לחשוב על הקורונה, לארגן את הכאוס

אילוסטרציה (צילום: iStock-ajr_images)
iStock-ajr_images
אילוסטרציה

החשיבה שלנו על הקורונה משקפת תבניות חשיבה אשר מסייעות לנו להתמודד עם חוסר הודאות. אלה "סיפורים" שנועדו לארגן ולהבנות את הכאוס, ובכך להעניק משמעות למגפה. עם זאת, החזרה לתבניות החשיבה הקיימות מעידה בעיקר על הקושי לתפוס את האירוע בעת התרחשותו.

בתוך זמן קצר, הקורונה שינתה את חיינו ללא הכר. היא גרמה, בבת אחת, לשינוי מקיף בדפוסי החיים, העבודה, הכלכלה והחברה, אשר לא ברור עד מתי הוא צפוי להימשך וכיצד הוא צפוי להיראות לאורך זמן. היא גרמה לתחושה של שבר, תחושה כי המגפה הכניסה לחיינו ממד של חוסר יציבות וחוסר ודאות, אשר גורם למציאות להיראות כאוטית וחסרת פשר.

קשה להיזכר, אבל גם לפני המגפה, העולם לא היה ברור, מאורגן ומסודר. כבר לפני התפרצות המגפה, רבים הרגישו כי המציאות משתנה בקצב חסר תקדים ותיארו קושי גובר להבין את העולם. תחושות אלה התבטאו בתופעות כמו בחירת טראמפ לנשיאות, משאל העם על הברקזיט ומחאת האפודים הצהובים בצרפת. המגפה התפרצה בעולם שהיה כאוטי ומשתנה ממילא. היא ערערה מציאות בלתי יציבה, שיבשה סדר עולמי אשר הלך והתפורר, הגבירה את חוסר הודאות אשר הייתה קיימת מלכתחילה.

המגפה התפרצה בעולם שהיה כאוטי ומשתנה ממילא. היא ערערה מציאות בלתי יציבה, שיבשה סדר עולמי אשר הלך והתפורר, הגבירה את חוסר הודאות אשר הייתה קיימת מלכתחילה

ובכל זאת, המגפה היא אסון טבע, אשר הופיע לפתע בחיינו. אסונות בסדר הגודל הזה גורמים לתחושה כי אין לנו מושג, אין לנו שפה שתאפשר לפרש אותם. הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה התייחס לתופעה זו בשיחה שערך עם ג'יובנה בוראדורי בניו יורק, מספר שבועות לאחר ה-11 בספטמבר. דרידה טען כי החזרה על התאריך "שוב ושוב, כמו שיר קסמים, כמו לחש כישוף" מעידה על "חוסר היכולת שלנו לתת שם ראוי, לאפיין, לחשוב, ללכת מעבר לציון התאריך. משהו נורא קרה ב-11 בספטמבר, ובסופו של דבר איננו יודעים מה" (תרגום: רועי ברנד). האסון פגע במערכת המושגית והפרשנית אשר הייתה אמורה לצפות אותו, להבין אותו ולאחר מכן גם לעבד את הטראומה שהוא גרם.

Embed from Getty Images

בתקופה כזו בני אדם מחפשים סיפורים שיעניקו פשר למציאות המשתנה. בעבר, הדת סיפקה את נקודת המשען אשר אפשרה לארגן את חוסר הסדר ולהעניק משמעות לסבל האנושי. פרופ' עדי אופיר כתב בספרו "אלימות אלוהית" כי בעבר "כמעט בכל פעם שאירע אסון המוני ששיבש סדרי עולם מיהרו מאמינים לפרש את האסון כעדות לפעולתו הישירה של האל. הם השתמשו בתבניות הסבר ופירוש מן המוכן, ופרשו את מסכת החטאים שחוללה את התכווצותו של הזמן, את חזרתו של העבר הנורא או את ביאתו הבלתי צפויה של העתיד הידוע מראש".

בימינו, הדת כבר אינה מסוגלת לספק את הצורך במשמעות, אך הצורך לא חלף. המדע תופס את המקום המרכזי בניתוח המגפה, פיתוח החיסון או התרופה, גיבוש המדיניות ודרכי ההתמודדות. אך המדע מתמודד עם המשבר ברובד אחר מרובד החיפוש אחר משמעות, אשר בעבר הדת נתנה לו מענה. המדע מסוגל  לצמצם את חוסר הודאות ולהסיר את הקסם מהעולם, אך אינו מסוגל להפוך אותו למוכר ובעל משמעות בעבורנו.

ניכר כי מאז המגפה, דווקא מדעי הרוח חזרו לקדמת הבמה. סופרים, פילוסופים ואנשי רוח מנסים ללא הרף להסביר את המגפה ולפרש אותה. הסופר דוד גרוסמן כתב כי "המגפה תהיה אירוע גורלי ומכונן". ההיסטוריון יובל נח הררי כתב כי המגפה היא "אולי המשבר הגדול של דורנו", והעריך כי "הסערה תחלוף, האנושות תשרוד, רובנו הגדול נהיה עדיין בחיים — אבל אנחנו נחיה בעולם שונה". אינטלקטואלים אחרים, בארץ ובעולם, הסבירו כי המגפה היא סוף השיטה הקפיטליסטית ומגלמת הזדמנות לשינוי מהפכני, או דווקא מבשרת על שקיעת הדמוקרטיה הליברלית ועליית עידן חדש של טוטליטריות בחסות מצב החירום.

בימינו, הדת כבר אינה מסוגלת לספק את הצורך במשמעות, אך הצורך לא חלף.  מאז המגפה, דווקא מדעי הרוח חזרו לקדמת הבמה. סופרים, פילוסופים ואנשי רוח מנסים ללא הרף להסביר את המגפה ולפרש אותה

התגובות האלה משקפות ניסיון כן להעניק משמעות להתפתחויות, אך להבנתי, הן מנוסחות לפי "תבניות הסבר ופירוש מן המוכן". האינטלקטואלים ואנשי הרוח אשר כתבו על האירוע בעת התרחשותו, חזרו, לתבניות ודפוסי חשיבה מוכרים על אסונות טבע. התבניות הן עלילות, מיתוסים, סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. הן מוכרות לנו מהדת, הספרות, ההיסטוריה ואף מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. הרי מגפה, למרות חוסר הודאות שהיא מעוררת, אינה אתגר מסוג חדש, אלא היא מוכרת לבני האדם משחר ההיסטוריה. האינטלקטואלים משתמשים בתבניות קיימות אלה בהתאם לתפיסות העולם ועמדות היסוד שלהם, כפי שגיבשו אותם לפני המגפה. מדובר בשלוש תבניות חשיבה מוכרות של תרבות המערב: המגפה כאלגוריה, המגפה כדיסטופיה והמגפה כאפוקליפסה.

המגפה כאלגוריה

התבנית הראשונה מפרשת את המגפה במסגרת ההיגיון של החטא ועונשו. המגפה היא עונש אשר החברה משלמת על חטאיה, היא חושפת את החולי המוסרי שלה. גרסה אחת מסבירה את המגפה במסגרת מארג היחסים בין האדם לטבע. האדם המודרני, אשר שואף להשתלט על הטבע ולנצל אותו, שיבש את המערכות האקולוגיות וגרם לטבע לצאת מכלל שליטה. המגפה מבטאת את נקמת הטבע, את דרכו "לאותת לנו שהגזמנו", והיא משמשת כאזהרה בדבר הסכנה הממשמשת ובאה אם בני האדם לא ישובו מדרכם הרעה.

גרסה אחרת מסבירה כי המגפה חושפת את הרעות החולות של הניאו-ליברליזם, ומגלמת הזדמנות לתיקון חברתי ושיקום מדינת הרווחה. המגפה מוכיחה את תפקידה החיוני של המדינה ואת הצורך לשקם את השירותים החברתיים שלה, משום שהשוק החופשי אינו יכול לספק את הביטחון וההגנה אשר נדרשים בשעת חירום. ברוח זו, פרופ' אווה אילוז כתבה כי המגפה חשפה את "הבלוף הניאו-ליברלי", והוכיחה כי "רק המדינה יכולה לנהל ולהתגבר על משבר בסדר גודל כזה".

Embed from Getty Images

לאורך השנים, תבנית זו הייתה הרווחת בחשיבה המערבית, החל במבול התנ"כי וכלה בשורת אסונות טבע ומגפות שהוסברו כעונש אלוהי על חטאי בני האדם. תבנית זו לא הייתה נוכחת רק בחשיבה הדתית. למעשה, היא עברה חילון ועיצבה את המגפה כמטפורה בספרות המערב. החל מ"אדיפוס המלך" של סופוקלס ועד "הדבר" של אלבר קאמי, המגפה נחשבה בדמיון הספרותי לאירוע אשר חושף משהו על החברה שנפגעה ממנה, משהו שהיה, עד שהיא הגיחה לפתע, נסתר, לא מודע, מודחק. המגפה מראה את השבריריות של המבנים החברתיים, מדגישה בעיות שהיו קיימות קודם לכן וחושפת תשוקות ויצרים אשר הודחקו מתחת לפני השטח. אך היא גם מגלמת הזדמנות לתיקון, שיקום וחזרה בתשובה.

המגפה כדיסטופיה

בתבנית זו המגפה מעוררת את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלנו ביחס לחברה, המשטר והעולם שאנחנו חיים בו. המגפה נתפסת כנקודת שבר, אשר אחריה צפויה להתהוות מציאות חדשה ושונה ללא הכר. לא בכדי ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה השתמשו במגפה עולמית לצורך יצירת תרחיש דיסטופי של התפרקות הציוויליזציה והרס הסדר החברתי הקיים. המציאות הפוסט-אפוקליפטית צפויה להיות אפלה וקודרת, לאור הסיכון להתפרקות הדמוקרטיה הליברלית ועלייתה של טוטליטריות מסוג חדש.

תרחיש האימים הוא המודל הסיני, "מדינת משטרה" בחסות מהפכת המידע, אשר משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים, מעקב טלפוני, מידע ביומטרי, למידת מכונה ועיבוד נתונים לצורך מעקב ופיקוח אחר האזרחים. ההוגים אשר מתארים תרחיש זה מדגישים כי בניגוד לתחזיות, מהפכת המידע אינה מערערת את משטרי הדיכוי ומפיצה את החירות ברחבי העולם. להפך, מהפכת המידע מייצרת למשטרים אלה כלים ושיטות חדשות לשליטה, פיקוח ומעקב. מגפת הקורונה חשפה את הקלות הבלתי נסבלת שבה מצב חירום עלול לאפשר לדמוקרטיה להשתמש באמצעים אלה, ובכך חשפה לכאורה נטייה לטוטליטריות בחברה שלנו.

המגפה מעוררת את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלנו ביחס למשטר והחברה. קיים חשש מהתפרקות הדמוקרטיה הליברלית ועליית טוטליטריות חדשה, "מדינת משטרה" בחסות מהפכת המידע

יובל נח הררי הזהיר כי מגפת הקורונה עלולה להיות "קו פרשת המים בהיסטוריה של המעקב" ולהוביל ל"משטר מעקב חסר תקדים". הררי אמנם טען במאמרו כי המשבר מציב בפני האנושות שתי ברירות, "בין מעקב טוטליטרי לבין העצמת האזרחים" ובין "בידוד לאומני לבין סולידריות גלובלית", אך הלך הרוח של מאמרו היה פסימי ואף דיסטופי. כך, הררי מדגיש כי אמצעי חירום זמניים עשויים להישאר "הרבה אחרי תום מצב החירום, בפרט כי תמיד יש מצב חירום חדש באופק". בדומה לכך, הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן טען כי המגפה חשפה כי החברה חיה במצב חירום מתמיד, והזהיר כי היא עלולה לגרום לנו לחיות במצב מתמיד של פחד וחוסר ביטחון.

המגפה כאפוקליפסה

גם בתבנית זו המגפה נתפסת כנקודת שבר אשר העולם אחריה לא ייראה כפי שנראה לפניה. ואולם, תחושת האפוקליפסה ואחרית הימים גורמת דווקא לאופטימיות, לתחושה כי סוף העולם כפי שהכרנו אותו פותח אפשרויות חדשות ומגלם הזדמנות לשינוי מהפכני. גרוסמן, בדרכו, מבטא את ראיית המשבר במונחים אפוקליפטיים כאשר הוא מתאר אותו כאירוע גורלי ומכונן, אשר יגרום לבני האדם לבחון מחדש את חייהם ואת העמדות הפוליטיות שלהם: "יהיו כאלה שישאלו את עצמם לראשונה שאלות על בחירות שעשו, על ויתורים ועל פשרות. על אהבות שלא העזו לאהוב. על חיים שלא העזו לחיות".

Embed from Getty Images

הוגים רדיקליים, אשר הביעו במשך שנים כמיהה לאירוע אשר ישנה את המציאות מיסודה, רואים במשבר אירוע בעל פוטנציאל מהפכני. כך לדוגמה, הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק (בתמונה) הגיע בשנים האחרונות למסקנה כי רק קטסטרופה, אסון אפוקליפטי בקנה המידה של משבר האקלים, מסוגל לשקם את החזון המהפכני של השמאל. עתה, משבר הקורונה נראה כמו "האור בקצה המנהרה". הזדמנות, כפי שכתב ז'יז'ק, "להמציא מחדש את הקומוניזם", במובן של הגברת השוויון ושיתוף פעולה גלובלי למול אתגרים כמו משבר האקלים, מעבר למסגרת של מדינת הלאום.

הפילוסוף האיטלקי פרנקו "ביפו" ברארדי פרסם מאמר בו הצהיר כי המשבר מאפשר לדמיין את החברה שאחרי הקפיטליזם, חברה מעבר לעקרון הרווח והצמיחה הכלכלית, שבה הכסף איבד משמעות. ברארדי אף כתב כי המשבר מסמן את "סוף ההיסטוריה האנושית" וטען כי את מקומו של האדם במרכז ההיסטוריה מחליפים תהליכים כאוטיים. הפילוסוף האיטלקי אף הביע תקווה כי חזרתו של המוות למוקד החיים האנושיים תגרום דווקא, אחרי המגפה, לבני האדם לחיות חיים מלאי עונג ותשוקה, מתוך הכרה בהיותם בני תמותה.

ברארדי התייחס למאמריו של אגמבן בנוגע למצב החירום, והעיד בכנות כי העתיד שאגמבן מתאר הוא ה"סביר", אך הוא מצדו מתעניין ב"אפשרי", באפשרויות החדשות שהמצב מגלם. כך, הן ז'יז'ק והן ברארדי מתייחסים לכך שלמרות שהם מקווים למצות את הפוטנציאל המהפכני של המשבר, הוא מגלם גם סכנה לרגרסיה לברבריות או לרודנות אפלה.

סיום

הניסיון של האינטלקטואלים המובילים בארץ ובעולם להבין את המשבר בעת התרחשותו משקף מאזן מורכב. מחד, תבניות המחשבה שהציגו מאפשרות לנו "לעגן" את ההתפתחויות, לנסות לארגן ולהבנות את הכאוס ובכך להתמודד עם חוסר הודאות, תוך ניסיון לחשוב ולהעריך את ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר.

אך מנגד, ניכרות בעיות מהותיות אשר מייצרות תחושת החמצה ביחס למחשבה על המגפה. ראשית, תבניות החשיבה משקפות את החרדות והתקוות, את הפחדים ואת המאוויים של הכותבים, יותר מאשר מבט מפוכח במציאות. הכותבים נוטים "למסגר" את האירוע לפי תפיסות העבר או האג'נדה שלהם, כאשר נראה כי הכתיבה משקפת משאלות לב, כמו שיקום מדינת הרווחה, או את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלהם, כמו מצב חירום מתמיד או מעקב טוטליטרי.

במקרה של הוגים רדיקליים כמו ז'יז'ק, ניכרת גם חשיבה תיאולוגית משיחית, אשר לא עברה תהליך חילון. לצד זאת, קיימת תחושה כי לכל אינטלקטואל קיימת "נקודת עיוורון", אשר הוא אינה רואה משום שהיא חורגת מדפוסי החשיבה שלו. כך לדוגמה, אגמבן מסרב להכיר בסכנה המוחשית שהמגפה מגלמת, ואילו ז'יז'ק מסרב להודות בכך שהמשבר, בשלב זה, דווקא מחזק את מדינת הלאום כגורם שאליו האזרחים נושאים את עיניהם בשעת מבחן.

הכותבים נוטים "למסגר" את האירוע לפי תפיסות העבר או האג'נדה שלהם, כשנראה כי הכתיבה משקפת משאלות לב, כמו שיקום מדינת הרווחה, או חרדות ופחדים עמוקים, כמו מצב חירום מתמיד או מעקב טוטליטרי

שנית, קיימת בעיה מובנית בניסיון לתאר את ההתהוות הכאוטית בעת התרחשותה. הניסיון להעניק פשר למגפה, אסון טבע אשר חורג מעבר להישג ידו של האדם, נראה כמו ניסיון לארגן את הכאוס, לשרטט קו בחול, "לתפוס" את הרגע, אשר מרגע שהמחשבה עוסקת בו הוא כבר חלף ואינו, ולכן הוא תמיד "לא בעיתו". המגפה, אשר חורגת מתבניות החשיבה המוכרות שלנו, שבה ומפתיעה את אלה שמביטים בה. התחושה העיקרית היא  כי האינטלקטואלים אשר ניסו להסביר אותה לא הצליחו עד כה לחרוג מתבניות החשיבה שלהם ולתפוס את הרגע יוצא הדופן והחמקמק הזה במלוא מורכבותו.

עם זאת, אני לא חושב שהניסיון הוא חסר ערך. המאמץ להקנות פשר למגפה משקף את האמונה ההומניסטית בכוחו של האדם להבין את העולם. דווקא בגלל שבמגפה יש משהו אשר חומק מהרציונליות האנושית, קיימת סכנה לנסיגה מרוח הנאורות הביקורתית חזרה אל עידן של אמונה, בערות מרצון וכניעה לסמכות. אם כן, המשימה לנסות ולהבין את המשבר הנוכחי, מעבר לתבניות החשיבה הקיימות, היא עדיין פרויקט שלא נשלם.

הכותב הוא סטודנט לפילוסופיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
גיליתי את המאמר באיחור וחבל. המאמר מצוין ומקיף ומסיע לי להבין את המעבר מתרבות השוליים של אגדות אורבניות ומיתוסים לזרם המרכזי של התרבות האמריקאית כיום המורכבת מתיאוריות ספקולטיביות
עוד 1,835 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 8 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

בעניין עזה, המוזות לעולם לא נשמעות

היה זה פקיד סובייטי שטבע את המשפט: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות, וכשהתותחים שותקים, המוזות נשמעות". הכוונה היא שאין משמיעין ביקורת בזמן לחימה.

הרוב יסכימו כנראה עם הקביעה, ועם זאת יש עמה שתי בעיות: ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל.

יש שתי בעיות עם הקביעה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות": ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת.

הקונספציה המקורית גרסה בתחילת שנות ה-70 (עת עלה ההיבריס הישראל על גדות סואץ) שאין טעם להתייחס לאיומים ולגישושים של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שכן הוא פחות רציני מקודמו גמאל עבדל נאצר ולעולם לא יעז לתקוף. שר הביטחון העדיין-מהולל משה דיין סיכם זאת באומרו שעדיפה שארם א-שייח' (הכוונה לסיני) בלי שלום על שלום בלי שארם א-שייח'. התוצאה הגיעה ביום כיפור 1973.

הקונספציה השנייה הייתה שישראל צריכה להיאחז ב"אזור ביטחון" בדרום לבנון, הלוא היא רצועה ברוחב כמה קילומטרים המתפתלת לאורך כל הגבול. ישראל בראשות הליכוד פלשה ללבנון ב-1982 כדי לגרש ממנה את אש"ף, משימה שהושגה בתוך חודשים; היא המשיכה לכבוש חצי מהמדינה למשך שנתיים נוספות (משה ארנס לעג ליצחק רבין בתשדיר בחירות מ-1984 על כך שחשב שנסיגה בכלל אפשרית: "האם הוא עצמו מאמין בכך? האם מישהו מאתנו מאמין?"). גם לאחר הנסיגה שבוצעה להפתעת ארנס באותה שנה (על רקע התנגדות קולנית של הליכוד) שימרה ישראל על "רצועת הביטחון" להגן על הגבול מול אויב חדש, חיזבאללה.

הקונספציה קבעה שאין אלטרנטיבה להקרבה בחיים ובממון ובהון הפוליטי שהרצועה גבתה, עד שאהוד ברק פרש מלבנון באופן חד צדדי בשנת 2000 – הישגו הבלתי מעורער (הליכוד שוב התנגד, כמובן). או אז התברר שבהחלט ישנה אלטרנטיבה – לא מושלמת, כי הייתה מלחמה נוספת ב-2006, אבל עדיפה עד מאוד.

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת בעצם שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניות שהיא מקיימת מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: להטיל עליה סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ולשמור על מאזן טרור מול הטרוריסטים השולטים בה.

ההצדקה הייתה שיש להגביל ולבדוק כל מולקולה הנכנסת לרצועה, שמא חמאס ישתמש בחפצים תמימים לכאורה לעזר בייצור פצצות, בניית טילים וחפירת מנהרות. המצב מאמלל את 2 מיליון האנשים שחיים בעזה ובעצם כלואים בה – אבל זה בדיוק העניין: התוכנית, במידה שהייתה כזו, הייתה לדרבן אותם להפיל את החמאס מהשלטון.

וזו נראתה כמו תכנית טובה, כי כל אדם הגון בעולם יברך על הפלת חמאס, ארגון שלא רק כפה תיאוקרטיה אסלאמית ומדינת משטרה על נתיניה האומללים אלא גם הביא עליהם חורבן מחריד על ידי התגרות חוזרת ונשנית בשכן חזק בהרבה.

אכן, הגורמים היחידים בעולם הדמוקרטי שאולי לא יברכו על סילוק חמאס הם חלקים מהימין הישראלי. הסיבה לכך היא שהפלסטינים הרדיקליים הם שותפיהם השקטים להתנגדות לחלוקת הארץ; שלטונם בעזה מחליש את הרשות הפלסטינית המתונה יותר והופך את פתרון שתי המדינות לפחות אפשרי.

איך עבדה התוכנית?

ובכן, עברו 16 שנים, ולמרות המצור חמאס מצא דרכים לייצר פצצות, לבנות טילים (עם טווח יותר ויותר מרשים) ולחפור מנהרות למכביר. הם ירו אלפים מטילים אלה לעבר ישראל, וגרמו סבל גדול במיוחד למאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום. היו לנו ארבע מלחמות ואינספור סבבים ולפי האו"ם כ-4,000 פלסטינים נהרגו (לצד 106 ישראלים), רבע מיליון בתים בעזה נהרסו ונזק של 5 מיליארד דולר נגרם לתשתיות ברצועה הענייה.

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניותה מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: הטלת סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ושמירת מאזן טרור מול הטרוריסטים בה

עם זאת חמאס לא הופל והוא לא נסוג מהעמדה שישראל אינה לגיטימית. יתרה מזאת, הארגון התקבע בתודעה כחזק יותר כנראה מפתח המתון והחילוני, וגם אחראי יותר משאר הטרוריסטים במרחב (כולל הג'יהאד האסלאמי, כוכבי הסבב האחרון).

הסבל של העזתים הוא לא משהו שהקורא הישראלי היה אפילו שוקל לקבל על עצמו. יש להם חשמל מספר שעות ביום (באמצעות דלק שמספקת ישראל). הם בדרך כלל לא יכולים לעזוב. שתיית בירה תסכן את חייהם.

כמה זמן זה יכול להימשך?

אין לי ויכוח עם מעצרים ואפילו התנקשויות נגד מחבלים בהתבסס על מודיעין אמין לגבי סכנות חמורות (אם כי הלוואי שישראל הייתה משתדלת יותר גם להציג הוכחות לפני שהיא מסתכנת בהתלקחות קטסטרופלית נוספת).

אינני חושד במניע פוליטי כלשהו, ​​כפי שחשדתי בשנה שעברה, כשישראל הציתה אש בדיוק כאשר היה נראה שבנימין נתניהו מתקרב לפנסיה. ראש הממשלה יאיר לפיד אינו כזה.

אני גם מבין את חוסר הרצון ליזום תכניות שאפתניות לשינוי מציאות. לפרויקטים כאלה במזרח התיכון – מהאביב הערבי ועד דוקטרינת בוש דרך המלכת המארונים בלבנון ועד, לצערנו, הסכמי אוסלו – יש נטייה להתפוצץ בפרצוף של כולם.

אבל הגיע הזמן. אני מקווה שאחרי הבחירות בנובמבר, תהיה אשר תהיה הממשלה, ישראל תבחן שנית את המצב המקומם בעזה. אפילו מבט חטוף יגלה שהקונספציה הולידה כישלון.

מה בדיוק לעשות זה שאלה אחרת. אבל באופן כללי, הייתי מציע גזר גדול מאוד ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתהווה תכנית מרשל אמיתית לעזה. כזו שתכלול שיקום דרמטי ומוחלט וסיום המצור (כולל שדה תעופה ונמל ימי) בתמורה להחזרת הרשות הפלסטינית לשטח. או אולי, בתרחיש אחר שישרת פחות טוב את העזתים האומללים, בתמורה להתחייבות אי-לוחמה ארוכת טווח ("הודנה") עם ישראל.

מה בדיוק לעשות? הייתי מציע גזר גדול ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתכלול שיקום דרמטי וסיום המצור בעזה

אין לי אשליה שהחמאס ימסור חיש קל את המפתחות בעקבות הצעה כזו, או יסכים ללא ייסורים ממושכים לשום דבר אחר. זה ייקח קצת זמן. אפשר גם לומר שהרשות הפלסטינית אינה תרופת פלא לשום דבר. אבל הצעה כזו בהחלט תיצור מציאות חדשה והיא תקסום לרבים – אולי לרוב הפלסטינים. הלחץ יגדל על חמאס לעשות משהו, להתגמש איכשהו, יגדל בהתמדה.

שום דבר ואף אחד אינו קבוע בעולם הזה, ודיקטטורת החמאס בעזה אינה יוצאת דופן – גם אם כך גורסת הקונצפציה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם במטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

ליברמן: "פיצוי מלא למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהגבול"

נתניהו למתפקדים: "מבקש לאשר את הצעתי לשיריונים" ● יאיר גולן לגנץ בעקבות פרסום תמונות מאישור החיסול: "בואו לא נהיה ביבי" ● המועצה האזורית אשכול הודיעה על חזל"ש ● גורמים מדיניים: היה לנו מודיעין שחמאס לא יצטרף ● בישראל שוללים דיווחים על הסכמה לשחרור א-סעדי שנעצר בג׳נין

עוד 27 עדכונים

למקרה שפיספסת

אילולא גנץ, ספק אם לפיד היה יוצא למבצע בעזה

לפיד וגנץ מתמודדים במערכת הבחירות על הנהגת הגוש, ובין השניים היסטוריה של כעס ומרירות הדדיים ● אך דבר מכל זה לא נראה בשבוע האחרון, כשהשניים הקפידו להציג חזית אחידה ומאוחדת ● לפיד, חסר הניסיון הביטחוני, לא היה יוצא למבצע עם אף שר ביטחון חסר ניסיון מבצעי כמוהו ● וגם הוא יודע שאת פירות ההצלחה הוא יוכל לקטוף מאוחר יותר בקמפיין - אפילו מול גנץ ● פרשנות

עוד 909 מילים

מבצע "עלות השחר" מיצה את עצמו

ישראל השיגה את רוב המטרות שהציבה לעצמה במבצע "עלות השחר" וההחלטה לסיימו הייתה נכונה לפני שהיא תסתבך במערכה צבאית ארוכה. כעת העת לשנות את הגישה כלפי רצועת עזה ולנסות לגבש אסטרטגיה שתביא לרגיעה ארוכת טווח. מדובר במשימה קשה.

 אמש הושגה הפסקת אש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי לאחר חמישה ימי לחימה, שבהם ירה הארגון כאלף רקטות לעבר ישראל בעקבות מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין.

אמש הושגה הפסקת אש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי לאחר חמישה ימי לחימה, בהם ירה הארגון כאלף רקטות לעבר ישראל בעקבות מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין

הג'יהאד האסלאמי חיפש הישגים בעימות הצבאי עם ישראל שיאפשרו לו לרדת בצורה מכובדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס, כשהתחיל לשגר מאות רקטות לעבר ישראל בתגובה על חיסולי בכירי הזרוע הצבאית שלו.

בסופו של דבר הוא נאלץ להסתפק בהודעה קצרה שפרסמה מצרים ובה הבטחה כי יעשו מאמץ לשחרר את האסיר המנהלי ח'ליל אלעוואוודה לטיפול רפואי וכי יפעלו לשחרורו של בכיר הגי'האד האסלאמי בסאם א-סעדי בהקדם האפשרי.

בג'יהאד האסלאמי יודעים שאין ערך ממשי להודעה הזו אבל מצאו בה סולם לרדת מהעץ שעליו טיפסו. מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד אלנח'אלה אמר כי ארגונו ימתין שבוע למימוש ההבטחות.

ישראל פתחה את מבצע "עלות השחר" במבצע הונאה מוצלח וחיסלה את כל הצמרת הצבאית של הג'יהאד האסלאמי ברצועה.

מערכת "כיפת ברזל" פעלה היטב עם כ-96 אחוזי הצלחה ביירוט הרקטות. ישראל התמקדה בתקיפת יעדי הג'יהאד האסלאמי ושמרה את חמאס מחוץ למעגל הלחימה.

ישראל סיכלה את הפיגועים ביישובי עוטף עזה שתכנן הג'יהאד האסלאמי בתגובה על מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין.

ישראל גם שיקמה את ההרתעה שלה כלפי הג'יהאד האסלאמי. היא הפגינה את עליונותה הצבאית והמודיעינית והוכיחה שלא תיכנע לשום סחיטה וכי היא רשאית לעצור כל מחבל שמתכנן פיגועים בשטחי הגדה.

ישראל גם שיקמה את ההרתעה שלה כלפי הג'יהאד האסלאמי. היא הפגינה את עליונותה הצבאית והמודיעינית והוכיחה שלא תיכנע לשום סחיטה וכי היא רשאית לעצור כל מחבל שמתכנן פיגועים בשטחי הגדה

זה היה העיתוי הנכון לעצור את מבצע "עלות השחר". טוב עשתה ישראל שהודיעה למתווך המצרי כי היא מוכנה להפסקת אש.

עדיף היה לסיים אותו עכשיו בשיא ההצלחה שלו לפני שיתרחשו טעויות או תקלות שיגררו את ישראל למבצע רחב יותר וישפיעו גם על זירות אחרות כמו סוריה ולבנון.

המשך הכתישה של כוחו הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הוא חשוב אבל הג'יהאד האסלאמי כבר הוכיח כי יש לו יכולת התאוששות מהירה. הוא עשה זאת בשנה האחרונה לאחר מבצע "שומר החומות" ויש לו גב חזק שהוא איראן שתומכת בו בכסף ובאמצעי לחימה.

הטענה כי צריך היה להמשיך במבצע כדי שחמאס יפעיל לחץ על הג'יהאד האסלאמי לסיים את המבצע אינה עומדת. הגי'האד האסלאמי מקבל הוראות רק מאיראן, ליתר דיוק מהגנרל חוסיין סלאמי, מפקד "משמרות המהפכה" שעמו נועד בשבוע שעבר בטהרן מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד אלנח'אלה.

עדיף היה לסיים אותו עכשיו בשיא ההצלחה שלו לפני שיתרחשו טעויות או תקלות שיגררו את ישראל למבצע רחב יותר וישפיעו גם על זירות אחרות כמו סוריה ולבנון

לישראל היו כמה הישגים:

1

ישראל הצליחה להפתיע את ארגון הג'יהאד האסלאמי שניסה ליצור משוואה חדשה ולהוציא כמה התקפות טרור לעבר הישובים הישראלים בעוטף עזה.

2

ישראל סיכלה את התקפות הטרור שתכנן הג'יהאד האסלאמי וחיסלה את כל הצמרת הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועה, את תייסיר אלג'עברי מפקד החטיבה הצפונית, את ח'אלד מנצור מפקד החטיבה הדרומית, ובכירים נוספים שהארגון מסתיר את דבר מותם כדי לשמור על מורל גבוה.

3

במערכת הביטחון יש הסבורים כי מבצע "עלות השחר" הצליח להשיג יעד אסטרטגי של הפרדה בין חמאס לבין הגי'האד האסלאמי וכי צריך לשמור על ההפרדה הזו.

היריבות בין חמאס לג'יהאד האסלאמי

הניסיון מלמד שהמתיחות בין שני הארגונים איננה דבר חדש. קיימת ביניהם יריבות קשה, חמאס הוא הריבון ברצועה, הוא הארגון הגדול ביותר והחזק יותר מבחינה צבאית והוא רוצה להנהיג את הפלסטינים ומאתגר גם את הרש"פ.

המתיחות בין חמאס לג'יהאד אינה חדשה. קיימת ביניהם יריבות קשה. חמאס הוא הריבון ברצועה, הוא הארגון הגדול ביותר והחזק יותר מבחינה צבאית. הוא רוצה להנהיג את הפלסטינים ומאתגר גם את הרש"פ

המתיחות בין שני הארגונים הגיעה לשיא לאחר חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא' אבו אלעטא על ידי צה"ל במסגרת מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019.

הג'יהאד האסלאמי הגיב במתקפת רקטות על ישראל שנמשכה יומיים. לראשונה ארגון חמאס נמנע מלהילחם לצד ארגון הג'יהאד האסלאמי מכיוון שהפרובוקציות שעשה בהאא' אבו אלעטא מול ישראל פגעו באינטרסים של הארגון וביחסיו עם המודיעין המצרי. אולם, מאז יושרו ההדורים בין שני הארגונים והג'יהאד האסלאמי נלחם לצד חמאס במבצע "שומר החומות".

כמה חודשים אחר כך התעוררה מחלוקת בין ארגון חמאס לארגון הג'יהאד האסלאמי על רקע ראיון מקיף שהעניק זיאד אלנח'אלה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, לאתר "ערבי 21" המזוהה עם תנועת "האחים המוסלמים". זיאד נח'אלה העניק ב-2 באוגוסט 2021 ראיון במשרדו בשכונת א-דאחייה בבירות לאתר "ערבי 21". מדובר בראיון מקיף שאורכו כ-3 שעות שבמהלכו הוא סיפק כמה כותרות מרעישות שחלקן הרגיז את ארגון חמאס.

זיאד אלנח'אלה הביע הסתייגות ברורה מהתיאורים של חמאס לגבי תוצאות המלחמה האחרונה ברצועה שהציגו אותה כ"ניצחון" על ישראל.

המלחמה הייתה "הישג לאומי נחשב" אמר זיאד אלנח'אלה בראיון עמו, אולם הוא סירב להציג אותו כ"ניצחון".

אלנח'אלה הביע הסתייגות ברורה מהתיאורים של חמאס לגבי תוצאות המלחמה האחרונה ברצועה, שהציגו אותה כ"ניצחון" על ישראל. המלחמה הייתה "הישג לאומי נחשב" אמר, אולם סירב להציג אותו כ"ניצחון"

אלנח'אלה הדגיש את הצורך בחזרה למאבק נגד הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ואמר כי זוהי המשימה של הפלגים הפלסטינים, כשהוא מותח ביקורת סמויה על כך שחמאס מתמקד ברצועת עזה.

"בעקבות המלחמה האחרונה", אמר זיאד נח'אלה, "הערבים והפלסטינים מרגישים שאפשר להביס את ישראל, הישראלי החל להבין שהוא חי במדינה מאויימת שאין בה ביטחון, המלחמה יצרה תחושה אצל הישראלי במשך 11 ימים שהוא חי תחת איום. אינני יכול לומר שהשגנו במלחמה הזו ניצחון אף אם היה זה הישג חשוב בדרך לשחרור פלסטין, והיא איננה דרך קצרה".

"זה איננו ניצחון כפי שמתואר בהגזמה רבה בתקשורת (הערבית)", הוסיף זיאד נח'אלה, "אנחנו באותו המקום ובאותה הגיאוגרפיה. ישראל ממשיכה בפעולות עויינות ועושה כל מה שברצונה, היא עדיין צרה על רצועת עזה וממשיכה בצעדיה נגד מסגד אל-אקצא. אנחנו עכשיו במערכה לשמור על מה שהשגנו ואנו חייבים להיות משוכנעים בשינויים אשר קרו". "מדובר בהישג מורלי ולא חומרי בהיקף של ניצחון. הדיבורים על ניצחונות שונים מכיוון שהמאבק שלנו נגד 'הפרוייקט הציוני' הוא מורכב וגדול"".

כיום ארגון הג'יהאד האסלאמי מאתגר שוב את חמאס ומאיים עליו ברצועת עזה וגם באזורי ג'נין ושכם בגדה, שם דוחק הארגון בהדרגה את רגלי הרש"פ וחמאס הצדה ומאחד את שאר הפלגים תחת דגלו.

ברצועת עזה הג'יהאד האסלאמי מספיק חזק מבחינה צבאית כדי להילחם לבדו נגד ישראל. צריך להתעלם מהודעות "מס השפתיים" שמנפיקים דוברי חמאס על האחדות בין כל הארגונים במאבק הנוכחי נגד ישראל.

כיום הג'יהאד האסלאמי מאתגר שוב את חמאס ומאיים עליו ברצועת עזה ובאזורי ג'נין ושכם בגדה. שם דוחק הארגון בהדרגה את רגלי הרש"פ וחמאס הצדה ומאחד את שאר הפלגים תחת דגלו

סביר להניח שארגון חמאס ימצא את העיתוי המתאים להטיל את האחריות לסבלם של תושבי הרצועה על הג'יהאד האסלאמי. בינתיים אירגן הג'יהאד האסלאמי מתקפה חסרת תקדים על אסמעיל הנייה ברשתות החברתיות, שבה הוא הואשם בשיתוף פעולה עם ישראל ובחוסר מוטיבציה לסייע בלחימה לג'יהאד האסלאמי.

צריך להבין את המנטליות הערבית – שני הארגונים האלה כבר הוכיחו בעבר כי הם בעלי אידיאלוגיה זהה ושנאה יוקדת לישראל ולכן הם יכולים להתפייס במהירות הבזק.

לכן, אסור לייחס לישראל את הכוח כאילו היא זו שהצליחה לתקוע טריז בין שני הארגונים, זה עניין של אינטרסים והיריבות ביניהם היא ללא קשר לישראל.

הניצחון הישראלי בסבב הלחימה הנוכחי הוא ברור, למרות שהגי'האד האסלאמי טוען לניצחון ואומר כי הוא שיגר רקטות לעבר ישראל עד לרגע האחרון למרות שחוסלה הצמרת הצבאית שלו וכי הצליח לשתק את מרקם החיים ביישובי עוטף עזה.

צריך לזכור כי סבב הלחימה הזה היה ללא השתתפות חמאס בלחימה, אילו השתתף חמאס בלחימה היה נוצר מצב אחר לגמרי לרעתה של ישראל.

הניצחון הישראלי בסבב הלחימה הנוכחי ברור, למרות שהגי'האד האסלאמי טוען לניצחון ואומר כי שיגר רקטות לישראל עד לרגע האחרון חרף חיסול הצמרת הצבאית שלו, וכי הצליח לשתק את מרקם החיים בעוטף עזה

זוהי העת שממשלת לפיד-גנץ חייבת לעשות מאמץ לגבש אסטרטגיה חדשה בניסיון להשיג רגיעה ארוכת טווח עם רצועת עזה, שתשבור את אסטרטגיית סבבי הלחימה של הממשלות הקודמות, אחרת סבב הלחימה הבא יגיע בתוך זמן קצר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,242 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כרבע מתושבי אשקלון עדיין בלי מיגון - והתקציב המיועד תקוע בכנסת

בדיקת זמן ישראל תושבי השכונות העניות באשקלון עדיין רצים לחדר המדרגות, או למקלטים ומיגוניות מחוץ לבניין ● תקציב המדינה כולל כ-300 מיליון שקל לממ"דים בבתים באשקלון, אבל העברת הכסף כרוכה באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו טרם אישרה ● יו"ר הוועדה מנסה לכנס את הוועדה לאישור ● יזמים באשקלון סבורים שטכנית אי אפשר לבנות כיום ממ"דים ● במועצת אשכול זועמים שלא קיבלו תקציב דומה

עוד 1,413 מילים

לרדיפה הפוליטית של איילת שקד יש מחיר

מנהל בתי המשפט הודיע בשבוע שעבר על פרישתו מהרשות השופטת ● מרזל, בן 50, נחשב עילוי, בולט ומצטיין ● הוא החליט להשליך את המפתחות ולעזוב את המערכת אחרי שאיילת שקד הטילה וטו על מינויו לבית המשפט העליון בסבב השופטים האחרון ● מרזל כבר מסודר בג'וב מתגמל במגזר הפרטי, אבל נשיאת העליון אסתר חיות צריכה להתעורר ולהבין שהמערכת שלה בבעיה ● פרשנות

עוד 804 מילים ו-1 תגובות

המציאות הישראלית חזקה יותר מזהות ראש הממשלה

נתניהו השקיע בשבועות האחרונים בקמפיין כלכלי על יוקר המחיה, אבל כל זה נמחה כשצה"ל יצא למבצע "עלות השחר" ביום שישי ● כעת נתניהו יודע איך זה הרגיש לאנשי האופוזיציה שניסו במשך שנות שלטונו לדבר על כלכלה ורווחה ושמעו ממנו רק על ביטחון, טרור ואיראן ● וגם: נתניהו סוף-סוף מתגבר על חוסר החשק שלו להיות מצולם כמי שמקבל תדרוך מראש הממשלה לפיד ● פרשנות

עוד 606 מילים

הפסקת האש נכנסה לתוקף ב-23:30. צה"ל תקף מטרות של הג'יהאד ברגע האחרון

ההסכם הושג בתיווך מצרים ● משרד הבריאות הפלסטיני: מתחילת הלחימה נמנו 43 הרוגים, בהם 15 ילדים ● לפיד בסיור בדרום: יעדי המבצע מוצו ● לראשונה מתחילת המבצע הופעלה אזעקה בירושלים ● נכון לשעות הערב, לישראל נורו מתחילת המערכה כ-935 רקטות, כ-160 מהן נפלו ברצועה ● לראשונה מאז התמנה לראש האופוזיציה הגיע נתניהו לפגישת עדכון עם ראש הממשלה

עוד 65 עדכונים

השבוע החולף הוכיח כי המדיניות שישראל נקטה בשנה האחרונה הצליחה לייצר שורת הבנות עם חמאס ● החזית הרגעית שנוצרה נגד הג'יהאד תשחק תפקיד גם במנגנון הסיום של סבב הלחימה, אך חמאס ידרוש מישראל ויתורים כלשהם על חלקו הפאסיבי ● ועדיין נותר מטען הצד של הר הבית ביום תשעה באב: במובנים רבים, מה שיקרה היום יקבע את מהלך סיום הלחימה ● פרשנות

עוד 969 מילים

לפחות ארבעה ילדים נהרגו בצפון הרצועה; ישראל: הם נפגעו מרקטה שירו פלסטינים

ראש אג"ם: "כל הצמרת הביטחונית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה סוכלה" ● מתחילת המערכה נורו למעלה מ-350 רקטות לעבר ישראל, חלקן נפלו בשטח הרצועה ● הקבינט הביטחוני התכנס לראשונה מאז תחילת המבצע ● הוחלט שלא להגביל עליית יהודים להר הבית בתשעה באב ● לראשונה מאז התמנה ליו"ר האופוזיציה, נתניהו ייפגש לפגישת עדכון ביטחוני עם ראש הממשלה

עוד 35 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

וכיתתו חרבותם לעצים

במקביל להרס ולנזקים כתוצאה משנים של לחימה הדדית בדרום, קורה גם משהו טוב: נטיעה מאסיבית של עצים בעוטף עזה כדי להקשות על צלפי הג'יהאד לירות או לשגר טילים בכינון ישיר ● ראש עיריית ירושלים הפך לשחקן המרכזי במאבק על רכס לבן ● מה מתכננת ויגן פרנדלי במסגרת החסות על הפועל תל אביב ● למה המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין נגד הדברות ● והמסרים הסביבתיים בחופי הים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני? להלן שלוש עובדות שליק... המשך קריאה

על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני?
להלן שלוש עובדות שליקטתי: מחזור הכספים השנתי של העמותה הוא מיליוני שקלים. היא משלמת משכורות. שימוש בלוגו של העמותה על ידי מסעדות, יצרני מזון וכולי, עולה כסף. כמה כסף – אינני יודע.
ומכאן לדיעות: עומרי פז הוא איש נחמד כנראה, אבל הוא גם איש עסקים. כשהוא מפרסם את הלוגו של העמותה שהוא עומד בראשה, הוא עושה לביתו במידה מסויימת לפחות.
קחו את זה מכאן והפיקו תחקיר

עוד 2,050 מילים ו-1 תגובות

בספר חדש מראה החוקר רפאל מיידוף איך גופי תקשורת הפחיתו בחשיבות רצח העם עד סוף 1943, כך שממשלת רוזוולט ואפילו מנהיגים יהודים לא חשו לחץ לפעול ● בריאיון לזמן ישראל אומר מיידוף: "במקום להציג שאלות לממשל רוזוולט על רצח העם שמתרחש באירופה, עיתונאים לרוב נמנעו מהנושא באופן גורף"

עוד 1,147 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

בליכוד הפיצו מודעה מזוייפת שנחזתה להיות מטעם כחול-לבן התקווה החדשה - ויו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות ● פרשת הסרסור בסוהרות מעלה בסימן שאלה את שיבוצן של חיילות בשב"ס ואף הובילה את גנץ להתערב ללא סמכות ● ומני מזוז הוא הבחירה המפתיעה והנכונה לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים

עוד 1,438 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה