הפרלמנט של הונגריה הצביע בעד הסרת חסינותם הפרלמנטרית של שלושה מחוקקים – שני שרים מתקופת ויקטור אורבן, וראש הממשלה הנוכחי פטר מדיאר – לקראת פתיחת חקירות פליליות בעניינם.
שני השרים לשעבר חשודים, כל אחד בנפרד, בניהול פלילי לקוי של 17.3 מיליארד פורינט (53.6 מיליון דולר) מכספי ציבור ובקבלת שוחד וטובות הנאה בסך של יותר מ-12 מיליארד פורינט (37.2 מיליון דולר). החקירות הן חלק ממאמץ נרחב לחשוף את מה שהממשלה מתארת כשנים של הונאה המונית וגנבת כספי ציבור תחת שלטון אורבן.
במקביל, התובעים חוקרים את מדיאר בחשד לעבירת גנבה, לאחר שלכאורה לקח מכשיר טלפון נייד מאדם במהלך עימות במועדון לילה והשליך אותו לנהר הדנובה ביוני 2024, כמעט שנתיים לפני שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות והדיחה את ראש הממשלה הפופוליסט אורבן.
מדיאר הכחיש כי התנהלותו עולה כדי גנבה, וטען כי התיק נגדו, שבו מוערך הנזק בסכום שבקושי עולה על 300 דולר, מונע ממניעים פוליטיים.
הוא גם מתח ביקורת על התביעה, שביקשה להסיר את חסינותו באותה עת שבה התבקשה הסרת חסינותם של שני שרים לשעבר בממשלת אורבן, אשר עבירותיהם לכאורה כוללות מעילה בעשרות מיליוני דולרים מכספי ציבור וקבלת שוחד במיליונים נוספים.
לפני ההצבעה אמר מדיאר למחוקקים כי הוא לא ביצע כל פשע, והדגיש: "אני לוקח אחריות על כל מעשיי". "כל מי שאין לו מה להסתיר מתייצב בגלוי", אמר, בהתייחסו לבקשתו המוקדמת ממפלגתו להצביע בעד הסרת חסינותו.
חסינות של חברי פרלמנט, נוהג מקובל בדמוקרטיות אירופיות, נועדה להגן על מחוקקים מפני רדיפה פוליטית ולאפשר להם למלא את חובותיהם ולהביע את דעותיהם בחופשיות ללא חשש ממעצר או מתביעות מצד הממשלה.
ממשלת הימין לשעבר בהונגריה, בראשות אורבן, ניסתה בעבר להביא להסרת חסינותו של מדיאר כשכיהן כמחוקק בפרלמנט האירופי, אך גוף זה דחה את הבקשות פעם אחר פעם.
התובעים חושדים כי באלאז' האנקו, שר התרבות לשעבר בממשלת אורבן, פיקח על ניתוב לקוי של כ-53.6 מיליון דולר מקרן התרבות הלאומית של הונגריה. התובעים טוענים כי האנקו התערב אישית כדי להעניק כספים מהקרן – שנועדה לתמוך במיזמי תרבות – על בסיס שיקולים פוליטיים, ולכסות את הוצאות הקמפיין של מפלגת פידס של אורבן לקראת הבחירות באפריל.
בנוסף, חושדים התובעים בשר הפיתוח לשעבר בממשלת אורבן, מיקלוש שסטאק, שחסינותו הושעתה אף היא, כי קיבל שוחד וטובות הנאה בהיקף של יותר מ-37.2 מיליון דולר בקשר לרכש כלי רכב של חברת האוטובוסים הממשלתית של הונגריה, וכן בקשר למיזמי בנייה ממשלתיים.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר בתגובה לדיווח שלפיו בנימין נתניהו נסע אמש בחשאי לאיחוד האמירויות כדי לבקש מהנשיא מוחמד בן זאיד להכחיש את הדיווחים על שיחת האזהרה לפני טבח השבעה באוקטובר כי "שום ניסיון למחוק, לטשטש או לשבש את הראיות לא יצלח".
"נתניהו הוא אדם מסוכן. שום ניסיון למחוק, לטשטש או לשבש את הראיות לאזהרות שקיבל לפני טבח ה-7.10 לא יצלחו. הוא יכול לטוס לאמירויות, הוא יכול לטוס עד קצה העולם אבל מהאחריות שלו הוא לא יוכל לברוח.
"ב-27.10 נחליף את הממשלה הזאת, נקים ועדת חקירה ממלכתית ונגיע לחקר האמת. הגיע הזמן להוציא לאור את הסיבות שהובילו לטבח ה-7.10, ושמי שכשל ייתן דין וחשבון".
ראש הממשלה בנימין נתניהו טס בחשאי לאיחוד האמירויות בסוף השבוע, כדי לבקש מנשיא המדינה להכחיש דיווחים שלפיהם הזהיר אותו מפני מתקפה של חמאס לקראת השבעה באוקטובר 2023.
הפגישה בין נתניהו לבין שייח' מוחמד בן זאיד אל נהיאן נערכה אתמול (ראשון). שני גורמים שעודכנו בפרטי הנסיעה של נתניהו אישרו את הדברים.
פגישתם של ראש הממשלה ונשיא איחוד האמירויות ביום ראשון ארכה כשעה, כך על פי שני הגורמים שעודכנו על הנסיעה. הדיווח הראשון על הביקור החשאי שודר בערוץ 12.
אדם המעורה בפרטים מסר כי השיחות התמקדו בדיווח שפורסם מוקדם יותר החודש בעיתון "הארץ", שלפיו המנהיג האמירותי העביר אזהרה לנתניהו על מתקפה מתקרבת של חמאס רגע לפני השבעה באוקטובר 2023 – המתקפה שהובילה לפרוץ המלחמה.
נתניהו ביקש מהשייח' מוחמד להכחיש את הדיווח, כך לדברי הגורם שטען כי ברשותו מידע ממקור ראשון על הפגישה. לשכת נתניהו הכחישה בעבר את הדיווח ב"הארץ".
אותו גורם, יחד עם בכיר אזורי שעודכן גם הוא בפרטי הפגישה, דיברו בעילום שם בשל חשאיות הנסיעה.
משרד החוץ של איחוד האמירויות סירב להגיב לדיווחים על הפגישה. עם זאת, המשרד מסר כי הוא שומר על "קווי תקשורת פתוחים וישירים" עם ישראל וחולק עימה "את כל המודיעין הרלוונטי".
טרם נמסרה תגובה מלשכת ראש הממשלה.
משרד החוץ מזהיר אזרחים ישראלים המתכננים לנסוע להולנד כי הם "עלולים להיתקל בקשיים ובבדיקות כבודה ממושכות ופולשניות", לאחר שנוסעים שהגיעו לאחרונה לאמסטרדם בטיסת אל על מתל אביב דיווחו כי פקידי המכס ההולנדים חיפשו במזוודותיהם מוצרים שמקורם בהתנחלויות בגדה המערבית או ברמת הגולן. זאת, בעקבות יישום האיסור של הולנד על הכנסת מוצרים מהתנחלויות.
ממשרד החוץ נמסר כי התקריות עליהן דווח "נבדקות, כולל היקף הבדיקות והאופן שבו ההנחיה מיושמת בפועל".
האיסור נכנס לתוקף ב-22 בספטמבר, צעד שהוביל אתמול את שר החוץ גדעון סער לשלול את תעודותיהם של דיפלומטים הולנדים המשרתים ברמאללה.
"ממשלת ישראל רואה צעד זה בחומרה ונקטה צעדי תגובה", הוסיף המשרד בהודעתו, וציין כי אנשיו ושגרירות ישראל בהאג "עוקבים אחר ההתפתחויות ויעדכנו את הציבור בהתאם".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקר בהר הבית בירושלים, מוקד למתיחות מתמדת, ואמר כי יש דברים רבים שאפשר לשמוח עליהם מאז הטבח שהוביל חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
"ה-7 באוקטובר היה כאב גדול ועצום, כאב רב", אמר בן גביר. "אבל היום, שלוש שנים אחרי, בחג הסוכות שהוא חג השמחה, אנו יכולים לשמוח על דברים רבים שאירעו מאז".
למרות מתקפת חמאס, בן גביר טען כי היום ישראל היא "בעלת הבית בהר הבית. אנחנו בעלי הבית בבתי הכלא. הפכנו את החיים של המחבלים לגיהינום".
"חילקנו נשקים, פתחנו כיתות כוננות אזרחיות. שלוש שנים אחרי, עם ישראל נמצא בדרך לניצחון מוחלט", הוסיף השר כשהוא משבח את מדיניותו.
באופן רשמי, נאסר על יהודים להתפלל בהר הבית, המקום שבו עמדו בתי המקדש בעת העתיקה והאתר הקדוש ביותר ליהדות.
המוסלמים מקדשים את ההר, שבו שוכן מתחם מסגד אל-אקצא. ישראל שומרת על הביטחון הכולל באתר, בעוד שהווקף מנהל את הפעילות הדתית במקום.
אולם בן גביר, הממונה על משטרת ישראל, הצהיר לא אחת כי תפילת יהודים מותרת כעת באתר, חרף הצהרות הפוכות מצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו