ראש המממשלה היוצא בנימין נתניהו ביקש לבדוק את ההיתכנות לבחירה שלו כנשיא המדינה. כך נודע לזמן ישראל.
בכירים בליכוד שביקשו להזיז את נתניהו מתפקידו כראש הממשלה בעקבות הפלונטר הפוליטי הציעו לו באמצע חודש מאי את תפקיד הנשיא. "אתם בטוחים שיש לדבר הזה רוב?" שאל אותם נתניהו. הבכירים ענו בחיוב, אבל הבטיחו לבדוק את השטח ואפילו להחתים חברי כנסת על טופסי המועמדות.
הבדיקה נעשתה בחשאיות וניהלו אותה בכירים בליכוד יחד עם גורמים בלשכת ראש הממשלה. הם הגיעו למסקנה כי לנתניהו יש רוב מובהק בכנסת, והוא מסוגל לנצח כל מועמד, גם את יצחק (בוזי') הרצוג, המועמד שבו נתניהו תמך למעשה.
במקביל, קיימו המקורבים התייעצויות עם משפטנים והגיעו למסקנה שבחירה אפשרית של נתניהו לנשיאות תעבור את מבחן בג"ץ.
הבכירים חזרו אל נתניהו. "השגנו לך רוב", הם אמרו לו בהתלהבות, אבל אז כבר קיבלו ממנו כתף קרה ותשובה שלילית נחרצת. "אני לא מעוניין. עדיף להיות יו"ר האופוזיציה", חתך ראש הממשלה – והעסק נפל.
"זו החמצה גדולה", אומר לזמן ישראל אחד המקורבים לראש הממשלה שהיה מעורב במהלך. "נשיאות המדינה וראשות הממשלה יכלו להיות היום בידי הליכוד. עכשיו נשארנו בלי כלום. היו אפילו חברי כנסת במרכז ובשמאל שהיו מוכנים לתמוך בנתניהו, כי האמינו אז שזה מה שימנע את הבחירות החמישיות".
מקורב לרא הממשלה: "זו החמצה גדולה. נשיאות המדינה וראשות הממשלה יכלו להיות היום בידי הליכוד. עכשיו נשארנו בלי כלום"
אגב, בתחילת אפריל פרסם מיכאל שמש ב"כאן 11" תכתובת פנימית שבה הציע אמנון בן עמי, יועצו של שר האוצר ישראל כ"ץ, את הרעיון שנתניהו יעביר לכ"ץ את ראשות הממשלה ואת ראשות הליכוד – וייבחר לנשיא המדינה עם סמכויות נרחבות בתחום החוץ. כ"ץ הכחיש כל מעורבות בנושא והודיע כי ישקול להדיח את היועץ.
מדי שנה בארבעה ביולי, ביום העצמאות של ארצות-הברית, אני מברך בפייסבוק את המדינה הנחשבת למעצמה החזקה בעולם, בברכת יום ההולדת הקבועה שלי אליה:
"רוצה לברך את אמריקה לרגל יום הולדתה – שתיחנקי".
אפרים סידון יודע לצחוק ולהצחיק ובעיקר מיטיב לזרוע ספקות ושאלות עם ריגשה וחוסר אמון. הוא נועץ מלמד מושחז בפרות קדושות של תרבותנו, תוקע סיכות בבלונים הנפוחים של כתבי הקודש, הורג סיסמאות וסמלי ממלכתיות למיניהם, ומיטיב בתוך כך, ללמד מבוגרים, בני נוער וילדים כיצד לא לקבל דברים כפשוטם.
ועוד הוא כאומר: את כול זה אני עושה משום שזה נורא מוצא חן בעיניי, ובעומק לבי אני מקווה שתאהבו זאת גם אתם. בימים אלה יצא לאור ספרו "התנ"כנחים" עם איורים נפלאים של דני קרמן, המכיל סיפורי תנ"ך מחורזים למבוגרים, כפי שהם נראים מחלונו של עד המציץ בלי רשות, מאזין מאחורי הדלתות, נובר בשרידים ובנשכחות – שוחט פרות קדושות והכול במעשה נועז ואמיץ שהוא היום נדיר במקומותינו.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
"זה יקרה שוב. שום מקום לא בטוח עכשיו, לא רק בארי"
הביצה רוצה לחזור
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתם, אלה 'הבונים' על גלנט שיחליף או ידרו להחלפתו של נתניהו, אל תשכחו אותו עומד בבית המשפט מאחורי נתניהו והפודיום עם סמל המדינה בזמן שנתניהו מתחיל את ההסתערות על כל מוסדות המדינה בדרך להפיכה המשטרית, ו'נותן לו גב' ביחד עם שאר החלאות. לא נשכח ולא נסלח.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם