למי שלא שמע, אתמול זכויות להט"ב במדינה גולגלו אחורה שנות דור.

זה קרה בשל פס"ד שערורייתי מאת השופטים ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ, בסוגיית רישום רטרואקטיבי של צו הורות לזוג שהביא את ילדיו בהליך פונדקאות.

כשהורים, בד"כ הומו או לסבית, רוצים להירשם כהורים של ילד שאינו ילד ביולוגי שלהם, הם צריכים לקבל מביהמ"ש מסמך שנקרא "צו הורות פסיקתי". הצו הזה אומר בפשטות שההורה של הילד, גם אם אינו ביולוגי, הוא ההורה שלו. פסק הדין עסק במתן צו הורות רטרואקטיבי. כלומר בשאלה, האם צו ההורות חל מהרגע שביהמ"ש נתן את הצו או מהרגע שהתינוק נולד.

כשהורים, בד"כ הומו או לסבית, רוצים להירשם כהורים של ילד שאינו ילדם הביולוגי, הם צריכים לקבל מביהמ"ש מסמך שנקרא "צו הורות פסיקתי". הצו אומר, בפשטות, שההורה של הילד, גם אם אינו ביולוגי, הוא ההורה שלו

במילים אחרות, ביהמ"ש דן בשאלה, האם המסמך שנקרא "צו הורות" הוא מה שמכונן את הזיקה ההורית – או לחלופין, רק מאשרר את הזיקה ההורית של ההורה שאינו ביולוגי. האם אני אבא של הילד שלי בזכות בית המשפט, או כי אני ההורה הטבעי שלו וביהמ"ש רק נותן לזה תוקף רשמי.

אז בג"צ החליט שצו ההורות הוא מסמך "מכונן", רק בזכותו אני עכשיו אבא של ילדיי ובלעדיו אני חסר זכויות לחלוטין בנוגע לילדים שלא נוצרו מהזרע שלי.

לחילופין, אפשר לחשוב על אמא ואמא שילדו תינוק ורוצות לקבל צו הורות. הורה סטרייט פשוט נרשם כאב הילד ביציאה מביה"ח. לא משנה אם הוא יגאל עמיר, גואל רצון או בני סלע. הוא אבא של ילד ואף אחד לא שואל שאלות. אבל שתי אמהות! לא ולא, הם צריכות לעבור בדיקה פולשנית של עו"ס ורק לאחר מכן הן ייחשבו כאמהות חוקיות של הילד שלהן, גם בדיעבד.

אז בג"צ החליט שצו ההורות הוא מסמך "מכונן", ורק בזכותו אני עכשיו אבא של ילדיי. בלעדיו אני חסר זכויות לחלוטין בנוגע לילדים שלא נוצרו מהזרע שלי

בג"צ מנמק את החלטתו "בטובת הילד", או במילותיו המחפירות של השופט הנדל: "ככל שמתרחקים ממודל ההולדה הטבעי ופונים לפורצדורות מורכבות יותר ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך, להגן על טובת היילוד העתידי ולשמש לו קול".

הבנתם? הילד של ההורים ההומואים צריך "קול". שהרי הוא לא ילד טבעי, הוא לא ילד שנולד לתוך משפחה שחשבה ארוכות אם להביא אותו לעולם, שתכננה ואספה את מאות אלפי השקלים שנדרש כדי שהומו יוכל להביא ילד לעולם.

הוא ילד מסכן כי יש לו אבות הומואים או אמהות לסביות וצריך לפקח עליהם כי הם עוד עלולים לדפוק את הילד.

בג"צ מנמק את החלטתו "בטובת הילד", או במילותיו המחפירות של השופט הנדל: "ככל שמתרחקים ממודל ההולדה הטבעי ופונים לפרוצדורות מורכבות יותר – ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך, להגן על טובת היילוד העתידי ולשמש לו קול"

המסר מפסק הדין הזה הוא שאנחנו צריכים להפסיק לסמוך על בג"צ. עברה תקופת הזוהר של הנשיא ברק והנשיאה בייניש. זכויות האדם כבר לא בראש מעייניהם של השופטים, והם מחכים שהכנסת, על הסמוטריצ'ים והרפי פרצים והליצמנים שבה יחליטו אם מותר לי להיות אבא או לא.

אנחנו צריכים להיכנצס למערכת הפוליטית ולהפוך את העולם כדי שיעברו חוקים המיטיבים עם הקהילה הגאה. אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

הנה תמצית תסריט הבלהות שהתממש: יואב גלנט הפחדן אזר אומץ ואמר לציבור במרץ 2023 שבנימין נתניהו חייב להפסיק עם ההפיכה המשטרית, כי הערכת אמ"ן היא שעלולה לפרוץ מלחמה. זאת בשל כך שאויבינו מזהים את החולשה ההיסטורית שנתניהו הוביל אליה.

ובאמת: מי לא יכול היה לזהות את הדבר השקוף הזה? מנהיג בלתי כשיר שממוקד בעצמו בלבד אשר הרכיב ממשלת ימין קיצוני בזויה שמוקעת במערב. ביצוע הפיכה משטרית שהופכת את ישראל לדיקטטורה רקובה. כל גורם משפטי, כלכלי, מדיני וביטחוני במערב המום מהטרלול וחש סלידה עמוקה מממשלה פתולוגית זו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אנחנו נמצאים עכשיו במשבר בשתי חזיתות: בדרום – מלחמת "מבול עזה", מלחמה עוצמתית ברצועת עזה נגד חמאס; ובצפון, בלבנון – מלחמת "מבול חזבאללה", מלחמה נגד ארגון חזבאללה, שבשלב זה היא בעצימות נמוכה, אבל נדרש שינוי מצב מוחלט וחיסול האיום שלו עלינו מלבנון, ומלחמה זו עלולה להתפתח למלחמה בעצימות גבוהה מאוד.

אציג כאן חזונות לשלום שראוי לישראל לדבוק בהם, הן כלפי הפלסטינים והן כלפי לבנון, מטרות מלחמה של ישראל למלחמות לעת הזאת הנכפות על ישראל בדרום ובצפון, ולסיום דרכי פעולה אפשריות (דפ"אות): לפעולה מדינית; הסברה לדעת הקהל בעולם; ופנייה ישירה לאוכלוסייה הלא מעורבת ברצועת עזה ובלבנון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

אירועי השבת השחורה הזכירו שוב את עוצמת השיתוק של מערכות השלטון דווקא כשהכי נזקקנו להם. באורח פלא, במקומם ולצידם, באור קמה לה חברה אזרחית שהחלה לתת את המענה שהעם כל כך זקוק לו בתחומי החברה המגוונים – חברה שהחלה לתפעל את המערכות באופן מעורר השראה וכך תפסה את המקום של המנהל הציבורי ומשרדי הממשלה.

לממשלה ולמנהל הציבורי יש עוצמה, סמכויות רחבות, לגיטימציה ומשאבים. תחומי אחריותם רבים, ובמסגרתם הם אחראים על חקיקה, תקנות, נהלים, תקציבים, איסוף נתונים מתמיד והיערכות קבועה לשינויים ומשברים בתחומי ביטחון, טבע, בריאות, כלכלה. אך הם מתאפיינים בתרבות ארגונית נוקשה ושמרנית, ותהליכי עבודה מסועפים ובירוקרטים.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית בבניית חוסן אישי וקהילתי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חברה בוערים.