משרד הבריאות לא פרסם מאז מוצאי שבת עדכון של נתוני ההדבקה, התחלואה וההתחסנות של מגפת הקורונה. במשרד הסבירו את אי פרסום הנתונים בתקלה טכנית. גורם בכיר במשרד אישר כי התקלה נובעת מהעומס העצום של בדיקות ותשובות חיוביות במערכת הבריאות.
משרד הבריאות מפרסם מאז תחילת המגפה מדי יום נתוני תחלואה בלוח הבקרה (דשבורד) באתר ובאפליקציה של המשרד ובהודעות לעיתונות שמתפרסמות על בסיס יומיומי בכלי התקשורת. הנתונים מהווים בסיס לכל המידע והשיח על המגפה שמשפיע בשנתיים האחרונות על כל פרט מחיינו.
לפי העדכון האחרון, שפורסם במוצ"ש, נמצאו ביום שישי 39,015 מאומתים חדשים לנגיף, מתוך 265 אלף נבדקים לגילוי הנגיף. מספר המאומתים דומה לזה שנמצאו ביום רביעי וחמישי שעבר, ומהווה ירידה לעומת שני ושלישי, אז נרשם שיא של כל הזמנים ונמצאו כ-50 אלף נדבקים.
בשבת נמצאו בבתי החולים 387 חולים שמצבם מוגדר קשה, 93 מהם היו מחוברים למכשירי הנשמה. מספר החולים הקשים רשם עלייה חדה בשבוע שעבר, אף כי הוא נמוך בהרבה ביחס למספרם בגל השני והשלישי של המגפה בישראל שהגיע ליותר מאלף. ביום שישי נפטרו 10 חולי קורונה, זינוק במספר הנספים במגפה מזה זמן רב, ובכך הגיע מספר הנספים המצטבר ל-8,303.
מנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש, העריך הבוקר בגלי צה"ל כי מספר החולים הקשים עומד היום על כ-500. עוד העריך אש, על סמך תקדימים ממדינות אחרות שבהן זן האומיקרון התפשט לפני ישראל, כי אנחנו נמצאים בשיא הגל וכי המצב צפוי להשתפר בשבוע הבא. במשרד הבריאות לא סיפקו הערכות על מספר המאומתים לנגיף שנמצאו השבוע.
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו