בשבועות האחרונים ממשלת ישראל טוענת שיש הכרח להיכנס לרפיח, ויש בה אפילו גורמים המציעים לכבוש את רפיח. זאת כדי להשיג את "הניצחון המוחלט" המובטח לנו מזה 7 חודשים. כנגד הכניסה הצבאית המלאה לרפיח עומדת על הפרק עסקה עם פוטנציאל גבוה מאלו שהוצעו לפניה להחזרת החטופים.
ישנה דחיפה בינלאומית משמעותית לקבל את העסקה בהובלת האמריקאים. מחמאס ומממשלת ישראל נשמעו קולות שאינם מרוצים מהעסקה הנוכחית. חמאס טוען שלא יקבל שום עסקה שלא תפסיק את הלחימה לצמיתות ואילו איתמר בן גביר, אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' טוענים שאם הלחימה תיפסק ללא כניסה לרפיח הם יפילו את הממשלה.
עידו תמיר הוא קצין בשירות מילואים. לומד לתואר שני בממשל בהתמחות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי באוניברסיטת רייכמן. עמית בתכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין חלופה מתונה לחמאס כל עוד חמאסטן קיימת. צריך לחסל את המעוז המדיני האחרון שלו, רפיח; לבנות מחדש את הרצועה; ומהניהול המקומי של הבנייה מחדש, להקים מערך אדמיניסטרטיבי כבסיס לאותה אלטרנטיבה. בסוף המודל הוא גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל אם היטלא היה נשאר בברלין, זה היה עובד? פחחח.