הקנאה, בישראל ובעולם, משגעת את האנשים

P1280780 (צילום: דן פרי)
דן פרי
הייאוש יותר נוח

ביקור בבירת צרפת גרם לי להרהר באי-השוויון שבעולם, ובטירוף שהוא מביא.

הלוא צרפת היא מדינת הבית של הכלכלן תומאס פיקטי, שהעצים את הדיון בסוגיה באמצעות ספרו מ-2013, "הון במאה העשרים ואחת".

קל ללעוג לצרפתים, שכמה מהם עדיין מסתובבים בפריז עם כובע ברט על ראשיהם, מבט ספקני על קלסתרם, ובגט בוקע בפראות מתוך שקית נייר חומה.

כשהייתי עורך סוכנות AP באירופה חששתי מאד מהקריאות הנשנות להתייצב בפריז לעימותים עם איגוד הכתבים. לא הייתי הביורוקרט היחיד עם תחושות קשות לגבי צרפת: המסים גבוהים מדי והאווירה העסקית מחניקה. כתב אחד סירב פעם לכסות את גירושיו של הנשיא סרקוזי, סיפור גדול בזמנו, והודיע לי בטלפון, בשיחה ללונדון, כי הוא חייב חוזית לעסוק רק בפוליטיקה, לא רכילות.

בישראל מעוררים היסטריה בנוגע למוסלמים שכובשים כביכול את צרפת והופכים אותה בדירבון ה-BDS לגיהנום אנטישמי. כרגיל עם השקרים של הימין יש בזה משהו: כמובן שישנה בעיה, אך חלקם באוכלוסיה הוא כ-8%, מספר המתאסלמים לא ימלא את איצטדיון פריז סן ז'רמן, והרחובות מלאים במהגרים שרובם מאפריקה הגיעו.

כן, פרברי המהגרים המרוחקים עגומים למדי, אבל מרכז העיר עדיין נוצץ, לאורכם ולרוחבם של קילומטרים רבים, יותר מאשר אפילו בלונדון, אולי.

לצרפת יש גם מספר מדהים של חברות ברשימת פורצ'ן 500 העולמי. היא ממוקמת מספר 5 בעולם (עם 28 חברות כאלה), ממש מאחורי גרמניה עם 32, ולכן עם יותר מהן בחישוב לנפש. יש לה חברות גלובליות כגון טוטאל, בי אן פי פאריבאס, פז'ו ודיור. למעשה היא מובילה את העולם במספר חברות כאלה על בסיס חישוב לנפש, יחד עם ארה"ב (הזוכה למקום ראשון) ויפן (שלישי) המאוכלסות יותר – והיא מובילה בקלות על מספר 2 סין (כמו כמעט כולם, אם להודות על האמת).

במונחים נומינליים פשוטים, צרפת מקדימה מדינות כמו דרום קוריאה, קנדה, איטליה ואפילו בריטניה המוערכת יותר (עד לפיאסקו עם הברקזיט, בכל אופן).

יש בעיות. האבטלה עומדת על 9%, יותר מאשר כפול באמריקה (אבל נתון זה בעייתי ובדרך כלל מסנן אנשים שוויתרו על עבודה או לא התחילו לחפש – כמו, למשל, המוני חרדים ישראלים). קיצונים משני הקצוות משגעים את הממשלה לאחרונה עם מהומות ה"אפוד הצהוב". מדי פעם חמומי מוח מבעירים מכוניות חונות. הבירה יקרה להרגיז (כמו בארץ).

ובכל זאת, המקום עדיין לא ירד מהפסים. יתר על כן, הרומנטיקה עדיין מורגשת באוויר, הזקנים אינם מוסתרים, וארוחת צהריים אלכוהולית היא עדיין עניין שבשגרה.

IMG_E9115

בבחירות האחרונות לנשיאות זכה עמנואל מקרון, שנראה שפוי אם כי מוזר, ובוודאי לא מישהו שעשוי להבעיר מכוניות בעצמו. נשווה את זה למה שקרה בארה"ב, בריטניה, ברזיל, רוסיה, אוקראינה, איטליה, הונגריה, פולין ובישראל (מה, באמת, כבר אפשר להגיד על ישראל).

מדוע צרפת נותרה שפוייה?

מידה פחותה של אי-שוויון – זה המפתח. צרפת היא אחת מתוך 5 מדינות בלבד מתוך 36 מדינות ב- OECD שבהן אי-השוויון והעוני ירדו ב -20 השנים האחרונות. דוח על ידי הכלכלנים ברטרנד גרבינטי, ג'ונתן גופיל-לברט ופיקטי עצמו, מהשנה שעברה, מוצא ששיעור ההכנסה של העשירון העליון בצרפת עומד על כ-32%, בערך כמו בשנת 1990, נמוך ב-5% מאשר ב-1960, ונמוך בהרבה מאשר לפני מאה שנה (ראה גרף).

graf1

השווה את זה למה שקרה בארצות הברית, שם העשירון העליון שולט יותר ויותר.

US INEQUALITY

כמעט לפי כל קנה מידה, כולל הכנסה, הון והשפעה, רמת האי-השוויון ברוב המדינות המפותחות (בעיקר בישראל ובארצות הברית) עלתה פלאים ב-40 השנים האחרונות. ובעולם המתפתח המצב גרוע עוד יותר, כך שלפי הערכת Oxfam המאיון העליון שולט במחצית העושר בעולם.

graf2-400×250

חשבו לרגע אם כישורי האחוזון העליון מצדיקים דבר כזה.

זו תוצאה של גלובליזציה, טכנולוגיה, וליברליזציה כלכלית (במובנים רבים וברוב המקומות, למעט בדרך כלל צרפת והמדינות הנורדיות). המיסים הורדו, הוקל על מעבר ההון, המסחר הבינלאומי עודד, הורידו מיסי ירושה, וכו'. ערך המניות הפך לשיקול עליון במערב, מתוך הנחה די מופרכת שהעושר יטפטף מטה, ולא ישמש לצבירת הון ונדל"ן בלונדון.

בתור בוגר הנדסת מחשבים ובן למהגרים יהודים שנמלטו מנאצים וקומוניסטים, אני תמכתי, לאורך שנים, בכל השלושה. אבל אני שם לב בתקופה זו שאי השוויון המטורף שזה יצר משגע את האנשים. יחד עם גזענות וכעס על תקינות פוליטית, זה מסביר את נצחונו הביזארי של דונלד טראמפ.

יש הטוענים שהציפיות גבוהות מדי, ושהמודרניות מספקת שורה של יתרונות שלא קל לכמת אבל שחייבים להכלל במשוואת שביעות הרצון – כמו העובדות שיש אנציקלופדיה וספריית וידאו אינסופית בכל כיס, בעוד תוחלת החיים עלתה פלאים ברחבי תבל.

זה היה מרשים יותר אילו טופלו העניינים הבסיסיים. בכל רחבי אירופה בני 30 גרים עם הוריהם. בישראל משלמים במשך חיים שלמים על משכנתא עבור נכסים בינוניים בגלל חוסר איזון עצום בין מחירים למשכורות בגין אחיזת המדינה בקרקעות. באמריקה, על פי bankrate.com, כמעט שני שלישים לא יכולים למצוא 500 דולרים לעת צרה. ברוב המערב, כולל ארה"ב ובריטניה, הפנסיה הופכת לנחלת העבר, מקומות עבודה יציבים עשויים להיכחד, ויותר אנשים נקלעים לעבודות קבלן.

צעירים רבים מרגישים חוסר תקווה ואדישות; בבריטניה ההשתתפות הנמוכה שלהם (ככל הנראה כשליש) במשאל הברקזיט של שנת 2016 גרמה לתוצאה שרובם מתעבים, אבל כה עצום הניתוק שלהם שאין לדעת אם הלקח אף נלמד.

נאמר לנו שכל זה תוצאה בלתי נמנעת של שוק חופשי. אבל למעשה זה קשור למדיניות מיסוי ותקציב שניתן לשנות ולווסת. בעלי ההון של העולם הפוסט-תעשייתי תמרנו בהצלחה מרובה את דעת הקהל כדי לשמר ולהעצים את יתרונם. המנופים שעומדים לרשותם כוללים לוביסטים, תרומות פוליטיות, ועוד.

מה לעשות? כמה הצעות:

אין סיבה שהון יניב יותר מעבודה. על רווחי מסחר בנכסים, סחורות, נדל"ן וכולי צריך להטיל מס זהה למס הכנסה. האם זה הגיוני שמיליארדר ישלם מעט מאד לקופת המדינה על עסקאות פיננסיות עצומות (או במקרה של טראמפ, על פי הדיווחים, לפעמים שום דבר בכלל) בעוד ששכיר ממעמד הביניים משלם בארץ מס שולי באיזור ה-50% (ויותר, בתוספת מסים עקיפים) על הכנסות מעבר לכ-40 אלף שקל לחודש? זה אבסורד.

הניחו לאותו מעמד ביניים. הם אלה שבאמת רוצים לקנות יותר שהם כרגע יכולים, ועם יותר כסף בכיסם יביאו לעלייה בצריכה ויצירת מקומות עבודה. רוב בני מעמד הביניים ישמחו לשלם יותר מס על דמי השכירות ועל מניות אם הדבר היה מקביל לירידה במס הכנסה ורמת המיסים הכללית הייתה סבירה.

יש להעלות מסים באופן דרמטי על עשירים באמת – אנשים שמרוויחים מספיק שאין כמעט שום דבר סביר שהם לא יכולים להרשות לעצמם. נאמר, באופן שרירותי, מיליון דולר בשנה.

העובדה שהציבור לא דורש כל זאת בזעקה צריך למלא כל אחד ביראת כבוד ליכולת השדולתית של המעמד העליון הפיננסי. זה מעורר השראה.

נתקלתי בכך בשיחה לאחרונה בקהיר, עם שני חבר'ה ממעמד הביניים ששנאו את ברני סנדרס. "הבחור הוא קומוניסט!" אמר אחד, אזרח מצרי-אמריקני. "הוא רוצה לעשוק את העשירים. אתה מאמין? אני שואף להיות עשיר, והוא רוצה שהעשירים לא רק ישלמו יותר אלא גם אחוז גבוה יותר! "

LADIES (צילום: דן פרי)
LADIES (צילום: דן פרי)

נאלצתי להסביר כי מיסוי פרוגרסיבי הוא עיקרון השורר בכל מקום ואפילו הרפובליקנים בארה"ב מסכימים. לכן הדיון הוא לא על עקרון אלא מידה. במצבים כאלה יש תמיד דעות שונות והמפתח הוא איזון נכון. האיזון במרבית ארצות המערב כרגע אינו נכון (זה ודאי המצב בישראל). וזו הסיבה שהעולם יורד מהפסים.

כמו ברוב הדברים, פינק פלויד מנסח את זה בצורה הטובה ביותר: "יש; אין. ומי יכחיש שעל זה הלחימה? "

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,055 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 25 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־263 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

גלנט בפנטגון: "ארה"ב התחייבה למנוע גרעין מאיראן - הזמן הולך ואוזל"

היועמ"שית לממשלה אחרי בג"ץ הגיוס: לגייס מיד 4,800 חרדים ● גנץ: "יש לנו את היכולת להחשיך את לבנון - גם המחיר בישראל יהיה כבד, עלינו להיערך לאירועים רבי נפגעים" ● קנדה קוראת לאזרחיה לעזוב את לבנון "כל עוד הם יכולים" ● דיווח: בישראל מעריכים - צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט יוצאו כבר בשבועות הקרובים ● דיווח: שרה נתניהו אמרה למשפחות חטופים כי ראשי הצבא רוצים לבצע הפיכה

עוד 46 עדכונים

לבנון-קפריסין-חזבאללה והמלחמה בעזה

מערכת היחסים בין קפריסין ולבנון קרובה, וככלל שתי המדינות מקפידות לשמור על אווירה נינוחה ביניהן. הקרבה הגיאוגרפית בין השתיים מחייבת אותן לשמור על יחסים תקינים, מדינית וגם כלכלית. זאת אף כי ניקוסיה עוקבת מקרוב אחר תהפוכותיה של הזירה הלבנונית, מחשש לגל פליטים במצב של משבר חמור (דבר שכיח למדי בזירה הלבנונית).

לכך נוספה בשנים האחרונות גם הזווית האנרגטית סביב גילויי הגז בים התיכון. שתי המדינות חתמו על הסכם לתיחום המים הכלכליים ביניהן עוד ב-2003, אולם ההסכם לא אושרר בפרלמנט הלבנוני, כפי שנדרש, והחשש מפני מהמורות חדשות איננו עקר כלל ועיקר.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 837 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה בהליכי פירוק

כשמחברים בין החלטת בג"ץ בנושא גיוס חרדים למכתבי האזהרה של ועדת הצוללות - כמו גם מסקנות ועדת החקירה באסון מירון - מתקבלת תמונה של קריסה מוחלטת של כל יסודות השלטון, ביטול כל נורמה ומנהל תקין, עד כדי סיכון עצם קיומה של מדינת ישראל ● וגם: חטופים מתים בסתר ● עדכוני מלחמה ● בינתיים בכנסת ● עדכוני יורו ● ועוד...

הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, 18 ביוני 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

"אם תהיה אכיפה רדיקלית – נצמצם את הבעיה בכ־80%"

לעשרות הישראלים שחלו בקדחת מערב הנילוס – כמעט פי שלושה יותר משנת השיא – אפשר לקרוא "חולי אקלים": השילוב בין החום הכבד לחורף הגשום יצר תנאים אופטימליים למתקפת יתושים עוצמתית ● רוב היתושים מתפתחים במים עומדים, אבל הרשויות מעדיפות להתמקד בהסברה ולא באכיפה, אף שבמבחן התוצאה זה לא ממש עובד

עוד 1,656 מילים

חיילים המשרתים בעזה ועוברים משברים נפשיים מקבלים טיפול וחוזרים לשדה הקרב: "זה מסייע להם בהתמודדות הנפשית" ● משרד הביטחון מפנה משאבים גדולים לטיפול בחיילים, אבל המשאבים לטיפול באזרחים עדיין מדולדלים – והם נאלצים להמתין זמן ארוך מאוד לסיוע ● החדשות הטובות: אין עלייה במספר האשפוזים הפסיכיאטרים ואין אינדיקציות לעלייה בהתאבדויות

עוד 2,396 מילים

למקרה שפיספסת

"המבשרים" של צה"ל דפקו בדלתות ב-108 ערים וישובים ברחבי הארץ 

על פי נתונים שעלו עד כה מהודעות ה"הותר לפרסום" של דובר צה"ל, המספר הגדול ביותר של החיילים הנופלים הוא מירושלים. שיעור גבוה של נופלים מגיעים מההתנחלויות. רק לערים החרדיות בני ברק, מודיעין עלית וביתר עלית השכול לא הגיע. 665 חיילים שילמו בחייהם עד מועד כתיבת הרשומה.

*  *  *

למשפחות המתגוררות ב-108 ערים, עיירות, כפרים ומושבים ברחבי הארץ הגיעו מאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר חוליות של "מבשרים" מצה"ל, דפקו על דלתות בתיהם של משפחות חיילים, שוטרים, אנשי ימ"מ ושב"כ והודיעו להם את ההודעה הקשה מכל על נפילת יקירם או יקירתם.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 885 מילים ו-4 תגובות

ועדת חוץ וביטחון סיימה עוד דיון בלי להתייחס לפיל שבחדר

בניגוד לדיונים בוועדת החוקה, ועדת חוץ וביטחון התנהלה באווירה טובה ● יו"ר הוועדה אדלשטיין, לפי כל ההצהרות, מוכן ללכת כברת דרך גדולה בהתאמת חוק הגיוס לצרכי הצבא אבל לא מוכן עדיין לרדת לפרטים הקטנים של החוק – ולא ברור עד כמה יהיה לו גיבוי מהקואליציה ● פרשנות

עוד 1,145 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

נתניהו עושה נזק רב-זירתי

כרגיל אצל נתניהו, הוא קודם מפריח אמירה לאוויר, אחר כך בודק כיוון - ואז מתקן ● כך במקרה של דבריו על עסקת החטופים, כך במקרה של הצהרתו בעניין עיכוב משלוחי החימושים מארצות הברית ● בשני המקרים הנזק ממשי, וכעת פועלים רבים מאחורי הקלעים כדי לתקן את הנעשה ● מצד שני, קשה להבין כרגע את עמדת הממשל האמריקאי בעניין מערכה צפויה בלבנון ● פרשנות

עוד 571 מילים

עתירה נוספת נגד עיריית רחובות במסגרת מלחמות הדת בעיר

תושבי שכונה חילונית ברחובות עתרו נגד העירייה בדרישה להחזיר לידיה קרקע שהוקצתה ללא תמורה לעמותת דת עבור הקמת בית כנסת ● כפי שנחשף בזמן ישראל, העמותה לא עמדה בהתחייבות ובלוחות הזמנים, נקלעה לקשיים בבנייה ובמקום עומד שלד מיותם ● "העירייה חפצה ביקרה של העמותה יותר מאשר ביקרם של התושבים"

עוד 630 מילים

225 הרוגים: חצי שנה קטלנית בכבישים

למרות סגירת התנועה בצפון ובדרום, השנה מסתמנת נסיגה דרמטית בבטיחות בדרכים ● במערב אירופה הצליחו להפחית תאונות אבל שרת התחבורה – הקודמת והנוכחית – מתעלמת מהתוכנית הקיימת ● השיקולים הפוליטיים של מירי רגב, הזנחת התחבורה הציבורית וחוסר הטיפול בכבישים אדומים הופכים את כבישי ישראל לפצצה מתקתקת

עוד 1,023 מילים

בארה"ב מציעים להטיל סנקציות על סמוטריץ'

גורמים בממשל האמריקאי מציעים כי הצו שעליו חתם ביידן נגד מתנחלים אלימים בגדה המערבית יחול גם על סמוטריץ', שמעכב העברת כספים לרשות הפלסטינית ובכך מציב אותה על סף קריסה ● בארה"ב חוששים שהרשות הפלסטינית לא תחזיק מעמד עד הבחירות הבאות, מה שיביא את חמאס והג'יהאד האסלאמי לצרף את הגדה המערבית למלחמה בישראל

עוד 1,351 מילים ו-1 תגובות
היום ה־262 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח באמירויות: מנהיגי חמאס יעזבו את קטאר ויעברו לעיראק

צה"ל: רס"ב מחמד אלאטרש, שהוגדר עד כה כחטוף, נהרג ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועה ● אחרי שאמש אמר שהוא "מוכן לעשות עסקה חלקית" נתניהו אמר היום: "אנו מחויבים להצעה הישראלית שביידן בירך עליה" ● הרמטכ"ל: "אנו מתקרבים לנקודה שבה נודיע שפירקנו את חטיבת רפיח" ● בג"ץ דחה בשבועיים את הדיון בעתירה הדורשת לחייב את לוין לבחור נשיא לבית המשפט העליון

עוד 40 עדכונים

היועמ"שית מפרקת את לוין מנשקו

עד עתה לוין התנה את הסכמתו למנות נשיא לעליון בכך שאחד או שניים מהכיסאות הפנויים בעליון יופנה למועמדים מטעמו ● בתגובה שהגישה אתמול לבג"ץ, בהרב-מיארה מפרקת את התנאי של לוין וקובעת כי קיימת חובה חוקית למנות מיידית נשיא - בעוד שבעניין השופטים לא ניתן לכפות על חברי הוועדה לבחירת שופטים להתפשר ● לוין, מצידו, מאיים להחזיר את חקיקת ההפיכה המשטרית בשוך המלחמה ● פרשנות

עוד 1,232 מילים ו-2 תגובות

פה זה לא אירופה

בממשלה מבטיחים לנו שאחרי יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יוקר המחיה ירד ● אולם בפועל הרפורמה כנראה לא תוזיל בשקל אחד את סל הקניות הממוצע ● החשדות נגד בעלי ויקטורי ויוחננוף מבהירים לכולם גם למה ● פרשנות

עוד 788 מילים ו-1 תגובות

כחצי מיליון איש עזבו את ישראל בשנה החולפת

מעקב זמן ישראל מספר אזרחי ישראל שיצאו מהארץ מאז יולי 2023 ועד אפריל השנה, גדול ביותר מחצי מיליון ממספר הישראלים שנכנסו לארץ באותה תקופה ● ובניגוד לתחזיות, גם העלייה לארץ נמוכה בהרבה מאשר לפני המלחמה, ועומדת על כ־2,500 עולים לחודש בלבד

עוד 953 מילים ו-2 תגובות

בכירים דמוקרטים שוקלים להחרים את נאום נתניהו בקונגרס

נתניהו, שאמור לנאום בסוף חודש יולי בפני שני בתי הקונגרס, האשים את ממשל ביידן בשבוע שעבר בעיכוב מכוון של משלוחי נשק והכעיס את האמריקאים ● מסתמן כי לפחות 20 חברי קונגרס ובית נבחרים ייעדרו מהנאום או ימחו במהלכו ● המספרים עשויים לטפס ותלויים בהתנהלות נתניהו בחודש הקרוב ● פרשנות

עוד 769 מילים ו-2 תגובות

שלושת המועמדים הבולטים לרשת את הנשיא שנהרג בתאונת המסוק אבראהים ראיסי נעים בין אולטרה שמרן לרפורמיסט שמרן: כולם עומדים בתו התקן של המנהיג העליון חמינאי ● ועדיין מערכת הבחירות הפכה לתוססת, כשבציבור האיראני צפים ועולים האשמות לשחיתות מהעבר ● הבחירות יתקיימו בעוד חמישה ימים - מספיק זמן להציף סיפורים נוספים שמרעידים את הממסד בטהרן ● פרשנות

עוד 633 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה