מזה כשבוע התקשורת הישראלית מתדיינת בנושא מוזר. לכאורה, התחושה היא שאתה חי בימי הטינה, השנאה ובתקופת החושך.
נתקעתי במקומי בעודי יושב מול מסך הטלוויזיה ומקשיב לדעותיהם של אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. נדהמתי, במיוחד, לשמע דבריה של אוהדת ששמה אביגיל שרעבי, שבסוף השבוע החולף עברה מערוץ לערוץ כדי לבטא את עמדתה.
היא ציינה שאין לה בעיה לצרף את השחקן שחום העור, עלי מוחמד, לקבוצת בית"ר ירושלים. לדבריה, הוא שחקן מצטיין ויכול לסייע בידי הקבוצה הירושלמית לכבוש את המקום הראשון בליגת העל בעונה הבאה.
עם זאת, קיימת בעיה אחת והיא – שמו, "מוחמד". שם זה אינו יכול להתקבל באצטדיון טדי, מגרש הכדורגל של בית"ר ירושלים. "נמצא לו כינוי חדש, וכינויו זה יעלה בקריאות שתושמענה ביציעים של טדי. לא יעלה על הדעת שהשם מוחמד יהיה נושא לשיחתנו ויהי שגור על לשוננו כשנעודד ונברך אותו", הוסיפה שערבי.
מה חושבת אביגיל שרעבי על סערת עלי מוחמד?
"אולי הוא יאהב את הכינוי שניתן לו יותר מהשם שלו?" זה מה שחושבת אוהדת בית"ר ירושלים, אביגיל שרעבי, על סערת השחקן עלי מוחמד
פורסם על ידי החדשות ב- יום שלישי, 11 ביוני 2019
גברתי הנכבדה, הנני להביא בפנייך כמה מכינויו של "מוחמד", שבאמצעותם יכול הקהל המתנשף ביציעים של אצטדיון טדי לעודד את השחקן: "האמין", "דובר האמת", "הנבחר" והרשימה ארוכה.
גברתי הנכבדה, האם את יודעת, כי השחקן הנאה, שחום העור, "עלי מוחמד" הוא בן לדת הנוצרית, אך גם השתייכות זו אינה עומדת לימינו מול משפחת הטינה הירושלמית, "לה פמיליה".
מיום שנכבשה מזרח ירושלים ועד היום מנסים המוסדות הישראליים לספח את תושבי ירושלים כדי שיהיו חלק מירושלים רבתי.
גברתי הנכדה, את יודעת שהשם הנפוץ ביותר בעולם בכלל, ובירושלים בפרט, הוא השם "מוחמד". האם משפחת הטינה "לה פמיליה" תחתור למצוא חלופה לכל ערביי ירושלים הנושאים את שמו של מוחמד?
גברתי הנכבדה, מעשה בנביא הערבי מוחמד, עליו השלום, ושכנו היהודי. השכן היהודי היה נוהג לעקוב אחר צאת הנביא מביתו ולהשליך בדרכו טינופת, כדי שיורע לנביא והטינופת תזהם את בגדו הטהור.
מעשה ההתנכלות נמשך כמה שבועות ופתאום נפסק. הנביא מוחמד, אשר שם לב, כי שכנו היהודי נעלם כבר שלושה ימים, שאל עליו, ונענה: הוא חולה ומוטל על מיטתו. או-אז החליט הנביא לקחת עמו מתנה והלך לבקרו בביתו.
גברתי הנכבדה, אבי, זכרונו לברכה, היה אנאלפביתי, והוא דאג לקרוא לחלק מבניו על שמות הנביאים: בנו הבכור – שמו מוסא, הוא משה נביא היהודים, עליו השלום; בנו האחר מכונה על שם נביא הנצרות, עיסא, עליו השלום; ובן נוסף קרוי על שם מוחמד, עליו השלום.
בשמותינו, אביו, קיבץ את התהילה על כל גווניה – פאר היהדות, רוח הנצרות ותפארת האסלאם.
גברתי הנכבדה, אני פרופסור מוחמד חוג'יראת, למדתי, חונכתי, עבדתי ולימדתי במוסדות יהודיים וישראליים, שלא התעניינו בחיפוש חלופה לשמי, כדי להימנע מאזכור שמי.
נכון שסבלתי וממשיך לסבול בגלל שמי, "מוחמד", שהיה בשבילי כמו הפרפרים של מולייר, אך יחס זה לא הוסיף לי אלא גאווה וזקיפות קומה.
אומר לך גברתי, ואומר לכל אוהדי בית"ר ירושלים ולכל חולה נפש שיש לו בעיה עם השם "מוחמד", אני מתגאה, מתפאר ומתהלל בעובדה ששמי "מוחמד".
הנני יהודי באורח החיים שלי, נוצרי ברוחי, דרוזי בעוז רוחי ומוסלמי ביצרי, והעיקר בן-אדם וקוראים לי "מוחמד".
פרופ' לחינוך מדעי. סיים את הדוקטורט בנושא כימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית ירושלים. מרצה וחוקר בתחום הוראת המדעים. סופר. מאז 2007 עד היום משמש כסגן ראש המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה
שרבוב משימת השבת החטופים לאסטרטגיית המלחמה, הייתה פסולה מעיקרה והתבררה כשגויה. אך מששורבבה, יש להטעים – דווקא השבת החטופים דרושה למען חיזוק ביטחון ישראל.
* * *
ב-7.10, יום חג מתן תורה, פרצו גדודי אויב חמושים את גבולות המדינה, פשטו על יישובי מגורים ובסיסים צבאיים, טבחו ביושביהם, וחטפו עשרות אזרחים ישראליים אל מעבר לגבול.
איריס שמואלי היא משפטנית ישראלית ועורכת דין העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדויק כל כך.
כולנו משפחות החטופים והחטופות וכולנו חטופים בעזה.
תחושת הבטחון של האזרח הקטן הולכת ופוחתת עם כל עסקה שמטורפדת על ידי מי שבחרו להגן על כולנו וכנראה שכחו את תפקידם מתוך תאוות בצע.
לאחרונה התבשרנו על כך שליאור רודאיף ודרור אור, שנחשבו לחטופים, נרצחו ב-7 באוקטובר וגופתם מוחזקת בידי חמאס. קצת לפני כן פורסם, כי כוח קומנדו איתר וחילץ בחאן יונס את גופתו של החטוף אלעד קציר, לאחר שנרצח בשבי, ככל הנראה בינואר.
האירועים הכואבים הללו מזכירים לכולנו ששעון החול של החטופים אוזל. ככל שחולף הזמן, מספר החטופים החיים הולך ופוחת. "חמאס לא מסוגל להחזיק יהודים במשך תקופה ארוכה מבלי להרוג אותם", כתב דונלד טראמפ ברשת החברתית שלו. "ישראל", הוא הוסיף, "תגלה שיש הרבה פחות חטופים חיים ממה שחושבים כרגע". מדובר באחת הפעמים הנדירות בהן נשיא ארצות הברית לשעבר (ואולי גם בעתיד) שיחרר אמירה מדויקת.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אי אפשר להשאיר את חמאסטן. האידאולוגיה עלולה לשרוד וגם לעבור מוטציות, אבל בדיוק בשביל זה צריך לעשות דה-נאציפיקציה ולהקים בעזה ממשל מקומי ללא זיקה יתרה לארגוני טרור. אחרי כמה שנים, עוברים לשלב הבא, שיכול להיות העברת השטח לרש"פ, למצרים, הקמת מדינה פלסטינית חדשה שבירתה עזה על בסיס הדור החדש, או סיפוח מלא עם אוטונומיה לעזה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם