אישיות
יונה אפרת

בחזרה לסברה ושתילה

מיוחד "מתנדבים נשאו גופות באלונקות אל בורות טריים שנבזקו בסיד, וסידרו אותן בשורות. פלסטינים צעירים, עטויים מסכות לבנות מפני הצחנה, חפרו בורות נוספים כאחוזי תזזית, בעוד מאות אזרחים מסתובבים סביב. פה ושם הציצה יד או רגל מבין שרידי הבתים. באווירת ההיסטריה המרוסנת בקושי, הפכנו לבלתי נראים" ● העיתונאי הוותיק אברהם רבינוביץ' משחזר את ביקורו באתר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, לפני 38 שנים בדיוק

עוד 2,314 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

למקרה שפיספסת

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

סנוניות ראשונות לשינוי כיוון פוליטי חיובי

בתגובה לקול קורא משותף של קבוצת אישים, שפנו לצאת "לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה. שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, מדינה לצד מדינה. סוף לכיבוש, לאיבה לאדנות ולזכויות היתר", ענתה "קבוצת  ברית" בחיוב להצעה.

המרכיבים הפוליטיים לתפיסתה שורטטו כלהלן:

  1. התחדשות אזרחית אמיצה המבוססת על זהות וערכים היסטוריים כמו גם על ראייה נועזת של העתיד.
  2. ביחס ל"שנת השחרור שלכם (ש)היתה לנו לשנת הטרגדיה, התשובה הינה – לא נשכח אבל נחיה עם הסליחה".
  3. הגוף הפוליטי נתפס כמרחב דמוקרטי אזרחי "המאפשר לכל צד לשמור על ייחודו ועם זאת לפעול עם האחרים למען הטוב הכללי המשותף".

הטוב הכללי המשותף בימינו מגדיר את המדינות המתוקנות כרפובליקות. ישראל חסרה כליל עקרון זה. לכאורה עולה מהסעיף הזה צידוד ברפובליקה ישראלית, העולה עם תביעת עמותת "אני ישראלי" להכיר בלאום הישראלי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח (באשר בין העותרים היו אזרחים שבסעיף הלאום שלהם נרשם : ערבי, דרוזי, רוסי, ועוד). אך מתברר מהמשך הקול הקורא, שחברי הקבוצה אחוזים במיתוסי העבר, מעצם התייחסותם לצורך לפתוח סוגיה כמו "האיזון בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית".

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה.

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה

על הלהטוטים המשפטיים סביב המדינה "היהודית הדמוקרטית" כתב אנטון שמאס את הדברים החדים והביקורתיים הבאים לפני יותר מדור, והם עדיין בתוקף:

"רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי (הכוונה ללאום כמו גם לאזרחות – י.ב.), רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא".

אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו, שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה. כך שמדינת ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, חייבת לעבור רוויזיה (הכוונה להקדמת ההכרזה הנסבה על העם היהודי ומדינה יהודית – מתוך המקראה, ישראל לקראת המאה ה-21).

למרות  ביקורתי על אי צידוד מפורש בישראל כרפובליקה ישראלית של לאום אזרחי פתוח ומכיל, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח – מצויים בקול הקורא מספר עקרונות ראויים כמו: ערך שווה לבני האדם, מאבק בלאומנות היהודית והבדלנות הערבית תוך הצגת דרך שלישית (שאינה מפורטת מספיק ודומה שגם לא מספיק קוהרנטית). כמו גםשאיפה לשלום פנים ישראלי המתכתב עם הפיוס, כלומר – יצירת מנגנון של  איחוי קרעים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

סיור חורפי בטיילות של ירושלים

מסלולי טיול באוויר הפתוח של בירת ישראל מציעים סיפורים על בני מלוכה מרוסיה, נזירים מימי הביניים וקורבנות מתקופת התנ"ך, לצד גינות פורחות, פסלים מודרניים ונופים אורבניים ● מהכנסייה האורתודוקסית בעין כרם, דרך בית החולים לטיפול במצורעים ועד מטה האו"ם שבארמון הנציב

עוד 1,236 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 54 ימים להשבעה

לכבוד החג, הברווז הצולע העניק חנינה לאמריקה

דונלד טראמפ הכיר השבוע סוף-סוף בכישלונו, גם אם לא הודה רשמית בהפסד ● כעת יכולה ארה"ב להתקדם לעידן חדש ולחשב את הנזקים וההשלכות של ארבע שנות ממשל טראמפ ● לא הכל הפיך, לא הכל התחיל אצל טראמפ ולא הכל נורא כל כך ● אבל יותר מהכל, אמריקה זקוקה כעת לחזור לערכים של מוסר בסיסי, כבוד הדדי ואמפתיה

עוד 1,389 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פַאוּדָה

הצצה נדירה לסשן טיפול פסיכולוגי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

לוועדת הבדיקה של גנץ אין שום סמכות ושום חשיבות

ועדת הבדיקה שגנץ הקים השבוע בפרשת הצוללות נידונה מראש לכישלון ● הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה והיא לא תציף שום ראיה שלא עלתה כבר בתחקירים עיתונאיים או במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ● בנוסף לזה, היועמ"ש כבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה ● ועדת וינוגרד לא תהיה פה ● פרשנות

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה