למי שלא שמע, אתמול זכויות להט"ב במדינה גולגלו אחורה שנות דור.

זה קרה בשל פס"ד שערורייתי מאת השופטים ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ, בסוגיית רישום רטרואקטיבי של צו הורות לזוג שהביא את ילדיו בהליך פונדקאות.

כשהורים, בד"כ הומו או לסבית, רוצים להירשם כהורים של ילד שאינו ילד ביולוגי שלהם, הם צריכים לקבל מביהמ"ש מסמך שנקרא "צו הורות פסיקתי". הצו הזה אומר בפשטות שההורה של הילד, גם אם אינו ביולוגי, הוא ההורה שלו. פסק הדין עסק במתן צו הורות רטרואקטיבי. כלומר בשאלה, האם צו ההורות חל מהרגע שביהמ"ש נתן את הצו או מהרגע שהתינוק נולד.

כשהורים, בד"כ הומו או לסבית, רוצים להירשם כהורים של ילד שאינו ילדם הביולוגי, הם צריכים לקבל מביהמ"ש מסמך שנקרא "צו הורות פסיקתי". הצו אומר, בפשטות, שההורה של הילד, גם אם אינו ביולוגי, הוא ההורה שלו

במילים אחרות, ביהמ"ש דן בשאלה, האם המסמך שנקרא "צו הורות" הוא מה שמכונן את הזיקה ההורית – או לחלופין, רק מאשרר את הזיקה ההורית של ההורה שאינו ביולוגי. האם אני אבא של הילד שלי בזכות בית המשפט, או כי אני ההורה הטבעי שלו וביהמ"ש רק נותן לזה תוקף רשמי.

אז בג"צ החליט שצו ההורות הוא מסמך "מכונן", רק בזכותו אני עכשיו אבא של ילדיי ובלעדיו אני חסר זכויות לחלוטין בנוגע לילדים שלא נוצרו מהזרע שלי.

לחילופין, אפשר לחשוב על אמא ואמא שילדו תינוק ורוצות לקבל צו הורות. הורה סטרייט פשוט נרשם כאב הילד ביציאה מביה"ח. לא משנה אם הוא יגאל עמיר, גואל רצון או בני סלע. הוא אבא של ילד ואף אחד לא שואל שאלות. אבל שתי אמהות! לא ולא, הם צריכות לעבור בדיקה פולשנית של עו"ס ורק לאחר מכן הן ייחשבו כאמהות חוקיות של הילד שלהן, גם בדיעבד.

אז בג"צ החליט שצו ההורות הוא מסמך "מכונן", ורק בזכותו אני עכשיו אבא של ילדיי. בלעדיו אני חסר זכויות לחלוטין בנוגע לילדים שלא נוצרו מהזרע שלי

בג"צ מנמק את החלטתו "בטובת הילד", או במילותיו המחפירות של השופט הנדל: "ככל שמתרחקים ממודל ההולדה הטבעי ופונים לפורצדורות מורכבות יותר ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך, להגן על טובת היילוד העתידי ולשמש לו קול".

הבנתם? הילד של ההורים ההומואים צריך "קול". שהרי הוא לא ילד טבעי, הוא לא ילד שנולד לתוך משפחה שחשבה ארוכות אם להביא אותו לעולם, שתכננה ואספה את מאות אלפי השקלים שנדרש כדי שהומו יוכל להביא ילד לעולם.

הוא ילד מסכן כי יש לו אבות הומואים או אמהות לסביות וצריך לפקח עליהם כי הם עוד עלולים לדפוק את הילד.

בג"צ מנמק את החלטתו "בטובת הילד", או במילותיו המחפירות של השופט הנדל: "ככל שמתרחקים ממודל ההולדה הטבעי ופונים לפרוצדורות מורכבות יותר – ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך, להגן על טובת היילוד העתידי ולשמש לו קול"

המסר מפסק הדין הזה הוא שאנחנו צריכים להפסיק לסמוך על בג"צ. עברה תקופת הזוהר של הנשיא ברק והנשיאה בייניש. זכויות האדם כבר לא בראש מעייניהם של השופטים, והם מחכים שהכנסת, על הסמוטריצ'ים והרפי פרצים והליצמנים שבה יחליטו אם מותר לי להיות אבא או לא.

אנחנו צריכים להיכנצס למערכת הפוליטית ולהפוך את העולם כדי שיעברו חוקים המיטיבים עם הקהילה הגאה. אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

יש לנו בת נכת צה"ל 100+.

בזמנו היא התגוררה בבית שלידנו ביישוב יד-חנה, כשעדיין היה קיבוץ. אחר-כך הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי סיווג ונעשינו סוג של כפר קהילתי, ובנינו לנו בית חדש.