נושא
המכינות הצבאיות

דרושה אסטרטגיה למלחמה הבאה ולא רק מפקדים לוחמניים

השבוע ביטא הרמטכ"ל את שאיפתו להשיג "הכרעת בזק" באמצעות מינוי שורת קצינים לוחמניים לתפקידי מפתח. אבל מה שנדרש בכדי למנוע "תיקו עגמומי" במלחמה הבאה אינו רק אוגדונרים ששים אלי קרב, אלא אסטרטגיה ברורה. בהיעדרה, גם הרמטכ"ל ומפקדי השדה ההתקפיים ביותר לא יעזרו.

השבוע הנחה הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, מושב בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, תוך מיקוד בתרחישי העימות בחזית הצפונית. סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, טען בדיון שבמקרה כזה תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל משלושת העשורים האחרונים, המבוססת בעיקרה על אש מנגד, מודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא תספיק.

"נצטרך לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו", אמר.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, העיר מצדו שבתרחיש מלחמה עם לבנון ראוי לקחת בחשבון שסוריה לא תישאר ניטרלית, "אחרי שחיזבאללה עזר לה לקום מהקרשים. היא כנראה תהיה שותפה בצורה כזאת או אחרת". עוד העריך "שהדוב הרוסי לא ייתן למלחמה כזאת להימשך לאורך זמן רב מאוד. זה מסכן את האינטרסים שלו, את הפרויקטים שלו, ויש לו דרכים להבהיר כשהוא רוצה להגיד 'קצר', זה כנראה יותר קצר ממה שחושבים".

כמו משתתף אחר בפאנל, הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, גם אשל העריך שהמלחמה לא תסתיים בכניעת חיזבאללה, שהעורף ייפגע קשה מכפי שהציבור מדמיין, אך לישראל יש יכולת להנחית עליו מכה "בהיקפים שהוא לא מתאר".

את גישת התמרון הרחב של גולן דחה אשל מכל וכל, וציין שהיא בעיניו רומנטית ומתאימה לקרבות דוגמת קרב אל-עלמיין, שניהל הצבא הבריטי בפיקוד מונטגומרי כנגד הצבא הגרמני בפיקוד רומל במישורי המדבר המערבי באפריקה ב-1942. מהלך שכזה מחייב מערכה שתימשך חודשים, לעומק של מאה קילומטרים בלבנון, מחירו יקר והישגו לא מובטח.

אשל אמנם ציין שצה"ל יצטרך לתמרן, אבל בהתאם לעיקרון לפיו אתה עומד היכן שאתה יושב. ניכר שהוא מאמין שאת עיקר הלחימה יש לעשות מן האוויר.

גולן מצדו השיב שמדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היא "לייאש את אויבינו מעצם המלחמה". את זה, אמר, לא "תעשה אם לא תכה בהם מספיק חזק". ביושר, ציין שבוויכוח על השאלה מהי מכה מספיק חזקה, וכיצד היא נעשית בפועל, ישנה בטוח יותר מתשובה אחת ולא בטוח ששלו היא הנכונה ביותר.

הוא ציין גם שאינו מעריך שישראל תהיה נתונה ללחץ מדיני מצד גורם כזה או אחר, ובכלל זה רוסיה, לסיים את המערכה. לגישתו, ישראל תחתור בעימות להשגת הכרעה צבאית. הכרעה שכזו, כנגד אויב כמו חיזבאללה, שאין לו מרכז כובד מובהק, "נמדדת בהיקפי השמדה ובלהביא אותו למצב של חידלון בכושר הפעולה הצבאי שלו".

לתפיסתו, אף שהדבר לא מחייב לפגוע בכל משגר רקטות, סמוך לגבול או בצפון לבנון, את ההישג הזה לא יביאו מאמצי האש לבדם, ויש להפעיל מהלך קרקעי.

משתתף אחר בפאנל, האלוף (מיל') גיורא איילנד חזר על תפיסתו, לפיה במלחמה הבאה יש להגדיר את כלל מדינת לבנון (אבל לדבריו הדבר תקף גם בעזה) כאויב, שכן "יש לישראל לעולם יתרון בלנסות לייצר מצב מול מדינה ולא מול ארגון טרור".

בהתייחס למוכנות צבא היבשה ציין איילנד, בניגוד לטענות האלוף (מיל') יצחק בריק, שבעיניו רמת הצבא טובה אך אינה מאה אחוז, "כי למאה אחוז יש מחיר מאוד כבד. תרצה מאה אחוז כשירות של כל הטנקים וכל הנגמ"שים כל הזמן, זה הרבה כסף שיהיה לך חסר במקום אחר".

עם זאת זיהה איילנד שחיקה בצבא היבשה בשני תחומים. האחד, אמר, הוא "במידת היכולת ובמידת העצמאות של יחידות ביבשה". לדבריו, אל"מ מזרוע היבשה הציג לו (איילנד, קצין צנחנים, שימש בעבר כקחצ"ר) לאחרונה את המבנה של גדוד חי"ר בעת הזו ולדעתו, "גדוד חי"ר לפני עשרים שנה היה מצויד יותר טוב מגדוד חי"ר של היום".

שחיקה נוספת שזיהה היא במקצוענות של המפקדים. "אם פעם הצבא המקצועי, בטח בחיל רגלים, היה מתבסס על היכולות של מפקדים להבין שטח ואויב ולתמרן, היום מה שנתפס כמקצועי זה הפעלת גאדג'טים, ואנחנו שוחקים חלק מהיכולות שברגעי אמת עלולים להיות בעייתיים", הזהיר.

הדיון בכנס הוא האתגר שלהם

התרחישים והדילמות שבהן עסק המושב בכנס עתידות להיות (ולמעשה מהוות כבר) את עיקר עיסוקם של שורה של קצינים שמונו השבוע לתפקידי מפתח בצבא היבשה. בין הקצינים שזכו לקידום בלטו אל"ם רומן גופמן, קצין שריון, שיתמנה למפקד אוגדת הבשן שאחראית על הגבול עם סוריה, אל"ם אבי רוזנפלד, מפקד שלדג לשעבר, שיפקד על עוצבת עידן, ומפקד אוגדת סיני, תא"ל יניב אלאלוף, שיתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון.

תא"ל ירון פינקלמן, שכמו אלאלוף פיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, יתמנה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. זהו, אולי, תפקיד התא"ל החשוב בצבא, שכן הוא נדרש, כמאמר גבי אשכנזי (שכיהן בתפקיד באמצע שנות ה-90), "לחשוב כמו רמטכ"ל ולפעול כמו קמב"ץ".

מינוי נוסף הוא זה של תא"ל נמרוד אלוני למפקד הבא של אוגדת עזה. זאת תהיה הפעם השלישית בה אלוני, גם הוא קצין צנחנים (שתחת המח"ט כוכבי, פיקד על הסיירת החטיבתית בחומת מגן וזכה לצל"ש), מחליף בתפקיד את מפקד אוגדת עזה הנוכחי, תא"ל אליעזר טולדנו. השניים פיקדו זה אחר זה על יחידת מגלן ועל חטיבת הצנחנים.

אלוני הוא קצין מוערך שפיקד בין היתר בהצלחה על גדוד הסיור של הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, בקרבות במארון א-ראס ובינת ג'בייל, אבל עזה היא זירה שבה טרם פעל, ואת האוגדה וזירת הלחימה הנפיצה אינו מכיר "דרך הרגליים".

החורף בא

את הכותרות תפסה (איך לא) ההחלטה למנות את תא"ל עופר וינטר למפקד הבא של עוצבת האש המובחרת. וינטר נהנה בציבור מתדמית של קצין נועז, שאינו עושה חשבון וחותר למגע, ולא בלי סיבה. הוא השלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל, לחם כקצין ביחידת מגלן בלבנון ועבר לחטיבת גבעתי. כשפיקד על גדוד הסיור של החטיבה באינתיפאדה השנייה, הוענק לגדוד, לראשונה בצה"ל, עיטור המופת (וינטר עצמו עוטר בצל"ש אלוף).

ב-2014 פיקד וינטר על גבעתי ב"צוק איתן". והנה, מאז שסיים את תקופת הפיקוד על החטיבה הוא נשלח ל"מקרר". אמנם, כמו שאר מפקדי החטיבות במערכה ההיא קודם גם הוא לתא"ל, אך לתפקידי מטה בלבד. בשני דיוני שיבוצים התעקש הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, שלא למנותו למפקד אוגדה.

ה"סנגורים" שקמו לקצין, רובם המוחלט שלא מטעמו, טענו כי הסיבה שלא קודם לתפקיד בכיר ביחידות השדה היא כי הוא דתי (וינטר הוא מהבוגרים הבולטים של המכינה הקדם צבאית שבעלי). כראייה הציגו את הביקורת שספג על אותה פקודת יום שפרסם בטרם "צוק איתן", שבה, מתוך שאיפה לחזק את רוח הלחימה של חייליו, שילב יסודות דתיים יהודיים יותר וממלכתיים פחות. האמת, כרגיל, יותר מורכבת.

בצה"ל לא בודקים מה יש למפקדי השדה מתחת לקסדה. במהלך התקופה בה שימש וינטר כמח"ט גבעתי התרחשה בחטיבה סדרת אירועים מטרידה שבגינה רשם לו הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הערה פיקודית. סביר גם שבמטכ"ל לא אהבו את זה שוינטר, ככל הנראה, תדרך ללא אישור את השר נפתלי בנט, חברו לנשק, אודות המנהרות בראשית "צוק איתן".

אירוע חטיפת גופתו של הדר גולדין בשלהי "צוק איתן" לא סייע לו גם כן. וינטר, שהפעיל "נוהל חניבעל" אגרסיבי, קרא נכון את תמונת הקרב, אך ספג לאחר מכן גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל, ממנה נהרגו אזרחים פלסטינים רבים שלא היו מעורבים בטרור.

זה לא חדש. לאחר "חומת מגן" מונה מח"ט גולני דאז, משה "צ'יקו" תמיר, לראש מטה פיקוד המרכז, ורק לאחר מכן למפקד אוגדת עזה. קצין בכיר תיאר אז את המהלך כ"סדרת חינוך קטנה" מצד הרמטכ"ל, נוכח שורת תקלות שהתרחשו בחטיבה עליה פיקד. לא מן הנמנע שכך קרה גם הפעם. החלטתו של כוכבי למנותו למפקד על אחת משלוש אוגדות ההכרעה של צה"ל, ועוד לזו שתפקידה לתמרן בעומק, מלמדת ש"ריצה את עונשו" והגיע הזמן להמשיך הלאה.

וינטר הוא לוחם, אבל כמו תא"ל אלוני באוגדת עזה, הוא מקבל לידיו אוגדה שבה לא שירת מאז שעזב את יחידת מגלן. ואם זה לא מספיק, הרי שהאוגדה היא האוגדה בה"א הידיעה של הרמטכ"ל הנוכחי. שם הוא גדל מהיותו חייל בצנחנים, דרך היותו מג"ד ובשני תפקיד מח"ט וכמפקדה. הוא שגידל את מפקדיה במילואים ובקבע. כך למשל, מפקד מגלן הנוכחי ומפקד חטיבת חוד החנית, אל"מ יניב בארוט, שירתו תחתיו כקצינים צעירים בצנחנים.

מנגד, מסלול השירות השלם והמלא של וינטר בכוחות המיוחדים, בחי"ר וכמח"ט מילואים, כמו גם ההבנה במורכבויות האסטרטגיות שרכש בתפקידו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון (שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שמיהר לברכו בטוויטר: "תוביל אותם לניצחון. בהצלחה!"), אמור לאפשר לו לסגור פערים ומהר.

אז איך מנצחים?

במאמר ב"וואלה" טען הפרשן אמיר אורן שמינוי וינטר וגופמן, הנחשבים ללוחמניים במיוחד, למפקדי אוגדות מבטא את שאיפת הרמטכ"ל "להכרעת בזק, בעיקר של חיזבאללה, כדי להשיג בזריזות את התכלית, להגיע ליעדים הקרקעיים ולצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".

זוהי שאיפה ראויה שכן יתרונו הגדול של צה"ל בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, ועליו לפעול לקצרה ככל שניתן. הימשכותה, משחקת לידי האויב. היא גם מתכתבת עם הדברים שאמרו איילנד וגולן בכנס ועם הדגש ששם הרמטכ"ל, עם היכנסו לתפקיד, על הקטלניות של צה"ל בלחימה.

אבל חשוב לזכור שבשני העשורים האחרונים לא סבל צה"ל מהיעדר אוגדונרים ששים אלי קרב. הבעיה הייתה, ועודנה, כפי שציין איילנד בדבריו, שהקבינט הביטחוני אינו למד כראוי את הסוגיות האסטרטגיות וכשהאירוע שמביא להסלמה מתרחש, השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, ומנסים ללמוד אותו תוך שהם מתמרנים בין ניתוחי מודיעין אסטרטגיים ודיווחים טקטיים מהשטח. ככה לא מגבשים אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה, גם הרמטכ"ל הכי התקפי והאוגדונרים הכי לוחמניים לא יעזרו.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,411 מילים ו-1 תגובות

חדשות 13 חשפו השבוע הקלטות בהן נשמעים רבנים של מכינת עלי באמירות גזעניות חריפות. "בואו נתחיל מהשאלה אם היטלר צודק או לא. הוא הבן אדם הכי צודק שיש, ודאי שהוא צודק בכל מילה שהוא אומר", אומר שם, למשל, הרב גיורא רדלר, המלמד במכינה.

בסביבת המכינה טוענים כי המדובר בהתבטאויות מלפני למעלה מעשור, אבל זה לא משנה את העובדה שלרבנים במכינה זו יש היסטוריה של התבטאויות נגד נשים, ערבים וקהילת הלהט"ב. הנה תזכורת, מהשנה שעברה.

כל הזמן // יום ראשון, 21 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־197 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: "הכוונה להטיל סנקציה על יחידה בצה"ל זה שיא האבסורד ושפל ערכי"

ראש הממשלה אמר את הדברים בעקבות הפרסום כי ארצות הברית צפויה להטיל עיצומים על גדוד נצח יהודה בשל פגיעה בזכויות אדם של פלסטינים ביהודה ושומרון ● בית הנבחרים האמריקאי אישר העברה של חבילת סיוע לישראל בסך 14 מיליארד דולר ● המונים הפגינו ברחבי הארץ בקריאה להקדים את הבחירות ולשחרר את החטופים

עוד 27 עדכונים

מלחמת עזה – עוד כתבות

תכנית האוטונומיה 2.0 - פתרון אפשרי במסע לנורמליזציה האזורית

המתקפה הישירה חסרת התקדים של הרפובליקה האסלאמית של איראן על מדינת ישראל בליל ה-13.4.2024 העלתה את מפלס המתח בין המדינות לרמה היסטורית. המתקפה הוכיחה מעל כל ספק, שהאיום האיראני על ישראל וידידותיה במרחב הוא אמיתי ומוחשי. התיאוריה הפכה למציאות.

התגובה הישראלית הוכיחה את עוצמתה האפשרית של קואליציה אזורית ובינ"ל נגד "ציר הרשע" (איראן וגרורותיה – חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החות'ים בתימן. מפגש שיעי-סוני חסר תקדים; רוסיה של פוטין, למרות הבנות כאלה ואחרות בהיבטים נקודתיים עם גורמים במערב; ובמידה מסוימת סין וצפון קוריאה).

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 983 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"

הממשלה מייבשת את פארק אריאל שרון, הריאה הירוקה הגדולה של גוש דן, וכדי להתקיים הוא נגרר לארח אירוע ג'יפים מזהם ● עיריית חדרה וחברת החשמל ממשיכות להתקוטט ולהחמיץ את אטרקציית הכרישים העולמית ● משתתפים במרוץ הלילה של תל אביב התלוננו על הרי פלסטיק - אבל בעירייה טוענים שזה היה אירוע ירוק להפליא ● והצצה מפתיעה לספארי במהלך רכיבת אופניים

עוד 1,831 מילים

למקרה שפיספסת

עקורים

"הדרך הטובה ביותר עבורי לצלוח את המצב המחורבן הזה, היא לקבל אותו בלי ויכוח. סיגלתי מעין צ'יל שלא אופייני לי. מתברר שאני חזקה יותר ממה שחשבתי"

נעמה שקד

בת 51 מקיבוץ כיסופים. אם יחידנית. פונתה למלון בים המלח

עוד 2,043 מילים ו-1 תגובות

דבק במקום בורג, נבואתו של אפרים קישון מתגשמת

איך הגענו מגשר המכביה דרך אסון מירון לשבעה אוקטובר?

אפרים קישון זצ"ל, נביא, גאון, סופר, הומוריסטן ובמאי, חזה כבר ב-1974 את גשר המכביה, את אסון קריסת גשר שפירים, את אסון קריסת אולם החתונות ורסאי, את אסון מירון ואת יתר הכשלים הישראליים האופייניים.

מוטי קלינמן הוא גימלאי משטרה, עסק בגיוס והפעלת מתנדבים, ובקשרי משטרה-קהילה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 475 מילים

תגובות אחרונות

מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

בחזרה לעידן המוזהב

לפני כ-150 שנה, טבע מארק טווין את המונח "העידן המוזהב" כתיאור של ארה"ב, שנהנתה אז לכאורה משגשוג ורווחה חסרי תקדים, אך בפועל הייתה נגועה בשחיתות, תאוות בצע, פערים כלכליים ושסעים חברתיים ● המאפיינים של העידן המוזהב דומים באופן מבהיל לאלו של העידן הנוכחי ● וגם: התובע במשפט טראמפ רוצה להוכיח שהנשיא לשעבר בעצם שילם דמי שתיקה תמורת סיקור אוהד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,654 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הברית האזורית דרשה מישראל דבר אחד: לא לשבור את הכלים

מי שנהנה מתמיכה אזורית בהגנה, חייב לתת דין וחשבון כאשר הוא מסכן את שותפיו לברית ● אף אחד לא קונה את הנהי התמוה של קטאר ● הקריאה הנואשת של שליח האו"ם בלוב ● השיטפונות ההיסטוריים באיחוד האמירויות הם רק הפרומו ● והשבוע ב־1980: הפגנות הברברים באלג'יריה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,268 מילים

חג הקורבן

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: יום בדרכים עם שמעון פרס בזמן שחרב ההדחה של רבין מונחת על צווארו, בניסיון לאתר כיסי תמיכה באיש שמוצא זמן לנתח בנסיעה המונוטונית את "מר מאני" של א. ב. יהושע

עוד 2,538 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מַשְׁבֵּר הַטִּילִים 213

האם אפשר להשוות בין משבר הטילים האיראני למשבר הטילים בקובה?

עוד 1,769 מילים

בטקס השבעת שופטים, הרצוג בחר ליישר קו עם הצביעות של לוין

אחרי שנתיים שלא התקיים טקס השבעת שופטים בבית הנשיא, התקיים הטקס הראשון בקדנציה של לוין כשר המשפטים ● אלא שהנוכחות בטקס הדגישה את העובדה שלוין ממשיך למנוע מינוי נשיא קבוע לעליון ושופטים בכירים נוספים - כל עוד הוועדה לא תאשר את המינויים שהוא רוצה ● לוין צבע את מהלכיו בצבעים של אחדות מזויפת ● אבל זה כלום לעומת מופע ההתקרנפות של הנשיא הרצוג באותו אירוע ● פרשנות

עוד 662 מילים ו-3 תגובות

רומא פסלה את כשריאל ותקבל בתגובה מפלגה רפובליקאית חדשה

הממשלה החליטה למנות את בני כשריאל, מוותיקי הליכוד וראש עיריית מעלה אדומים מזה שלושה עשורים, לשגריר ישראל ברומא ● האיטלקים הטילו וטו על המינוי וכינו את כשריאל "מתנחל קיצוני" ● הקהילה היהודית באיטליה זועמת והחליטה בתגובה להקים מפלגת ימין חדשה ● נציגי הליכוד והקואליציה ישתתפו בכנס היסוד בחודש הבא במילאנו ● וכשריאל? הוא בינתיים מונה לשגריר ישראל בהונגריה

עוד 720 מילים ו-2 תגובות
היום ה־196 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בתקיפה באיראן, F-35 ישראליים ירו טילים על מכ״ם שמגן על המתקן הגרעיני בנתנז

שר החוץ האיראני: הכטב"מים הקטנים לא גרמו לנזק באספהאן - זו תבוסה ● בלינקן בהתייחסות ראשונה לתקיפה באיראן: "ארה"ב לא הייתה מעורבת בשום מבצע התקפי" ● משפחות חטופים ותומכיהם חסמו את כביש מספר 1 ● ארה״ב הטילה סנקציות על מייסד להב״ה בנצי גופשטיין, האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארגון להב"ה ועל 4 מתנחלים; בן גביר: תוצאה של אנטישמיות ועלילות דם

עוד 47 עדכונים

המשרד להגנ"ס מציע 100% עצמאות אנרגטית ליישובי העוטף

כשעתיד העוטף מונח על הכף ומנהלת תקומה יוצאת לדרך, הנתון שהמשרד להגנת הסביבה הציג השבוע הוא דרמטי: במהלך פשוט ולא יקר אפשר להפוך את העוטף לחבל שיספק לעצמו את כל החשמל מהשמש וישמור על עצמאות אנרגטית גם בתרחיש עלטה במלחמה ● הפוטנציאל אדיר, אבל הניסיון מעורר חשש שהממשלה והמציאות הישראלית יצליחו להחמיץ גם הפעם את ההזדמנות המונחת לפתחנו

עוד 1,241 מילים

שיקום התשתיות בעזה חיוני לבריאות הציבור בישראל

גם אם מוות המוני מרעב הוא לא איום מיידי על תושבי עזה, הרי שבלי מים זורמים, חשמל וביוב תקין, רצועת עזה תהפוך למרבץ של מחלות בלתי נשלט ● מכון המחקר "מיתווים" פרסם מסמך בנושא מצב התשתיות בעזה, הכולל גם שורה של המלצות: "בצד שלנו צריכים להבין גם את המשמעות של זליגת מחלות, או זיהומי מים ותשתיות"

עוד 1,358 מילים

ישראל ללא ספק נמצאת בצומת החלטה קריטי, אולי אפילו היסטורי ● ישראל חייבת לשמר את הקואליציה האזורית ולוודא שהמומנטום המדיני לטובתה נשמר ● לכן, קשה להבין את הזחיחות בדברים שנשא אמש נתניהו, שהיו על גבול המתריסים כלפי מי שעמדו לצדנו ללא כל תנאי ● במקביל ראיסי מתח את גבולות האיום נגד ישראל עוד יותר, בניסיון לקבוע בשטח מציאות שתכבול את ידיה של ישראל ● פרשנות

עוד 695 מילים

המדינה מחפשת מועמדים לתפקיד רשם התאבדויות

רשם לאובדנות יסייע לרשויות להיות מודעות למצבי סיכון ולפעולות שעשויות למנוע התאבדויות ● לתפקיד החדש נמצא תקן ב-2022, אך רק ב-2023 יצא מכרז פנימי של משרד הבריאות - ורק כעת התפרסם מכרז פומבי ● מאז השבעה באוקטובר מופץ מידע מנופח ושגוי של מספר המתאבדים בקרב ניצולי הטבח במסיבה ברעים

עוד 432 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה