תודה אביב. כתבת נפלא.
לדברי בן גוריון אפשר להוסיף את דבריו של הסופר ס. יזהר, שהיה ח"כ באותן שנים והיווה "מפלגה ירוקה" משל עצמו. בעת הדיון על חוק הגנים הלאומיים, בשנת 1962, הוא שאל רטורית: "אולם מי יהיה בצד הטבע? מי יהיה לו לפה?… מי יהיו על פי חוק זה אלה שיילחמו על כבודו של אילן כבד בשנים?… "
באותה שנה, בעת הדיון על בניית שכונות מגורים בכרמל (13 אלף דונם – הרבה יותר מסובך מרכס לבן) אמר ס. יזהר: "הכרח שיהיה לו לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר, מן הבנוי, מן הסגור והשגור, לאגור לו מגע מרענן עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבעי, עם לפני היות האדם…", ובהמשך הוסיף: "כלום יש שני הרי כרמל בארץ, שאפשר לקחת אחד מהם ולתיתו הפקר לכל קונה קרקעות… לעשות מטבע כליל-ייחוד שכונות מכוערות או ארמונות פרטיים הגוזלים מן הציבור רשות לחוות את הר הכרמל, את הנאות שבחורשות, את החבויים שבגיאיות, להפוך לסחורת קרקע נמכרת כאמה מרובעת…" וכדי למנוע אי הבנות הוסיף ואמר: "לא על שיפור פינה בכרמל אני מדבר אלא קודם כל שמירת הכרמל ככרמל… אינני נגד שיכונים. אבל אין זה הכרח שבניית שיכון תהא ממילא למחריבת עולם או למשחיתת צורתו הטבעית…".
ועוד יותר מדהים מהדברים הנכוחים האלו: דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז, הקשיב וגם פעל בתגובה: הוא העביר החלטת ממשלה לפיה תקום ועדת שרים שתבחן ותשקול את האפשרות לבטל את כל תוכניות הבנייה הקיימות ותפצה את בעלי הקרקעות בכסף או בקרקע חלופית!
אלמלא אותם מנהיגים, לא היתה לנו היום שמורת הכרמל, לא היה לנו "הכרמל ככרמל". מדהים לראות כמה ההיסטוריה הזו חוזרת על עצמה, עד כמה צריך לחזור ולהילחם על אותו טבע שוב ושוב, עד כמה פוחת דור המנהיגים. אילו היום אנשים כס. יזהר וכבן גוריון היו מעצבי המדיניות גם היום, לא היה צריך לחשוש לעתידם של "הרי ירושלים כהרי ירושלים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם