הייצוא הבטחוני של מדינת ישראל לשנת 2023 שבר את שיאי הייצוא של השנים הקודמות ומהווה עליה נוספת באחד הענפים החזקים ביותר בתעשייה הישראלית. לפי דו"ח מסכם שהפיק סיבט – האגף לייצוא בטחוני בראשות תא"ל במיל' יאיר קולס, הייצוא הבטחוני לשנת 2023 הסתכם ביותר מ-13 מיליארד דולרים (49 מיליארד ש"ח).

גם בשנים 2021 ו-2022 היתה עלייה משמעותית בייצוא הבטחוני, בין השאר בגלל עליית רכש בטחוני ממדינות זרות לאור מלחמת רוסיה באוקראינה.

היקף חוזי ייצוא נשק בשנים 2000-2023

במהלך התשעה החודשים הראשונים של 2023, ישראל לא היתה נתונה בלחימה קשה ועסקאות רכש הנשק התנהלו בשגרה. מאז 7 באוקטובר יתכן שהתרחשו שינויים בשל הצורך להפנות את הייצור לשימוש צה"ל ולפיכך ההשלכות של מלחמת עזה על הייצוא הבטחוני יבחנו רק בסיכום שנת 2024. בנוסף במהלך 2024 מספר מדינות ניתקו יחסים עם ישראל ואף אסרו על התעשיות הבטחוניות הישראליות להשתתף בתערוכות נשק וגם לכך עשויה להיות השפעה על התחום.

בהודעת משרד הבטחון על דו"ח סיכום ייצוא הנשק נמסר כי היקף הייצוא הבטחוני מישראל הוכפל בתוך 5 שנים.

הייצא הביטחוני בשנים האחרונות לפי מדינות

שר הביטחון, יואב גלנט אמר: "גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים. עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך.

"נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות ייצוא משמעותיות, ובכך מאפשרות את מימושו של המאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני תוך פתיחתו לשווקים חדשים".

התפלגות חתימת חוזי ייצוא נשק

אחד המאפיינים של העסקאות הבטחוניות בשנים האחרונות הנם חוזים "מגה-עסקאות" כמו עסקת מכירת מערכת החץ לגרמניה שמוערכת כעסקה הבטחונית הגדולה ביותר של ישראל אי פעם, חוזה בסך של כ 3.6 מיליארד דולרים (13 מיליארד ש"ח). ואכן בהודעה של משרד הבטחון מצויין שיש זינוק בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית, שעמד בשנת 2023 על 36% מהיקף העסקאות, לעומת 19% בשנת 2022.

אחרי מערכות ההגנה האווירית, הנתח המשמעותי הבא הוא מערכות מכ"מ ומערכות לוחמה אלקטרונית (11%), אמצעי ירייה ושיגור (11%), כלי טיס מאויישים ומערכות אלקטרוניקה ומחשבים בטיס (אוויוניקה), 9%, תחמושת וחימוש (8%), מערכות תצפית (5%), כלי רכב ורק"מ (5%), מודיעין וסייבר (4%), מל"טים ורחפנים (4%), מערכות תקשוב וקשר (4%), לוויינים וחלל (2%) ומערכות ימיות (1%).

יעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל הוא אסיה ומדינות הפסיפיק, ועיקר הייצוא הישראלי מגיע להודו (37%) ואחריה לפיליפינים (12%). מדינה לקוחה גדולה נוספת של ישראל היא סינגפור אשר במשך עשרות שנים רוכשת כמויות גדולות של סחורות בטחוניות בישראל.

בנתונים שהציגו סיבט רואים את העלייה הגדולה בייצוא נשק למדינות אסיה-פסיפיק ומנגד את הירידה בייצוא למדינות אירופה ובעיקר צניחה בייצוא הנשק למדינות הסכמי אברהם. מ 24% (מתוך סך הייצוא) במהלך 2022 ל 3% בלבד במהלך 2023. הדבר עשוי ללמד על האופי התנודתי של הסכמי השלום עם בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו ב 4 השנים מאז נחתמו ההסכמים.

עוד נתון מעניין שמפרסמים בסיבט, הוא נתח עסקאות הענק. עסקאות עד 10 מיליון $ (20%), עסקאות עד 50 מיליון $ (23%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (17%) ועסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון $ (40%). כאמור, הדבר מלמד בעיקר על עסקת החץ עם גרמניה.

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אייל זמיר אמר בעת פרסום הדו"ח שמדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמת עזה: "מפרוץ המלחמה משקיע משרד הביטחון עשרות מיליארדים ברכש כחול לבן ובמחקר ופיתוח, בהרחבת קווי ייצור ובפיתוח יכולות חדשות, במטרה להרחיב את עצמאות הייצור בתחומים קריטיים ולצמצם תלות בשרשראות האספקה בעולם. השקעה זו תביא להערכתנו גם להרחבה נוספת בייצוא הביטחוני."