פעילי זכויות אדם הביעו היום תמיכה במומחית הבכירה של האו"ם לזכויות הפלסטינים, לאחר שארצות הברית הטילה עליה סנקציות בטענה כי היא מותחת על ישראל ביקורת לא הוגנת.

עורכת הדין האיטלקייה פרנצ'סקה אלבנזה מכהנת כדווחית המיוחדת של האו"ם לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים – אחת מעשרות מומחים שמונו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, המונה 47 חברות, לתעד ולהעריך סוגיות עולמיות שונות.

פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, בליובליאנה שבסלובניה, היום (צילום: Jure Makovec / AFP)

אלבנזה מותחת מזה זמן רב ביקורת על אופן ההתנהלות של ישראל כלפי הפלסטינים, ומוקדם יותר החודש פרסמה דוח, שבו האשימה למעלה מ־60 חברות – בהן גם חברות אמריקאיות – בתמיכה בהתנחלויות בגדה המערבית ובפעילות צבאית ברצועת עזה.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הודיע אתמול כי אלבנזה תתווסף לרשימת הסנקציות של ארצות הברית בשל עבודתה, שלטענתו, עודדה הליכים פליליים לא לגיטימיים נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טירק, קרא לוושינגטון לחזור בה.

"גם לנוכח חילוקי דעות חריפים, על המדינות החברות באו"ם לקיים דיאלוג ענייני ובונה – ולא לנקוט צעדי ענישה", אמר.

נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טירק, בז'נבה בחודש פברואר (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

יורג לאובר, הנציג הקבוע של שווייץ באו"ם והנשיא התורן של מועצת זכויות האדם, הביע צער על העיצומים וקרא למדינות "להימנע מכל מעשה של הפחדה או נקמה" כלפי מומחי האו"ם.

מריאנה קצרובה, המשמשת כדווחית המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם ברוסיה, הביעה חשש שמדינות נוספות ילכו בעקבות ארצות הברית.

"זה בלתי קביל לחלוטין, ופותח פתח לכל ממשלה אחרת לנהוג כך", אמרה ל"רויטרס". "זוהי מתקפה על מערכת האו"ם כולה. על המדינות החברות להתנגד ולגנות זאת".

רוסיה דחתה את המנדט של קצרובה ומנעה ממנה להיכנס לשטחה, אך עד כה לא הוסיפה אותה לרשימת הסנקציות שלה.

וושינגטון כבר הטילה סנקציות על בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בחשד לפשעי מלחמה ברצועה. בית משפט נוסף – בית הדין הבינלאומי לצדק – דן בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל, בטענה לביצוע רצח עם.

ישראל מכחישה שכוחותיה ביצעו פשעי מלחמה או רצח עם נגד פלסטינים במלחמה ברצועה, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס באוקטובר 2023.

"ארצות הברית פועלת לפרק את הנורמות והמוסדות שעליהם מסתמכים ניצולי עוולות חמורות", אמרה ליז אוונסון, מנהלת תחום הצדק הבינלאומי בארגון משמר זכויות האדם.

ראש הארגון לשעבר, קנת רות, תיאר את הסנקציות כניסיון "להרתיע מפני העמדה לדין בגין פשעי מלחמה ורצח עם שביצעה ישראל בעזה".

בעבר הייתה ארצות הברית אחת החברות הפעילות ביותר במועצת זכויות האדם, אך תחת הנשיא דונלד טראמפ היא ניתקה מגע עם הגוף, בטענה להטיה אנטי־ישראלית.