סאדאת בזמנו לא היה צריך דחיפה מקיסינגר לפתוח במלחמה היו לו את כל ההצדקות מבחינתו, לגלגל מהלך לשבירת הקיפאון המדיני ולהחזיר את סיני, גם אם קיסנגר לא היה שם. העמדות בין ישראל למצרים היו רחוקות מאוד, הם היו צריכים מלחמה כדי לקרב אותם ולהתגמש,
הכשל הלאומי טראומתי מגיע מסיבות לאורך כל רוחב המערכות: הצבאית מדינית, ציבורית, תקשורתית,
החל משאננות ורהב (מציע לקרוא את ספרו של יואב גלבר), קריאה והבנה שגויה של האויב הערבי, קונספציה שמידת הרלוונטיות שלה לא נבדקה לאורך זמן, מוכנות צבאית מוזנחת ניתוק מהשטח, תפקוד לקוי חוסר מוכנות,
האשמה מפוזרת בין הרבה גורמים בארץ, לצבא ולמודיעין חלק נכבד בדנמיקה שהובילה להפתעה
אם הדברים היו מתנהלים נכון היינו מסתדרים טוב יותר גם בלי המכה המקדימה, זה לא מה שהביא את הכישלון,
אני יתום ממלחמת יום כיפורים, קראתי לאורך השנים שמעתי וראיתי אין ספור גירסאות ונסיונות ניתוח, והסברים, יש הרבה זוויות ויש הרבה נסיונות להיות מקורי ולמצוא איזה הסבר ייחודי, מבלי לבדוק לעומק, המאמר הנ"ל הוא עוד נסיון והסבר כאילו מקורי עוד נסיון להעלות נימוק ייחודי, אבל לדעתי אבל הוא פשטני מידי, גם אם יש בו אמת, אין בו משקל שמחזיק מים.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם