חברי הכנסת צפויים להצביע היום בקריאה טרומית על הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתוביל להקדמת הבחירות. לאחר שתעבור בקריאה הטרומית, הצעת החוק עדיין תצטרך לעבור דיונים בוועדה ושלוש קריאות נוספות בכנסת לפני שתהפוך לחוק.
בעלי בריתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגת יהדות התורה הודיעו בשבוע שעבר כי יקדמו את פיזור הכנסת. בתגובה, ובניסיון לשלוט הן בהליך החקיקה והן במועד הבחירות, הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ הצעת חוק שלפיה הבחירות החדשות יתקיימו לא פחות משלושה חודשים ממועד אישור החוק, ומועד הבחירות ייקבע בידי ועדת הכנסת.
על הצעת החוק חתומים גם חברי כנסת מיהדות התורה, ש"ס, תקווה חדשה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בראש ועדת הכנסת עומד כץ מהליכוד. גם באופוזיציה הוגשו הצעות חוק דומות.
אם חברי הכנסת יצביעו בעד פיזור הכנסת, הבחירות חייבות להתקיים בתוך חמישה חודשים מאישור ההצבעה, כלומר לכל המאוחר באמצע עד סוף אוקטובר. לפי דיווחים, המפלגות החרדיות מעדיפות לקיים את הבחירות בתחילת ספטמבר. בכל מקרה, הבחירות חייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.
נתניהו הפציר במפלגות החרדיות שלא לכפות בחירות מוקדמות בספטמבר, והזהיר בשיחות סגורות כי לוח זמנים כזה "יסכן" את סיכויי גוש הימין לנצח, כך דיווח ערוץ 12 ביום חמישי שעבר.
בניסיון לשכנע את החרדים ולהימנע מבחירות בספטמבר, נתניהו החזיר לסדר היום של הכנסת את הצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, ודיון בנושא מתקיים כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
![הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/03/63346346346.jpg "הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)")
הצעת נתניהו נדחתה על ידי החרדים, ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דוב לנדו, אמר לחברי הכנסת מוקדם יותר השבוע "לא להיגרר למשחקים פוליטיים ולתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב".
נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה־מיונג אמר ביום רביעי כי ישראל עצרה אזרחים מקוריאה הדרומית במים בינלאומיים, וכינה את הפעולה "חריגה מאוד מהגבול".
בישיבת ממשלה אמר לי כי אזרחי קוריאה הדרומית נעצרו מסיבות שאינן תקפות לפי המשפט הבינלאומי, ותהה אם ניתן לאפשר לפעולות כאלה לעבור ללא מחאה.
לי אמר כי הוא סבור שמדינות אירופיות רבות מוכנות לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהתאם לצווי בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך סיאול צריכה לקבל את החלטתה שלה בעניין.
דקות ספורות לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת חידשה את הדיונים בהצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד הוצא מאולם הוועדה לאחר שהפריע שוב ושוב ליו"ר הוועדה בועז ביסמוט.
ביסמוט פתח את הדיון בקישור בין סוגיית גיוס החרדים לבין כליאתו האחרונה של חייל צה"ל שלבש על מדיו תג משיח. לטענת חבר הכנסת מהליכוד, המקרה מדגיש את החשיבות שבהבטחת האפשרות שחיילים חרדים ישמרו על זהותם הדתית בצה"ל.
טור־פז קטע את ביסמוט שוב ושוב, קרא לעברו "בושה לך, בועז", וצעק כי עליו ללמוד יותר תורה כדי להבין את הסוגיה הנדונה.
ראש המוסד המיועד, רומן גופמן זומן להעיד בפני ועדת גרוניס שתתכנס מחר, כך מדווחים בערוץ 13.
אתמול קבע בג"ץ כי עבודת הוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס) בעניינו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד "לקתה בחסר".
לאחר שפורסם אמש כי השרה מאי גולן שוכרת מתקציב משרדה כיועץ פוליטי לקראת הפריימריז את רפי קדושים העבריין לשעבר וקבלן קולות בליכוד, כותבת ח"כ נעמה לזימי:
השרה לשוויון חברתי שוכרת את שירותיו של עבריין שרק לפני שבועיים הוציא את המשפט המטורלל: "הם התכוונו רק לדקור אותו". על רוצחי הנער ימנו זלקה ז"ל. מבחינתה, העיקר המפקד, הנורמות הציבוריות? כבר פחות. טוב מה הפלא עם ההתנהלות העבריינית והמושחתת שלה במשרדה. סך הכל שילוב מאד הולם. https://t.co/dctRv4xKtP
— Naama Lazimi – נעמה לזימי (@naamalazimi) May 20, 2026
החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות.
בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".
משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.
ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני לא חובב כדורגל, אבל בהחלט סבבי לראות מונדיאל כל פעם מחדש. כעת, אחרי שעשיתי מדיטציה, קראתי קצת ב'זהר לעם', ושפכתי ב'זמן ישראל' את הגיגיי הלא כזה 'מי יישמע' – אעשה טיפונת ספורט אם אצליח, ואח"כ ארד על 13 בקבוקי ערק בשלוק רציף. אאח