סגן ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ סיים את ביקורו בוושינגטון, שבמהלכו נפגש עם שר החוץ אנתוני בלינקן ועם שר ההגנה לויד אוסטין. בסיום הביקור אמר גנץ לכתבים ישראלים, הנמצאים בכנס ארגון ה-Israel America Council במיאמי, כי ארצות הברית ומדינות אירופה מבינות היטב מה עושה איראן וכי הן מאבדות את הסבלנות. לדבריו, "לא הייתה התקדמות בסבב המשא ומתן בווינה, והנציגים המערביים מבינים שהאיראנים משחקים משחקים".

גנץ אמר לכתבים במיאמי שהדגיש בפני האמריקאים "לאיראן יש קלפים גרועים כרגע, והמצב הכלכלי שם קשה, ולכן יש מרחב ללחץ בינלאומי – מדיני, כלכלי וגם צבאי, כדי שאיראן תעצור את הפנטזיות שלה בנושא תוכנית הגרעין".

עוד הוא אמר: "מצאתי בוושינגטון ממשל קשוב, אמרתי להם שאיראן היא קודם כל בעיה עולמית ואזורית, ורק אחר כך אתגר לישראל. אני שומע ממנהיגים בעולם עד כמה איראן פוגעת בביטחונם, כולל באפריקה, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות במזרח התיכון".

שר הביטחון גם אמר כי בפגישותיו בוושינגטון הציג בפני האמריקאים את האופן שבו ישראל רואה את התוכנית החלופית, מה שנקרא "פלאן בי" למצב בו צריך יהיה לפעול צבאית אל מול האיום האיראני.

"סיכמנו על המשך שיתוף פעולה ביטחוני עמוק, שאני יכול להגיד לכם שיעמיק אף יותר, מאינטרסים משותפים שלנו, אך אני לא יכול להרחיב בנושא", הבהיר.

גורם ביטחוני בכיר הוסיף כי ישראל מעריכה כיום שאיראן קרובה לסף המשמעותי של כמות אורניום מועשר נדרשת לצורך הרכבת פצצת גרעין אחת (מונח המכונה SQ1). באותה הנשימה הוא העריך שאיראן לא תמהר לחצות את אותו הסף.

עוד ציין אותו גורם ביטחוני שציר העשרת האורניום (לרמות מסוכנות), הינו ציר אחד, אך הצירים האחרים, של יכולת המעבר לנשק מחומש ו/או חיבור למערכות השיגור, אינם מפותחים עדיין. "ציר ההתערבות בנושא ההעשרה הוא ציר ההתערבות הנוח, כיוון שבצירים האחרים לא תמיד אפשר לדעת מה קורה עם החומר ועם הידע. לכן אנחנו שמים את הדגש שאסור לאפשר לאיראן להתקדם בכך", אמר הגורם הביטחוני הבכיר.

אותו גורם ציין כי על ישראל להבין שארה"ב רואה את הנושא האיראני מתוך פריזמה רחבה, של בעיות ונושאים ברחבי העולם וכי סדרי העדיפויות של האמריקאים שונים משל הישראלים.

באשר לנושא הפלסטיני, גנץ ציין כי דן עם בלינקן ואוסטין על צעדים בוני אמון עם הרשות הפלסטינית בתחום הכלכלי והאזרחי. "ככל שהרשות הפלסטינית חזקה יותר – החמאס חלש יותר. לא נגיע בממשלה הנוכחית להסדר מדיני, אבל בהחלט צריך ואפשר לקדם צעדים מעשיים בתחום הכלכלה ואת זה אנחנו עושים. עדכנתי את האמריקאים שבנוסף לצעדים שכבר נקטנו בהם, אנחנו עובדים על צעדים נוספים כמו הכנסת הרשת הסלולארית של דור 4, בנייה במקומות מסוימים בשטח סי ומיזמים כלכליים", אמר גנץ.

שר הביטחון בני גנץ נושא דברים בפני ראשי מכוני מחקר בוושינגטון, 9 בנובמבר 2021 (צילום: שמוליק עלמני תקשורת שר הביטחון)

בנוסף, שר הביטחון התייחס לפיצוץ במחנה החמאס בורג' אל-שאמאלי, באזור צור, לבנון. לדבריו, "אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה במקומות שבהם מוחזקת תחמושת באזורים אזרחיים קורים דברים כאלו. אני לא יכול להתייחס מעבר. אנחנו לא מעורבים. כשיש אלפי טילים שמוחזקים בלבנון באזורים האזרחיים – יכולות לקרות תקלות כאלו.

בנוסף, נושא ההכרזה האמריקאית החברות NSO ו-Candiru כנמצאות ברשימה השחורה האמריקאית עלה גם הוא בפגישות של שר הביטחון בוושינגטון. לדברי גורם בטחוני בכיר, ישראל טוענת בפני האמריקאים שהיא מקיימת פיקוח הדוק על הייצוא הביטחוני וכי ישראל הסבירה לאמריקאים כי יש חשיבות לשמירת היכולת לביצוע סייבר התקפי לשם מאבק בטרור. לדברי הגורם הביטחוני הבכיר, תלונות נגד השימוש בנשק צריכות להיות על הגופים/מדינות המשתמשות בנשק ולא נגד החברות היצרניות. אותו גורם ציין, כי מזכיר המדינה בלינקן לא העלה במהלך הפגישה את נושא הפריצה לניידים של הדיפלומטים האמריקאים שהיו מוצבים באוגנדה.