החשיבה שלנו על הקורונה משקפת תבניות חשיבה אשר מסייעות לנו להתמודד עם חוסר הודאות. אלה "סיפורים" שנועדו לארגן ולהבנות את הכאוס, ובכך להעניק משמעות למגפה. עם זאת, החזרה לתבניות החשיבה הקיימות מעידה בעיקר על הקושי לתפוס את האירוע בעת התרחשותו.

בתוך זמן קצר, הקורונה שינתה את חיינו ללא הכר. היא גרמה, בבת אחת, לשינוי מקיף בדפוסי החיים, העבודה, הכלכלה והחברה, אשר לא ברור עד מתי הוא צפוי להימשך וכיצד הוא צפוי להיראות לאורך זמן. היא גרמה לתחושה של שבר, תחושה כי המגפה הכניסה לחיינו ממד של חוסר יציבות וחוסר ודאות, אשר גורם למציאות להיראות כאוטית וחסרת פשר.

הכותב הוא בעל תואר שני בהצטיינות יתרה מטעם החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן פרסם מאמרים שביקרו את מצב החירום שהוכרז נגד מגפת הקורונה: "חברה שחיה במצב חירום מתמיד אינה יכולה להיות חופשית". עתה, כשבארצו מאות הרוגים מידי יום, המציאות ממחישה הן את הרלוונטיות והן את המגבלות שלו כפילוסוף בימי משבר.

התמונות מאיטליה שוברות את הלב: מאות הרוגים מידי יום, עשרות אלפי חולים, מערכת בריאות בקריסה. התמונות חונקות את הגרון ומקשות לנהל דיון. הדחף המיידי הוא לנקוט באמצעים מרחיקי הלכת ביותר. אך במקביל, קיים צורך לנהל דיון מפוכח במגפת הקורונה, והחובה לשמור על הדמוקרטיה וזכויות האזרח תוך כדי המאבק בה.

הכותב הוא בעל תואר שני בהצטיינות יתרה מטעם החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בשבוע שעבר מלאו 25 שנה להקמת ארגון "מחסום ווטש" וקשה לחגוג. ה"מזל טוב" נתקע בגרון. רבע המאה בה חבורת נשים עיקשת התמידה בפעילות מזהירה, מצפונית, אפורה לעתים, היא בו בזמן תעודת עניות מהדהדת למציאות הישראלית.

מחסום ווטש נולד ב-2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, מפני ששלוש נשים ירושלמיות – רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת – קראו בעיתונים על האלימות במחסומי צה"ל בשטחים, שמעו הרצאה של כתבת הארץ עמירה הס, והזדעזעו.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם

"נגמרו הימים שבהם חברי כנסת מרכינים את הראש בפני פקידים – מי שמתווה דרך אלה רק נבחרי הציבור. זה נכון מול הייעוץ המשפטי וזה נכון גם מול הרמטכ"ל. כשהוא משרת נרטיב שקרי על 'טרור מתנחלים' או פוגע בלוחמים שלנו, חובתי לעמוד מולו ולבקר אותו. אני לא פוחדת לספוג אש, אני חיילת בחזית ואני כאן כדי שהימין יפסיק להתנצל ויתחיל להוביל בגאווה". ‏(ח"כ טלי גוטליב, כאן חדשות ברשת ב', 27.5.2026 #קובנוביק‏).

יש משפטים פוליטיים שחושפים יותר ממה שהתכוונו לחשוף. כך גם ההצהרה של ח"כ טלי גוטליב כי "נגמרו הימים שבהם חברי כנסת מרכינים את הראש בפני פקידים".

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

כפי שהחברה הישראלית בטראומה כיום, כך היה גם אחרי מלחמת יום כיפור, שגם היא התרחשה כתוצאה מכשלון מודיעיני ומדיני מהדהד. בעקבותיו איבדנו כ-2656 מטובי בנינו.

גם אז החברה הישראלית הפכה לניצית בעקבות הטראומה ורוב הישראלים ראו במי שדיבר על שלום עם מצרים – הזוי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.