מטרת המלחמה על פי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ היא בראש ובראשונה לאלץ את איראן לחתום על הסכם גרעין, שיפרק אותה מיכולותיה הגרעיניות או לחילופין שירחיק אותה שנים מסיום התוכנית. מטרה ראויה לכל הדעות, ואינה פשוטה להשגה.

מטרה נוספת למלחמה – קשה יותר להשגה – היא הפעלת לחץ צבאי, אשר בשילוב עם חידוש ההתקוממות הפנימית יביא אולי בסופו של יום להפלת משטר הנוכחי באיראן.

ישראל – השותפה הזוטרה במלחמה – הוסיפה עוד שתי מטרות למלחמה: פגיעה קשה במערך הטילים הבליסטיים שמשוגרים מאיראן לעבר העורף הישראלי והמשך החלשת חזבאללה בלבנון בעקבות התגייסותו למערכה הצבאית נגד ישראל.

ישראל – השותפה הזוטרה במלחמה – הוסיפה עוד שתי מטרות למלחמה: פגיעה קשה במערך הטילים הבליסטיים שמשוגרים מאיראן לעורף הישראלי והמשך החלשת חזבאללה בלבנון בעקבות התגייסותו למערכה הצבאית נגדה

ההישג הישראלי ב"גיוס" מלא של ארצות הברית למתקפה צבאית מן האוויר על איראן, נראה בימיה הראשונים של המלחמה כמרשים ביותר, אולם בתרחיש של התארכות והסתבכות המערכה בהמשך עלול בסופו של דבר לעלות בישראל ביוקר בכל הקשור לתמיכה האמריקאית בישראל בעידן שאחרי טראמפ.

דרך המלך לצמצום סיכונים אלה ואחרים לישראל בטווח הארוך, היא לחתור למלחמה קצרה ככל האפשר, ולהתמקד בהשגת הסכם גרעין לטווח ארוך ככל שניתן.

המלצה זו מבוססת על מושכלת יסוד במדיניות הביטחון של ישראל – עד לקדנציה הנוכחית של ממשלת בנימין נתניהו – והיא לנהל מלחמות קצרות ככל האפשר, לצמצם את תכיפותן ואת העלויות בחיי אדם והפגיעה בכלכלה הישראלית.

הראיה לכך שתקיפות מן האוויר לא תמיד מצליחות לשנות מן היסוד מצב אסטרטגי, היא "מלחמת 12 הימים" ביוני אשתקד מול איראן. בתום מלחמת איראן הראשונה הכריזו שני המנהיגים – העומדים היום בראש המערכה השנייה – על הישגים "חסרי תקדים" בכל הקשור לפגיעה בתוכנית הגרעינית ובמאגרי הטילים הבליסטיים המאיימים על העורף הישראלי. בשני המקרים מסתבר שההערכות היו מופרזות ביותר.

בשאלת הגרעין – למרות השימוש במפציצים הכבדים ביותר בעולם על אתרי הגרעין של איראן, הסטטוס קוו ששרר לפני המלחמה נשמר במידה רבה, ומאיראן לא נשללה היכולת לפתח נשק גרעיני.

בתום מלחמת איראן ה-1 הכריזו שני העומדים היום בראש המערכה ה-2 על הישגים "חסרי תקדים" בנוגע לפגיעה בתוכנית הגרעינית ובמאגרי הטילים הבליסטיים. בשני המקרים מסתבר שההערכות היו מופרזות ביותר

נציג ארצות הברית במו"מ להשגת הסכם גרעין חדש, סטיב ויטקוף מספר לנו ש"האיראנים התגאו שיש להם חומר מספיק לבניית 11 פצצות גרעיניות". לדבריהם יש בידיהם 460 ק"ג מועשר ל-60% שניתן להעשיר אותם תוך 3-4 שבועות לרמת נשק, וכי הם עומדים על זכותם הבלתי מעורערת להמשיך בהעשרת אורניום.

המסקנה היא שאיראן הייתה "מדינת סף", ערב המלחמה ביוני ונשארה כזו גם אחרי הפגיעות "הקשות", לדברי הנשיא טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אחרי אותה מלחמה.

בתחום הטילים הבליסטיים, מסתבר שאיראן הצליחה לשקם בתקופה הקצרה שחלפה מאז יוני 2025 את מרב ארסנל הטילים שלה. בצה"ל מעריכים כי בתחילת המלחמה הנוכחית היו לאיראן כ-2,500 טילים כאלה, כ-500 טילים פחות ממספר הטילים שהיו לה בפתיחת המלחמה הקודמת, ובשמונת החודשים שחלפו מאז שיקמה איראן את יכולות הייצור שלה "לכדי עשרות טילים בליסטיים בחודש".

המסקנה המתבקשת היא שעל ארצות הברית וישראל לחתור לסיום המלחמה הנוכחית באיראן מוקדם ככל האפשר, בכפוף לכך שהאיראנים יסכימו לחזור לשולחן המו"מ עם האמריקאים להקפאת תוכנית הגרעין שלהם לטווח ארוך ככל האפשר.

בצה"ל מעריכים שבפתח המלחמה הזו היו לאיראן כ-2,500 טילים בליסטיים, כ-500 פחות ממספרם בפתיחת המלחמה הקודמת, ובחודשים היא שיקמה את יכולות הייצור שלה "לכדי עשרות טילים בליסטיים בחודש"

חשוב לציין בהקשר זה, שהסכם הגרעין שגיבש הנשיא האמריקאי דאז ברק אובמה בשנת 2015 – לאחר שנתיים של מו"מ, אשר עליו היו חתומות גם חברות מועצת הביטחון של האו"ם ובכללם רוסיה וסין וגרמניה, היה טוב לשעתו. ההסכם כובד במלואו על ידי האיראנים והם אפשרו בשנים הראשונות נגישות מלאה לפקחי הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

לאחר בחירתו לתפקיד, שוכנע הנשיא טראמפ מטיעוניו של ראש ממשלת ישראל נתניהו כי על ארצות הברית לפרוש באופן חד צדדי מהסכם הגרעין בשנת 2018. בעקבות פרישת האמריקאים מההסכם וחידוש הסנקציות עליה – הפרה איראן אף היא את ההסכם ומיצבה את עצמה כעבור זמן כ"מדינת סף" גרעינית, שהמרחק בינה לבין נשק גרעיני הוא החלטה פוליטית של המנהיג העליון ותקופה של כשנה עד הרכבת הפצצות הראשונות.

בנקודת הזמן הנוכחית קשה להעריך כיצד תסתיים המערכה האווירית המשותפת שמנהלות ארצות הברית וישראל נגד איראן. התארכות המלחמה היא בבירור אינטרס פוליטי פנימי של נתניהו לקראת הבחירות בישראל, אולם היא מנוגדת לחלוטין לאינטרס הביטחוני של ישראל בטווח הארוך, ולחייהם של אזרחי ישראל, הספונים במרחבים המוגנים בתקווה שרולטת הטילים האיראניים לא תפגע בהם.

אסיים בנימה אופטימית משהו. בזכות טראמפ, ממשלת נתניהו סיימה את המלחמה הכושלת שניהלה במשך שנתיים בעזה, כאשר אזרחים ישראליים חטופים בעזה שילמו בחייהם עקב התמשכות המלחמה – שניתן היה לסיימה חודשים רבים קודם לכן עם אותן תוצאות צבאיות.

קשה להעריך כיצד תסתיים המערכה המשותפת הנוכחית. התארכותה היא בבירור אינטרס פוליטי פנימי של נתניהו לקראת הבחירות, אך היא מנוגדת לאינטרס הביטחוני של ישראל ולחיי אזרחיה בטווח הארוך

אני מקווה שבדומה להחלטה הנחושה של הנשיא האמריקאי לכפות על נתניהו וחמאס לסיים את המלחמה בעזה ולשחרר את החטופים, יחתור הנשיא האמריקאי לסיום המערכה באיראן, בעיקר מפני שהתארכותה תזיק לו מבחינה פוליטית. ברור לכל שההחלטה על סיום המלחמה אינה נתונה כלל ועיקר בידי נתניהו, אלא בידי טראמפ

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.