לחשוב על הקורונה, לארגן את הכאוס

אילוסטרציה (צילום: iStock-ajr_images)
iStock-ajr_images
אילוסטרציה

החשיבה שלנו על הקורונה משקפת תבניות חשיבה אשר מסייעות לנו להתמודד עם חוסר הודאות. אלה "סיפורים" שנועדו לארגן ולהבנות את הכאוס, ובכך להעניק משמעות למגפה. עם זאת, החזרה לתבניות החשיבה הקיימות מעידה בעיקר על הקושי לתפוס את האירוע בעת התרחשותו.

בתוך זמן קצר, הקורונה שינתה את חיינו ללא הכר. היא גרמה, בבת אחת, לשינוי מקיף בדפוסי החיים, העבודה, הכלכלה והחברה, אשר לא ברור עד מתי הוא צפוי להימשך וכיצד הוא צפוי להיראות לאורך זמן. היא גרמה לתחושה של שבר, תחושה כי המגפה הכניסה לחיינו ממד של חוסר יציבות וחוסר ודאות, אשר גורם למציאות להיראות כאוטית וחסרת פשר.

קשה להיזכר, אבל גם לפני המגפה, העולם לא היה ברור, מאורגן ומסודר. כבר לפני התפרצות המגפה, רבים הרגישו כי המציאות משתנה בקצב חסר תקדים ותיארו קושי גובר להבין את העולם. תחושות אלה התבטאו בתופעות כמו בחירת טראמפ לנשיאות, משאל העם על הברקזיט ומחאת האפודים הצהובים בצרפת. המגפה התפרצה בעולם שהיה כאוטי ומשתנה ממילא. היא ערערה מציאות בלתי יציבה, שיבשה סדר עולמי אשר הלך והתפורר, הגבירה את חוסר הודאות אשר הייתה קיימת מלכתחילה.

המגפה התפרצה בעולם שהיה כאוטי ומשתנה ממילא. היא ערערה מציאות בלתי יציבה, שיבשה סדר עולמי אשר הלך והתפורר, הגבירה את חוסר הודאות אשר הייתה קיימת מלכתחילה

ובכל זאת, המגפה היא אסון טבע, אשר הופיע לפתע בחיינו. אסונות בסדר הגודל הזה גורמים לתחושה כי אין לנו מושג, אין לנו שפה שתאפשר לפרש אותם. הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה התייחס לתופעה זו בשיחה שערך עם ג'יובנה בוראדורי בניו יורק, מספר שבועות לאחר ה-11 בספטמבר. דרידה טען כי החזרה על התאריך "שוב ושוב, כמו שיר קסמים, כמו לחש כישוף" מעידה על "חוסר היכולת שלנו לתת שם ראוי, לאפיין, לחשוב, ללכת מעבר לציון התאריך. משהו נורא קרה ב-11 בספטמבר, ובסופו של דבר איננו יודעים מה" (תרגום: רועי ברנד). האסון פגע במערכת המושגית והפרשנית אשר הייתה אמורה לצפות אותו, להבין אותו ולאחר מכן גם לעבד את הטראומה שהוא גרם.

Embed from Getty Images

בתקופה כזו בני אדם מחפשים סיפורים שיעניקו פשר למציאות המשתנה. בעבר, הדת סיפקה את נקודת המשען אשר אפשרה לארגן את חוסר הסדר ולהעניק משמעות לסבל האנושי. פרופ' עדי אופיר כתב בספרו "אלימות אלוהית" כי בעבר "כמעט בכל פעם שאירע אסון המוני ששיבש סדרי עולם מיהרו מאמינים לפרש את האסון כעדות לפעולתו הישירה של האל. הם השתמשו בתבניות הסבר ופירוש מן המוכן, ופרשו את מסכת החטאים שחוללה את התכווצותו של הזמן, את חזרתו של העבר הנורא או את ביאתו הבלתי צפויה של העתיד הידוע מראש".

בימינו, הדת כבר אינה מסוגלת לספק את הצורך במשמעות, אך הצורך לא חלף. המדע תופס את המקום המרכזי בניתוח המגפה, פיתוח החיסון או התרופה, גיבוש המדיניות ודרכי ההתמודדות. אך המדע מתמודד עם המשבר ברובד אחר מרובד החיפוש אחר משמעות, אשר בעבר הדת נתנה לו מענה. המדע מסוגל  לצמצם את חוסר הודאות ולהסיר את הקסם מהעולם, אך אינו מסוגל להפוך אותו למוכר ובעל משמעות בעבורנו.

ניכר כי מאז המגפה, דווקא מדעי הרוח חזרו לקדמת הבמה. סופרים, פילוסופים ואנשי רוח מנסים ללא הרף להסביר את המגפה ולפרש אותה. הסופר דוד גרוסמן כתב כי "המגפה תהיה אירוע גורלי ומכונן". ההיסטוריון יובל נח הררי כתב כי המגפה היא "אולי המשבר הגדול של דורנו", והעריך כי "הסערה תחלוף, האנושות תשרוד, רובנו הגדול נהיה עדיין בחיים — אבל אנחנו נחיה בעולם שונה". אינטלקטואלים אחרים, בארץ ובעולם, הסבירו כי המגפה היא סוף השיטה הקפיטליסטית ומגלמת הזדמנות לשינוי מהפכני, או דווקא מבשרת על שקיעת הדמוקרטיה הליברלית ועליית עידן חדש של טוטליטריות בחסות מצב החירום.

בימינו, הדת כבר אינה מסוגלת לספק את הצורך במשמעות, אך הצורך לא חלף.  מאז המגפה, דווקא מדעי הרוח חזרו לקדמת הבמה. סופרים, פילוסופים ואנשי רוח מנסים ללא הרף להסביר את המגפה ולפרש אותה

התגובות האלה משקפות ניסיון כן להעניק משמעות להתפתחויות, אך להבנתי, הן מנוסחות לפי "תבניות הסבר ופירוש מן המוכן". האינטלקטואלים ואנשי הרוח אשר כתבו על האירוע בעת התרחשותו, חזרו, לתבניות ודפוסי חשיבה מוכרים על אסונות טבע. התבניות הן עלילות, מיתוסים, סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. הן מוכרות לנו מהדת, הספרות, ההיסטוריה ואף מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. הרי מגפה, למרות חוסר הודאות שהיא מעוררת, אינה אתגר מסוג חדש, אלא היא מוכרת לבני האדם משחר ההיסטוריה. האינטלקטואלים משתמשים בתבניות קיימות אלה בהתאם לתפיסות העולם ועמדות היסוד שלהם, כפי שגיבשו אותם לפני המגפה. מדובר בשלוש תבניות חשיבה מוכרות של תרבות המערב: המגפה כאלגוריה, המגפה כדיסטופיה והמגפה כאפוקליפסה.

המגפה כאלגוריה

התבנית הראשונה מפרשת את המגפה במסגרת ההיגיון של החטא ועונשו. המגפה היא עונש אשר החברה משלמת על חטאיה, היא חושפת את החולי המוסרי שלה. גרסה אחת מסבירה את המגפה במסגרת מארג היחסים בין האדם לטבע. האדם המודרני, אשר שואף להשתלט על הטבע ולנצל אותו, שיבש את המערכות האקולוגיות וגרם לטבע לצאת מכלל שליטה. המגפה מבטאת את נקמת הטבע, את דרכו "לאותת לנו שהגזמנו", והיא משמשת כאזהרה בדבר הסכנה הממשמשת ובאה אם בני האדם לא ישובו מדרכם הרעה.

גרסה אחרת מסבירה כי המגפה חושפת את הרעות החולות של הניאו-ליברליזם, ומגלמת הזדמנות לתיקון חברתי ושיקום מדינת הרווחה. המגפה מוכיחה את תפקידה החיוני של המדינה ואת הצורך לשקם את השירותים החברתיים שלה, משום שהשוק החופשי אינו יכול לספק את הביטחון וההגנה אשר נדרשים בשעת חירום. ברוח זו, פרופ' אווה אילוז כתבה כי המגפה חשפה את "הבלוף הניאו-ליברלי", והוכיחה כי "רק המדינה יכולה לנהל ולהתגבר על משבר בסדר גודל כזה".

Embed from Getty Images

לאורך השנים, תבנית זו הייתה הרווחת בחשיבה המערבית, החל במבול התנ"כי וכלה בשורת אסונות טבע ומגפות שהוסברו כעונש אלוהי על חטאי בני האדם. תבנית זו לא הייתה נוכחת רק בחשיבה הדתית. למעשה, היא עברה חילון ועיצבה את המגפה כמטפורה בספרות המערב. החל מ"אדיפוס המלך" של סופוקלס ועד "הדבר" של אלבר קאמי, המגפה נחשבה בדמיון הספרותי לאירוע אשר חושף משהו על החברה שנפגעה ממנה, משהו שהיה, עד שהיא הגיחה לפתע, נסתר, לא מודע, מודחק. המגפה מראה את השבריריות של המבנים החברתיים, מדגישה בעיות שהיו קיימות קודם לכן וחושפת תשוקות ויצרים אשר הודחקו מתחת לפני השטח. אך היא גם מגלמת הזדמנות לתיקון, שיקום וחזרה בתשובה.

המגפה כדיסטופיה

בתבנית זו המגפה מעוררת את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלנו ביחס לחברה, המשטר והעולם שאנחנו חיים בו. המגפה נתפסת כנקודת שבר, אשר אחריה צפויה להתהוות מציאות חדשה ושונה ללא הכר. לא בכדי ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה השתמשו במגפה עולמית לצורך יצירת תרחיש דיסטופי של התפרקות הציוויליזציה והרס הסדר החברתי הקיים. המציאות הפוסט-אפוקליפטית צפויה להיות אפלה וקודרת, לאור הסיכון להתפרקות הדמוקרטיה הליברלית ועלייתה של טוטליטריות מסוג חדש.

תרחיש האימים הוא המודל הסיני, "מדינת משטרה" בחסות מהפכת המידע, אשר משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים, מעקב טלפוני, מידע ביומטרי, למידת מכונה ועיבוד נתונים לצורך מעקב ופיקוח אחר האזרחים. ההוגים אשר מתארים תרחיש זה מדגישים כי בניגוד לתחזיות, מהפכת המידע אינה מערערת את משטרי הדיכוי ומפיצה את החירות ברחבי העולם. להפך, מהפכת המידע מייצרת למשטרים אלה כלים ושיטות חדשות לשליטה, פיקוח ומעקב. מגפת הקורונה חשפה את הקלות הבלתי נסבלת שבה מצב חירום עלול לאפשר לדמוקרטיה להשתמש באמצעים אלה, ובכך חשפה לכאורה נטייה לטוטליטריות בחברה שלנו.

המגפה מעוררת את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלנו ביחס למשטר והחברה. קיים חשש מהתפרקות הדמוקרטיה הליברלית ועליית טוטליטריות חדשה, "מדינת משטרה" בחסות מהפכת המידע

יובל נח הררי הזהיר כי מגפת הקורונה עלולה להיות "קו פרשת המים בהיסטוריה של המעקב" ולהוביל ל"משטר מעקב חסר תקדים". הררי אמנם טען במאמרו כי המשבר מציב בפני האנושות שתי ברירות, "בין מעקב טוטליטרי לבין העצמת האזרחים" ובין "בידוד לאומני לבין סולידריות גלובלית", אך הלך הרוח של מאמרו היה פסימי ואף דיסטופי. כך, הררי מדגיש כי אמצעי חירום זמניים עשויים להישאר "הרבה אחרי תום מצב החירום, בפרט כי תמיד יש מצב חירום חדש באופק". בדומה לכך, הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן טען כי המגפה חשפה כי החברה חיה במצב חירום מתמיד, והזהיר כי היא עלולה לגרום לנו לחיות במצב מתמיד של פחד וחוסר ביטחון.

המגפה כאפוקליפסה

גם בתבנית זו המגפה נתפסת כנקודת שבר אשר העולם אחריה לא ייראה כפי שנראה לפניה. ואולם, תחושת האפוקליפסה ואחרית הימים גורמת דווקא לאופטימיות, לתחושה כי סוף העולם כפי שהכרנו אותו פותח אפשרויות חדשות ומגלם הזדמנות לשינוי מהפכני. גרוסמן, בדרכו, מבטא את ראיית המשבר במונחים אפוקליפטיים כאשר הוא מתאר אותו כאירוע גורלי ומכונן, אשר יגרום לבני האדם לבחון מחדש את חייהם ואת העמדות הפוליטיות שלהם: "יהיו כאלה שישאלו את עצמם לראשונה שאלות על בחירות שעשו, על ויתורים ועל פשרות. על אהבות שלא העזו לאהוב. על חיים שלא העזו לחיות".

Embed from Getty Images

הוגים רדיקליים, אשר הביעו במשך שנים כמיהה לאירוע אשר ישנה את המציאות מיסודה, רואים במשבר אירוע בעל פוטנציאל מהפכני. כך לדוגמה, הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק (בתמונה) הגיע בשנים האחרונות למסקנה כי רק קטסטרופה, אסון אפוקליפטי בקנה המידה של משבר האקלים, מסוגל לשקם את החזון המהפכני של השמאל. עתה, משבר הקורונה נראה כמו "האור בקצה המנהרה". הזדמנות, כפי שכתב ז'יז'ק, "להמציא מחדש את הקומוניזם", במובן של הגברת השוויון ושיתוף פעולה גלובלי למול אתגרים כמו משבר האקלים, מעבר למסגרת של מדינת הלאום.

הפילוסוף האיטלקי פרנקו "ביפו" ברארדי פרסם מאמר בו הצהיר כי המשבר מאפשר לדמיין את החברה שאחרי הקפיטליזם, חברה מעבר לעקרון הרווח והצמיחה הכלכלית, שבה הכסף איבד משמעות. ברארדי אף כתב כי המשבר מסמן את "סוף ההיסטוריה האנושית" וטען כי את מקומו של האדם במרכז ההיסטוריה מחליפים תהליכים כאוטיים. הפילוסוף האיטלקי אף הביע תקווה כי חזרתו של המוות למוקד החיים האנושיים תגרום דווקא, אחרי המגפה, לבני האדם לחיות חיים מלאי עונג ותשוקה, מתוך הכרה בהיותם בני תמותה.

ברארדי התייחס למאמריו של אגמבן בנוגע למצב החירום, והעיד בכנות כי העתיד שאגמבן מתאר הוא ה"סביר", אך הוא מצדו מתעניין ב"אפשרי", באפשרויות החדשות שהמצב מגלם. כך, הן ז'יז'ק והן ברארדי מתייחסים לכך שלמרות שהם מקווים למצות את הפוטנציאל המהפכני של המשבר, הוא מגלם גם סכנה לרגרסיה לברבריות או לרודנות אפלה.

סיום

הניסיון של האינטלקטואלים המובילים בארץ ובעולם להבין את המשבר בעת התרחשותו משקף מאזן מורכב. מחד, תבניות המחשבה שהציגו מאפשרות לנו "לעגן" את ההתפתחויות, לנסות לארגן ולהבנות את הכאוס ובכך להתמודד עם חוסר הודאות, תוך ניסיון לחשוב ולהעריך את ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר.

אך מנגד, ניכרות בעיות מהותיות אשר מייצרות תחושת החמצה ביחס למחשבה על המגפה. ראשית, תבניות החשיבה משקפות את החרדות והתקוות, את הפחדים ואת המאוויים של הכותבים, יותר מאשר מבט מפוכח במציאות. הכותבים נוטים "למסגר" את האירוע לפי תפיסות העבר או האג'נדה שלהם, כאשר נראה כי הכתיבה משקפת משאלות לב, כמו שיקום מדינת הרווחה, או את החרדות והפחדים העמוקים ביותר שלהם, כמו מצב חירום מתמיד או מעקב טוטליטרי.

במקרה של הוגים רדיקליים כמו ז'יז'ק, ניכרת גם חשיבה תיאולוגית משיחית, אשר לא עברה תהליך חילון. לצד זאת, קיימת תחושה כי לכל אינטלקטואל קיימת "נקודת עיוורון", אשר הוא אינה רואה משום שהיא חורגת מדפוסי החשיבה שלו. כך לדוגמה, אגמבן מסרב להכיר בסכנה המוחשית שהמגפה מגלמת, ואילו ז'יז'ק מסרב להודות בכך שהמשבר, בשלב זה, דווקא מחזק את מדינת הלאום כגורם שאליו האזרחים נושאים את עיניהם בשעת מבחן.

הכותבים נוטים "למסגר" את האירוע לפי תפיסות העבר או האג'נדה שלהם, כשנראה כי הכתיבה משקפת משאלות לב, כמו שיקום מדינת הרווחה, או חרדות ופחדים עמוקים, כמו מצב חירום מתמיד או מעקב טוטליטרי

שנית, קיימת בעיה מובנית בניסיון לתאר את ההתהוות הכאוטית בעת התרחשותה. הניסיון להעניק פשר למגפה, אסון טבע אשר חורג מעבר להישג ידו של האדם, נראה כמו ניסיון לארגן את הכאוס, לשרטט קו בחול, "לתפוס" את הרגע, אשר מרגע שהמחשבה עוסקת בו הוא כבר חלף ואינו, ולכן הוא תמיד "לא בעיתו". המגפה, אשר חורגת מתבניות החשיבה המוכרות שלנו, שבה ומפתיעה את אלה שמביטים בה. התחושה העיקרית היא  כי האינטלקטואלים אשר ניסו להסביר אותה לא הצליחו עד כה לחרוג מתבניות החשיבה שלהם ולתפוס את הרגע יוצא הדופן והחמקמק הזה במלוא מורכבותו.

עם זאת, אני לא חושב שהניסיון הוא חסר ערך. המאמץ להקנות פשר למגפה משקף את האמונה ההומניסטית בכוחו של האדם להבין את העולם. דווקא בגלל שבמגפה יש משהו אשר חומק מהרציונליות האנושית, קיימת סכנה לנסיגה מרוח הנאורות הביקורתית חזרה אל עידן של אמונה, בערות מרצון וכניעה לסמכות. אם כן, המשימה לנסות ולהבין את המשבר הנוכחי, מעבר לתבניות החשיבה הקיימות, היא עדיין פרויקט שלא נשלם.

הכותב הוא סטודנט לפילוסופיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
גיליתי את המאמר באיחור וחבל. המאמר מצוין ומקיף ומסיע לי להבין את המעבר מתרבות השוליים של אגדות אורבניות ומיתוסים לזרם המרכזי של התרבות האמריקאית כיום המורכבת מתיאוריות ספקולטיביות
עוד 1,835 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 7 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההנחה כאילו אפשר לכבות ולהדליק את הכלכלה שוב ושוב מבלי שזה יגרום למשבר כלכלי, הומצאה על ידי נתניהו ● במקום לנהל סיכונים בקורונה, נתניהו בחר כראש הממשלה לפזר כספים ולסגור את המשק בלי חשבון ● עכשיו הוא טוען שהוא האיש הנכון לתקן את המחדל הזה של עצמו, כשהוא מגובה בפרופ' הכלכלי למשימות מיוחדות שמתיימר לעקם את חוקי הכלכלה לפי צרכיו של הבוס ● פרשנות

עוד 771 מילים

חמאס מנסה לחבל בפעילות המוסד בטורקיה

חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.

תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.

חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה

הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.

על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.

הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.

טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.

את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.

על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.

טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא

ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.

ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה

בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.

השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".

לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד

באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.

אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.

הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.

המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.

המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה

גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.

המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים

מאיפה הכסף? המפלגות הערביות ממעטות לקחת הלוואות ותרומות

בדיקת זמן ישראל לחד"ש יש נכסים רבים, בית דפוס ומזכ"ל שמתגאה: "אני, הסוציאליסט, יכול ללמד את הקפיטליסטים לנהל את הביזנס" ● רע"ם מקבלת סיוע נדיב מהתנועה האסלאמית – ולשתי המפלגות יש מערך של קרובי משפחה שמתנדבים ללא תשלום ● ח"כ טיבי נעזר במפלגות אחרות ● ועדיין לא ברור איך בל"ד, שמנהיגיה הורשעו בעבר בקבלת תרומות לא חוקיות, שורדת ● הכסף שמאחורי הבחירות, כתבה שנייה

עוד 2,442 מילים

דיווח: גורם המקורב לבן סלמאן אומר שנשקלת אפשרות למפגש עם נציג ישראלי בביקור ביידן

ירושלים חתמה על הסכם לשיתוף מידע עם וושינגטון הברית לגבי פשיעה חמורה - בכך סיימה ישראל לחתום על כל ההסכמים הדרושים כדי לאפשר מתן פטור מוויזה לישראלים המבקרים בארצות הברית ● דיווח: מסתמן שנתניהו ישריין את גל הירש ברשימת הליכוד לכנסת ● לפיד שוחח עם שר החוץ האמריקאי בלינקן, שבירך אותו על כניסתו לתפקיד ראש הממשלה

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

יאיר גולן הכריז אתמול על התמודדותו על ראשות מרצ, עיסאווי פריג' הודיע על פרישתו - ונדמה שרבים מחכים לזהבה גלאון שתחזור להוביל את המפלגה ● זה לא יקרה ● "זה לא עולה על דעתי", אמרה אתמול לזמן ישראל, "החיים שלי יפים" ● גם האיחוד עם העבודה לא באופק ● לחברי המפלגה נותר להתמודד עם העדרו של מועמד מהחברה הערבית, ועם הדילמות סביב דמותו של גולן ● פרשנות

עוד 830 מילים ו-2 תגובות

בשם הגזע היהודי העליון נמנע מנשים וילדים בישראל פתרון מציל חיים

כשפורסמה אמנת איסטנבול ב-2014, ראו בה בעולם המערבי תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי, שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית ולהעבירה מהעולם.

בעולם המערבי ראו באמנת איסטנבול תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית

הוחלט שם כי אלימות כלפי ילדים, שהיו מי שנתנו לה פירוש של פעילות חינוכית, תוכר האלימות לכל דבר. לא תהיה האשמת הקורבן. לא יאמרו עוד לאשה שמגיעה לאחר שנים בהן סבלה מנחת זרועו, סכינו, נעלו של בן זוגה "הגעת מאוחר מדי", או "למה שתקת עד עכשיו".

הוחלט שם כי שוטרים, עובדים סוציאליים, כמו גם שופטים – יעברו הכשרות לזהות קורבנות התעללות.

כשהאיחוד האירופאי העביר את האמנה לממשלת ישראל לחתימה נראה היה בתחילה שלא תהיה בעיה של ממש מצדה לחתום עליה. אלא שבעקבות גלי ההגירה של העובדים הזרים לצד גלי ההגירה של הנמלטים מאוקראינה בשנתיים האחרונות, ההליך ניבלם בחריקה צורמת.

המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים מספר 60 ו-61 בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה.

עוד נקבע כי אין להחזיר לארצות מוצאן נשים, אשר קיים לגביהן חשש כי יסבלו מאלימות מגדרית.

אנשי משרד המשפטים שלנו ניסו לעגל פינות ולומר שניתן יהיה להגיש פרשנות משלנו לסעיף הזה. ברשות ההגירה הזכירו כי גם פולין, לאחר שחתמה על האמנה והצטרפה אליה, הגישה פרשנות משלה לסעיפים, אך משפרשנות זו נדחתה היא נותרה מחוייבת לכל הסעיפים באמנה.

הליך החתימה על האמנה בישראל ניבלם בחריקה צורמת. המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים 60 ו-61, בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה

בימים אלה, בהם הנמלטים מאוקראינה מתדפקים גם על דלתותיהן של מדינות רבות, הועלה שוב החשש שמא נוצף במיליוני פליטים. ישראל כבר חתומה על אמנת הפליטים משנת 1956 ומחוייבת לפעול לפיה, אך אמנת איסטנבול הוסיפה כי המדינות החתומות צריכות להבטיח כי אלימות מגדרית תוכר כעילת רדיפה לפי אמנת הפליטים אף על פי שאינה מנויה בה במפורש.  

אבל עד כמה החשש הזה שמא מדינת היהודים תתמלא בגויים צריך באמת לכוון את מדיניות הממשלה גם בנושא ההגירה, ועוד יותר באשר לסעיפים האחרים של האמנה?

מדינות אירופיות רבות חתמו על האמנה ולא "הוצפו במהגרות" פתאום, אך מדי שנה נמנות בישראל כמאתיים אלף נשים מוכות שהאמנה הזו אמורה הייתה להגן עליהן. מדי שנה נרצחות יותר מעשרים נשים ע"י בעליהן. גם עליהן האמנה אמורה הייתה להגן.

עשרות אלפי ילדים בישראל מוכים. מספר התינוקות שנולדים למציאות אלימה ומוגדרים כילדים בסיכון נאמד ב-2500 בשנה. גם הם היו אמורים לקבל תשובה בעקבות החתימה על אמנת איסטנבול. בשם הגזע היהודי העליון אנחנו מונעים מילדינו ומהנשים הישראליות פתרון מציל חיים.

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי".

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי"

מאז הקורונה גדל מספר מקרי האלימות במשפחה ב-300 אחוזים.
זה לא טרור חברתי. זה טרור של דם, כאב וייסורים.
ראש הממשלה יאיר לפיד – אני בטוחה שלא תעמוד מנגד!

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 514 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איומי סרק תרחיש הדחתה של היועמ"שית אינו אפשרי

ח"כים מהליכוד הצהירו חד-משמעית כי יפעלו להחלפתה של בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה אם יחזרו לשלטון אחרי הבחירות הקרובות ● אלא שאלו איומי סרק: ממשלה אינה יכולה להדיח סתם כך את היועמ"ש ● ישנה פרוצדורה ועילות ספציפיות שרק בהתקיים אחת מהן ניתן להדיח את בהרב-מיארה - ויש משוכות משפטיות שהליכוד פשוט לא יצליח לעבור גם אם ישנה את הכללים ● פרשנות

עוד 1,015 מילים ו-1 תגובות

אילוף העיר הסוררת

עיר ואוּם בישראלמזה כעשור וחצי פועל באום אל-פחם תיאטרון בהובלת שחקן, מחזאי ומנהל בני המקום ● המשותף לשלושתם: רצון עז להשקיע בעתידה של אום אל-פחם והמלחמה העיקשת בהדתה שעוברת העיר מזה שני עשורים בחסות התנועה האסלאמית ● בריאיון לזמן ישראל הם מספרים על המאבק התרבותי והרצון להשתלב במדינה ● השחקן קמראן קמראן: "כמו שיש ניצולי שואה, אני ניצול התנועה האסלאמית" ● כתבה שישית בסדרה

עוד 4,543 מילים

שקד: ביחד אפשר להקים ממשלה רחבה שעוסקת בעשייה

לפני שבוע: צה"ל יירט כטב"ם נוסף של חיזבאללה בדרך לכריש ● דיווח סורי: ישראל תקפה בקוניטרה - חייל נהרג ● הדס קליין העידה: לפיד סרב לקבל פרחים ממילצ׳ן כי זו מתנה ● סיפרה גם כי בנימין נתניהו אמר למילצ׳ן בהתייחס לשרה - "תנו לה מה שהיא מבקשת. זה מותר" ● יאיר גולן הודיע שיתמודד על ראשות מרצ ● עשרות אומנים פנו לטרופר על רקע ביטול הצגה בב״ש

עוד 33 עדכונים

לפעמים חלומות מתגשמים

יאיר לפיד לא יכול היה לבקש לעצמו יעד ידידותי יותר מפריז לביקורו המדיני הראשון כראש ממשלה ● חברתו השגרירה יעל גרמן קיבלה את פניו בקול רועד ודמעות נרגשות ● חברו נשיא צרפת עמנואל מקרון חיבק את לפיד בחום ● לפיד נהנה מכל רגע ● אחרי שעות ספורות בעננים, לפיד נחת בחזרה למציאות של בחירות, יוקר המחיה והדרמות האזוריות ● שלום ירושלמי מדווח מפמליית ראש הממשלה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היו מנהיגים שהביאו למהפכים - אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית - זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה... המשך קריאה

היו מנהיגים שהביאו למהפכים – אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית – זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה עד עתה ייתהפך וכללים חדשים לחלוטין ייווצרו – דגש על 'ואהבת לרעך כמוך' עולמי, כלכלה עולמית המושתתת על רצון טוב למען שיוויון כללי/כלכלי מוחלט בין כל בני האדם באנושות ללא הבדלי תפקיד, מעמד או כל גורם כלשהו (משמעות הכסף תהפוך לאחרת לחלוטין). והכי חשוב: המחשבה! הכל קשור במחשבה – כנראה שהתדר החדש יהיה של מחשבה שמפרגנת לשיתופיות והרמוניה. אולי, אולי, הלוואי

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית ... המשך קריאה

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית כנגד ביידן והאדון נתניהו עושה העתק הדבק לזירה המקומית

עוד 1,034 מילים ו-2 תגובות

ריאיון הללויה עם השיר

לשיר האייקוני של לאונרד כהן "הללויה" נכתבו בשלב מסוים 180 בתים שונים ● סרט תיעודי חדש, "הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר", עושה את מה שמעט מאוד סרטים עשו בעבר – ובוחן את חייו של האומן על רקע שיר אחד בלבד ● יוצרי הסרט אומרים לזמן ישראל: "פחדנו שסרט על שיר יהיה משעמם, ואז ראינו את לאונרד כהן באוקלנד"

עוד 1,912 מילים ו-1 תגובות

אם לא תיכנע לכיל, ישראל יכולה להציל את ים המלח

תחקיר זמן ישראל בזמן שהפוליטיקה המזרח־תיכונית מונעת להזרים יותר מים מהכינרת להחייאת ים המלח, הארגונים הירוקים מקווים שתום זיכיון כיל יאפשר להגן על מה שנותר מהאגם, להאט את העלמותו ולמנוע את המשך הכרייה ● אולם, יש כאלה שחושבים שכבר מאוחר מדי: "צר לי לומר את זה, אני לא רואה שום תקווה עבור ים המלח"

עוד 3,015 מילים

עונת הפריימריז יוצאת לדרך

את החודש הקרוב יבלו כמחצית מהמפלגות הקיימות בפריימריז לרשימה לכנסת - וכמה גם לראשות המפלגה ● הליכוד מושכת את מרב תשומת הלב, אבל גם במפלגות הקטנות מימין ומשמאל יש פוטנציאל לדרמות והפתעות ● ומה שבטוח: הפעם התקשורת לא תתעלם מהבחירות שיתקיימו ברע"ם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 909 מילים ו-2 תגובות

השר פריג׳ פורש וקורא להורוביץ להתפטר מהנהגת המפלגה

פריג׳ טוען שהורוביץ ״כשל במבחן המנהיגות״ ● הורוביץ בתגובה: מרצ בהנהגתי הגיעה להישג גדול ● הנדל קורא לאיחוד בימין ● לפיד לעמנואל מקרון: על העולם להגיב לאיראן ● גנץ חשף תמונות לווין המעידות על נוכחות איראנית חריגה ורציפה בים האדום ● יובל שטייניץ פרש מהחיים הפוליטיים ● הדס קליין העידה בתיק 1000: אי אפשר היה לבוא לבלפור בידיים ריקות

עוד 44 עדכונים

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה