גורם ביטחוני ישראלי אומר כי תקיפות צה"ל נגד כוחות סוריים באזור א-סווידא שבוצעו לפני זמן קצר היו "רחבות היקף באופן חריג".
"מדינת ישראל רואה בזה מבחן למימוש מדיניותה לפירוז דרום סוריה והמחויבות לדרוזים". הוסיף הגורם.
מצה"ל נמסר כי בהנחיית הדרג המדיני, הוא החל לפני זמן קצר לתקוף כלים צבאיים של כוחות המשטר הסורי בא-סווידא שבדרום סוריה. זאת לאחר שהחל מאתמול בשעות הערב, זוהו שיירות שכללו נגמ"שים וטנקים של המשטר הסורי, ונעו לכיוון א-סווידא.
בהמשך לכך, צה"ל תקף מספר כלי רק"ם מסוג טנקים, נגמ"שים ומטל"רים וכן דרכי גישה, על מנת לשבש את הגעתם למרחב.
צה"ל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במוכנות להגנה ולתרחישים השונים.
"ישראל מחויבת למנוע פגיעה בדרוזים"
מוקדם יותר בהצהרה משותפת, הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ כי הורו לצה"ל לתקוף כוחות סוריים "בעקבות התקיפה נגד הדרוזים בסוריה".
לפי ההודעה, צה"ל נדרש לפגוע ב"כוחות המשטר ובאמצעי הלחימה שהובאו לאזור א-סווידא" בניגוד למדיניות האי-התחמשות שהוגדרה ואוסרת הכנסת כוחות ונשק לדרום סוריה – מהלך שלדבריהם מסכן את ישראל.
"ישראל מחויבת למנוע פגיעה בדרוזים בסוריה בשל ברית האחים העמוקה עם אזרחינו הדרוזים בישראל, והקשר המשפחתי וההיסטורי שלהם לדרוזים בסוריה", נכתב. "אנו פועלים כדי למנוע מהמשטר הסורי לפגוע בהם, ולהבטיח את פירוז המרחב הצמוד לגבולנו מול סוריה".
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו