מעודד. כשנותנים לאנשי המקצוע לעבוד ולא מכשילים אותם עם פוליטיקה מלוכלכת ועבודת אלילים, יש תוצאות.
כל הזמן // שבת, 8 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

אני טקסט פוליטי

המחאה נגד הנאשם בנימין נתניהו היא מחאה עממית בלי מנהיג. אין מקום שהעממיות הזו באה לידי ביטוי טוב יותר מאשר בפרץ היצירתיות והביטוי האישי בשלטים שמייצרים בעצמם המפגינות והמפגינים. השלטים נישאים בגאווה במעל 260 גשרים וצמתים מדרום עד צפון, בקיסריה, תל אביב, ויותר מכל – מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

בתוך קרנבל המחאה התוסס, בין מקצבים מרהיבים ספונטניים שמתהווים במשך שעות מתופים, סירים ומחבתות, מחיאות כפיים, משרוקיות וקריאות לדמוקרטיה, קשה להבחין שיש בשלטים מוטיבים.

שופרות הימין מנסים לייצר עכשיו תמונה מעוותת של המחאה שמדירה מעיניהם שינה, מה שאראל סג״ל כינה ״וודסטוק של שנאה״.

אבל הם לא היו שם. הם לא ראו את המכלול, וגם לא תיעדו את המכלול, וגם לא עשו ניתוח איכותני שמשקף את המציאות של אנשים אמיתיים.

האמת היא שמניתוח המוטיבים החוזרים בשלטים עולה סדר יום חברתי ופוליטי שאף אחד לא מנצח עליו, אבל מאחד עכשיו את העם הישראלי. המוטיבים היו יכולים להיות התחלה של מצע של מפלגה שצומחת מלמטה למעלה.

האמת היא שמניתוח המוטיבים החוזרים בשלטים עולה סדר יום חברתי ופוליטי שאף אחד לא מנצח עליו, אבל מאחד עכשיו את העם הישראלי. המוטיבים היו יכולים להיות התחלה של מצע של מפלגה שצומחת מלמטה למעלה

להלן המוטיבים העיקריים שזיהיתי מהתבוננות ותיעוד בין 35 אלף המפגינים בבלפור בשבת האחרונה. אלו מוטיבים שחזרו על עצמם בתדירות גבוהה אך תוך ביטוי אישי:

תקווה

הצטרפות הצעירים למחאה הביאה שיח מאוד שונה מזה שהיה מוכר מהפגנות בכיכר גורן או מחאת היחידים, שהתמקדו בשחיתות שלטונית. מדובר ב״ילדי נובמבר 95׳״, צעירות וצעירים שנולדו והתבגרו בשנים שאחרי רצח רבין, בצל אותו אירוע טראומטי. הם נולדו למציאות חברתית ופוליטית שבה לא מדברים בכלל על העתיד במונחים של תקווה.

שלט ״דור שלם דורש עתיד״ מהדהד את הסיסמה של תנועת ״דור שלום״ שקמה בעקבות רצח רבין, ובו זמנית מזכיר גם את המחאה החברתית של 2011. המציאות הפוליטית שילדי נובמבר 95׳ מכירים היא של שיח מקוטב, פילוג חברתי ועיסוק אובססיבי באיומים מבחוץ ומבפנים. זה בעצם לא כל כך מפתיע שהם מבקשים וחולמים על משהו שפעם היה לנו (ילדי חורף 73, נולדנו לשלום) ונעדר מחייהם – תקווה לעתיד בטחוני וכלכלי טוב יותר שבא לידי ביטוי בשיח ובעשייה הפוליטית.

שלט בהפגנה בבלפור, דור שלם דורש עתיד (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, דור שלם דורש עתיד (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, יש בי תקווה והיא תנצח (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, יש בי תקווה והיא תנצח (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה, דרוש תיקון כללי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה, דרוש תיקון כללי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, מהפכה של תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, מהפכה של תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, אנחנו האנשים שלהם חיכינו (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, אנחנו האנשים שלהם חיכינו (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור: תקוה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור: תקוה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

אהבה

בהמשך למוטיב התקווה, הצעירים וצעירות מציפים את בלפור בשלטים שעוסקים באהבה. "תנו לאהבה לחדור", "רק האהבה תנצח", "מהפכה של אהבה" ו"אהבת חינם".

ניצן ויסברג
ניצן ויסברג

גם כאן אפשר לזהות כמיהה עמוקה של ״ילדי נובמבר 95״ למשהו שונה לגמרי מהמציאות הפוליטית שהם מכירים. מציאות שהמנוע שלה הוא שנאה.

נראה שצעירות וצעירים מגיעים לבלפור עם שלטים על אהבה כי הם מבקשים להחזיר אנושיות ואמפתיה לתקשורת שלנו בחברה הישראלית.

שלט צנוע ועליו ״הקם לאהבך השכם לאהבו״ מקבל משמעות עוצרת נשימה כאשר אנחנו מבינים למי השלט הזה פונה: לאלו שמכנים את המחאה של המפגינה וחבריה הצעירים ״וודסטוק של שנאה״, ומשמרים את כוחם ומעמדם תוך ליבוי איבה.

אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

מי אתה שתקרא לי אנרכיסט

מוטיב מרתק במיוחד של שלטים עוסק בכינוי הגנאי שקיבלו מפגינות ומפגינים מפי הנאשם נתניהו ושופריו – ״אנרכיסטים״. גברים ונשים השקיעו והכינו שלטים, ונסעו איתם על חשבונם עד לירושלים על מנת לבטא את העלבון שלהם. בשלטים כגון ״מורה אנרכיסטית״ בולט האבסורד שבכינוי הגנאי החלול. ה״אנרכיסטים״ מחזיקים את מערכת החינוך, מערכת הבריאות, הצבא, הכלכלה. השלטים האלו משלבים עלבון, זעם עם רגש של גאווה פטריוטית חדשה. במשך שנים הנאשם נתניהו התיחס אל השקפות חברתיות ופוליטיות מנוגדות לשלו כבגידה, והפך את המילה ״שמאל״ לקללה.

השלטים האלו משלבים עלבון, זעם עם רגש של גאווה פטריוטית חדשה. במשך שנים הנאשם נתניהו התיחס אל השקפות חברתיות ופוליטיות מנוגדות לשלו כבגידה, והפך את המילה ״שמאל״ לקללה

השלטים שמתקוממים נגד הכינוי ״אנרכיסטים״, שהוא המשך של אותה רטוריקה של דה-לגיטימציה, לראשונה מטיחים אותה בפניו של הנאשם חזרה. יש פה אמירה גאה ובטוחה בעצמה. תקרא לי מה שבא לך, זה לא מזיז לי. אין לך סמכות לעשות לי דה-לגיטימציה.

שלט במחאת בלפור: ערכיסטים, מנפצי שחיתות (צילום: ניצן ויסברג)
שלט במחאת בלפור: ערכיסטים, מנפצי שחיתות (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

הסתה

בהמשך, מספר שלטים עסקו בצורות שונות במכניקה של ההסתה של הנאשם נתניהו. שלטים כמו ״לא משנה מה אכתוב פה ביבי יאמר שזו הסתה נגדו״ מבטאים היטב, עם הומור אבל גם חומרה, את החוויה של רטוריקה חלולה שמנצלת את האזרחים עצמם והכאב שהם מבטאים, כדי לייצר חומרי תעמולת הסתה. שלט דל במיוחד במראה מצהיר כי ״שלט זה מומן על ידי האיחוד האירופי, הקרן החדשה, ג׳פרי אפשטיין, הגירים של הבן שלי, הקרטוניה הסמוכה״ לועג לנרטיב ה״ממומנים״ וגם הוא מבטא באמצעות הומור ואירוניה זעם כבוש על הניצול השקרי של האזרחים המוחים כחומר לתעמולת ההסתה נגדם.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט מההפגנה בבלפור, 1.8.2020 (צילום: ניצן ויסברג)
שלט מההפגנה בבלפור, 1.8.2020 (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

סולידריות וכפירה בבעלות פוליטית על זהויות

עוד מוטיב מרתק הוא הכמיהה לסולידריות חברתית וכפירה בבעלות שהנאשם ושופריו לוקחים על זהויות שונות בחברה הישראלית. שלטים כמו ״מזרחי עצמאי אשקלוני דמוקרטי״, ״תוניסאים נגד שחיתות״ ו״גם לדוסיות נמאס״ משחקים על הדעות הקדומות שהושרשו כאילו יש קשר הכרחי ומובן מאליו בין מזרחיות או דתיות ובין תמיכה בנתניהו.

בהמשך, שלטים כמו ״לא באנו להתחיל למלחמת אחים באנו לסיים אותה״ או ״הפילוג – עבר, האחדות הגיעה״ מבטאים כמיה עמוקה לסוף השיח המפלג.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)

דו-קיום יהודי ערבי

שלטים רבים עוסקים בדו-קיום יהודי ערבי, בין אם זה דרך כיתוב במקביל בעברית וערבית או תכנים כמו ״צדק לאיאד״. שלטים אלו כמו שלטי ה״תקווה״ ו״אהבה״ נישאים בידי צעירים, כאשר עבורם דו-קיום ושיוויון לכל אזרחי ישראל הוא הביטוי המובן מאליו של דמוקרטיה.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

נשים

מוטיב חזק בהפגנה האחרונה היה נשים ובפרט מנהיגות נשית. שלטים שציטטו את האמירה העלובה של הנאשם נתניהו על ״רמזור אדום״ כתגובה לשאלה מדוע אין נשים בצוות הקורונה חזרו על עצמם, כמו גם שלטים שקוראים להנהגה נשית כחלופה כמו ״נשים לשם שינוי״.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)

כלכלה

שלטים מגוונים עוסקים בכלכלה, וביניהם בפרט בלטו שלטי ״חרטא״ (מאזכרים את צחי הנגבי) שמבטאים לא רק מצוקה כלכלית, אלא הניתוק של הממשלה מהמצוקה וכאב האמיתיים של ציבור במשבר כלכלי חסר תקדים.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

דמוקרטיה ודיקטטורה

שלטים רבים עוסקים גם בדמוקרטיה וגם בהפך, דיקטטורה. כמה מהשלטים שהביעו פחד מדיקטטורה נישאו על ידי מפגינים ומפגינות שעלו לארץ מדיקטטורות. בשיחה של עם עולים מרומניה, אוקראינה וארגנטינה עלו זכרונות ילדות קשים מדיקטטורה, חרדה ואכזבה שישראל נמצאת לתפיסתם על סף דיקטטורה בגלל ההתנהלות של הנאשם נתניהו.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

שחיתות

אם בעבר בלטו השלטים שעניינים שחיתות, בין אם זה כתבי האישום או פרשת הצוללות עם הצעירים הצטרפו אליהם שלטים שמתמקדים גם בתרבות השחיתות של מפלגת הליכוד. שלטים כמו ״ליכוד מושחת״ או ומשחקים שונים על 3 ה-״כ״ של מיקי זהר מסמנים שהמפגינים ומפגינות הצעירים מבקשים להטיל אחריות על השחיתות השלטונית על התרבות של מפלגת הליכוד כולה.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

ביבי הביתה

לצד אמירות ערכיות יש שלטים שפונים ישירות לנתניהו בדרישה להתפטר או לצאת לנבצרות. שלטים כמו ״שלח נא את עמי״ או ״צא דיבוק צא״ מבטאים רצון עז לשחרור ממערכת יחסים לא מאוזנת שהפכה אזרחים לעבדים ואת החברה לאחוזת דיבוק.

יש שלטים שפונים ישירות לנתניהו בדרישה להתפטר או לצאת לנבצרות. ״שלח נא את עמי״ או ״צא דיבוק צא״ מבטאים רצון עז לשחרור ממערכת יחסים לא מאוזנת שהפכה אזרחים לעבדים ואת החברה לאחוזת דיבוק

מאחורי שלטים כאלה, למרות שהם לכאורה יותר זועמים מהשלטים שמבקשים סולדריות, יש את אותה משאלה לשוב למצב שהיה ואבד. מעניין במיוחד לשים לב גם שכמו לא מעט שלטים שעוסקים בשחיתות, הם שואבים מעולם דימויים יהודי מסורתי. הסנטימנט הוא לא מהפכני, אלא של שיבה למקורות.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

בשלטים שהמפגינות והמפגינים מכינים ונושאים, אפשר לקרוא את החלומות, הרגשות והערכים שבלב המחאה. ניתוח המוטיבים מגלה שהמחאה מונעת גם מזעם אבל גם מתקווה לעתיד טוב יותר, ושלמרות שיש גם שלטים שעוסקים בנאשם עצמו, רובם בעצם לא כל כך טרודים בו אלא בעיצוב קולקטיבי של חברה שיוויונית, סולידרית, הגונה, מכבדת ואוהבת אדם, חופשית וצודקת.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,114 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים

למקרה שפיספסת

איך ישראל יכולה להיחלץ מהמשבר הכלכלי?

מדינת ישראל כבר למעלה מעשור שרויה בהאטה כלכלית. ההשכלה הגבוהה של הישראלים ביחס לאוכלוסיה היא באחוזים מהגבוהה בעולם. אך ההשכלה והעבודה אינן מחלצות את הישראלים מההתמודדות הבלתי פוסקת עם ההוצאות החודשיות. האזרח הישראלי עובד יותר שעות מכל אזרח במדינות המערביות, אך מרוויח שכר נמוך מעמיתיו במדינות המערביות.

חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)
חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)

האזרח הישראלי משלם 25% יותר על מוצרים מאשר במדינות המערביות. הישראלי הממוצע גם נאנק תחת הוצאות דיור מהגבוהות בעולם, ונחנק מהמסים הגבוהים שהממשלה משיתה עליו.

בנוסף, ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16, ונכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית.

ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16. נכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית

מדוע האזרח הישראלי עני יותר, עובד קשה יותר, משלם יותר למרות שהוא בעל ההשכלה הגבוהה מעמיתיו בעולם, ומקום העבודה אינו מחלץ אותו מעוני ומהתמודדות כלכלית?

יוקר המחייה אתר הכנסת
יוקר המחייה אתר הכנסת

הציבור הישראלי אשם

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות שאין מולן מתחרים או תחרות. הממשלה יצרה את המונופולים. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור האחרון – העשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו.

לפוליטיקאים לא היה כל חשק ורצון להילחם עבור הציבור, ולכן, העדיפו את המקורבים והמקושרים. למה הם העדיפו כך? מפני שהציבור הישראלי אינו מצביע כמו בשאר העולם על פי מצבו הכלכלי. הציבור הישראלי מצביע על פי שבטיות. הערבים מצביעים לערבים. הימניים מצביעים למפלגות הימין, הקיבוצים והשמאל למפלגות שמאל, והחרדים למפלגות החרדיות. בשונה משאר העולם.

לכן, איזה תמריץ יש לפוליטיקאים להילחם בכוחות החזקים במשק? במה הועילה הרפורמה בסלולאר למשה כחלון מבחינה פוליטית? במה הועילה הרפורמה לנתניהו כשר אוצר, לאחר בחירות 2006?  למרות שעשה רבות למען הכלכלה הישראלית, הליכוד בראשותו בשנת 2006 קיבל רק 12 מנדטים בבחירות. הציבור הישראלי כנראה, מעדיף להיות עני ומרוד, על פני הצבעה למפלגה שאינה שייכת לשבט אליו הוא באופן מסורתי מצביע.

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות ללא מתחרים. הממשלה יצרה אותם. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו

אם אין לכם היום כסף לרכוש דירה או אם אתם נחנקים מהחובות. אם אתם בעלי עסק שקורס בשל המיסוי הגבוה, תדעו לכם שהאשמה היא עליכם. אתם הציבור שמצביע לאותן המפלגות שעובדות עבור אחרים מלבדכם.

ובכל זאת, מה יש לדרוש מהממשלה כדי לשפר את המצבה הכלכלי של ישראל, ואת אזרחיה?

פירוק המונופולים

האם הייתם מסכימים שאדם אחד ישלוט על הכנרת? על הגליל? שאדם אחד ישלוט על הנגב? אני מניח שאם הממשלה הייתה מוסרת לאדם אחד את השליטה על מישור החוף כולו, מנהריה ועד אשקלון הייתה קמה זעקה ציבורית. אם כן, מדוע לא קמה זעקה כאשר הממשלה מסרה לידי יצחק תשובה, שטח של 13 אלף קמ"ר. הרי כל שטחה של מדינת ישראל הוא 20 אלף קמ"ר.

השטח שמסרה הממשלה לידי אדם אחד, שייך על הנייר לכל האזרחים. מעניין שאוהבי ארץ ישראל השלמה, לא זעמו נגד החלוקה. הרי, לא יתכן למסור לאדם אחד חבל ארץ שגודלו כמעט כמדינה ישראל. אז במדינת ישראל זה יתכן. ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר אשר שוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000000000 ש"ח.

הממשלה לאחר משא ומתן עם חברת דלק ונובל אנרג'י החליטה לתת בלעדיות להנפקת גז, מכירתו לשוק המקומי ושיווקו למדינות בחו"ל. הממשלה איפשרה למונופול הגז למכור לישראלים יחידת גז במחיר של $6. בהשוואה לעולם זהו מחיר הקרוב לפי שלושה מאשר משלמות מדינות בעולם המערבי.

ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר ששוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000,000,000 ש"ח

משבר הקורונה והפיכתה של ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים ממוצעים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה.

למחיר זה יש השלכה עצומה על תעריפי החשמל למגזר הפרטי והעסקי. מגזר התעשייה מחשב את מחירי החשמל במחיר הסופי לצרכן. נתח עלויות החשמל במחירים הסופיים לצרכן מוערכים ב-20%. רק לדמיין שבעל מכולת מקבל הנחה של 20% בממוצע מהספקים שמהם הוא רוכש את המוצרים.

מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי
מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי

וזהו רק מונופול אחד. כעת, שערו שכל מונופול וקרטל יפורק והמחירים בישראל ירדו באופן דרמטי לצרכנים. דוגמה נוספת היא המדיניות של הממשלה בנוגע למשק החלב.

לאזרח ישראלי אסור להקים רפת ולמכור חלב ללא אישור של מועצת החלב. אחד מיעדיה הוא שימור מחירים גבוהים. מי יושב במועצת החלב? לצד נציגי הממשלה יושבים גם – לא להאמין – נציגי יצרניות החלב הגדולות. תנובה, שטראוס וטרה. במקום להתחרות ביניהן וליצור תחרות אמיתית בין יצרניות החלב הן יושבות ביחד וקובעות את המחירים.

זה אבסורד עסקי וכלכלי גם יחד. איזו אפשרות בחירה יש לצרכן הישראלי בין קוטג' של שטראוס לקוטג' של תנובה? בין חלב תנובה לחלב טרה? אין אפשרות בחירה. אין תחרות. יש קרטל. מישהו יכול לדמיין שכל בעלי חנויות הרהיטים ישבו במועצה אחת ויתאמו מחירים? את כל בעלי חנויות האלקטרוניקה, שומרים על מחיר אחיד?

העלאת המחירים לצרכן והשמירה על ייצור נמוך של חלב – והשמדת העודפים – זהה גם לאופן בו מועצת הלול פועלת. היא נוקטת במדיניות של השמדת ביצים כדי לשמור על מחיר גבוה, ומועצת הירק משמידה פירות וירקות ומייצרת עוד עיוותים כלכליים ועסקיים כאחד.

משבר הקורונה והפיכת ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה

תתארו לכם שיש בישראל יותר מ-70 מונופולים! פירוק המונופולים יוריד את המחירים לצרכנים, אך גם יהיה זרז לפתיחת המשק לייבוא מוצרים והעשרת סל המזון לצרכן הישראלי. תחרות תהיה טובה לצרכנים, אך גם לייצור הישראלי. ההתייעלות ורכישת טכנולוגיות ייצרו הזדמנויות חדשות, הכשרת עובדים חדשים אשר  יכניסו כסף חדש לתעשייה, ויעודדו את התעסוקה כפי שכל תחרות קודמת לכן עשתה זאת למשק הישראלי. על כן, פירוק המונופולים היא הזרקה של מנת דם חיונית לכלכלה הישראלית.

נדל"ן

בישראל של שנות ה-80 נדרשו בסך הכל כ-50 משכורות כדי לרכוש דירה רגילה. בישראל של ימינו על הישראלי לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים של ימינו נדרשים לשלם יותר מפי שלושה על דירה מכפי שהוריהם שילמו. בישראל משווקות בממוצע כ-30 עד 40 אלף דירות. הראשונים לרכוש את הדירות הם הזוגות הצעירים ומשפרי דיור, ולאחר מכן המשקיעים.

בשנת 2009, בעקבות פאניקה שאחזה בבנק ישראל בשל המשבר שפרץ בארה"ב בשנת 2008, החליט הנגיד סטנלי פישר להוריד את ריבית בנק ישראל. מריבית ממוצעת של 4%, הפחית הנגיד את הריבית לאחוז אחד ופחות מכך. אולי בשלביה הראשונים היתה הצדקה ונימוקים כלכליים להפחתת הריבית, אך מה לגבי השנים שלאחר מכן? מדוע כאשר ארה"ב חזרה לצמיחה כלכלית נותרה הריבית בשיעור אפסי כמעט?

בישראל של שנות ה-80 נדרשו כ-50 משכורות לרכישת דירה רגילה. על הישראלי של היום לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים נדרשים לשלם על דירה יותר מפי 3 מכפי שהוריהם שילמו

צעדיו של הנגיד סטנלי פישר עודדו את המשקיעים הסולידיים לרוקן את חשבונות החסכונות שלהם, ולהשקיע את כספם בנדל"ן. העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן בעשור האחרון היא תוצאה של חיפוש אחר אפיקי השקעה חלופיים לאפיקי החסכון בבנקים.

המשקיעים החלו להתחרות בזוגות הצעירים. זוג צעיר אשר בשנת 2007 היה צריך כדי לרכוש דירה כ-70 עד 80 משכורות בממוצע, נאלץ בשנת 2017 לגייס למעלה מ-100 משכורות לרכוש דירה. הלחץ לשווק יותר דירות לשוק לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד יותר משקיעים להיכנס לשוק הדירות. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים.

לאחרונה, משרד האוצר הודיע שעל מנת לעודד את קטר הנדל"ן הוא יפחית את המס על דירה שניה. המס עמד על 8% ומשרד האוצר הוריד אותו ל-5%. אמנם, אין לזה משמעות גדולה לרוב המשקיעים משום שההנחה היא מינורית. אך, אם המדינה כבר בוחרת לעודד על ידי הורדת המסים את שוק הנדל"ן מדוע אינה בוחרת לעשות זאת עבור הזוגות הצעירים?

אם בנק ישראל יעלה בחזרה את הריבית הנמוכה אל מעל לסף התשואה של השכרת דירה, המשקיעים יחזרו אל אפיקי החסכון ויצאו משוק הנדל"ן. לא כולם כמובן, אך, משקיעים נוספים שיתכננו להצטרף אל השוק יחשבו פעמיים האם ההשקעה בנדל"ן עדיפה.

בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

אמנם, להעלאת הריבית יהיו השלכות על נוטלי המשכנתאות ושוק ההון, אך, יהיה ניתן לטפל באמצעות חקיקה והסדרים. הגעה למהלך זה עדיפה על פני זריקת דור שלם של צעירים לעתיד נטול קורת גג.

הלחץ לשווק יותר דירות לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד משקיעים להיכנס לשוק. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים

גם ההצעה לשחרור קרקעות בקצב מהיר, במקום העלאת הריבית עשויה להיכשל. לכוח של השוק יש יותר יכולת מאשר מאמצי השיווק, התכנון והמכרזים במסגרת כל תכניות האוצר. הכסף של המשקיעים חזק יותר. יש כמובן לגייס כוח אדם לוועדות התכנון על מנת להאיץ את קידום התכניות הרבות, אך לא זה הצעד שימנע את עליית מחירי הנדל"ן. הצעד האחד הוא למנוע מכוח הכסף של השוק להתחרות בזוגות צעירים.

 חוק עידוד השקעות הון

תחילה יש לתקן את חוק עידוד השקעות הון. בשנת 2005 נתניהו ואולמרט הגדירו מחדש את הזכאים להטבות מס מהמדינה, ותרמו לנזק עצום לכלכלת הארץ.

החוק במתכונתו המקורית משנת 1967 ניתב את ההשקעות אל עבר הפריפריה. המטרה היתה ליצור תעסוקה בפריפריה ולעודד חברות בינלאומיות להשקיע בישראל.

אולם, במרוצת השנים יזמים רבים לחצו את הפוליטיקאים לשנות את סעיפי החוק, שיעניק הטבות למפעלים המוקמים במרכז הארץ. חוק זה שתוקן, העניק הטבות במיליארדי שקלים דווקא למפעלים החזקים כמו טבע, אינטל ועוד, והוא נכשל במטרתו, שהיתה הבאת חברות בינלאומיות לישראל.

ישראל אף ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות את הסכום המוערך של 27 מיליארד שקל, שר האוצר, יובל שטייניץ, התפשר על 3 מיליארד שקלים בשנת 2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים, "כסף של אבא שלו?". החוק המעוות אף תרם למפעלים ויזמים להוציא מפעלים מהפריפריה, ולהקים אותם במרכז הארץ. ישנה נסיגה בהקמתם של מפעלים וחברות בפריפריה. הפריפריה התעסוקתית של ישראל מצטמצמת.

ישראל ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות כ-27 מיליארד שקל, שר האוצר דאז שטייניץ התפשר על 3 מיליארד שקלים ב-2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים: "כסף של אבא שלו?"

באמצעות חוק זה מעוותת הממשלה את היכולת שלה לתמוך בחברות בינוניות ועסקים קטנים, ומוטה בעיקר לחברות הגדולות. למשל, חברת אינטל מקבלת מהמדינה כל כמה שנים כ-4 מיליארד שקל מענק, בתמורה להעסקת ישראלים, ולהרחבת מפעלי הייצור שלה. 4 מליארד שקל (!) מענק. בנוסף למענק הממשלה פוטרת את אינטל מתשלום מסים עצום. אינטל תשלם לישראל רק 5% מס שולי.

חשבו למשל על עסק עצמאי. חברה בע"מ משלמת כ-23% מס חברות, ומס דיבידנד כ-30%, או סך הכל, כ-46% מסים. כעת, אינטל נחשבת לאחת מהחברות היצואניות הגדולות של ישראל. זאת אומרת, שעל הייצוא של אינטל המדינה אינה נהנית מגביית מסים, וכך גם חברות אחרות בגודלה של אינטל.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

הקפאת חוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית תחסוך למשק עד 10 מיליארד שקל בשנה, ואותם יהיה אפשר להעביר ישירות להורדת המע"מ שממנו יהנו כל שאר אזרחי הישראל.

כלכלה קומוניסטית

הכלכלה הישראלית מונהגת על ידי הממשלה הישראלית באופן חסר תקדים במדינות המערב. האוכלוסיה המלומדת בעולם המערבי היא האוכלוסיה העניה בעולם המערבי. העובדים הישראלים עובדים יותר שעות מכל עמיתיהם בעולם המערבי, אך מרוויחים פחות, וכח הקנייה שלהם רחוק מכח הקנייה של עמיתיהם. אך, גם את מה שנשאר לישראלים לרכוש, נרכש במחיר הגבוה ב-25% יותר מכל מדינה מערבית. אפילו לשוויצרים יקר פה – ובשוויץ באופן יחסי בעולם יקר.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

קרוב למאה מונופולים יצרה הממשלה, ופירוק כל אחד מהמונופולים יצמיח עשרות מקומות עבודה, ויגייס אלפי עובדים, אשר הם בכח הקנייה שלהם ימריצו את הכלכלה ואת הצריכה הפרטית. הממשלה מרכזת כח רב בידי מיעוט, ויוצרת כלכלה קומוניסטית. רומסת את היזמות, דורסת את היצירתיות ודואגת למקורבים בלבד.

אולם, כל עוד אופי ההצבעה יסוב על בסיס שבטי, אין סיכוי שהפוליטיקאים בממשלה ינקפו אצבע עבור הישראלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,879 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אם לבנון תמשיך לשקוע בבוץ, מדינות רבות נוספות יידרדרו בעקבותיה ● העיראקים סובלים פעמיים: מגל חום חסר תקדים, ומהמיליציות הנאמנות לאיראן ● בולדוזרים עולים על עיר המתים העתיקה והמיתולוגית בקהיר ● לאיראן יש גיבור-על חדש, אבל לא כולם בטהרן מפרגנים ● היזידים מציינים 6 שנים לטבח בני עמם ● והעולם נזכר במלחמת המפרץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 938 מילים

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים

סקר: הליכוד יורד במנדט, בנט מצמצם את הפער מנתניהו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יסכימו לתקציב חד שנתי לא יהיו בחירות ● ניר ברקת: לכ"ץ אין קשב, האגו שלו גדול מדי ● מאות הפגינו בבלפור ובקיסריה ● פייסבוק הסירה שלושה חשבונות שפורסמו בהם דברי הסתה נגד נתניהו ● "מעיין נובע של חכמת ישראל": הפוליטיקאים ספדו לרב עדין שטיינזלץ שמת הבוקר

עוד 28 עדכונים

נתניהו מביט קדימה לנובמבר ובעיני רוחו רואה את גוש הימין זוכה ב-61 מנדטים לפחות ● הוא מדמיין כיצד יבצע סוף סוף את המהפכה שלו - יועמ"ש חדש, פסקת ההתגברות, חוק צרפתי, וכל מה שצריך כדי למחוק/לעכב/לדחות את המשפט שאין לו סיכוי רב לצאת ממנו בשלום ● את הפנטזיות האלה, לא המפלגות החרדיות, לא כחול-לבן ואפילו לא בכירי הליכוד יכולים לעצור ● פרשנות

עוד 448 מילים

הממונה התעמר, ההנהלה התעלמה

מעקב זמן ישראל עשרות בני נוער והוריהם מוחים על התנהלות משפילה בתחנת מד"א ברחובות, תחת ניהולו של ציון בוארון ● תלונות שהוגשו למנכ"ל מד"א טופלו בכפפות של משי או טויחו, אף שחלקן נמצאו מוצדקות ● "ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות של ציון. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת", אומר הורה של אחת המתנדבות בתחנה ● מד״א בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק"

עוד 1,398 מילים

ב-1 בספטמבר תיפתח כאן עונת הציד. ולא, זאת לא מטפורה

אלפי ישראלים רשאים להרוג חיות בר להנאתם ב"עונת הציד" בין ספטמבר לינואר, מתוקפן של מסורות ישנות וחקיקה לא מעודכנת ● הצעת חוק חדשה קוראת להוציא את הציד ה"ספורטיבי" מחוץ לחוק ● ישראל של היום היא לא אנגליה של המאה ה-18, והגיע הזמן להכיר בכך

עוד 611 מילים ו-2 תגובות

הדרך היחידה לחשוף את הבלוף של נתניהו

בחדשות 12 מזהירים מדי ערב מפני "סכנת הבחירות" כאילו מדובר באירוע קטלני ● גם באופוזיציה ובכחול-לבן חוששים מהליכה לקלפי ● אבל לנתניהו, שלא ניצח באף מערכת בחירות מאז 2015 ומכהן כמעט מכוח האינרציה, יש סיבות טובות יותר לפחד ● בהיעדר אפשרויות ריאליות אחרות להחליפו, בחירות הן אולי המהלך היחיד שיכול לתת תקווה לאזרחי ישראל ● דעה

עוד 1,353 מילים ו-2 תגובות

פדופיליה הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

עוד 2,491 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה