החשיבה שלנו על הקורונה משקפת תבניות חשיבה אשר מסייעות לנו להתמודד עם חוסר הודאות. אלה "סיפורים" שנועדו לארגן ולהבנות את הכאוס, ובכך להעניק משמעות למגפה. עם זאת, החזרה לתבניות החשיבה הקיימות מעידה בעיקר על הקושי לתפוס את האירוע בעת התרחשותו.
בתוך זמן קצר, הקורונה שינתה את חיינו ללא הכר. היא גרמה, בבת אחת, לשינוי מקיף בדפוסי החיים, העבודה, הכלכלה והחברה, אשר לא ברור עד מתי הוא צפוי להימשך וכיצד הוא צפוי להיראות לאורך זמן. היא גרמה לתחושה של שבר, תחושה כי המגפה הכניסה לחיינו ממד של חוסר יציבות וחוסר ודאות, אשר גורם למציאות להיראות כאוטית וחסרת פשר.
הכותב הוא בעל תואר שני בהצטיינות יתרה מטעם החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן פרסם מאמרים שביקרו את מצב החירום שהוכרז נגד מגפת הקורונה: "חברה שחיה במצב חירום מתמיד אינה יכולה להיות חופשית". עתה, כשבארצו מאות הרוגים מידי יום, המציאות ממחישה הן את הרלוונטיות והן את המגבלות שלו כפילוסוף בימי משבר.
התמונות מאיטליה שוברות את הלב: מאות הרוגים מידי יום, עשרות אלפי חולים, מערכת בריאות בקריסה. התמונות חונקות את הגרון ומקשות לנהל דיון. הדחף המיידי הוא לנקוט באמצעים מרחיקי הלכת ביותר. אך במקביל, קיים צורך לנהל דיון מפוכח במגפת הקורונה, והחובה לשמור על הדמוקרטיה וזכויות האזרח תוך כדי המאבק בה.
הכותב הוא בעל תואר שני בהצטיינות יתרה מטעם החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם