סגן ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ סיים את ביקורו בוושינגטון, שבמהלכו נפגש עם שר החוץ אנתוני בלינקן ועם שר ההגנה לויד אוסטין. בסיום הביקור אמר גנץ לכתבים ישראלים, הנמצאים בכנס ארגון ה-Israel America Council במיאמי, כי ארצות הברית ומדינות אירופה מבינות היטב מה עושה איראן וכי הן מאבדות את הסבלנות. לדבריו, "לא הייתה התקדמות בסבב המשא ומתן בווינה, והנציגים המערביים מבינים שהאיראנים משחקים משחקים".
גנץ אמר לכתבים במיאמי שהדגיש בפני האמריקאים "לאיראן יש קלפים גרועים כרגע, והמצב הכלכלי שם קשה, ולכן יש מרחב ללחץ בינלאומי – מדיני, כלכלי וגם צבאי, כדי שאיראן תעצור את הפנטזיות שלה בנושא תוכנית הגרעין".
עוד הוא אמר: "מצאתי בוושינגטון ממשל קשוב, אמרתי להם שאיראן היא קודם כל בעיה עולמית ואזורית, ורק אחר כך אתגר לישראל. אני שומע ממנהיגים בעולם עד כמה איראן פוגעת בביטחונם, כולל באפריקה, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות במזרח התיכון".
שר הביטחון גם אמר כי בפגישותיו בוושינגטון הציג בפני האמריקאים את האופן שבו ישראל רואה את התוכנית החלופית, מה שנקרא "פלאן בי" למצב בו צריך יהיה לפעול צבאית אל מול האיום האיראני.
"סיכמנו על המשך שיתוף פעולה ביטחוני עמוק, שאני יכול להגיד לכם שיעמיק אף יותר, מאינטרסים משותפים שלנו, אך אני לא יכול להרחיב בנושא", הבהיר.
גורם ביטחוני בכיר הוסיף כי ישראל מעריכה כיום שאיראן קרובה לסף המשמעותי של כמות אורניום מועשר נדרשת לצורך הרכבת פצצת גרעין אחת (מונח המכונה SQ1). באותה הנשימה הוא העריך שאיראן לא תמהר לחצות את אותו הסף.
עוד ציין אותו גורם ביטחוני שציר העשרת האורניום (לרמות מסוכנות), הינו ציר אחד, אך הצירים האחרים, של יכולת המעבר לנשק מחומש ו/או חיבור למערכות השיגור, אינם מפותחים עדיין. "ציר ההתערבות בנושא ההעשרה הוא ציר ההתערבות הנוח, כיוון שבצירים האחרים לא תמיד אפשר לדעת מה קורה עם החומר ועם הידע. לכן אנחנו שמים את הדגש שאסור לאפשר לאיראן להתקדם בכך", אמר הגורם הביטחוני הבכיר.
אותו גורם ציין כי על ישראל להבין שארה"ב רואה את הנושא האיראני מתוך פריזמה רחבה, של בעיות ונושאים ברחבי העולם וכי סדרי העדיפויות של האמריקאים שונים משל הישראלים.
באשר לנושא הפלסטיני, גנץ ציין כי דן עם בלינקן ואוסטין על צעדים בוני אמון עם הרשות הפלסטינית בתחום הכלכלי והאזרחי. "ככל שהרשות הפלסטינית חזקה יותר – החמאס חלש יותר. לא נגיע בממשלה הנוכחית להסדר מדיני, אבל בהחלט צריך ואפשר לקדם צעדים מעשיים בתחום הכלכלה ואת זה אנחנו עושים. עדכנתי את האמריקאים שבנוסף לצעדים שכבר נקטנו בהם, אנחנו עובדים על צעדים נוספים כמו הכנסת הרשת הסלולארית של דור 4, בנייה במקומות מסוימים בשטח סי ומיזמים כלכליים", אמר גנץ.
בנוסף, שר הביטחון התייחס לפיצוץ במחנה החמאס בורג' אל-שאמאלי, באזור צור, לבנון. לדבריו, "אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה במקומות שבהם מוחזקת תחמושת באזורים אזרחיים קורים דברים כאלו. אני לא יכול להתייחס מעבר. אנחנו לא מעורבים. כשיש אלפי טילים שמוחזקים בלבנון באזורים האזרחיים – יכולות לקרות תקלות כאלו.
בנוסף, נושא ההכרזה האמריקאית החברות NSO ו-Candiru כנמצאות ברשימה השחורה האמריקאית עלה גם הוא בפגישות של שר הביטחון בוושינגטון. לדברי גורם בטחוני בכיר, ישראל טוענת בפני האמריקאים שהיא מקיימת פיקוח הדוק על הייצוא הביטחוני וכי ישראל הסבירה לאמריקאים כי יש חשיבות לשמירת היכולת לביצוע סייבר התקפי לשם מאבק בטרור. לדברי הגורם הביטחוני הבכיר, תלונות נגד השימוש בנשק צריכות להיות על הגופים/מדינות המשתמשות בנשק ולא נגד החברות היצרניות. אותו גורם ציין, כי מזכיר המדינה בלינקן לא העלה במהלך הפגישה את נושא הפריצה לניידים של הדיפלומטים האמריקאים שהיו מוצבים באוגנדה.
דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.
כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.
הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.
איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.
הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק פסק בימי המלחמה הקרה:
"אני כל כך אוהב את גרמניה, שאני מרוצה מכך שיש שתיים".
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
בנימין נתניהו יצא להילחם בחמאסטן ובפתחסטן, והקים על חורבות ישראל את מדינת חרטטן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם