חברי כיתת הכוננות של קיבוץ ארז, בסיוע צוות האבטחה של קיבוץ אור הנר הסמוך, הדפו ב־7 באוקטובר 2023 את ניסיון החדירה של חמאס ליישוב הגובל ברצועת עזה במהלך מתקפת הטרור של הארגון, כך נמצא בתחקיר שפרסם היום צה"ל.
לפי התחקיר, בין 15 ל־20 מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ. לפחות שניים מהם נהרגו בשולי הקיבוץ בקרבות שניהלו אנשי האבטחה המקומיים, ועוד שישה נהרגו על ידי חיילים בקרבת גדר הגבול עם הרצועה. נראה כי יתר המחבלים הצליחו לשוב לשטח הרצועה.
אדם אחד נהרג בקרבות בקיבוץ – אמיר נעים, חבר כיתת הכוננות. אזרחים נוספים נפצעו.
בתחקיר נכתב כי תושבי היישוב וחברי כיתות הכוננות של קיבוץ ארז ושל קיבוץ אור הנר הפגינו אומץ לב, נכונות למגע ורעות לוחמים. עוד נכתב כי הקרב האמיץ שניהלו בקיבוץ מנע טבח.
עוד על פי התחקיר, צוות טנק של צה"ל שהוצב באותו בוקר בגבול, ממש מחוץ לקיבוץ, צמצם את היקף ההתקפה ושיבש את תוכנית האויב. תקיפות של חיל האוויר מנעו חדירה לאזור של גל גדול נוסף של מחבלים.
המחבלים הצליחו לחדור ליישוב במהלך המתקפה, נכתב, אך בשום שלב הקיבוץ לא נכבש.
כמו בתחקירים אחרים שנערכו בצה"ל, גם כאן נקבע שהצבא כשל במשימתו להגן על קיבוץ ארז ועל האזור הסובב אותו, בעיקר משום שהצבא מעולם לא התכונן לתרחיש כזה: תקיפת יישוב ישראלי על ידי מחבלים, במקביל להתקפה רחבת היקף על יישובים ובסיסים צבאיים רבים על ידי אלפי מחבלים.
עד שעות אחר הצוהריים, נקבע בתחקיר, הצבא התקשה לגבש תמונת מצב ברורה של האירועים בקיבוץ, בעוד שכוח האבטחה המקומי הבין כבר בבוקר את התמונה הכללית.
עד שעות אחר הצוהריים, נקבע בתחקיר, הצבא התקשה לגבש תמונת מצב ברורה של האירועים בקיבוץ, בעוד שכוח האבטחה המקומי הבין כבר בבוקר את התמונה הכללית
את התחקיר ערך סגן אלוף במילואים ישראל שטרית, והוא עסק בכל היבטי הלחימה בקיבוץ ובסביבתו. לדברי צה"ל, החוקרים הגיעו לזירת הקרב ובחנו כל מקור מידע אפשרי. מטרת התחקיר הייתה להפיק מסקנות מבצעיות קונקרטיות עבור הצבא.
ציר הזמן של ההתקפה
ב־6:28 בבוקר, דקה לפני שחמאס החל בירי מטח הפתיחה של יותר מאלף רקטות לעבר ישראל, הבחין מפקד פלוגת צה"ל הפרוסה באזור בשני רחפנים שטסו מעליו, ופתח באש. אחד הרחפנים הופל, אך השני פגע בעמדה הצבאית שבה שהה המפקד.
כשנשמעו אזעקות בדרום הארץ, קצין הביטחון של הקיבוץ, שהיה באותו הבוקר בירושלים, מיהר להזעיק את צוות האבטחה המקומי של היישוב.
קצין ביטחון קודם של הקיבוץ, שהיה באותה עת ביישוב, לקח פיקוד על כיתת הכוננות. לפי התחקיר, 12 מ־16 רובי הסער של הקיבוץ היו מאוחסנים בבתיהם של אנשי צוות האבטחה המקומי. ברבים מיישובי עוטף עזה אחרים ב־7 באוקטובר, כלי הנשק של כיתת הכוננות היו מאוחסנים בנשקייה מרכזית – ובחלק מהמקרים אלה לא נפתחו מסיבות שונות.
ב־6:38 הורה מפקד הפלוגה באזור לטנק להתמקם בין גדר הגבול עם עזה לבין הקיבוץ. צוות הטנק פתח באש לעבר גל המחבלים הראשון שחדר מעזה, ודרס חלק מהם שרכבו על אופנועים. בהמשך נפגע הטנק מטיל נ"ט.
מפקד הפלוגה באזור הורה לטנק להתמקם בין גדר הגבול עם עזה לבין הקיבוץ. צוות הטנק פתח באש לעבר גל המחבלים הראשון שחדר מהרצועה ודרס חלק מהם שרכבו על אופנועים
מפקד הפלוגה נע לעבר הקיבוץ והתמקם ליד אחד משערי הכניסה, אך זמן קצר לאחר מכן עזב לכיוון קיבוץ ניר עם, לאחר שהתקבלו דיווחים על חדירה גם לשם. גם צוות הטנק פנה לניר עם.
ב־7:05 הבחינו אנשי כיתת הכוננות, שהיו ממוקמים בשולי הקיבוץ, בכמה טנדרים שנעו לעבר הכניסה האחורית ליישוב. הם פתחו באש לעבר המחבלים ומיהרו לחסום את החדירה.
המחבלים ירדו מהטנדרים והחלו בקרב יריות עם אנשי כיתת הכוננות – בשעה ששני הצדדים הגיעו לשער האחורי של הקיבוץ.
קרב קשה התרחש בשער האחורי, כשקצין ביטחון מקומי נפצע בראשו מרימון ב־7:15 – אך המשיך להילחם – ואחר נפגע מירי ב־7:40 ופונה לטיפול רפואי. המחבלים ירו גם רקטת אר־פי־ג'י לעבר בית בקיבוץ.
ב־7:45 נפצע אנושות אמיר נעים, חבר צוות האבטחה וסגן אלוף במילואים, כשלחם מחצר בית סמוך לשער האחורי.
קצין הביטחון של ארז, שעשה דרכו לקיבוץ, פנה לעזרת קב"ט קיבוץ אור הנר, ששלח תגבורת.
הצוות הראשון מקיבוץ אור הנר הגיע בשעה 8:00, כאשר כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הייתה נצורה בעמדה ליד השער האחורי והתחמושת שהייתה בידיהם הלכה ואזלה
הצוות הראשון מאור הנר הגיע ב־8:00, כשכיתת הכוננות של ארז הייתה נצורה בעמדה ליד השער האחורי והתחמושת שהייתה בידיהם הלכה ואזלה. ב־8:15 הגיעו לאזור קצין הביטחון של ארז ושלושה מתושבי אור הנר.
קב"ט ארז לשעבר ארגן כוח חילוץ שנועד להגיע אל לוחמי כיתת הכוננות שהיו לכודים ליד השער האחורי. ב־8:45, תחת אש, הגיע הצוות לעמדה – ועד 9:00 חילץ את אנשי הביטחון.
רקטת אר־פי־ג'י נוספת שירו המחבלים פגעה בבית הסמוך לשער האחורי – ופצעה כמה מאנשי כיתת הכוננות וגם אזרחים. אנשי האבטחה המקומיים התארגנו מחדש וחילצו את המשפחה ששהתה בבית שבו התנהלו הקרבות.
לאחר מכן, אנשי הביטחון המקומיים נעו לאזור הגדר ההיקפית, שם זוהו כמה מחבלים מוקדם יותר באמצעות רחפן. במהלך הקרב, המחבלים הצליחו לפוצץ חלק מהגדר ולחדור לקיבוץ לזמן קצר.
הקרבות הסתיימו בסביבות השעה 10:30 בבוקר. לאחר סיום הלחימה בקיבוץ, אנשי האבטחה המקומיים והתושבים החלו לערוך סריקות בתוך היישוב
אנשי הביטחון המקומיים ניהלו קרב מולם, והמחבלים נסוגו. הקרבות הסתיימו בסביבות 10:30.
לאחר סיום הלחימה בקיבוץ, אנשי האבטחה המקומיים והתושבים החלו בסריקות ביישוב.
ב־10:45 הגיע לקיבוץ כוח קטן של צנחנים, וכן חיילים נוספים – אם כי האחרונים נעו זמן קצר לאחר מכן לאזורים אחרים שהותקפו.
אנשי שב"כ הצטרפו למאמצי החיפוש ב־13:00, ובסביבות 20:00 הגיעו תגבורות נוספות של צנחנים וחיילים מהיחידה הרב־ממדית לחיזוק ההגנה במקום.
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם