ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס להתעלמות יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ממנו באירוע הפרידה מראש שב"כ בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות: "היה לי חבל על הצרימה באירוע כל כך ממלכתי ומרגש. לא הייתי היחיד שנע באי נוחות בכיסאו שם". עוד הוסיף בנט: "מחלוקות הן חלק מהחיים. אבל ערעור על הלגיטימציה של ממשלה בישראל הוא דבר מסוכן".
סיכום השבוע המלא של ראש הממשלה:
זה היה שבוע מלא ברגעים משמחים. פגישה טובה מאוד עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. תחילת הסוף של גל הדלתא – לראשונה ירדנו מתחת ל־400 חולים קשים בלי שסגרנו לרגע את המדינה.
התחלנו את "רפורמת העגלות" להורדת מחירים, בעיקר של מוצרים לתינוקות. ביקרתי ברמת הגולן, שתחת הממשלה הזאת, תהפוך ליעד התיישבות מרכזי. נפרדנו מראש שב"כ מצוין וקידמנו בברכה את מחליפו, שנכנס לתפקיד.
אתמול פגשתי את ראשי המשק. קבוצה גדולה של אנשי כלכלה ועסקים, שהודו לממשלה על ההתעקשות שלה לא להשבית את הכלכלה, גם בימים הקשים של התחלואה. היה שווה להילחם.
להחזיק מעמד מול הלחץ להטיל סגרים, הגבלות, בידודים המוניים. להשקיע בכל הכוח בחיסונים, במסה של בדיקות ובניהול יומיומי של החיים בתוך המגפה. בזכות ההתעקשות שלנו האבטלה יורדת, הגרעון מתכווץ והמדינה צומחת. מאבטלה המונית ומשק בהרדמה עברנו למצב של ביקוש אדיר לידיים עובדות.
אמש נפרדנו מנדב ארגמן, ראש השב"כ היוצא. זה היה ערב מיוחד בו אמרנו שלום לאיש מיוחד. בחדר ההמתנה, נדב אמר לי שהוא מתגעגע פשוט לקחת טרקטור ולחרוש. לבצע את המלאכה האחת הזאת באופן מושלם. זה נדב. תמיד אמיץ, תמיד ישר ויורד לפרטים. כשהיה מציג לי תכנית לאישור, ידעתי שהיא מדויקת על כל פרטיה.
היה לי חבל על הצרימה באירוע כל כך ממלכתי ומרגש. לא הייתי היחיד שנע באי נוחות בכיסאו שם. אני מקווה שיושב ראש האופוזיציה יבין שאי הסכמות פוליטיות הן דבר טבעי. מחלוקות הן חלק מהחיים. אבל ערעור על הלגיטימציה של ממשלה בישראל הוא דבר מסוכן.
היום שביליתי, בתחילת השבוע, עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היה מלא בהצהרות ואירועים רשמיים. אבל היה בו רגע מיוחד, לפנות ערב, מול חלון שממנו נשקף נופה של ירושלים, בין הר הזיתים להר הצופים.
לא במקרה מרקל תופסת מקום משמעותי כל כך על בימת העולם במשך שנים. האחריות המוחלטת שהיא לוקחת, בשמה של גרמניה, על השואה, בלי "אבל" ובלי לחפש שותפים לאשמה, ראויה לציון. זה המסד ליחסיה הטובים עם מדינת היהודים.
הנה עובדה שהרבה פרשנים פוליטיים מפספסים: אני ראש הממשלה שהכי פחות מושפע מקבוצות לחץ ואינטרסים זה עשרות שנים. אני עובד אצל אזרחי ישראל. נקודה. אין לוביסטים, אין מרכז מפלגה, אין טייקונים. איני חייב לאף אחד מהם דבר, ולכן אין להם מנוף לחץ עליי. אני עובד אצלכם.
השבוע התחלנו במהלך להורדת המחירים של מוצרים רבים, וזו מגמה שבכוונתי להמשיך. המחירים בארץ גבוהים באופן מעוות, והתשובה היא – יותר תחרות. התחלנו בילדים. תינוק צריך עגלה, בקבוק, מוצץ. לא יכול להיות שהדברים הבסיסיים האלה, יעלו אצלנו כל כך יקר, בפער משמעותי מארה"ב ומאירופה.
צריך לבדוק באופן פרטני מתי תקנות נועדו להגן על הבטיחות ומתי לחסום יבוא ותחרות. השבוע התחלנו.
בפרשת השבוע "לך לך", אברהם מלמד אותנו שיעור חשוב: על מנת לממש את הערכים ואת האמונות שלך, עליך לפעול. אברהם הולך, בונה, נוסע, נלחם – לא רק מרגיש או חושב. לא מספיק שרגשותיך הפנימיים יהיו ראויים ונעלים. החכמה היא לתרגם אותם לפעולה, גם כשקשה.
לעתים התחלות טובות נגמרות רע והתחלות קשות נגמרות טוב. נראה שמה שקורה לאחרונה מבחינת ישראל, הוא מהסוג השני. תחילת התקופה שאנו עדיין מצויים בה, ה-7 באוקטובר, הייתה קשה מאד. גם ההמשך לא פשוט או קל. אך יש עתה סימנים להתפתחויות חשובות מבחינת מדינת ישראל, דהיינו קפיצת מדרגה בהשתלבותה במרחב סביבה.
מאז קמה מדינת ישראל, אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה להיות משולבת באזור ולא להיות לנצח נטע זר בו. אבות הציונות היו ערים לפרובלמטיקה הזו וכאשר הגו את חזונם. ציפייתם הייתה שאף שההתחלה תהיה לוחמנית, הרי שעם הזמן אפשר יהיה להגיע ליחסים תקינים בין הגוף הלאומי היהודי שיקום פה לבין הארצות הערביות מסביב. וזה אכן מה שבהדרגה קורה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם