אישיות
ויוריקה דנצ'ילה

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
כל הזמן // יום שישי, 23 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־139 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ביצע תקיפה אווירית בג'נין; הפלסטינים דיווחו על הרוג וארבעה פצועים

משלחת ישראלית תשתתף במשא ומתן בפריז לשחרור החטופים ● פיקוד העורף הודיע ש"אין מניעה ביטחונית", שתושביהם של 18 יישובים בדרום, המרוחקים עד ארבעה קילומטרים מהרצועה, ישובו לבתיהם; בין היישובים – שדרות, ניר עם ומפלסים ● הוול סטריט ג'ורנל: חמאס הפחית ל־3,000 את מספר האסירים שאת שחרורם הוא דורש במסגרת ההסכם לשחרור החטופים

עוד 52 עדכונים
אמיר בן-דוד

לשנות את האקלים ברשויות המקומיות

ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות – והציבור הישראלי אדיש ● אם התחזית לאחוזי הצבעה נמוכים במיוחד תתממש, זו תהיה החמצה גם מבחינה דמוקרטית וגם מבחינה סביבתית, תחום שבו לעירייה יש השפעה דרמטית על חיינו ● "הבחירות האלה הן ההזדמנות הגדולה להוריד מילים מפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים, אל השכונה שלו והרחוב"

עוד 1,327 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

ביטחון הוא רק תנאי הכרחי אך לא מספיק לחיים טובים

בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלות מקדימות: 1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת? 2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים? 3. האם י... המשך קריאה

שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!

עוד 601 מילים ו-2 תגובות

להשאיר את עזה מאחור

אחרי ארבעה וחצי חודשים במלחמה, צה"ל מעביר את חיילי המילואים סדנאות ל"עיבוד לחימה" ● 150 מחלקות ביום יושבות עם פסיכולוג כדי להקל על המעבר מהצבא לאזרחות ● הם משדרים לכידות ואמונה בצדקת הדרך, ויצטרכו לחזור לחברה שאיבדה אמון בהנהגה ולקשיים הכלכליים ● מג"ד מילואים: "אנשים עשו תקופה ארוכה של קאט על החיים, ראו דברים קשים והריחו ריחות שנשארים באף. צריך את היומיים האלה לעבד את האירוע"

עוד 2,177 מילים

למקרה שפיספסת

עמדות הישראלים על שלום

בקצות המפה הפוליטית, מימין ומשמאל, יש קבוצות עם חזונות של תקווה. באמצע יש רוב גדול ופסימי, שנוטה פעם לכאן ופעם לכאן. העמדות של כולם נובעות מהנחות יסוד שונות על טבע האדם והישראליות. עמדת המרכז שינתה בעבר את מדיניות ישראל, ועשויה לשנותה גם בעתיד.

המתנחלים האמוניים

המתנחלים האמוניים ותומכיהם מתנגדים לחלוקת הארץ תמיד, גם במחיר ויתור על שלום. מבחינתם, המפעל הציוני הוא ראשית הגאולה. בורא העולם התניע מהלך של גאולה שבו יש אינטראקציה בין היהודים לבינו.

ד"ר יעקב לזוביק הוא הסטוריון. ניהל את ארכיון יד ושם 14 שנה, ובין 2011-2018 היה גנז המדינה. כיום הוא כותב ספר על תולדות מפעל ההתנחלויות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 978 מילים ו-1 תגובות

המחלוקת סביב עילת הסבירות חוזרת לבית המשפט העליון

עם מתן פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות בחודש שעבר, חזרה לחיים העתירה נגד מינויו של בן גביר לשר הממונה על המשטרה ● פסק הדין שניתן אתמול אכן התקבל על יסוד עילת הסבירות - ואולם, דווקא העיסוק בעילה זו הוביל להתחממות מחודשת של המאבק האידיאולוגי המתנהל בין כותלי בית המשפט העליון ● פרשנות

עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

שר החוץ הנורווגי התראיין לעיתון הנפוץ ביותר במדינה ועקץ את נתניהו: "הסבלנות של האמריקאים כלפיו ירדה לפחות מ־1%" ● הוא אף טען כי כבר קיימת טיוטה אמריקאית לפתרון שתי המדינות ושארה"ב מתכוונת להניחה בפני ישראל כעובדה מוגמרת ● הריאיון פורסם זמן קצר לפני שישראל החליטה שנורווגיה תנהל את כספי המיסים של הרשות הפלסטינית ● פרשנות

עוד 744 מילים ו-3 תגובות

מאז פרוץ המלחמה בעזה, עבדאללה מלך ירדן מנסה לתמרן בשדה המוקשים של הממלכה ההאשמית – מדינה עם רוב פלסטיני, בעלת שותפות אסטרטגית עם ארה"ב וישראל ● חוקר ירדן אהרון מגיד מסביר בריאיון לזמן ישראל: "המלך מנצל את הקשרים החזקים שלו עם ארה"ב ועם מנהיגים במערב אירופה כדי לנסות ללחוץ על ישראל להגיע להפסקת אש"

עוד 819 מילים

משלחות גדולות של נוצרים אוונגליסטים פרו־ישראלים מרחבי העולם נחתו בארץ אחרי 7 באוקטובר כדי לתמוך במאמץ המלחמתי ובקהילות בעוטף עזה, חרף הדיווחים על העלייה במספר התקיפות נגדם לפני המלחמה ● "אין ספק שהטבח האפיל לגמרי על הנושא הזה"

עוד 1,225 מילים ו-3 תגובות

מאז תחילת המלחמה בעזה היה נראה שהיועמ"ש מעלימה עין ממגמה של הקשחת היחס של המשטרה כלפי מפגינים ● בהרב־מיארה ניצלה את הופעתה בכנס של המשטרה כדי להבהיר שאל לה לאמץ קו פוליטי ● במקביל, בתשובה לעתירה שהגיש השר וסרלאוף ביחס לחופש ההפגנה, פרקליטות המדינה הבהירה לבג"ץ כי המשטרה אינה יכולה לשמש ככלי של השלטון לדיכוי מחאות ● פרשנות

עוד 740 מילים ו-1 תגובות
היום ה־138 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס מראה סימנים להתגמשות בדרישות להפסקת המלחמה וריקון בתי הכלא

דיווח: בצרפת סבורים כי 45 חטופים קיבלו את התרופות ● בשבועות הקרובים יטיל ממשל ביידן סנקציות על עוד מתנחלים ● המדינה: אם לא יקודם חוק גיוס עד אפריל, אין מניעה מגיוס חרדים ● דיווח: ישראל מתכננת לפתוח את מעבר קרני לסיוע הומניטרי ● מספר שעות אחרי התקיפה שיוחסה לישראל - פיצוץ עז אירע בדמשק ● הרצוג מבקר את סמוטריץ׳: יש דברים שלא צריך להגיד בפומבי

עוד 40 עדכונים

הדילמה של גנץ ואיזנקוט

נייר העמדה שכתב איזנקוט חושף את התסכול הגדול של שרי המחנה הממלכתי מהתנהלות נתניהו בעת האחרונה - במיוחד בכל הקשור למו"מ על שחרור החטופים ● כרגע עומדות בפני גנץ ואיזנקוט שתי ברירות: להישאר בפנים ולנסות להשפיע על אף כל המגבלות; או לפרוש באמצע המערכה ולהותיר את ההגה בידיהם של סמוטריץ' וגביר ● אתמול הם קיבלו עוד סיבה מצוינת להישאר בממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות. בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתג... המשך קריאה

בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות.
בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתגבר על ההתקפה ולתארגן להתקפת נגד.
כיום – אין כבר שום תועלת לנוכחות של גנץ ואייזנקוט בממשלה או בקבינט, כי ממילא לא משתפים אותם, ואם כבר משתפים, אז לא מתייחסים לדעתם ולא מכבדים את בקשותיהם או רצונם.
אז להישאר בממשלה ובקבינט – רק בשביל " להישאר" …..זו לא חוכמה ולא אומץ ואפילו לא "טובת המדינה מעל הכל" אלא סתם המשך מיותר למשהו שהיה חשוב עד לפני כחודשיים (והיום כבר לא).
דווקא כיום, עליהם לצאת מכל מעורבות עם ממשלת ביבי, ולתת לביבי לחפור לעצמו את הבור , בשבילו ובשביל גביר וסמוטריץ'.

עוד 818 מילים ו-1 תגובות

צבוע שמסתובב בשבועות האחרונים בשכונת רמות בירושלים מעורר בהלה בקרב התושבים ● מאז הכחדת הנמרים, מדובר בטורף הגדול בארץ ● אולם, מעולם לא תועדה תקיפה של אדם על ידי צבוע בישראל ● הצבוע מגיע לעיר בעקבות שפע המזון הזמין, אבל בימים הקרובים מתכננים ברשות הטבע והגנים ללכוד אותו ולהעתיק את מקום מושבו לנגב

עוד 1,158 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני מרגישה שהמלחמה היא הזדמנות לשינוי. היא החזירה את כולנו למקום פגיע ומעורער, ואנחנו לא יכולים להמשיך להחזיק בכל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו"

ברית גלעד

בת 38 מקיבוץ צבעון. נשואה ואם לשניים. הומאופטית. פונתה לראש פינה

עוד 1,916 מילים ו-3 תגובות

בזמן שכל העיניים על עזה, איראן עלולה לפרוץ לפצצה גרעינית

ראש סוכנות הגרעין של איראן לשעבר אמר כי מה שמפריד בין טהרן לפצצה זו "החלטה בלבד" ● דיוויד אולברייט, ראש מכון המחקר ISIS בוושינגטון ופקח גרעין של האו"ם לשעבר, מסביר: "אני חושב שזה המצב החמור ביותר שהיינו בו מעולם. אף אחד לא מנסה לעצור את איראן"

עוד 1,016 מילים
היום ה־137 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

קטאר: קיבלנו אישור שהחלה העברת התרופות לחטופים בעזה

לשכת רה"מ על העברת התרופות: ישראל תבחן את אמינות הדיווח ● סמוטריץ': "החזרת החטופים? לא הדבר הכי חשוב"; נתניהו: לא מוכנים לשלם את המחירים ההזויים שחמאס דורש ● דיווח: בצמרת חמאס טוענים - סנוואר סובל מדלקת ריאות שהסתבכה ● היועמ"שית: "אסור לדרג מדיני להתערב בשיקולי המשטרה בעניין הגבלת מחאה" ● נחתם צו הריסה לביתו של המחבל מפיגוע הירי בירושלים

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה