שיירה שבה מאות פעילים הגיעה ללוב לאחר שנסעה מאלג'יריה ועברה דרך תוניסיה בדרכה לרצועת עזה, במחאה על כך שישראל מגבילה, לדבריהם, את העברת הסיוע ההומניטרי לשטח.
בשיירה ישנם לפחות 1,500 איש, בהם פעילים ותומכים מאלג'יריה ותוניסיה, וצפויים להצטרף אליה פעילים נוספים מלוב.
הקבוצה הגיעה אתמול לעיר זאווייה בלוב, ומתכננת להגיע לרצועה דרך מעבר רפיח שבמצרים, בנסיעה בכלי רכב ואוטובוסים. השיירה נסעה דרך הערים הלוביות טריפולי, מיסראתה, סירת ובנגאזי בדרכה למעבר סאלום שעל גבול מצרים. השיירה צפויה להגיע בקרוב לקהיר ומשם להמשיך למעבר רפיח.
ג'מילה שריתה, משתתפת אלג'יראית, מסרה אתמול כי הרשויות בתוניסיה ובלוב שיתפו פעולה עם השיירה וסייעו לה במסעה. משתתף נוסף, זיאד אל־חמאמי, אמר כי מטרת השיירה היא להפעיל לחץ לפתיחת המעברים והכנסת סיוע לרצועה.
"יש שיירות יבשתיות, ימית ואווירית שיגיעו לעזה למרות ההגבלות", אמרה מארגנת השיירה טירקיה שעיבי. היא הוסיפה שתגובות אלימות נגד השיירה לא יבהילו אותם.
צה"ל השתלט שלשום על ספינת סיוע שהייתה בדרכה לעזה ועליה גרטה טונברג וכ־11 פעילים נוספים, במסגרת אכיפת הסגר הימי הממושך על הרצועה – סגר שהוחמר עוד יותר במהלך מלחמת ישראל־חמאס. כוחות ישראליים גירשו את טונברג ביום שלישי.
הפעילים שעל הספינה החלו את מסעם במחאה על מסע הלחימה של ישראל בעזה — אחת המלחמות הקטלניות וההרסניות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה — וכן על חסימת הסיוע ההומניטרי. מומחים הזהירו מפני רעב בקרב יותר משני מיליון תושבים אם לא יוסר הסגר וישראל לא תפסיק את המתקפה הצבאית.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו