משרד הביטחון עדכן כי מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום עומד על 25,648.
הנתון כולל את שני חללי צה"ל שנפלו בסוף השבוע בדרום לבנון ושני חללים שנפלו בנסיבות שאינן מבצעיות.
מיום הזיכרון הקודם ועד היום נוספו 174 חללים למניין הנופלים ועוד 54 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל.
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי נחת בנמל התעופה בן גוריון לביקור בן שלושה ימים בישראל.
מיליי, הנחשב לאחד התומכים הבולטים של ישראל בזירה הבינלאומית, צפוי להגיע ישירות לכותל המערבי לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן להיפגש עם הנשיא יצחק הרצוג במהלך ביקורו.
מחר בבוקר יקבל מיליי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר־אילן. הוא לא צפוי להודיע על צעד דרמטי בנוגע להעברת שגרירות ארגנטינה לירושלים.
זהו ביקורו השלישי בישראל כמנהיג של מיליי, הליברטריאני, הנחשב לתומך נלהב במדיניותם של נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
מיליי, שגדל במשפחה קתולית אך למד כתבי קודש יהודיים, בירך על התקיפות של ארה"ב וישראל באיראן. בחודש שעבר כינה את ישראל "בעלת ברית אסטרטגית" של ארגנטינה עם "ערכים משותפים".
ממשלתו של מיליי גירשה לאחרונה את שליח טהרן, לאחר שאיראן מחתה על כך שארגנטינה הגדירה את משמרות המהפכה כארגון טרור.
לפי דיווח של ה־Wall Street Journal, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל החלטות מרכזיות במלחמה עם איראן באופן מאולתר וללא התייעצות עם יועציו, ואף דחף להפסקת אש בין היתר בשל עליית מחירי הדלק.
לפי הדיווח, טראמפ התמקד במהלך הלחימה במדדים טקטיים כמו מספר היעדים האיראניים שהושמדו, ונהנה מצפייה בתיעוד של פיצוצים באיראן, כך אמרו גורמים אמריקאיים.
עוד נטען כי לאחר שנודע לו ששני טייסים אמריקאים הופלו מעל איראן, טראמפ צעק על יועציו "במשך שעות". בצוותו אף הרחיקו אותו מחדר המצב, משום ש"סברו שחוסר הסבלנות שלו לא יועיל", לפי גורם בכיר בממשל.
לאחר חילוץ הטייס השני במבצע אמריקאי דרמטי, טראמפ פרסם שורת איומים ברשת Truth Social. בבוקר יום ראשון של חג הפסחא כתב: "פתחו את המצר לעזאזל, אתם משוגעים, או שתחיו בגיהינום", וחתם ב"תהילה לאללה".
לפי הדיווח, סנאטורים רפובליקאים ומנהיגים נוצרים פנו לבית הלבן באותו יום, מודאגים מהשימוש בשפה בוטה ומהאזכור המוסלמי ביום חג נוצרי.
טראמפ אמר ליועץ כי בחר בניסוח "אללה" בעצמו כדי להפחיד את האיראנים ולשדר חוסר יציבות במטרה להביאם לשולחן המו"מ.
גם האיום כי "ציוויליזציה שלמה תמות הלילה" נאמר, לפי גורמים בממשל, באופן ספונטני וללא תיאום, כחלק מניסיון ללחוץ על איראן להסכים להסכם.
הדיווח מציין כי אחד הגורמים המרכזיים ללחץ להגיע להסכם היה ההשפעה הכלכלית של סגירת מצר הורמוז על ידי איראן. חלק מבכירי הבית הלבן הופתעו מהמהירות שבה הצליחה איראן לשבש את התנועה במצר. לפי ה־WSJ, טראמפ אף התפעל מכך ש"אדם עם רחפן" יכול לסגור את המצר.
מנכ"לים של חברות אנרגיה הביעו דאגה בפני שר האנרגיה כריס רייט ושר האוצר סקוט בסנט לגבי ההשפעה על השוק, שיקול שלעיתים השפיע על החלטות טראמפ, אף שלעתים הראה נכונות להמשיך בלחימה.
עוד צוין כי טראמפ קיים ראיונות טלפוניים תכופים עם כלי תקשורת ללא תיאום עם צוות הדוברות שלו, שהזהיר אותו מפני מסרים סותרים. הוא נענה לזמן קצר, אך חזר לדבר עם התקשורת מדי יום.
יועציו הבכירים דחקו בו לשאת נאום, אך הוא הסתייג, ושאל "מה הוא יאמר? הוא לא יכול להכריז על ניצחון. הוא לא יודע לאן זה הולך", לפי הדיווח. לבסוף נשא נאום ב־1 באפריל, אך לא הבהיר כיצד תסתיים המלחמה.
עם התקרבות הדדליין שהציב לאיראן לשיחות עד השעה 20:00, אחרת "תושמד הציוויליזציה שלה", אמרו עוזריו כי טראמפ עסק גם בנושאים אחרים, בהם בחירות במדינת אינדיאנה, הבחירות האמצעיות בארה"ב, בינה מלאכותית ומטבעות קריפטוגרפיים. בנושא איראן הנחה את יועציו, בהם השליח סטיב ויטקוף, ללחוץ על טהרן להגיע להסכם.
לפי הדיווח, טראמפ ניסה להסיט את תשומת הלב גם לפרויקטים אישיים, בהם שיפוץ אולם הנשפים בבית הלבן וציון 250 שנה לעצמאות ארה"ב.
ב"הארץ" דווח כי בייעוץ המשפטי של שב"כ התנגדו להצעת חוק שתחייב בכירים במשרד המשפטים לעבור בדיקת פוליגרף אחת לשנתיים, אך ראש הארגון דוד זיני הנחה אותם לשתוק בנושא, כך לדברי כמה מקורות במערכת הביטחון ואכיפת החוק.
הצעת החוק, שאותה הגיש ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קובעת כי הבכירים שיידרשו לבדיקה הם היועצת המשפטית לממשלה ומשניה, פרקליט המדינה ומשניו, וכן "כלל עובדי אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים". הבדיקה אמורה להתקיים בשב"כ ולעסוק בהדלפות לתקשורת.
לפי הדיווח, לאחרונה חלה מתיחות חריפה בין זיני ליועץ המשפטי לשב"כ, נ'. לפי כמה מקורות, זיני מנע ממנו להעביר את התנגדותו להצעה בדיונים שהתקיימו בנושא בוועדת השרים לענייני חקיקה. לדבריו, ההליך המוצע לא נמנה עם תחומי האחריות של שב"כ ויצריך את הארגון לפנות משאבים כדי לבצעו.
גם בעבר התנגדו בשב"כ לעירובם בבדיקות פוליגרף תקופתיות של בכירים בשירות המדינה.
כמו כן, לפי פרסומים בחדשות 12 ובחדשות 13, בחודשים האחרונים הסתייג נ' מחוות הדעת שקובעת כי יש לדחות את עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו, וביקש לבצע בה השלמות.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וסגנו נעם סולברג גינו את החלטת שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בלי לדון במחסור בשופטים מחוזיים, ותקפו אותו על כך שהוא "מנותק לחלוטין" מצרכי המערכת והשטח. בנוסף הם דרשו מלוין לכנס בתוך 45 יום חמש ישיבות בשבועיים כדי לבחור את המועמדים.
לדבריהם, החלטתו למקד את כינוס הוועדה ביוני בקידום נשיאי בית משפט השלום ושופטי תעבורה, משפחה ונוער "לא נותנת מענה לצרכים אקוטיים אחרים ודומה שנובעת משיקולים זרים".
במכתב שעליו חתומים השניים עם השופטת דפנה ברק־ארז בהיותם נציגי העליון בוועדה לבחירת שופטים, נכתב: "אנו שמחים שזיהית, הגם שבאיחור ניכר, את הקשיים שמתעוררים נוכח הסירוב לכנס את הוועדה.
"ואולם מכתבך מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים בבתי המשפט המחוזיים, בפרט בחיפה ובבאר שבע. התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח ודומה שנובעים ממניעים זרים. לא זו מפת הצרכים המערכתית שתיתן מענה לצורכי האזרח".
עוד מסרו במכתבם: "לא למותר לציין כי עד היום, למרות שהחוק אינו מעניק לך יותר מקול אחד בוועדה, עשית שימוש לרעה בסמכותך כמי שאמון על כינוס הוועדה. בפועל, באצטלה של 'הסכמה רחבה', הטלת וטו שאינו בסמכותך על מועמדים שונים ועל הצבעות בוועדה. אנו דורשים כי מכאן ואילך רשימת המועמדים וההצבעה בוועדה תיעשה על פי המתווה הקבוע בחוק".
"לא נוכל לסיים פנייתנו אליך מבלי להזכיר את הקשיים הרבים שנובעים מסירובך לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון. בעת הזו קיים חוסר בשני נשיאים לבתי המשפט המחוזיים, מינוי של שלושה שופטים, נשיא קבוע וסגן נשיא לבית הדין הארצי לעבודה, עשרות סגני נשיאים ושופטים עמיתים. חוסרים אלה מצטרפים לאי־מינוי השופטים ואך מגבירים את הפגיעה בביטחון הציבור ובאזרח".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו