נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכחיש היום כי מעורבותה של רוסיה בסוריה בתשע השנים האחרונות הייתה כישלון, אך הביע דאגה לנוכח הפעולות הצבאיות של ישראל במדינה מאז הפלת בעל בריתו בשאר אל־אסד.
פוטין, שענה לכמה שאלות בנוגע לסוריה במסיבת עיתונאים מרתונית שנתית, אמר כי מוסקבה העבירה הצעות לשליטים החדשים בדמשק לשמר את בסיסי האוויר והים של רוסיה במדינה.
בהערותיו הפומביות הראשונות בנושא אמר פוטין שטרם נפגש עם אסד מאז שהנשיא לשעבר נמלט למוסקבה מוקדם יותר החודש, אך הוא מתכנן לעשות זאת.
פוטין המעיט במידת הפגיעה במוסקבה בעקבות הפלתו של אסד, ואמר כי ההתערבות הצבאית בסוריה מאז 2015 סייעה למנוע מהמדינה להפוך ל"מובלעת טרור".
לדבריו, ישראל היא "המרוויחה העיקרית" מהמצב הנוכחי. "רוסיה מגנה כל השתלטות על שטחים סוריים. זה ברור", אמר פוטין ביחס לפעילות הישראלית בסוריה, וציין כי ישראל חדרה לעומק של 25 ק"מ והגיעה עד לביצורים שבנתה עבור סוריה ברית המועצות לשעבר.
הוא הוסיף כי רוסיה מקווה שישראל תעזוב את השטח הסורי בשלב מסוים, אך "יש לי הרושם שלא רק שהם לא מתכוונים לעזוב, אלא שהם מתכוונים להתחזק שם", כדבריו.
![כוחות צה"ל באזור החיץ ברמת הגולן-סוריה, 18 בדצמבר 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/12/AFP__20241218__36QK3EJ__v1__HighRes__IsraelSyriaUnGolanConflict.jpg "כוחות צה"ל באזור החיץ ברמת הגולן-סוריה, 18 בדצמבר 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)")
הוא אמר שגם טורקיה מתערבת בסוריה מתוך דאגה לאינטרסים הביטחוניים שלה אל מול הלוחמים הכורדים בסוריה, שאנקרה רואה בהם טרוריסטים.
"כולנו מבינים את זה. יהיו הרבה בעיות. אבל אנחנו בעד החוק הבינלאומי ובעד הריבונות של כל המדינות, תוך כיבוד שלמותן הטריטוריאלית, כלומר של סוריה", אמר פוטין.
לדבריו, רוב האנשים בסוריה שרוסיה הייתה בקשר איתם לגבי עתידם של שני הבסיסים הצבאיים העיקריים שלה במדינה תומכים בהשארתם, אך השיחות נמשכות.
רוסיה הציעה להשתמש בבסיס הטיסה חמיימים לשם העברת סיוע הומניטרי, וכן פינתה 4,000 לוחמים איראנים מסוריה דרך נתיב זה, אמר.
בתשובה לשאלה של עיתונאי אמריקאי על גורלו של אוסטין טייס, העיתונאי האמריקאי שנעדר בסוריה, פוטין אמר שישאל את אסד, ושהוא מוכן לשאול גם את שליטיה החדשים של סוריה על מקום הימצאו של טייס.
הכותרות הראשיות עכשיו
מדינת ישראל ניצבת בפני רגע גורלי. זהו צומת קריטי בו ייקבע עתידנו: התדרדרות למדינת יהודה או עצירת הטירוף והשבת הדמוקרטיה למסלולה.
בנימין נתניהו, איש מבוגר ותשוש, שולט בכל מנגנוני השלטון ומכך נובע כוחו המוחלט. ניסיונו הרב וכישוריו מאפשרים לו להפעיל את המערכות, אך שלטונו אינו נצחי. סופו יגיע – אם בדרך הטבע כמו כל אדם, או באמצעות שרידי שומרי הסף והמחאה הציבורית. השאלה המכרעת היא: מה יקרה אחריו?
ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
"להיות עם חופשי בארצנו" כתב נפתלי הרץ אימבר בטקסט שהפך להיות המנון המדינה, "התקווה". שאיפה שלא הושלמה מעולם, אבל התערערה משמעותית לאחרונה. השנתיים האחרונות הבהירו עד כמה המשפט הזה איננו מובן מאליו, עד כמה החופש שלנו מאוים – מבפנים ומבחוץ. למרות האמור לעיל אסור לאבד את התקווה ואת העשייה שהם תכלית הציונות.
בשנה ה-77 לעצמאותנו, אנחנו נעשים פחות ופחות חופשיים – להביע דעה, למחות, לחיות בהתאם לערכינו ואמונותינו. זה לא קרה במקרה – במלאת 77 שנות עצמאות ישראל, שבשנים הראשונות כללה ממשל צבאי על ערביי ישראל ומאז מלחמת ששת הימים, 58 שנים של שליטה בעם זר מחוץ לגבולותינו, הכיבוש הולך ומשתלט על העצמאות. כמו ענן שחור וגדול, הוא מכסה את מלוא שטחה של הארץ ולוקח מאתנו את החופש, את הפריווילגיה להיות בני חורין במקום שבו אחרים אינם חופשיים כמונו.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג עקב קריסת עץ עליו בעת טיול בנחל השופט, נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. בן 71 הוא היה במותו. יומן נעורים שהוא כתב לעצמו בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, נועד להיות בעתיד, כדבריו, ספר הנצחה לזכרו.
דבריו מתקשרים עכשיו ליום הזיכרון. קטעים מאותו יומן כלולים בספרו של ההיסטוריון ד"ר שאול פז "פנינו אל השמש העולה". הנושא המרכזי של הספר (שערכתי): הקיבוצים ותנועות הנוער החלוציות בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם