נאומו המלא של הנשיא יצחק הרצוג –
מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה. די!
אני לא יכול לראות יותר את העם שלנו נקרע לי מול העיניים. מה שקורה כאן הוא אסון.
אזרחיות ואזרחי ישראל – אני עובד אצלכם, בשבילכם, ורק בשבילכם. אני רואה את המראות ושומע את הזעקות שמופנות אלי ותכליתן אחת – תעשה הכול כדי שזה ייפסק. תעשה הכול כדי למצוא פתרון.
אני מקבל באהבה כל ביקורת קשה וכואבת ככל שתהיה; אבל שיהיה ברור, אני לא מוותר. אני אשלם כל מחיר בשביל למצוא פתרון, ובתנאי שזה קורה עכשיו. כי אין לנו זמן.
כבר עשרה שבועות שאני עובד מסביב לשעון. פוגש את כולם, גם את מי שלא מסכימים איתי, גם את מי שלא מסכימים להודות בכך; רותם את כולם, גם את מי שמפחדים לקחת אחריות. הכול כדי לשמור על החברה הישראלית, הכול כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית.
אל תאמינו לאף אחד שמדבר בשמי. כשיהיה מתווה נשיא – תשמעו אותו בקולי, ובקולי בלבד. אני כן יכול להגיד כבר עכשיו את הדבר הבא: הצלחתי להביא למצב שבו הפערים הצטמצמו מאוד. יש הסכמות בנוגע לרוב הנושאים. נכון, לא על הכול, אבל על הרוב המוחלט. בהחלט מספיק כדי לזנוח את החקיקה המוצעת כעת, ולהביא במקומה לדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתווה אחר, מוסכם.
יש כאן תשתית לסיכום מהיר שבו המנצחים היחידים הם מדינת ישראל ואזרחיה. מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, הוא דורסני, הוא מערער את יסודותינו הדמוקרטיים. ולכן יש להחליפו במתווה אחר, מוסכם, ולאלתר.
הדמוקרטיה שלנו היא ערך עליון. מערכת משפט עצמאית ואיתנה היא ערך עליון. שמירה על זכויות האדם – גברים ונשים כאחד, בדגש על מיעוטים, ועל הפסיפס הישראלי המיוחד והעשיר – הם ערך עליון. וכן, גם גיוון מערכת המשפט כך שתהיה בית לכלל האזרחים היא ערך עליון. ומערכת יחסים בריאה, יציבה וברורה בין הרשויות – גם היא ערך עליון. זו נוסחה אפשרית, זו נוסחה שנמצאת בהישג יד. על פער קטן, אפילו אם הוא מהותי – לא מחרבים את הבית.
כדי לממש את הנוסחה הזו אנחנו חייבים פוליטיקה ששמה את האזרחים מעל הכול, מקשיבה להם ומכבדת אותם. פוליטיקה שזוכרת שנבחרי העם הם נציגים, משרתי ציבור, ולא אדונים לעצמם.
למנהיגי המדינה, הקואליציה והממשלה בראשם, אני אומר: אנחנו בנקודת אל חזור. זה רגע של להיות או לחדול – לבחור בהסכמה ולממש רגע חוקתי מכונן שיצמיח ויבנה אותנו שנים ודורות קדימה, או להידרדר לתהום חוקתית, ביטחונית, חברתית וכלכלית.
עליכם לקבל החלטה – קואליציה ואופוזיציה כאחד – האם מדינת ישראל ואזרחיה הם מעל הכול, או שהאגו והאינטרסים הפוליטיים הצרים יבעטו אותנו מקצה הצוק. אתם מבקשים שאעזור לכם, אני מוכן לעזור לכם, אבל האחריות היא עליכם – על כל סיעות הבית.
הבחירה היא אחת: או אסון או פתרון. אם תבחרו להמשיך בדרך בה הלכתם עד כה – הכאוס על הידיים שלכם. ההיסטוריה תשפוט אתכם. קחו אחריות ומייד.
ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי".
כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.
ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב חסידי חב"ד לקרוא לילדים בשמו ולעלות לציונו בצפת ואם הכותב יתעניין הוא יגלה עוד הרבה דברים מעניינים שאף אחד לא מסתיר
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו