לאבנר היקר, ראשית ארצה לפתוח במשפטה של אנה פרנק ז"ל "אף אחד אף פעם לא הפך עני מלתת" וזהו משפט שאני אישית מסתכל על ציון רואה מתנוסס בגאון מולו. בן אדם שכל חיו פשוטו כמשמעו הם למען האחר. בעוד שכולם "יושבים על הגדר" ורק מביטים בשתיקה בנעשה בין אם זה במחסור של מישהו זר או מצוקה נפשית של מתנדב, ציון מרים את הכפפה וניגש לעזור. בכתבתך השקרית והבזויה אתה מנסה להציג אותו בתור דיקטטור אך ההפך הוא הנכון, תפקידו של ציון הוא דמוקרטי לחלוטין. בתור יושב ראש ועד המתנדבים של סניף מד"א רחובות הוא נבחר ממש כמו כל תפקיד ציבורי אחר בהצבעה של מתנדבים הבוגרים. כלומר ציון בתפקיד הזה ושים לב לזה. כי אנחנו רצינו אותו שם!!! לפרסם מקרים רעים שחלקם בדויים ומומצאים וחלקם מוקצנים זה משהו שגם אני כמוך יכול לעשות. מדוע אינך מפרסם את המקרים הטובים? מדוע אינך מפרסם שציון הולך כל תקופה לבקר מתנדב שנמצא בבית חולים? מדוע אינך מפרסם שציון אחראי כל חג פסח וראש השנה לכך שלמאות משפחות יש אוכל וארוחת חג?. ארצה לשתף במקרה אישי כפי שרני העלוב וכל שאר השמות עשו. בערב חלוקת המדים שתמונתו מתנוססת בכתבתך אמי ואבי לא יכלו להגיע לטקס שנמצא ביבנה מסיבות כאלה או אחרות. ציון, ששמע זאת שלא יהיה לי מי שיהיה איתי בטקס ולא יהיה לי דרך להגיע ליבנה שכן אני גר ברחובות הציע לי טרמפ ולהיות איתי בטקס. הבן אדם עשה לי את היום! אני בכלל לא רציתי לבוא לפספס אירוע כל כך חשוב ארצה לצטט את המייל שלו כמו שאתה עשית "תהיה איתי אני גם לבד". אילו היית משקיע ולו 5 דקות במעשיו הטובים הכתבה שלך לא הייתה נגמרת משום שיש כל כך הרבה כאלה. אז כן, אני כמו אנשים רבים בתחנה מסתכל על ציון כדמות חיקוי, דמות ששווה להעריץ, מישהו שאני רוצה להיות ואם זה אומר שאנשים קנאים והזויים כמוך יפלו עליי אני לוקח את זה איתי בשמחה ובששון.
טל בן כפיר (שם לא בדוי!)
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם