המכון למחקרי בטחון לאומי (ה-INSS) מפרסם היום את ההערכה האסטרטגית השנתית, בפעם הראשונה כשבראש המכון עומד פרופ' מנואל טרכטנברג, שהובא למכון לשימת דגש על סוגיות חברתיות מעבר לנושאים הביטחוניים, שהנם ליבת העשייה במכון.

ההערכה השנתית הוגשה היום לנשיא המדינה יצחק הרצוג, וחוברה על ידי טרכטנברג ועל ידי מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, רח"ט מחקר לשעבר תא"ל (מיל') דרור שלום, והחוקרים גב' סימה שיין, תא"ל (מיל') אסף אוריון ועוד.

בפתח ההערכה קובע המכון שב-2022 מדינת ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. במכון מציינים כדוגמה, לנושא העדר התפיסה הוא חוסר נכונותה של ישראל להתמודד עם הרצון של הקהילייה הבינלאומית להוביל הסכם אל מול איראן.

שותף לכתיבה ההערכה השנתית של INSS. גדי איזנקוט (צילום: פלאש90)

לקראת 2022, חוקרי מכון INSS הצביעו על שלושה איומים מרכזיים: הגרעין האיראני, הזירה הפלסטינית והקיטוב החברתי הישראלי.

לדברי ראשי המכון "במוקד האתגרים נמצאת איראן – הממשיכה בחתירה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ לפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות, ובה בעת נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיים על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, גם באמצעות הפעלת שלוחים בתקיפה מנגד – טילים, רקטות, כלי טייס בלתי-מאוישים תוקפים – וגם באש מדויקת.

"התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני – אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

"כמו כן, גברו הביטחון והנכונות של איראן לתקוף את אויביה באמצעות שלוחיה" נאמר בהערכה.

עוד מציינים חוקרי המכון שישראל מצידה "מצויה במבוכה אסטרטגית מול סוגיית הגרעין האיראני. התרחישים השונים האפשריים בהקשר הדיאלוג המתנהל בין איראן למעצמות, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינתה.

"ואולם, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית".

בזירה הפלסטינית, מציינים בהערכה השנתית, שיש מגמת גלישה למציאות של מדינה אחת וכן יש חשש להסלמה בטחונית עקב חולשתה של הרשות הפלסטינית. חוקרי המכון יוצאים נגד המדיניות של "צמצום הסכסוך". הם מציינים שגישה זו לא תצליח להכיל את הסכסוך. "עובדה זו התבהרה בשנה החולפת במהלך סבב העימות בין ישראל לחמאס – מבצע "שומר החומות".

"היעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני מציב בפני ישראל איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית. המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה בשל היחלשות הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה.

"אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות. אולם הרשות נחלשת ועלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון 'המדינה האחת'".

כאמור, בהערכה השנתית של 2022, במכון למחקרי בטחון מציינים את הסכנה בשל מגמות הקיטוב בתוך החברה הישראלית, ההסתה, חולשת משילות וכרסום באמון במוסדות המדינה. "כל אלה מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הבטחון הלאומי". "בזירה הפנימית – בישראל:

מסתמן איום חברתי חמור במיוחד לנוכח הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה (הרעיונית, המילולית והפיזית), ובנוסף השחיקה הנרשמת באמון במוסדות השלטון. כל זאת, כשברקע ניכרים פערים במוכנות לתרחישי מלחמה רב-זירתית ורבת נפגעים ולאירועי אלימות בין יהודים לערבים. זירה זו מאתגרת במיוחד עקב חולשת משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה" נכתב בהערכה.

במישור יחסי החוץ, מציינים במכון שישראל צריכה לבחור צד בעימות הולך וגובר בין ארה"ב לסין ולהתכונן לאירועי קיצון בשל שינויי האקלים. "התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון.

על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות." נאמר בהערכה.

בעת הגשת ההערכה, אמר נשיא המדינה הרצוג כי בעת הנוכחית ההבנה האזורית הנה שהמזרח התיכון פונה לעתיד של שותפות. "למול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור עלינו לשתף פעולה עם ידידינו. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה", אמר הרצוג.

בדו"ח המכון יש גם המלצות למדיניות . חוקרי המכון מציעים לגבש אסטרטגיה מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל. בין השאר הם מציעים הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא-נשלטות בישראל.

באשר לנושא האיראני, הם מציעים לקובעי המדיניות להיערך למצב בו יגובש הסכם עם איראן וכן להיערך למצב של היעדר הסכם. "נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית".

בזירה הפלסטינית – חוקרי המכון מציעים לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. "הימנעות מצעדים שיאיצו גלישה למציאות של "מדינה אחת" ויצירת תנאים ואופק להיפרדות ולקידום אופציות נוספות לעתיד". מול רצועת עזה הם מציעים להתמיד בניסיון לגבש צעדים ברוח "כלכלה תמורת ביטחון", תוך רתימת מצרים, גורמים בינלאומיים ואזוריים וגם הרשות הפלסטינית למאמץ.