ביטחונה ויציבותה של האמירות, והשפעה אזורית וגלובלית חסרת רסן.
ישראל וחמאס נגד שלב ב' בעזה
טוני בלייר אאוט – ניקולאי מלדנוב אין? "מועצת השלום" שנוצרה על ידי טראמפ על מנת לפקח על הפסקת האש ומאמצי השיקום של עזה עדיין לא התחילה לעבוד, אך בצמרת שלה כבר נרשמו חילופי גברי.
טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר שיותר מכל מזוהה עם המלחמה בעיראק,נחשב למועמד בולט עוד מימיה הראשונים של הפסקת האש וכנראה קיבל את ברכתה של ישראל, אך לא זכה לתמיכתם של גורמים אחרים, כגון מצרים.
טוני בלייר אאוט – ניקולאי מלדנוב אין? "מועצת השלום" שנוצרה על ידי טראמפ על מנת לפקח על הפסקת האש ומאמצי השיקום של עזה עדיין לא התחילה לעבוד, אך בצמרת שלה כבר נרשמו חילופי גברי
בחמאס, ברוב חוצפתם, בירכו על הידיעות בנוגע להדחתו של בלייר שפורסמו ב-Financial Times, אבל למעשה ביטאו את הלך הרוח של מספר מדינות באזור. עתה נפתח המרוץ לאיתור של הדמות הבאה שאמורה לנהל את "מועצת השלום".
בין המועמדים נזכרים שמות של השליח המיוחד של האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, שבשנים האחרונות ניהל את המכון הדיפלומטי באבו-דאבי ונהנה מקשרים מצוינים במזרח התיכון ובעולם, וכן המיליארדר המצרי נגיב סאוויריס, שביקר לאחרונה בישראל.
נראה שבשלב הזה שליחיו של טראמפ עסוקים מאוד בעיצוב של "מועצת השלום", עניין לא קל, בהתחשב בכך שלרבות ממדינות האזור יש חשבונות ארוכים ואינטרסים מנוגדים.
אך בינתיים, שני הצדדים שנגררים לחופה על ידי טראמפ – ממשלת נתניהו וראשי החמאס – עושים כל מה שביכולתם על מנת לא להתקדם לשלב השני, שידרוש ויתורים משני הצדדים.
בעוד שליחי טראמפ שקועים בגיבוש "מועצת השלום", שני הצדדים שנגררו לחופה, ממשלת נתניהו וראשי החמאס, עושים כל מה שביכולתם על מנת לא להתקדם לשלב השני, שידרוש ויתורים משני הצדדים
חמאס יצטרך להשלים עם ממשל חילופי וכוח בינלאומי באותו חלק של הרצועה שאינו נשלט על ידי ישראל ולהתחיל בתהליך מסירת הנשק, וצה"ל יצטרך בהדרגה לסגת מעוד אזורים ברצועה, כנראה לפני שניתן יהיה להכריז על התקדמות ממשית בנוגע לפירוז החמאס.
בשלב זה, יותר מחודשיים לאחר שחרור החטופים ותחילתה של הפסקת האש, נראה שכל התהליכים תקועים: הטורקים הודיעו השבוע שאנשיהם מוכנים להתפרס בעזה במסגרת הכוח הבינלאומי, אך ישראל מתנגדת לכך בתוקף מהסיבות הברורות, וגם הנושאים האחרים רחוקים מלהיות סגורים.
כמו-כן, החטוף הישראלי האחרון – רן גואילי – עדיין נמצא בעזה, בניגוד לכל ההסכמים הקודמים.
מי שמשלם מחיר על ההתמהמהות הזאת הם בעיקר תושבי הרצועה, שמתגודדים כעת באוהלים הקרועים בקור וגשם עז, מנסים באופן נואש לחמם את ילדיהם ולהציל מעט מהרכוש שיש להם – גזיה, אוהל, מעט בגדים.
מי שמשלם מחיר על ההתמהמהות הזאת הם בעיקר תושבי הרצועה, שמתגודדים כעת באוהלים הקרועים בקור וגשם עז, מנסים באופן נואש לחמם את ילדיהם ולהציל את מעט הרכוש שיש להם – גזיה, אוהל, מעט בגדים
אמנם חמאס החל לפנות הריסות בחלק מהרחובות בסיוע טורקי, אך כל זה רחוק מאוד מהשיקום האמיתי, שלא יתחיל כל עוד חמאס ממשיך לנהל חלקים מהרצועה.
Rain like we've never seen before? And what if you're living in a tent? As meteorologists in Tel Aviv warn of an approaching apocalypse, more than 1.5 million people in Gaza are deprived of proper shelter while Israel continues to restrict vital humanitarian aid. pic.twitter.com/xzxlNkhZc4
— Breaking the Silence (@BtSIsrael) December 10, 2025
מלחמת הקפטאן
היחסים בין מרוקו לאלג'יריה נמצאים במשבר מתמשך, שמקיף לא רק סוגיות פוליטיות עמוקות אלא גם מחלוקות תרבותיות. השבוע ארגון UNESCO שם נקודה במה שניתן להגדיר כ "מלחמת הקפטאן", שבה ניסתה אלג'יריה לייחס לעצמה את הבגד המסורתי המרוקאי – הקפטאן.
מדובר בבגד עשיר ומעוטר – לרוב טוניקה או גלימה ארוכה, עשויה מבדים משובחים כגון קטיפה, משי או ברוקד, ומקושטת ברקמות מורכבות, עבודת כפתורים ועיטורים קלועים מסורתיים.
היחסים בין מרוקו לאלג'יריה נמצאים במשבר מתמשך, שמקיף סוגיות פוליטיות עמוקות וגם מחלוקות תרבותיות. השבוע רשמה מרוקו ניצחון משמעותי, כשאונסק"ו הכריזה רשמית כי הקפטאן הוא בגד מרוקאי מסורתי
ביום רביעי בניו דלהי, הקפטאן המרוקאי נוסף לרשימת המורשת התרבותית הבלתי־מוחשית של האנושות, במהלך המושב ה־20 של הוועדה הממשלתית של אונסק"ו לשימור מורשת תרבותית בלתי־מוחשית.
"מדובר ביצירת מופת והידע בנוגע ליצירת הקפטאן נמסר במשך דורות במשפחות", כך נכתב באתר של UNESCO. אלג'יריה, מצדה, ניסתה למנוע את ההכרה הזאת בקפטאן המרוקאי, וטענה שמדובר בבגד מסורתי הנהוג במזרח המדינה.
העימות הזה בין שתי המדינות אינו עומד בפני עצמו, אלא משקף את היריבות הרחבה יותר ביניהן. הסכסוך סביב סהרה המערבית הוא מוקד מרכזי: מרוקו רואה בה חלק בלתי נפרד משטחה, ולאחרונה גם זכתה להכרה של מדינות רבות, בהן ארה"ב וישראל, בעוד שאלג'יריה תומכת בתנועת הפוליסריו, המתנגדת לשלטון המרוקאי.
מלחמת הקפטאן היא חלק מיריבות רחבה יותר בין המדינות, שבה סהרה המערבית היא מוקד מרכזי. המתיחות מתבטאת גם בניתוק יחסים דיפלומטיים, בהאשמות הדדיות ובמלחמת תעמולה מתמשכת
המתיחות מתבטאת גם בניתוק יחסים דיפלומטיים, בהאשמות הדדיות ובמלחמת תעמולה מתמשכת. אלג'יריה מאשימה את מרוקו בשיתוף פעולה עם ישראל ובחתירה נגד יציבות האזור. מרוקו מצידה טוענת שאלג'יריה מנסה לערער את ריבונותה ולפגוע במעמדה הבינלאומי.
הקרע בין המדינות אינו רק עניין של זהות תרבותית, אלא נוגע לשאלות של גבולות, ביטחון והשפעה גיאו־פוליטית. ההכרה של UNESCO סיימה, לפחות באופן פורמלי, את הסכסוך בנוגע לקפטאן. המחלוקות האחרות עדיין ממשיכות לבעור.
השבוע לפני שנה – בשאר אסד בורח למוסקבה
ב-9 בדצמבר 2024, הנשיא הסורי בשאר אסד, שראה כיצד המורדים שיצאו ממחוז אידליב כבשו במהלך מספר ימים את כל הערים הסוריות הגדולות שהיו בדרכם, נמלט למוסקבה וביקש מקלט מדיני.
רוסיה תמכה באסד במהלך מלחמת האזרחים ואף התערבה צבאית לבקשתו בסכסוך הסורי בשנת 2015.
רוסיה אמנם תמכה באסד בעבר, אך כאשר נחת בדירת מסתור במוסקבה, רוסיה, שבימי המרד הראשונים הגיבה בחריפות נגד המורדים, כבר הייתה עסוקה ביצירת קשרים עם המשטר הסורי החדש
באותו רגע, כאשר אסד נחת בדירת מסתור במוסקבה, רוסיה, שבימי המרד הראשונים הגיבה בחריפות נגד המורדים, אותם כינתה "ג'יהאדיסטים קיצוניים", כבר הייתה עסוקה ביצירת קשרים עם המשטר הסורי החדש.
לאחר מספר חודשים פורסם בעיתונות הערבית סיפור על כך שאסד שרד ניסיון הרעלה, אך לא היה לסיפור הזה המשך והוא לא אושר על ידי הגורמים הרשמיים ((במוסקבה הכחישו בתוקף את הסיפור).
יחד עם אסד לרוסיה ברחו גם מספר סורים בכירים ועשירים מאוד, כגון בן דודו של בשאר, האוליגרך ראמי מכלוף, וגם הגנרל כמאל חסן. מאוחר יותר התברר ששניהם עומדים מאחורי התארגנויות של החמושים העלוואים ברצועת החוף הסורית ומממנים עשרות אלפי לוחמים.
אסד עצמו, כפי שנראה, איבד במהרה את רלוונטיות שלו בעיני מארחיו הרוסים, שהיו בבירור מאוכזבים מביצועי המשטר הסורי בו הם תמכו במשך השנים. המשטר הסורי החדש דורש ממוסקבה את הסגרתו
אסד עצמו, כפי שנראה, איבד במהרה את רלוונטיות שלו בעיני מארחיו הרוסים, שהיו בבירור מאוכזבים מביצועי המשטר הסורי בו הם תמכו במשך השנים.
המשטר הסורי החדש דורש מרוסיה את הסגרתו של אסד, וגם של קרובי המשפחה שלו ובכירי משטרו. עד עכשיו המאמצים הללו לא הוכתרו בהצלחה.









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו