אם אתם לא דוברי רוסית ולא גרים ביישוב שיש בו ריכוז גדול של דוברי רוסית, הסיפור של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, עלול להיראות לכם כמו תעלומה בלשית מספר ריגול, מתקופת המלחמה הקרה.
החיוך הקטן על פניו של יו"ר "ישראל ביתנו" רומז תמיד, שהוא יודע משהו שלפוליטיקאים האחרים סביבו אין סיכוי לדעת. כשכל הקולגות שלו מתרוצצים מיוזעים בין אולפני הטלוויזיה לכנסים הפוליטיים, ומנסים לקושש מצביעים בכל חור אפשרי, ליברמן נראה כמי שסיים עיסוי רקמות עמוק בספא יוקרתי, בטוח שהמנדטים הנחשקים כבר מונחים בכיס של חלוק המגבת שלו.
ואז הוא מפתיע באיזה מהלך פוליטי כל כך עקום ובלתי צפוי, שמשאיר גם את הפרשנים המנוסים ביותר פעורי פה. למשל, לגרור את ישראל למערכת בחירות שנייה, כשלאף אחד אין ממש מושג מי צריך אותה.
שלומי לחיאני, לשעבר ראש העיר בת-ים, יודע את התשובה. ליברמן. "כולם יודעים שהוא היחיד שיודע לפנות למצביעים ברוסית", אומר לחיאני, "ליברמן השכיל לייצר אינטראקציה בין-אישית עם כמה מאות אנשים, שיש להם פוזיציה מיוחדת אצל העולים מרוסיה. מנהלי בתי אבות, הוסטלים, מקומות כאלה.
"האנשים שגרים במקומות האלה הם הפלנקטון שלו. הם מזינים אותו. יש מערכת שלמה שדואגת להם כל הזמן, מטפלת בהם ופותרת להם בעיות, ולא רק בבחירות. מאחורי הקלעים יש מערך שלם שפועל ברוסית ושאנחנו לא חשופים אליו כמעט.
"אם תבוא ל'בית קחטן' (בניין מגורים לעולים קשישים) בבית ים, תפגוש שם מאות אנשים, שאם תבדוק את דפוס ההצבעה שלהם בקלפי, אני מבטיח לך שתגלה שלפחות שני שלישים מהם מצביעי ליברמן.
"אלה מצביעים שליתר הפוליטיקאים קשה מאוד להגיע אליהם. לא אכפת להם שבתקשורת כותבים שליברמן מושחת. הם בכלל לא חשופים לתקשורת ישראלית. רובם מעל גיל 65. וזו גם הבעיה של ליברמן – והוא יודע את זה. אלה אנשים מאוד מבוגרים, כך שהבסיס שלו הולך ומתמעט, והוא חייב ליזום מהלכים חדשים".
ממה שאתה מתאר נשמע כאילו הוא ממש במצב של מפא"י בשנות ה-70. הזקנים עוד איתו, הצעירים כבר הלכו הלאה.
"לגמרי לגמרי. לדעתי, כל מה שהוא עושה עכשיו זה להתמודד עם הבעיה הזאת. ליברמן הוא הפוליטיקאי הכי ציני בישראל. הוא יותר ציניקן מביבי. יש לו סוקר מדהים, והוא זיהה שיש בארץ סנטימנט ציבורי מטורף לכיוון של אחדות, אז הוא הולך על הקו הזה. אני רואה את זה בבת ים בכל מקום. אני פוגש אנשים שאומרים שיצביעו לליברמן בפעם הראשונה, כי הם מאמינים שרק הוא יביא אחדות".
הסנטימנט על החוף
גם אבנר פרג'ון פוגש אנשים כאלה. הם מגיעים ל"יולנדה", בית הקפה שלו על החוף. עשרות רבות של אנשים, רובם גברים, משחקים שם רמי כל יום. בסופי שבוע מגיעים מאות. לפעמים גם מתווכחים על פוליטיקה. עכשיו פחות. חם ואין כוח, והבחירות עוד לא ממש מעניינות את האנשים.
פרג'ון יהיה בשנה הבאה בן 70. הוא ליכודניק ותיק שחי כל חייו בעיר. בתחילת שנות ה-90 היה ממובילי המחאה שם אחרי הרצח של הלנה ראפ. 40 שנה הוא מנהל קפה על החוף ומדבר עם האנשים. והוא משוכנע שליברמן יתחזק בבחירות האלה. זה הסנטימנט על החוף. "אני שומע הרבה אנשים שהצביעו בבחירות האחרונות כחול-לבן ואומרים שיצביעו לליברמן עכשיו. גם אני, שהצבעתי כחלון, חושב שאולי אצביע לליברמן.
"אבל מהליכודניקים השרופים אף אחד כמעט לא זז. לאנשים גם לא איכפת מכל הפרסומים על השחיתות של ביבי. ובטח שלא אכפת להם שאומרים שגם ליברמן מושחת. הם יגידו לך – עובדה שלא הצליחו להרשיע אותו, אז מה רוצים ממנו? זו השיטה. והם יגידו לך גם שאין מי שיכול להחליף את ביבי".
ברור שזה מה שהם יגידו. נתניהו דאג כל השנים לחסל את כל מי שאיים עליו.
"אז מה, זה לגנותו?", מתערב בשיחה גדעון כהן, מהקבועים של הקפה. "זה לא לגנותו. ככה עובדת השיטה. וביבי הוא איש מכירות מעולה. הוא יודע למכור אותנו בעולם הכי טוב מכולם. הלוואי שבכל תפקיד היה לנו מישהו כמו ביבי. ובגלל זה, אם תדבר פה עם כל האנשים, תראה שיש פה בקפה לפחות 50 מנדטים של הליכוד, שלא יזוזו, לא משנה מה יגידו".
לא מתערבבים
את המצביעים הרוסים פרג'ון אומר שקשה לו יותר לאפיין. בבת ים האוכלוסיות לא מתערבבות כמעט. לא מגיעים אליו לקפה הרבה דוברי רוסית, אבל בבתי הקפה שמסביב רוסית היא השפה הראשונה.
המקום של פרג'ון נמצא בין שני בתי קפה כאלה, שמאוכלסים בעיקר בדוברי רוסית. הם יושבים ב"איילנד", ב"פאב השאנטי", ב"וילה מארה" בטיילת. אפשר לפגוש אותם בערבי הריקודים הסלוניים שנערכים בעיר, בחוגים לילדים ובהרצאות של בית המהנדס. בבת ים אין אינטגרציה.
"בבת ים הרוסים עם הרוסים, האתיופים עם האתיופים, הישראלים עם הישראלים. ככה זה", הוא אומר. "ואין בכלל מתח. זה לא כמו שהיה בהתחלה. כל אחד בעניינים שלו. פה למעלה בטיילת, מעל הקפה שלי, יש בניין דירות שהיה מלון ועשו ממנו מרכז קליטה לרוסים. יש שם בין 80 ל-100 דירות. כולם שם חד הוריים, זקנים. יש מקום כזה באורט ישראל, וגם ביוספטל פינת כצנלסון. שם כולם ליברמן. המבוגרים. אלה המקומות שלהם.
"הצעירים – חלקם הגדול בכלל לא מעניין אותם פוליטיקה. למבוגרים יש פה אנשים שדואגים להם. הם מקבלים טיפול מעולה. תאמין לי, אני יליד בת ים וגר פה 70 שנה ואני מקנא ברוסים. המבוגרים האלה הם באנקר של ליברמן. הם לא יזוזו ממנו, אלא אם יפגע בהם. אבל הוא יודע שאין לו עוד הרבה זמן איתם".
לא קונה את התיאוריה
מריה רדינסקי, יו"ר עמותת "ברית עולם" שעוסקת בחיבור בין אוכלוסיות מוחלשות לשלטון, לא קונה את התיאוריות על התנהגות המצביעים הרוסים. כמי שעבדה במשך שנים עם נוער בסיכון, והייתה פעילה בבחירות המוניציפליות בבת ים ובחולון בגיוס "הקול הרוסי", היא סבורה כי "זה הקהל הכי הטרוגני שיש".
"הדבר היחיד שמקשר בין האנשים זה שהם יודעים את השפה הרוסית. אני לא מאמינה בכלל שיש דבר כזה שנקרא 'הקול הרוסי'. זה משהו שאולי מרגיע פוליטיקאים, כשבא אליהם איזה חאפר ואומר להם 'אני יודע איך להגיע אל הקול הרוסי'. אני לא מאמינה בזה, ואני גם רואה בשטח שזה לא מה שקורה.
"בת ים היא מקרה ייחודי. זו עיר יחסית גדולה ואחת הערים הוותיקות בארץ, עם אוכלוסיה מאוד מבוגרת, ויותר מ-30% דוברי רוסית. יש פה כל מיני קליקות, כל מיני ארגונים של דוברי רוסית, שפונים לקהל המבוגר יותר. לקהל הזה אין גישה לשום מקור מידע חוץ מערוץ 9 ומה שמפמפמים לו בשפה הרוסית, וליברמן שולט במדיה הרוסית ללא עוררין.
"אם אני פוליטיקאית ונזכרתי היום שאני רוצה להגיע למצביעים הרוסים, ואני חושבת שאביא איזה מומחה לדוברי רוסית ושהוא כבר יביא לי את הקול הרוסי – זו טעות וזה פשוט לא עובד ככה. זה מצחיק אותי נורא, אני מודה. בכל פעם בא איזה 'מושיע' שיודע מה צריך לעשות כדי שהרוסים יבואו להצביע בבחירות. אבל זה לא משהו שקורה בשנייה. זו השקעה לאורך השנים.
"ליברמן באמת משקיע לאורך השנים בדוברי הרוסית. הוא רואה אותם ומתייחס אליהם, וזה מה שאנשים בתכלס מחפשים. זה ברמה האנושית. הם רוצים להרגיש שייכות. קשישים במיוחד. הם עברו הגירה, עשו עלייה. חשוב להם שיש מישהו שמדבר בשפה שלהם. שמדבר אליהם. גם אם זה פופוליסטי, וגם אם זה בפועל לא מביא שום דבר, זה עדיין חשוב להם.
"אני לא מצביעה של ליברמן, אבל גם אני חושבת שהוא הרבה יותר רגיש לקהילה הרלוונטית. הוא פיזית נמצא שם, כל השנה. האנשים שלו שם. השליחים שלו שם. כל הזמן. מה ואיך הוא עושה כבר נתון לוויכוח. אבל הוא שם.
"עשיתי סקר אצלי בבית, שאלתי את סבתא שלי מה היא בוחרת. היא אמרה לי 'אני מצביעה ליברמן'. שאלתי אותה למה. היא אמרה לי 'כי אני רוצה שהקול הרוסי יישמע'. היא לא תגיד 'כי הוא דאג לי למשהו כזה או אחר'. חשוב לה שהוא שם, והיא לא רוצה שהוא ייעלם. היא רוצה שיהיה לרוסית נוכחות. זו התפיסה שלה. ואני חושבת שזו תפיסה של הרבה מאוד דוברי רוסית.
"כשאנשים מגיעים חודש-חודשיים לפני הבחירות עם כל מיני אסטרטגיות לכבוש את הקול הרוסי, אני חושבת שזה עושה להם יותר נזק מתועלת. המצביעים מרגישים שעובדים עליהם. זה גם מתחבר לשיח הכללי בציבור, שהפוליטיקאים הם חארות, עם רמת אמינות נמוכה. כל הפוליטיקאים האלה שנזכרים בהם חודש לפני הבחירות. אבל זה לא עובד ככה. לא על המבוגרים ובטח שלא על הדור הצעיר, שאותם זה פשוט מביך ומצחיק.
"אני חושבת שגם אצל הצעירים יותר, המהלך האחרון של ליברמן עשה מין גאוות יחידה. ליברמן עמד על שלו, יצא גבר וניצח. ולאנשים בא להזדהות עם המנצח. אני חושבת שזה משהו שיביא לו קולות. אני חושבת שזה משהו שלגמרי מחזק אותו. זה לא מדעי ולא חד משמעי – אבל הרבה אנשים שהצביעו בעבר יש עתיד והצביעו בבחירות האחרונות כחול לבן, מתכוונים עכשיו להצביע ליברמן".
ומה את חושבת על האיומים של נתניהו שהוא ייכנס בליברמן בקמפיין ויגנוב לו את הקולות הרוסים?
"זה מצחיק. אתה יודע למה זה מצחיק? כי הרוסים יודעים שהוא אף פעם לא עשה בשבילם שום דבר. הוא אף פעם לא היה שם בשבילם. אם הוא חושב שהוא יכול לקום יום אחד ולהעביר אותם אליו, זה מצחיק אותם – כי אין לזה שום אחיזה במציאות. אנשים מרגישים שעובדים עליהם, שצוחקים על האינטליגנציה שלהם, ואתה יודע שהרוסים רגישים לגבי האינטליגנציה שלהם. מי שחושב שאפשר לעשות את זה חי בסרט".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם