שדה הקרב במלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן מתבטא בעיקר במתקפות של מטוסים ושל ירי טילים, ובמעורבות של חילות הים. אך ברקע מתחוללת מלחמה אחרת שהשלכותיה מרחיקות לכת במישור הכלכלי, ובמרכזה חסימת מצרי הורמוז. מה הם הפתרונות של מדינות האזור למשבר? ומדוע הנפגעים העיקריים הם דווקא איראן, ארגוני הפרוקסי שלה ובעלות בריתה?
* * *
המלחמה באיראן שהתקיימה במישורים האסטרטגיים (הגרעין, הטילים, המיליציות) והיו לה אספקטים אידיאולוגיים עמוקים (הסכסוך המוסלמי-ציוני, הסכסוך הסוני-שיעי), הולידה משבר עולמי בתחומי הכלכלה והאנרגיה.
איראן השתמשה בנשק יום הדין: חסימת מצרי הורמוז. מדובר בצעד חמור ביותר, המזיק בעיקר לכלכלה של מדינות הנפט באזור, אך גם לשוק האנרגיה העולמי.
ברקע מתחוללת מלחמה אחרת שהשלכותיה הכלכליות מרחיקות לכת, ובמרכזה חסימת מצרי הורמוז. מה הם פתרונות מדינות האזור למשבר? מדוע הנפגעים העיקריים הם דווקא איראן, ארגוני הפרוקסי שלה ובעלות בריתה?
אולם ניתוח המשבר מוביל למסקנה האירונית הבאה: הצעד של איראן הוא בגדר "תמות נפשי עם פלשתים", צעד של התאבדות כלכלית (אפשר לכנות את כל המלחמה של איראן כצעד התאבדות – קרב כרבלא מודרני), אלא שבמקרה הזה הנפגעות העיקריות הן דווקא איראן עצמה ובעלות בריתה. הכיצד?
איראן מפסידה ועמה חזבאללה לבנון
חסימת מצרי הורמוז היא "חרב פיפיות" עבור איראן כי היא משתקת כמעט כליל את ייצוא הנפט, בעוד ששכנותיה ממשיכות בייצוא חלקי (ראו להלן). כ-95% מייצוא הנפט של איראן יוצא מהאי ח'ארג, הנמצא בתוך המפרץ הפרסי ומחייב מעבר במצר הורמוז.
כמעט כל הנפט האיראני נרכש על ידי סין ובמחיר מאוד מוזל, ניצול ציני קשה של האמברגו על איראן. ההפסדים של איראן יקרינו ישירות על הכנסות "משמרות המהפכה" וגם על ארגוני הפרוקסי, בראשם חזבאללה בלבנון.
במצב הנוכחי איראן מתקשה להמשיך בהזרמת הכסף ללבנון לחזבאללה, כסף המהווה כ-70% מהכנסותיו של ארגון הטרור. בנוסף, חיל האוויר הישראלי פוגע בימים אלה אנושות בסניפי "אל-קרד אל חסן", הבנק המרכזי של חזבאללה בו נותרו הרזרבות של הארגון.
הצעד של איראן הוא בגדר "תמות נפשי עם פלשתים", צעד של התאבדות כלכלית אפשר לכנות את כל המלחמה של איראן כצעד התאבדות, אלא שכאן הנפגעות העיקריות הן איראן עצמה ובעלות בריתה
מטוסים מאיראן, שבעבר היו עמוסים מזוודות כסף, אינם מורשים לנחות בנמל רפיק אל-חרירי. בחודשים האחרונים נפגעו הכנסות הארגון גם מחסימת הנתיב היבשתי הסורי (נפילת משטר אסד), מהפגיעה בסחר הסמים בלבנון וסוריה שהיה מקור ההכנסה השני אחרי איראן, וגם מהפסקת המימון של ונצואלה.
נוסיף לגורמים אלה את הלחץ הכלכלי הפנימי של חזבאללה, כתוצאה מדרישת השיעים בדרום לבנון לשקם את ביתם (כעת מצטרפים גם השיעים בבקעת הלבנון ובדאחיה של ביירות) ודרישת משפחות השהידים להמשיך בתשלום (חללי הארגון מהמלחמות נגד ישראל וסוריה במלחמת האזרחים).
סעודיה והאמירויות מחזיקות מעמד, סין מפסידה
20% מהנפט העולמי מגיע ממדינות הנפט במפרץ הפרסי. חסימת מצרי הורמוז יכולה להביא את הבורסות ואת שוק הנפט העולמי למשבר חסר תקדים. אך יש מדינות שצפו את המשבר הנוכחי מראש, בראשן סעודיה והאמירויות.
מדינות אלה, מתוך היכרות טובה יותר עם האויב האיראני (הפרסי שיעי) הבינו את הסכנה הפוטנציאלית. מיד אחרי המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, החלה סעודיה בפרויקט ענק של הנחת צינור נפט מזרח-מערב מהמפרץ הפרסי לים האדום (פטרו ליין, בקיק-ינבוע).
בשנת 2006 הלכה בעקבותיה האמירויות והניחה צינור נפט צפון-דרום (חבשאן-פוג'יירה), העוקף את הורמוז מהיבשה. אלה אינם פתרונות מושלמים, הסעודי מאפשר ייצוא של כ-80% והאמירתי של כ-65%, אך פתרונות זמניים אלה מאפשרים לייצב את מחיר חבית הנפט כעת על כמאה דולר.
20% מהנפט העולמי מגיע ממדינות הנפט במפרץ. חסימת מצרי הורמוז יכולה להביא את הבורסות ואת שוק הנפט העולמי למשבר חסר תקדים. אך יש מדינות שצפו את המשבר הנוכחי מראש, בראשן סעודיה והאמירויות
גם עבור ארה"ב המשבר חמור פחות, כי יש לה תוצרת נפט מקומית ענקית וכעת גם שיתוף פעולה של ונצואלה. גם לאירופה יש תחלופות מגוונות מהשנים האחרונות, כגון נורווגיה, קזחסטן, אלג'יריה ועוד, מסקנות מהמשבר עם רוסיה ואוקראינה.
ההפסדים הכלכליים הגדולים ביותר הם דווקא של סין המייבאת קרוב ל-40% מהנפט שלה מהמפרץ. למרבה הצער, ייפגעו לטווח ארוך גם יפן, דרום קוריאה והודו, התלויות בנפט המפרצי הרבה יותר מסין שיש לה אלטרנטיבות מגוונות.
עיראק נפגעת, גם חזבאללה-עיראק
נחזור למזרח התיכון, מי הנפגעות העיקריות אחרי איראן? בראש הנפגעות עומדת עיראק. כמעט 90% מהכנסותיה הן מנפט, ובניגוד לסעודיה ומדינות המפרץ, אין לה שום תוכנית אופק.
יורש העצר מוחמד בן סלמאן שוקד בשנים האחרונות על תוכנית 2030, להתנעת כלכלה שאינה תלויה בנפט. הפרויקט הניע תוכניות דומות גם בקטאר, באמירויות, בעומאן ובבחריין. לעיראק יש אלטרנטיבות גרועות בלבד. בראשן צינור הנפט לטורקיה (כירכוכ-ג'ייהאן), שיכול להזרים רק כ-6.5% מסך הייצוא הנוכחי של עיראק לים התיכון.
מי הנפגעות העיקריות אחרי איראן במזה"ת? בראשן עיראק. כמעט 90% מהכנסותיה הן מנפט, ובניגוד לסעודיה ומדינות המפרץ, השוקדות שנים על התנעת כלכלה שאינה תלויה בנפט – אין לה שום תוכנית אופק
התמשכות המלחמה היא לא פחות מקטסטרופה כלכלית עבור עיראק. נזכיר כי בשני העשורים האחרונים כל הממשלות בעיראק הן פרו-איראניות ובחודשים האחרונים מאיים המועמד תומך איראן הקיצוני נורי אל מאלכי לחזור למשרת ראש הממשלה.
המשבר הכלכלי בעיראק יפגע משמעותית בהזרמת הכסף לפרוקסי העיקרי של איראן במדינה – "הגיוס העממי" ובראשו ארגון "גדודי חזבאללה בעיראק".
קטאר נפגעת, גם חמאס והאחים המוסלמים
הנפגעות הבאות ברשימה הן ללא ספק קטאר וכווית, שלא הכינו שום אלטרנטיבה לשיט בהורמוז. קטאר נפגעת כפליים מהמשבר הנוכחי, כי גם ייצוא הגז שלה שותק כליל.
מבחינתה של ארה"ב מדובר בפגיעה בבעלת ברית אסטרטגית, אך מבחינת ישראל התמונה שונה בתכלית. מדובר בפגיעה כלכלית בנסיכות קטאר, התומכת העיקרית בחמאס ובאחים המוסלמים.
חשוב לציין את הנתון המביך שקטאר והאמירויות סייעו לאיראן לא מעט בשנים האחרונות לעקוף את הסנקציות, ואין ספק כי ירי הטילים מאיראן על נסיכויות אלה שרף את הגשרים וקשה להאמין ששיתוף הפעולה "מתחת לשולחן" יימשך בעתיד עם המשטר הנוכחי בטהרן.
הנפגעות הבאות הן קטאר וכווית, שלא הכינו אלטרנטיבה לשיט בהורמוז. קטאר נפגעת כפליים מהמשבר, כי גם ייצוא הגז שלה שותק. מבחינת ארה"ב נפגעת בת ברית אסטרטגית, אך מבחינת ישראל התמונה שונה בתכלית
המשבר הכלכלי של קטאר יקרין על המשך מימון האחים המוסלמים וחמאס. במקביל, ארגון הג'יהאד האסלאמי בפלסטין אף הוא סובל ממשבר כלכלי חמור, כי הוא נשען בעיקר על תמיכה איראנית, בניגוד לחמאס שחילק את צינורות ההכנסה שלו לכמה מקורות.
מרוויחים ומפסידים
ישנן כמה מדינות שיוכלו לפצות במידת מה על הפסדיהן מהמשבר. ציר הנפט האלטרנטיבי של סעודיה יסייע למצרים לגרוף רווחים במעברי הנפט דרכה, מהים האדום לים התיכון (צינור סומד, עין סוח'נה-סידי כריר) ועליית מחירי הגז תועיל למצרים ולישראל המספקות כ-3% מהגז האלטרנטיבי לאירופה.
גם ממלכת ירדן יכולה בהחלט לגרוף רווחים מנתיבים אלטרנטיביים של נפט מעיראק לים האדום בתובלה יבשתית (פתרון מזערי אך הכרחי מבחינתה של עיראק). ארה"ב, נורווגיה וקנדה הן ללא ספק המרוויחות הגדולות מעליית מחירי הנפט והגז, כי הן הספקיות האלטרנטיביות הגדולות לאירופה.
עם זאת, יש לזכור כי בו-בזמן, עליית המחירים מועילה גם לרוסיה המייצאת נפט וגז למדינות רבות, מה שיסייע לה להמשיך לממן את המלחמה באוקראינה. עם זאת, רווחיה של רוסיה אינם מועילים לאיראן. רוסיה התגלתה כבעלת ברית בלתי נאמנה לציר האיראני. היא לא עשתה מאומה למנוע את התמוטטות משטר אסד ואף סירבה לחדש את מערכות ההגנה האווירית (בעיקר S-400) עבור איראן בסבבי הלחימה מול ישראל ובמלחמה הנוכחית.
יש מדינות שיוכלו לפצות מעט על הפסדי המשבר. ציר הנפט הסעודי האלטרנטיבי יסייע למצרים לגרוף רווחים במעברי הנפט דרכה, ועליית מחירי הגז תועיל למצרים ולישראל המספקות כ-3% מהגז האלטרנטיבי לאירופה
בשורה התחתונה, חסימת מצרי הורמוז מזיקה לכלכלה העולמית ומטרידה ללא ספק את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. אך הנזק ליריבותיה של ארה"ב ולציר הטרור חמור בהרבה ועל כן, שעון הזמן אינו פועל בהכרח לטובת איראן ובעלות בריתה.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר ממענין מאוד עם נתונים חשובים בנושא הנפט אך מפספס בעניין הגז . בשל המלחמה ישראל השביתה את שתי אסדות גז מתוך שלושה כך שאין שום ייצוא גז מישראל למצרים ואין עודפי הפקת גז המצריים לייצא לאירופה. כמו כן חסר גז להפקת חשמל ולכן תחחנות הכח שורפות פחם וסולר יקרים יותר ומזהמים יותר .